אביב טלמור, מיסד ומנכל יו-טרייד
אלמוג עזר
25/11/2014
בשנים האחרונות, בישראל כמו בעולם, הולך וגדל נתח המסחר בשוק ההון שנעשה על ידי חברות האלגו טריידינג. חברות שאינן משתמשות במגע יד אדם וכל המסחר נעשה על ידי מחשבים. לצד תהליכים חיוביים ששינוי זה יוצר כמו הגדלת השוק וגיוונו, ישנן טענות אחרות מצד המתחרים בענף כנגד חברות האלגו על כך שהן גורמות לתנודתיות לגדול בשוק ההון ודוחקות החוצה את המשקיע הפשוט. בראיון עם אביב טלמור, מנכ"ל ומייסד יוטרייד בית השקעות, ביקשנו לקבל בין היתר תגובות על האשמות אלו ולהבין טוב יותר את הענף והחברה אותה ייסד לפני 7 שנים.
עד כמה חברות האלגו פופולאריות בישראל?
אין לי ובכלל נתונים מדויקים, זהו תחום בצמיחה ופיתוח. ביוטרייד אנחנו מנהלים תיקי השקעות ללקוחות פרטיים בשיטת מסחר אוטומטי. עם זאת, תחום האלגו מורכב בישראל גם מחברות שאינן פונות לציבור הרחב - חברות קטנות של שנים-שלושה עובדים, שמתרכזות בניהול נוסטרו (כסף של החברה עצמה ולא של הציבור – א.ע.) או לדוגמא הונו של מיליונר אחד או שניים (תופעה שבשוק ההון נקראתfamily office - א.ע.). הגדילה נובעת משינוי רצונו של המשקיע הפרטי, שבעבר היה מחפש בתי השקעות שינהלו לא את ההון, כאשר כיום הוא גם מודע ליכולתן של מכונות המסחר ומעוניין שינהלו לו את הכסף. התהליך אינו מתרחש רק בישראל, אלא הינו תהליך גלובאלי.
האם המסחר האוטומטי, הוא שחיסל את רעיון המסחר היומי של המשקיעים הפרטיים?
האשליה שאתה יכול להרוויח משכורת נוספת על ידי מסחר אישי בנעלי בית התפוגגה ונוצר מעבר סקטוריאלי למסחר האוטומטי. חשוב לי לומר שלא כל מי שמציע שירותי "מסחר אוטומטי", הוא באמת מנהל מסחר על ידי מכונות. חלק מהחברות שהתעסקו במסחר הבינו שזה הכיוון שבו השוק צועד והחלו לשנות את התדמית למסחר על ידי מכונות, אבל בעקרון הם משווקים את אותה הסחורה של מסחר אישי. הדבר הכי נכון מבחינת המשקיע הוא לבדוק את החברה ולהיפגש עם מחלקת המחקר והפיתוח שלה, איתה הוא רוצה לחתום על הסכם ניהול הון.
לטכנולוגיה יש סקס אפיל, אבל במקרה של אי הצלחה, אין ביטוח ואין אחראיות (כמו במרבית תחומי ההשקעות)
האם אופן השיווק של אלגו שונה משיווק של בית השקעות מסורתי?
אנחנו שמים את הדגש על המהפכה הטכנולוגית שמתבצעת בתחום כמו חברות סטארט אפ. כדאי ללקוח להבין שאנחנו הצעקה החדשה והדור הבא בהשקעות. מהפכה של ממש. אנו נשענים על הסקס אפיל של הטכנולוגיה, זה מתאים לכל מי שמוכן לאמץ את העולם הזה.
מה קורה כשהאלגו לא עובד?
כמו כל טכנולוגיה באשר היא, ישנן לעיתים רחוקות תקלות. במקרה שכזה נעשים תהליכים ארוכים ועמוקים של בקרה בכדי להבין את הכשל ולטפל בו בגרסה הבאה. זה תהליך לגיטימי שנעשה בכל חברה שעוסקת בטכנולוגיה- אין מה לדאוג אנחנו מנוסים מספיק כדי למזער השפעתם של מקרים כאלה.
אחוז הכשלים האנושיים שנעשים בניהול כספים גבוה לעומת כשלים אוטומטיים באופן משמעותי. סטטיסטיקה של תאונות דרכים היא ש-98% מהתאונות נעשות בגלל הגורם האנושי, אני מאמין שזה המצב גם בשוק ההון. חשוב באותה מידה לדבר על מקרי ההצלחה שעליהם אני לא ארחיב כאן אך אני מזמין משקיעים לראות את הביצועים שלנו באופן מלא ושקוף במשרדי החברה שבת"א. בכך זאת, במקרה של אי הצלחה, אין ביטוח ואין אחריות כפי שאין בכל השקעה אחרת... והסיכון הוא סיכון מלא. באחריותנו לוודא כי הלקוח מבין בעת החתימה על ההסכם את אופי המוצר.
אחד מהנתונים המפתיעים על המסחר באלגו טריידינג הוא החופש המוחלט בו החברות בתחום פועלות. בעוד בשוק ההון, בתי ההשקעות מתלוננים על הקושי להתמודד עם רגולציה חונקת, על חברות האלגו לא קיים פיקוח. אביב מסביר איך החברות בתחום נטול רגולציה פועלות בכדי להציב גבולות לעצמן:
רגולציה היא דבר מבורך במידה והמינון שלה נכון. הרגולציה בשוק ההון גרמה להיקפי המסחר לרדת וכמות ההנפקות ירדה גם כן. אנחנו בתחום האלגו מייחלים לרגולציה, זה ינקה בעיות אתיות וירחיק את העסקים הקטנים מדי. עד שזו תגיע, אנחנו מפעילים מנגנון בקרה פנימי כפול שמורכב מעריכת דין וחשבונאות. בנוסף, ישנן חברות רגולטוריות עולמיות שאנחנו עובדים איתן – יש לנו רגולציה באוסטרליה, קפריסין ובלונדון.
מי צריך לפקח על התחום?
הרגולציה אמורה לקום מתוך הרשות לני"ע, אבל קשה לי לראות איך הם משתלטים על השוק בקצב הצמיחה שלו.
ניגוד אינטרסים? או למה לפעמים קרנות גידור הם כמו מלצרים במסעדות
מודל הרווחים של האלגו טרייד מובנה על בסיס מודל הצלחה הקיים בקרנות הגידור. בנוסף, החברה נהנית מהפרשי עמלות ביצוע. המבנה הזה מעורר תהיה למי התחום הזה בדיוק פונה והאם הוא סובל מניגוד אינטרסים מובנה.
מהו מודל הרווח של חברת יוטרייד?
לחברה שלנו יש לנו שלושה מקורות רווח. הראשון הוא נוסטרו (מסחר וההשקעה של הונה של החברה – א.ע.), השני הוא הפרשי עמלות והשלישי הוא דמי הצלחה, כלומר שותפות ברווח שהשגנו ללקוח.
בשוק ההון יש ביקורת גבוהה על רווחים מהפרשי עמלות, משום שזה יכול לגרור פעולות לא מחויבות המציאות של החברה בכדי להרוויח על חשבון הלקוח
בתחילת הקריירה חשבתי לעבוד בעמותת "לתת", אבל ויתרתי. בעולם העסקי, כאשר אתה מרוויח זה חייב לבוא על חשבון מישהו אחר. קיים סיכון במסחר של ביצוע פעולות אבל אנחנו פועלים תחת הגיון בריא ותמיד לצד הלקוח.
האם גזירת אחוזים מהרווחים מהלקוח לא מגדילה את האפשרות להגדיל את הסיכון בתיק?
לכל מודל רווח יש יתרון וחסרון, היתרון הוא השאיפה הברורה שלנו לייצר רווח חיובי ללקוח. החסרון כאן הוא באמת לקיחת סיכוני יתר. המודל הזה אסור על פי הרשות לניירות ערך, אבל כך פועלות גם קרנות הגידור שאינן בפיקוח של הרשות. לא המצאנו את מודל הרווח אלא שכפלנו אותו מהתחום. כשאני רוכש ארוחה בבית קפה, כולנו איננו משלמים את החשבון כפי שהוא כתוב, אלא מוסיפים טיפ. אחוזי רווח שניתנים לחברת האלגו הם סוג של טיפ.
במידה ותיאלץ לבחור אחד, איזה מודל רווח תעדיף?
הייתי נשאר עם דמי ההצלחה וגזירת הרווח מהלקוח. המודל הזה מתקן עיוות קיים בשוק ההון כפי שקרה לדוגמא בשנת 2008, כאשר קרנות מפסידות המשיכו לגבות דמי ניהול. מדוע שתיהנה מהכנסות כאשר לא הענקת ערך מוסף ורווח ללקוח?
ביקורת נוספת על ה"מכונות", היא על כך שהמסחר האלקטרוני מגדיל את התנודתיות בשוק ומבריח את המשקיעים הרגילים מהשוק.
תלוי באילו נכסים מדובר, ההשפעה של האלגו תלויה בגודלו של השוק בו הוא פועל. לאלגו יש השפעה בעיקר בשווקים קטנים כמו שוק האופציות הישראלי. בשוק המט"ח, ההשפעה של המכונות מינורית. שוק האלגו מוסיף לנזילות ומוסיף לשכלול של השוק בתמחור הנכסים. המחיר היום בשוק ההון אמין ויציב יותר.
ככל שהשוק עובר לאלגו, האם הסיכויים להתמוטטות בשווקים עולה?
תהליך העלייה בתדירות המשברים בשוק ההון הינו טבעי בשל גודל השווקים היום. השוק גדל וכמות הנכסים גדלה, בנוסף על כך השווקים מגדילים את בסיס הכסף בכדי להגדיל את הנזילות. מטבע הדברים התשואות גדולות יותר אבל יש החרפה והקצנה של אירועי קיצון. המשבר של 1929 היה קטן יותר מ-1980 והמשבר הבא יהיה חמור יותר מ-2008. אבל אני חייב להגיד, שאם אתה בעל 20 אלף דולר והמכונה "עושה לך כסף", התנודתיות פחות מעניינת אותך. התמורה של הטכנולוגיה גדולה יותר מאשר אנחנו משלמים עליה. בפעם הראשונה בהיסטוריה, אדם עם סכום כסף קטן, יכול לקבל שירותי טכנולוגיה ושירות פיננסי חוץ בנקאי שלא היו קיימים מעולם.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
