צבי סטפק
צבי סטפק
01/10/2014
בדיוק היום (14/9/14) לפני 6 שנים נכנס העולם הכלכלי והפיננסי לראשיתו של סחרור. פשיטת הרגל של "ליהמן ברדרס", אחד מבנקי ההשקעות הגדולים והוותיקים בארה"ב, נתנה את האות לפאניקה בשווקים שהייתה מלווה בהתמוטטות שוקי המניות והאג"ח. התחושה אז הייתה שהקברניטים הכלכליים של העולם אובדי עצות, שאין על מי לסמוך, שהשמיים נפלו והעולם עצר מלכת.
ואולם, הבנקים המרכזיים בעולם, בשיתוף עם ממשלותיהם, ובינם לבין עצמם, נקטו מדיניות ריבית אגרסיבית ביותר, הצילו מקריסה בנקי ענק, חברות ביטוח, ומדינות. מדינות העולם נאלצו להתמודד עם גרעונות אדירים, אירופה כולה נכנסה למיתון, ממנו טרם יצאה, ולחשש של פירוק גוש האירו. זה היה, ללא ספק, המשבר הכלכלי-ריאלי והפיננסי הגדול ביותר בהסטוריה והגלובליזציה רק הוסיפה לו אפקט מעצים מאוד.
והבורסות? מה עליהן? מה עשו שוקי המניות מאז?
שוקי המניות – 6 שנים למפולת (12.9.14 – 15.9.08)
בדקנו מה עשו שוקי המניות המרכזיים והמייצגים בעולם, כמו גם ת"א שלנו בשני פרקי זמן. שני פרקי הזמן: 6 שנים מ-15.9.2008, המועד שבו קרס ליהמן ברדרס, ועד להיום. ופרק הזמן השני: מ-9.3.2009, המועד שבו נרשמה נקודת השפל הנמוכה ביותר של כל שוקי המניות המרכזיים, ועד היום.
התופעה הבולטת העולה מהנתונים היא, כמובן, התשואות הגבוהות שהנפיקו כמעט כל שוקי המניות המרכזיים בעולם וגם בישראל, ב-6 שנים האחרונות מאז פרוץ המשבר, למרות, ובניגוד גמור, לתחזיות סוף העולם שנשזרו בראשיתו של המשבר ובמהלך כל השנים שחלפו מאז.
אין ספק, שאי אפשר לייחס את עליות השערים, בחלקן מסחררות, לשיפור דרמטי בכלכלה העולמית, שיפור שטרם התרחש אלא בחלקים מסוימים. העליות נגזרות משתי סיבות עיקריות – עוצמת הירידות שקדמה לעליות ושגילמה תסריט שחור משחור לכלכלה העולמית, שלא התממש, ומדיניות הריבית האגרסיבית ביותר, יחד עם אמצעי הרחבה מוניטאריים אחרים שנקטו הבנקים המרכזיים. אלה הוציאו את המשקיעים מן ה"בונקר" של פקדונות ושל אג"ח ממשלתיות.
בתוך שלל הנתונים, מזדקרת העובדה, שהשווקים המפותחים, להוציא את הבעייתיים שבהם כמו ספרד ואיטליה, השיגו תשואה גבוהה מן השווקים המתעוררים, על אף שיעורי הצמיחה הגבוהים יותר של המשקים המתעוררים. מה שהשפיע על כיוון זה היו השינויים לרעה במחזוריות הכלכלית של השווקים המתעוררים ושמירה על ריבית גבוהה מאוד, יחסית כמובן, בשווקים המתעוררים ביחס למפותחים, ריבית שפגעה בשוקי המניות שלהם. עם זאת, בתקופה האחרונה נרשמה תשואה עודפת בשווקים המתעוררים והפער הצטמצם. מדד השווקים המתעוררים עלה ב-6 השנים האחרונות בכ-29% בעוד מדד השווקים המפותחים עלה בכ-40%.
ברמת השווקים במדינות השונות בולטים מדדי המניות בארה"ב. הדאו ג'ונס עלה ב-56%, מדד S&P 500 ב-67%, והגדיל לעשות מדד הנאסד"ק שעלה בלא פחות מ-110%.
מי שעוד בלט לטובה הוא שוק המניות של מקסיקו שעלה ב-86% וזה של הודו עם 100%.
גם באירופה, "הכמעט מפורקת", מדד ה-DAX שבגרמניה השיג תשואה של 59%. לעומת זאת, שוקי המניות של המדינות הבעייתיות באירופה ירדו בחדות: יוון ב-61% , איטליה ב-23% ואילו זה של ספרד הצליח לשמור על יציבות תודות להתאוששות שלו בשנה האחרונה.
שוק המניות המתעורר של סין אכזב קשות. חרף שיעור הצמיחה הגבוה שלה, מדד שנחאי עלה ב-12% בלבד ב-6 שנים.
והיכן מצוי שוק המניות שלנו בתמונה הזו?
ובכן, מסתבר, שלמרות הפיגור שהסתמן ב-3 השנים האחרונות, הרי שביצועי שוק המניות שלנו ב-6 השנים האחרונות הם בהחלט טובים. מדד ת"א 100 עלה ב-53% והגדיל לעשות מדד יתר מניות שעלה ב-122% והשיג את התשואה הגבוהה ביותר מבין כל השווקים הנסקרים כאן.
מנקודת השפל (9.3.09) ועד היום: תשואות שלא מן העולם הזה
אם מודדים את תשואות אותם המדדים מנקודת השפל שלהם ב-9.3.2009, כלומר לאחר חצי שנה של ירידות שנרשמו בעקבות קריסת ליהמן ברדרס, ועד ל-12.9.2014, מהלך של 5.5 שנים בדיוק, התשואות הן מרשימות ביותר.
מובילים בגדול מדדי ארה"ב – מדד נאסד"ק עם כ-260%, ראסל 2000 - המניות ה"קטנות" במונחים אמריקאיים, עם כ-238%, במקום השלישי – מדד המניות של הודו שעלה בכ-232% אחרי זינוק מרשים שביצע לאחרונה על רקע הבחירות בהודו. במקום הרביעי – מדד יתר המניות בשוק המניות בתל אביב עם 202.9%.
בולטים בחולשתם המדדים של השווקים המתעוררים, ברזיל: כ-55% וסין עם 10% בלבד, וכן השווקים של המדינות הבעייתיות באירופה – איטליה כ-67% ספרד כ-60%, ויוון, שהיא היחידה עם תשואה שלילית של 21%. בתקופה זו הפער בין השווקים המפותחים למתעוררים גדול יותר: 151% לעומת 119%.
ביצועי מדדים של שוקי מניות נבחרים מאז "ראשית" המשבר ומאז נקודת השפל שלהם ב-%
שוקי מניות נבחרים
|
שוק המניות – שם המדד |
15.9.2008 עד 12.9.2014 |
9.3.2009 עד 12.9.2014 |
|
ארה"ב – 2000 RUSSELL |
68.1% |
238.1% |
|
ארה"ב – NASDAQ |
109.5% |
260.0% |
|
מדד יתר מניות |
122.1% |
202.9% |
|
ארה"ב – S&P500 |
66.5% |
193.5% |
|
מקסיקו - MEXBOL |
86.0% |
170.0% |
|
ארה"ב – DOW JONES |
55.6% |
159.5% |
|
גרמניה – DAX |
59.2% |
161.4% |
|
עולם (מפותחים) – MSCI |
39.8% |
151.1% |
|
שווקים מתעוררים – MSCI EM |
28.6% |
118.7% |
|
הונג קונג – HANG-SANG |
27.1% |
116.8% |
|
הודו |
100.0% |
231.6% |
|
יפן – NIKKEI 225 |
30.6% |
125.1% |
|
מדד ת"א 100 |
52.9% |
123.0% |
|
אנגליה – FTSE 100 |
30.8% |
92.2% |
|
דרום קוריאה – KOSPI |
38.2% |
90.5% |
|
שוויץ – SMI |
26.8% |
104.2% |
|
אוסטרליה – S&P/ASX200 |
14.8% |
75.3% |
|
צרפת – CAC 40 |
6.5% |
76.3% |
|
ברזיל – BOVESPA |
17.6% |
54.9% |
|
איטליה – FTSE MIB |
22.9%- |
67.0% |
|
ספרד – IBEX 35 |
0.1%- |
59.7% |
|
סין – SHANGHAI |
12.1% |
10.1% |
|
יוון - ATE |
61.2%- |
21.0%- |
הערה: כל התשואות הן במונחים של המטבע המקומי של כל מדינה
מאת: צבי סטפק
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
