נאום שר האוצר בהצעת התקציב 2015 לקריאה ראשונה

אדוני היו"ר, כנסת נכבדה.
אני מבקש לפתוח בהתייחסות ליום הלא פשוט שעובר עלינו.
בחורה צעירה נרצחה בדם קר, ושני אנשים נוספים נפצעו בפיגוע בגוש עציון, חייל נדקר בתחנת רכבת בתל אביב ובעוד אנחנו כאן, הוא נלחם על חייו. אני משתתף בצערה של משפחת ההרוגה ושולח החלמה מהירה לפצועים. אנחנו מחזקים את כוחות הביטחון על מאמציהם בשמירה על ביטחונם של התושבים. אני קורא מכאן לאזרחי ישראל, תנו לצה"ל, המשטרה, והשב"כ לעשות את עבודתם, להחזיר את השקט ולהוריד את הלהבות. גם על רקע האירועים הקשים הללו המציאות מחייבת אותנו להמשיך ולעסוק גם בדאגה לעתיד, ולהציג את התקציב.

בקיץ 2011 יצאו מאות אלפי ישראלים אל הרחובות. הבית הזה הוא בית פוליטי, ואין אדם אחד באולם הזה שאינו יודע עד כמה קשה להוציא אנשים מהבית. אבל בקיץ 2011 הם יצאו אל הרחובות, כי הכל עלה יותר מדי – הדיור, החינוך, המזון, החשמל, המים. רק המשכורת שלהם לא עלתה. המחאה הזו היא המשימה שלנו. יקר פה מדי, קשה פה מדי, התפקיד שלנו הוא לשנות את זה.
הצעת התקציב לשנת 2015, שאושרה בממשלה ערב חג הסוכות, היא התחלת התיקון. התקציב שלפניכם הוא קודם כל תקציב חברתי. זה תקציב שמטפל בבעיות האמיתיות של מעמד הביניים ושל השכבות החלשות. דרך הצעת התקציב המונחת לפניכם נוכל לתת לילדים שלנו חינוך טוב יותר והזדמנויות שלא היו לנו. נוכל לתת להורים שלנו טיפול רפואי ואת האפשרות להזדקן בכבוד. נוכל לייצר עוד מקומות עבודה ועוד מנועי צמיחה. נוכל לספק בטחון לאזרחי ישראל מול מנהרות החמאס, מול טילי החיזבאללה, מול איומים רחוקים וקרובים.

לעבוד בשביל האזרח פירושו לספק לו סל בריאות רחב יותר. זו המשמעות של תוספת של 4 מיליארד שקלים לבריאות שיש בתקציב הזה (כל המספרים הם בערכים של 2015), שמאות מיליוני שקלים מתוכם נועדו לתחילת יישום מסקנות ועדת השרה גרמן לחיזוק הבריאות הציבורית בישראל.
לעבוד בשביל האזרח פירושו לתת לילדיו חינוך טוב יותר. זה מה שמייצרת לנו הגדלת ההשקעה בחינוך בכ-3.2 מיליארד שקלים.
לעבוד בשביל האזרח פירושו לספק לו בטחון אישי, לזה הקדשנו בתקציב עוד כ-1.2 מיליארד שקלים למשרד לבטחון פנים.

לעבוד בשביל האזרח פירושו לפעול לצמצום הפערים החברתיים, לסייע למי שחלש ולנקוט בפעולות ממשיות להוצאת אוכלוסיות ממעגל העוני. כבר השנה נתחיל את היישום המדורג של מסקנות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, וכמובן נמשיך את השינוי הגדול שחוללנו השנה בטיפול ובסיוע לניצולי השואה שכבר מקבלים ישירות לחשבונות הבנק שלהם מענקי קיום באלפי שקלים וזכאים לתרופות בחינם ולצעדים רבים נוספים שמסייעים להם, סוף סוף, לחיות בכבוד. זהו תיקון של עוול היסטורי שנמשך מאז הקמת המדינה. אין לנו זכות מוסרית להתעלם ממצוקתם של ניצולי השואה, ויש לנו חובה מוסרית לדאוג להם בשנותיהם האחרונות. בשביל כל אלה הגדלנו את תקציב הרשות לניצולי השואה ואת תקציבי הרווחה בכ-2 מיליארד שקלים.

לעבוד בשביל האזרח פירושו לעזור למי שעובד ולמי שרוצה לעבוד וזקוק להכשרה ולשם כך הקמנו, יחד עם משרד הכלכלה, תכניות ייעודיות לעידוד התעסוקה באוכלוסיה החרדית ובאוכלוסיה הערבית.

לעבוד בשביל האזרח פירושו לנהל מלחמה עיקשת ומתמדת, כל יום מחדש, ביוקר המחיה בישראל, במחירי המזון ומוצרי היסוד, וגם בהוצאות השוטפות. כך למשל בשנה הקרובה אזרחי ישראל לא ישלמו – בפעם הראשונה מאז שנות השישים – אגרת טלוויזיה. 345 שקלים שירדו להם מהחשבון כל שנה, לא יירדו יותר, בזכות הרפורמה שהובלנו עם השר גלעד ארדן. כך למשל, יחד עם שר החקלאות יאיר שמיר אנחנו עובדים על הסרת מכסים ממוצרי מזון רבים ועם שרת הבריאות יעל גרמן על הקלות ביבוא של מזון יבש. מחיר מוצרי המזון החל לרדת בשנה האחרונה, אבל עלינו לעשות עוד הרבה. 

יחד עם השר נפתלי בנט אנחנו נוציא לדרך הקמתם של מאות מעונות יום ברחבי הארץ, שיחסכו, מאות שקלים בכל חודש לזוגות צעירים. בינואר הקרוב שר האנרגיה סילבן שלום ואני נוכל להוזיל את תעריפי החשמל בישראל בשיעור דו-ספרתי, בין 10%-15% בעקבות ההחלטה שלא להעלות את המסים על הגז ועל הפחם. ולא נעצור שם, כי השר שלום ואני, יחד עם הרשויות המקומיות וחברת הכנסת רגב, מתכוונים להוביל גם שינוי עמוק בנושא המים, מפני שהתעריפים גבוהים מדי והשיטה לא הוגנת ולא עובדת. בשנה הקרובה תעריפי המים יירדו בלמעלה מ-10%, ואנחנו נתחיל מהלך של סגירה של תאגידי המים.
לעבוד בשביל האזרח פירושו לבנות ולבנות ולבנות. להגדיל את היצע הדירות לקניה, ואת היצע הדירות להשכרה לטווח ארוך. רק בשבוע שעבר הנחנו את אבן הפינה לבנייתן של ארבעת מגדלי המגורים הראשונים של פרויקט "דירה להשכיר." בשבוע הבא אני מקווה בעזרתכם להעביר פה בקריאה שניה ושלישית את מע"מ אפס, שייתן הנחה של מאות אלפי שקלים ויחסוך שנים של עבודה לעשרות אלפי זוגות צעירים ששירתו בצבא ובשירות האזרחי והחוק הזה הוא הסיכוי היחיד שאי פעם תהיה להם דירה.

מע"מ אפס אינו עומד לבדו. הוא רק פרק אחד בתוך תכנית הדיור השלמה הכוללת, שנבנתה בקבינט הדיור יחד עם השר אורי אריאל במהלך השנה האחרונה. התוכנית הזו כוללת גם את תוכנית מחיר מטרה, את פינוי מחנות צה"ל, את תכנית "נתיב לדירה" שפותחת חסמי תחבורה לשכונות חדשות, את הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל, את הסכמי הגג שיגיעו בשנה הבאה למאה אלף יחידות דיור, את "חוק שכירות הוגנת" שלא יאפשר הקפצות מחירים לשוכרי דירות וצעדים רבים נוספים.

לעבוד בשביל האזרח פירושו להרחיב ולבסס את מנועי הצמיחה, כי זה המפתח האמיתי להצעדתו של המשק הישראלי קדימה. התקציב הזה משקיע משאבים רבים בסיוע וקידום התפתחותם של עסקים קטנים ובינוניים ובעידוד הקמתם של נוספים; ביישום שורה של רפורמות לתעשיות החדשנות וההיי-טק; בקידום אינטנסיבי של יחסי המסחר והקשרים האקדמיים שלנו עם המזרח – בדגש על הודו וסין - בשיפור החדשנות והפריון בתעשייה הישראלית דרך חוק האיינג'לים והרפורמה במדען הראשי; בהקמת שתי קרנות הון סיכון בהשתתפות המדינה להשקעה בתעשייה. ביישום הרפורמה בנמלים שאנחנו מובילים עם השר ישראל כץ, שכבר יצאה לדרך גם באשדוד וגם בחיפה; בהשקעה מסיבית בתשתיות תחבורה בכל רחבי הארץ.

כל זה יצטרף לשורת מהלכים שאנחנו עושים לשינוי ההוגנות במשחק הישראלי. התחלנו כבר במהלך, ראשון מסוגו, להגבלת שכר הבכירים בישראל. אני מאמין בשוק חופשי, אבל מה שמתרחש פה בשנים האחרונות אינו שוק חופשי, אלא זללנות מנותקת וחסרת אחריות. מנהלים בכירים שמושכים לעצמם שכר של עשרות מיליוני שקלים עושים את זה על חשבון הלקוחות שלהם, והלקוחות שלהם זה אנחנו, אזרחי ישראל. בניגוד לכל ההערכות ההתעקשות שלנו גרמה לחברות הפיננסיות ליישר קו עם הסטנדרטים החדשים שהצבנו, ואנחנו נמשיך להיאבק על זה גם בשנה הבאה.
ולעבוד בשביל האזרח זה לתת לו בטחון. בתקציב 2015 יש תוספת של 6 מיליארד שקלים לבטחון. הכסף הזה לא צומח על העצים. הוא תוצר של מאמץ אדיר של החברה הישראלית שעבדה קשה כדי לזכות בבטחון המגיע לה. מבצע "צוק איתן" הבהיר לנו את הצורך המיידי בפתרונות טכנולוגיים למנהרות ולפצמ"רים, בפתרונות מודיעיניים חדשים, בהצטיידות בכיפת ברזל, במעילי רוח לטנקים, בכל מה שהופך את חיי האזרחים וחיי הלוחמים לבטוחים יותר.

תקציב לא נבחן רק במה שיש בו, אלא גם במה שאין בו. הבחירה שלנו בתקציב הזה – למרות כל הלחצים וההתנגדויות – היא לא להעלות מיסים. במקום זה נרחיב את הגירעון באופן מדוד מידתי וסביר, נמשיך בתהליכי הדה-רגולציה ונכריח את הבירוקרטיה הממשלתית להתייעל ולחסוך וגם לתת שירות טוב יותר לאזרח. נביא כסף גם ממקורות אחרים כמו הקרן הקיימת לישראל, נגבה יותר ממשאבי הטבע כחלק ממסקנות ועדת ששינסקי 2. נצא להנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות. נמשיך את השיפור המתמשך בגביית המיסים, שבה נחלנו לא מעט הצלחות בשנה האחרונה, דרך סגירת הפרצות ותכנוני המס, ובעיקר במלחמה בהון השחור, שאותה מובילים סגן השר מיקי לוי וראש רשות המיסים משה אשר. 

ולעבוד בשביל האזרח פירושו דבר נוסף, פירושו לנהוג באחריות. חוק ההסדרים שאנחנו מביאים היום לכנסת הוא אחד הרזים והמצומצמים שראה הבית הזה אי פעם. לא הכנסנו לתקציב מה שקרוי בסלנג של הבית הזה "עיזים", כלומר חוקים מלאכותיים שנועדו רק לזה שחברי הכנסת יוכלו לבטל אותם ולזכות בתקשורת חיובית. אנחנו לא מאמינים בזה. אנחנו מאמינים בלומר את הדברים בדיוק כפי שהם ולהציג את תכנית העבודה שלנו לשנת 2015 בשקיפות, בכוונה מלאה וכשאנחנו עומדים מאחורי כל סעיף וסעיף המוצגים לפניכם. על פי בקשת יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ויחד עם ראשי הקואליציה, אנחנו מנסים לכתוב פה חוקי משחק חדשים. נקיים יותר, פשוטים יותר, שקופים יותר. יש פה שינוי הרגלים מהשנים הקודמות, וכולנו נצטרך לשתף פעולה כדי שהוא יצליח. כשאנחנו יוצאים לדרך הארוכה של אישור התקציב, הבית הזה צריך לדעת - כולו, גם האופוזיציה וגם הקואליציה - שאנחנו לא נסכים בשום אופן לכך ששינויים בתקציב יובילו  לקיצוץ נוסף בתקציבים החברתיים. אנחנו לא נסיים את התקציב הזה בקיצוץ רוחבי בתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות ובטחון הפנים. אני מעדיף לא להעביר את התקציב, מאשר לפגוע בכל מה שחשוב לאזרחי ישראל.

המשק הישראלי היום הוא שוב חזק: שיעור התעסוקה הוא מהגבוהים בעולם המערבי והצמיחה ב-2015– למרות ההאטה שחווינו בחודשים האחרונים – עדיין צפויה להיות גבוהה יותר מאשר רוב מדינות אירופה. זה מה שמאפשר לנו לבנות תקציב חברתי. תקציב שיאפשר לנו גם להתחיל דיון – דיון רציני, מעשי בהשתתפות כל הגורמים המעורבים, לא רק זריקת סיסמאות באוויר – באפשרות להגדיל באופן משמעותי את שכר המינימום לעובדים החלשים ביותר. צריך להעלות את שכר המינימום, ואנחנו נעלה את שכר המינימום, אבל נעשה  זאת בתיאום ובאופן מושכל, כדי שלא לגרום לפיטורים במשק. במקביל נתחיל לפעול גם לצמצום הניצול של עובדי הקבלן בישראל. 

אני מודה לראש הממשלה ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר על העבודה המשותפת על התקציב הזה, וכמובן לאנשי משרד האוצר ובראשם מנכ"לית המשרד יעל אנדורן, ראש אגף התקציבים אמיר לוי והיועץ המשפטי יואל בריס שעשו ימים כלילות להכנתו, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2015 בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שניה ושלישית.
כמו כן אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעות החוק הנלוות לתקציב, הצעת חוק התכנית הכלכלית תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2015, הצעת חוק החברות הממשלתיות תיקון מס' 31 חברה ממשלתית ציבורית התשע"ה 2014 והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2015, בקריאה ראשונה ולהעבירן לוועדת הכנסת לחלוקתן לוועדות הכנסת השונות להכנה לקריאה שניה ושלישית.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.