אמיר לוי, הממונה על התקציבים
בעז קידר
28/10/2014
תהליך הכנת התקציב, כל תקציב, תמיד מלווה באילוצים ובדרישות, וכזה הוא גם תקציב המדינה לשנת 2015. לחצים פוליטיים ואילוצים ביטחוניים הם חלק משגרת החיים בה אנחנו פועלים, ואף על פי כן, בימים אלה, אנחנו באגף התקציבים נמצאים בָּשלבים המתקדמים של הכנת ספר התקציב המפורט לפני הפצתו לחברי הכנסת.
קשה למצוא את דרך המלך שמובילה ליציבות פיסקאלית, למתווה יורד של יחס חוב/תוצר, לעידוד פרויקטים שיגבירו צמיחה ולהסתכלות קדימה אל עבר האופק הכלכלי, האזרחי והביטחוני של מדינת ישראל.
אך אנחנו באגף תקציבים, יחידת העלית של משרד האוצר, מטרתנו לתקן את הכשלים בכלכלה הישראלית וְלבנות תקציב מאוזן שיספק פתרונות להקטנת אי-השוויון ויוקר המחיה וּלשפר את חיי אזרחי המדינה.
תקציב המדינה לשנת 2015, יעמוד על 328 מיליארד ₪, יש בו גידול של כ-12 מיליארד ₪ לעומת תקציב 2014. התוספות מתחלקות בין משרדי הבריאות והחינוך, ניצולי שואה וּבִטחון פנים, ותקציב הביטחון שגדל השנה בצורה משמעותית.
הגרעון נקבע על 3.4% אחוזי תוצר. זהו גרעון מעט גבוה מהציפייה שלנו ערב מבצע "צוק איתן". אך על מנת לקיים מדיניות ברת קיימא
בסביבת הצמיחה הנוכחית של המשק הישראלי, אנחנו מחויבים לחזור לתוואי גרעון פוחת שיעמוד על 2.75% החל משנת 2016 ועד לגרעון של 1% בשנת 2020.
לעיתים אני נשאל: כיצד תקציבי הענק האלה משפיעים על החיים של כל אחד מאיתנו?
ניקח לדוגמא את ההשכלה הגבוהה בישראל. התוספת שקיבלה ההשכלה הגבוהה בתקציב 2015 היא כ- 300 מיליון ₪, עם תקציב כולל של כ- 9.4 מיליארד ₪. תקציב זה מאפשר למדינת ישראל לסבסד את ההשכלה הגבוהה כך שסטודנט נדרש לשלם כ-10,000 ש"ח בלבד בשנה. בארה"ב, לעומת זאת, סטודנט נדרש לשלם כ-20-25 אלף דולר לשנה עבור שכר לימוד בלבד, לא כולל דיור וכלכלה, ובאוניברסיטאות המובילות שכר הלימוד יכול להגיע עד 160 אלף דולר בשנה.
דוגמא טובה נוספת להשפעת התקציב עלינו ניתן לראות בתקציב הבריאות: התוספת לתקציב הבריאות היא כ- 2.5 מיליארד שקלים. תוספת זו מעמידה את תקציב משרד הבריאות על כ-27 מיליארד שקלים. שירותי הרפואה בישראל מבוססים בעיקרם על רפואה ציבורית, הם שירותים מעולים באיכותם וניתנים כמעט בחינם לאזרחים.
זו השפעה דרמטית על החיים שלנו. משפחה ישראלית לא צריכה להוציא 10,000 דולר בשנה, וזה כשיש לה ביטוח טוב, או למכור בית כשקורה משהו ואין ביטוח. קטסטרופה רפואית בארה״ב משמעותה לפעמים קטסטרופה כלכלית.
אז אומרים שיקר פה, אבל כשמדברים על יוקר מחיה צריך לקחת בחשבון גם דברים כמו חינוך חינם, רפואה ציבורית וסבסוד ההשכלה הגבוהה.
ובנוגע לתקציב הביטחון, הצבא הוא חלק מאיתנו ואנחנו חלק מהצבא, אך יש לנו תפיסת עולם מגובשת וחדה בכל הקשור לתקציב הביטחון – הוא שווה בין שווים.
תקציב החינוך, תקציב התחבורה ותקציב המחקר והפיתוח, חשובים לא פחות וחיוניותם לכלכלה ולחוסן של המדינה אינו נופל מזה של הביטחון. התוספת שמערכת הביטחון מקבלת בשנת 2015 עומדת על 6 מיליארד ₪: 1.7 מיליארד ₪ תוספת קבועה ו-4.3 מיליארד ₪ תוספת חד-פעמית, שמכונה אצלנו "קופסא".
המשק לא יכול לעמוד לאורך זמן בתקציבי הענק שמערכת הביטחון דורשת. גם בכירי מערכת הביטחון מבינים זאת. בחודשים האחרונים אנחנו עובדים עם מערכת הביטחון ועם וועדת לוקר במטרה לגבש צעדים שיגמישו את תקציב הביטחון ויביאו להתייעלות פנימית במערכת המורכבת הזו.
ביטחונם של אזרחי ישראל תלוי בשמירה על הגבולות, אך הוא תלוי גם בחינוך חינם מגיל 3, שניתן כבר 3 שנים, בסבסוד ההשכלה הגבוהה, ובחובה לחסוך לקראת פרישה. זוהי תפיסת העולם שהתגבשה באגף במשך שנים, תפיסה שמקדמת תחרות חופשית, מנועי צמיחה, ומשק חזק ועצמאי שיודע ליהנות מפירות הגלובליזציה.
כיצד מגבשים תפיסת עולם ויוצרים את תקציב המדינה? מהם הערכים עליהם מושתת התקציב?
הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא לחשוב ולנתח את הקשיים והבעיות איתם מתמודדים אזרחי מדינת ישראל והחברות העסקיות הפועלות במשק. מהם האתגרים שפיצוחם מסייע למשק הישראלי לפרוץ לגבהים חדשים, להגביר את הפריון, לשמור על רמת אבטלה נמוכה ולהגביר את התחרות?
צוותי אגף התקציבים, שכל אחד מהם אחראי על תקציב של משרד ממשלתי, יושבים ביחד וְלחוד תוך שיתוף פעולה הדוק עם הגורמים המקצועיים במשרדים השונים, ומגבשים תכניות עבודה שעל בסיסן נבנה תקציב המדינה.
האתגר הראשון הוא אתגר פיסקאלי. אנחנו מגבשים, יחד עם הכלכלן הראשי ובשיתוף עם בנק ישראל, את תחזית הצמיחה ואומדן הכנסות המדינה לשנה הבאה. מתחזית הצמיחה נגזרת תחזית ההכנסות ממסים.
השלב הבא הוא חישוב מגבלת ההוצאה, בו אנו לוקחים בחשבון את כלל התחייבויותיה של ממשלת ישראל. אנחנו מחשבים את תחזית הגרעון לשנה הבאה, ומעריכים: מה יהיה המינוס של מדינת ישראל?
גירעון גבוה עלול לפגוע באמינות הפיסקאלית של הממשלה, כי גירעון גבוה הוא הלוואה על חשבון השנים הבאות שמשמעותו סטייה מהמתווה היורד של יחס חוב/תוצר.
למה זה חשוב? בתור אנשי כספים אתם מכירים זאת היטב מהחברות שלכם. אבל הנה איך שזה נראֵה בחברת "מדינת ישראל": בשנת 2002 יחס החוב/תוצר בישראל היה קרוב ל- 100%. השנה הוא כ- 67%. במידה ויחס תשלומי הריבית מהתוצר היה זהה ליחסו בשנת 2002, תשלומי הריבית היום היו גבוהים בכ- 40 מיליארד ₪, שהם כמעט כמו כל תקציב משרד החינוך, ופעמיים תקציב משרד הבריאות.
את כל השינויים שאגף התקציבים הוביל בשנים האחרונות: הגדלת תקציב החינוך, ההשכלה הגבוהה הכבישים והרכבות – לא היינו יכולים לעשות אם לא היינו מפנים 40 מיליארד ₪ מתשלומי הריבית. ודבר זה התאפשר בזכות דבר מרכזי אחד – השמירה הקפדנית שלנו על אחריות פיסקאלית.
גם הדירוג של המדינה שעלה תרם רבות, וזאת באמצעות הירידה בריבית שהמדינה והחברות העסקיות משלמות וגם בזכות יצירת סביבה עסקית שמושכת השקעות לישראל.
סביבה זו מורכבת מגורמים נוספים כמו איכות כוח האדם, מערכת שלטון החוק, רמת התשתיות, תמריצים עסקיים וגורמים אחרים שהם האתגר השני שלנו.
העבודה באגף התקציבים נוגעת כמעט בכל אחד מתחומי החיים ומשפיעה על כל אחד מאיתנו. על שוק התעסוקה בו אנו עובדים, על שירותי הבריאות שאנחנו מקבלים, על חינוך ילדינו, על כוח הקנייה שלנו, על היקפי המשאבים שיהיו לנו בפנסיה ועוד. אנחנו משתמשים בכלים מקצועיים, ומשתפים פעולה עם גורמים ממשלתיים ופרטיים בראייה ארוכת טווח שמטרה אחת – לשפר ולהטיב את החיים של אזרחי ישראל.
בתקציב 2015 הטמענו מספר רפורמות מרכזיות, שישפיעו לטובה על המשק הישראלי:
1.שילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה – בעיקר חרדים וערבים. באוכלוסיות אלה נמצא פוטנציאל הצמיחה של המשק. תקצבנו תוכניות חינוך, תחבורה, תוכניות ייחודיות להשכלה גבוהה, מרכזי הכוון תעסוקתיים ותשתיות תחבורה ציבורית. זו תוכנית עוגן, ארוכת טווח, קשה, מאתגרת פוליטית, אך אחת החשובות למשק הישראלי.
2.הגדלת היצע הדיור – בשנה האחרונה אנחנו נוקטים במספר צעדים משמעותיים להוזלת מחירי הדיור, בעיקר באמצעות הגדלת ההיצע. חתמנו על הסכמי גג לשיווק עשרות אלפי יחידות דיור. אנו מקדמים את פינוי מחנות צה"ל מלב אזורי הביקוש והעברנו את חוק הותמ"ל שיאפשר תכנון מהיר של אלפי יחידות דיור. הממשלה גם אישרה את הקמתה של הרשות להתחדשות עירונית שתפעל להקמת מיזמי בנייה בלב הערים.
3.משאבי ציבור – חלוקה הוגנת יותר על בסיס כלכלי, של משאבי הציבור - קק"ל ושישינסקי 2.
4.בתחום החינוך – אנחנו יוצאים למהלך של תקצוב דיפרנציאלי בחינוך היסודי, שמשמעותו חיזוק בתי ספר חלשים יותר, במטרה לחזק את התלמידים שלומדים שם ובהמשך ליהנות מפירות ההשכלה שלהם.
5.חיזוק הרפואה הציבורית - בין היתר באמצעות היטלים על הרפואה הפרטית, והפניית המשאבים הללו לרפואה הציבורית.
6.חדשנות – חוק המדען החדש וחקיקת חוק האנג'לים. מהלך מרכזי שנועד לאפשר להייטק הישראלי להיות הקטר שמוביל את הצמיחה.
7.תחבורה ציבורית – שחרור הרכבות הקלות וקווי תחבורה חדשים, בייחוד ליישובים שאינם זוכים לתחבורה ציבורית.
ועכשיו בואו נדבר על יוקר המחיה/ המחאה החברתית שפרצה כאן בקיץ 2011 נתנה רוח גבית לדרך בה אגף התקציבים פועל. מזה שנים האגף דוחף להגברת התחרותיות במשק הישראלי על-ידי רפורמות מבניות. הגברת התחרותיות היא הכלי המרכזי להתמודדות עם יוקר המחיה, בעיקר עם המונופולים והוועדים הגדולים להם יש תרומה משמעותית להעלאת יוקר המחייה בישראל.
בשנה האחרונה העברנו מספר שינויים מבניים חשובים:
• תוכנית שמיים פתוחים – פותחת את שוק התעופה והטיסות לישראל לתחרות מביאה כבר היום להגדלת מספר הטיסות ולהוזלת מחירים.
• חוק המזון שעבר בתחילת השנה בכנסת ויכנס לתוקף בתחילת 2015, מגביר את התחרות בין רשתות השיווק. הוא מחייב את הרשתות להעלות נתוני אמת באינטרנט אודות המחירים בסניפים, כך שהיזמים יוכלו לפתח כלי השוואה שיביאו להוזלת סל הקניות. החוק מגביל רשתות מהשתלטות על אזורים גאוגרפיים כך שבכל אזור תהיה תחרות בין מספר רשתות שונות. בנוסף, החוק מטפל בנושא היחסים בין ספקי המזון לרשתות ויאפשר לספקים קטנים לקבל מקום גדול יותר על המדף.
• ביטול ההסדר הכובל שעבר גם הוא בתחילת השנה בכנסת מונע לראשונה ממשווקים של תוצרת חקלאית, כמו משחתות של בשר ועוף, לתאם ביניהם מחירים וכמויות. כולנו מכירים את הנושא מתקופות החגים בהם מחירי הבשר והעוף מרקיעים שחקים.
• בשוק המלט הגענו להסדר לפיצול המונופול של חברת נשר שהתחייבה למכור את המפעל בהר טוב ולאפשר שוק תחרותי שיתרום להוזלת מחירי המלט.
• גם על שוק התקשורת לא פסחנו – אחד השווקים שמסורתית האגף מטפל בהם בהצלחה מהימים בהם היו לנו רק המונופולים של בזק וחברת הכבלים לשוק שהוא תחרותי מאוד עם מספר של משתתפים ורמת מחירים שיורדת לאורך הזמן.
השנה נעשה צעדים נוספים ובאמצעות מיזם הסיבים והשוק הסיטונאי נאפשר הרחבת התחרות בתחום האינטרנט וטלוויזיה רב-ערוצית בסלולר.
השיח על יוקר המחיה לא הסתיים וכך גם פעילות אגף התקציבים, והנה כמה תוכניות עליהם אנחנו עובדים ל-2015:
• הרפורמה הראשונה המתוכננת היא "רפורמת הקורנפלקס" ליבוא מזון יבש – רפורמה זו תקל בצורה משמעותית על הביורוקרטיה ועל החסמים הקיימים כיום בייבוא של מוצרי מזון יבש, תגדיל את מגוון המוצרים לצרכן ותביא לתחרות על המחיר.
• רפורמה בכשרות – אנחנו פועלים להוזלת העלויות העודפות של מערך הכשרות על מוצרי ייבוא כמו חלב ובשר, ועל תעודות כשרות לעסקים בעלויות נמוכות.
• תחרות בתחום יבוא רכב מקביל – בעקבות מסקנות של ועדת ציבורית שהוקמה בשנת 2011, הוחלט על סל צעדים שנועדו להגביר את התחרותיות בענף ולתמוך בירידת מחירי רכבים וחלפים, תוך הגברת המגוון הקיים בשוק הישראלי. סל צעדים כולל בין היתר הסרת חסמים בנושא יבוא רכב, לרבות יבוא מקביל, הסרת רגולציה וייעול תהליכי ייבוא של חלקי חילוף, עידוד הקמת מאגר מידע בנוגע למחירי חלפים וחיזוק ושיפור מערך הפיקוח על המוסכים ומכוני הרישוי.
• תחרות בשוק החלב – ביטלנו לראשונה מכסים על כ- 20% משוק מוצרי החלב. פרסמנו מכרז חדשני לחלוקת מכסות היבוא הפטורות ליבואן שיציע את המחירים הנמוכים לצרכן. כמו כן, נפרסם מסלול חדש לתמיכה במחלבות קטנות ובינוניות שיתחילו לייצר מוצרים שסובלים מחוסר תחרות ואין אפשרות לייבאם.
• הסדרת יבוא מקוון – כחלק מפעילות הממשלה להפחתת יוקר המחייה, נפעל להקל על המסחר המקוון. לרכישה באמצעות האינטרנט יתרונות רבים כמציאת המחיר הזול ביותר, חיסכון בזמן, השוואת מחירים קלה והיצע מוצרים רחב.
• חשמל ונמלים – גם בתחום התשתיות אנחנו מטפלים ופועלים להרחבת התחרות בתחום ייצור החשמל ובתחום הנמלים.
בישראל יש כוחות שפועלים נגד המאבק ביוקר המחיה. בכל פעם שאנחנו מבקשים לפתוח תחום מונופולי לתחרות אנחנו מיד שומעים שהמהלך "לא בשל", "לא מתאים לחוק ההסדרים" וש"לא נעשתה עבודה מעמיקה". במקרים אחרים צצות טענות ש"אנחנו לא נגד תחרות אך אל תפגעו בעובדים" וזאת למרות שהזכויות של יתר עובדי ישראל נרמסות על-ידי אותם וועדים חזקים.
אין לנו כל כוונה לפגוע בעבודה המאורגנת, אך זה לא צודק בשם העבודה המאורגנת לפגוע בשאר העובדים בישראל שאינם מאורגנים, שאין להם קביעות ותנאי שכר טובים.
התפקיד שלנו באגף התקציבים הוא לייצר את התנאים להגברת התחרות בכל התחומים שמשפיעים על יוקר המחיה. אנחנו יכולים למלא רק צד אחד של המשוואה, בצד השני נמצא הצרכן שבלעדיו, לא ניתן להצליח.
תפקידנו כצרכנים הוא לקנות בצורה חכמה, להשוות מחירים, ולחפש את האלטרנטיבות המשתלמות ביותר. לצרכנים מודעים שמשווים מחירים, שבודקים התאמה בין הסימון על המוצר לחשבון בקופה, שבודקים את החשבון, ומסוגלים לוותר על מה שמכונה בסופר "מותג" – יש כוח אדיר שיכול להשפיע על רמת התחרות ובהתאם על רמת המחירים.
כשאני הולך לסופר, במקרה שלי לצרכנייה, אני יכול לבחור בין מוצר מהמעדנייה לבין אותו המוצר בדיוק שארוז קצת יותר יפה ולשלם 30% יותר.
אגף התקציבים בו גדלתי, ואליו חזרתי אחרי 7 שנים במגזר העסקי, ימשיך לבצע את עבודתו החשובה. המציאות והאתגרים היום אחרים מאלה שחוויתי בעבר, אך יום יום אנחנו מוכיחים את יכולתנו לעמוד באתגרים המורכבים שמוצבים בפנינו.
בערב חג הסוכות ממשלת ישראל אישרה את הצעת תקציב המדינה. אני מקווה שהכנסת תאשר את תקציב 2015 עד סוף השנה, בצורה אחראית שתאפשר לממשלה להמשיך ולספק שירותים לאזרחים באופן רציף ומיטבי.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
