קרן מרדכי
03/12/2014
איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות "יצירות":
הקדמת הבחירות תוביל להעלאת מסים ב 2015 - בשוקי המניות אנו צפויים להמשיך ולראות הסטת כספים לחו"ל
"ממשלות ישראל מתקשות להשלים קדנציה מלאה, והנוכחית הצליחה לשרוד שנתיים ימים, עד שהמלחמות הפנימיות בקרב חברות הקואליציה וחוסר הקונצנזוס בנוגע לדרכה של הממשלה בתחום המדיני, כלכלי, יחסי החוץ, ודת ומדינה, הביאו אותה, ככל הנראה, ואלא אם יישלף שפן מהשרוול ברגע האחרון, לסוף דרכה."
לדברי איילת ניר, "מאחר והבחירות יתקיימו ככל הנראה במהלך 2015, ולא בתחילתה של השנה, ולאור חוסר ההסכמה על תקציב 2015, יש להניח כי נתחיל את השנה הבאה, ולא בפעם הראשונה, ללא תקציב מאושר, ועד לאישורו עשויים לחלוף חודשים ארוכים במהלכם יתקיימו הבחירות, תוקם ממשלה, ויתוכנן תקציב לשנה וחצי.
"ללא תקציב מאושר, רמת ההוצאות של משרדי הממשלה תקבע מידי חודש על ידי נוסחה המגבילה את ההוצאות לעד 1/12 מתקציב 2014, כאשר אין התקשרויות חדשות, כך שההוצאה בפועל עשויה להיות נמוכה מהתקרה" אומרת ניר. "בתקופה זו הרפורמות נדחות, ההשקעה בתשתיות נפגעת, והמדיניות הפיסקלית (תקציבית) הופכת למרסנת - לא התרופה לה נדרש המשק בעת הזו של האטה ברמת הפעילות הכלכלית".
מה יקרה לאחר הבחירות? לדברי ניר זו שאלת מיליון הדולר, או מיליארדי השקלים, שכן זה תלוי כמובן בתוצאות הבחירות, בחלוקת המנדטים, במבנה הממשלה שתוקם, ביכולת המשילות של מי שיקבל לידיו להנהיג את המדינה, ובהיקף הסחטנות הפוליטית, שהרי שם המשחק הוא: "מי מצליח להשיג יותר עבור קהל בוחריו" והתקופה של הקמת הממשלה היא ה- Money Time של הפוליטיקאים.
להערכת ניר, כאשר חרב הבחירות מתרחקת, בעוד האתגרים התקציביים (אזרחיים וביטחוניים) גדולים גם ל- 2015 ועוד יותר מכך ל- 2016, הדרך הקלה תהיה להכביד את נטל המס על הציבור. לדבריה, מוקדם לקבוע מה תהא השפעת המיסוי על שיעור האינפלציה במשק, בהעדר אינפורמציה על סוגי המיסים שיועלו.
ומה לגבי השווקים ?
"שוקי המניות לא אוהבים אי ודאות. וזו עובדה. הם גם לא אוהבים מסים. והנה קיבל הציבור אישור נוסף להחלטתו להסיט כספים משוק המניות המקומי לאלו שמעבר לים, כך שיש לצפות להמשך מגמה זו".
"בשוק האג"ח הממשלתי התמונה שונה. ריסון פיסקלי והעלאת מסים, במטרה להגביל את הגירעון התקציבי, צפויים להתקבל בחיוב על ידי המשקיעים בשוק האג"ח הממשלתי".
עד כמה זה ישפיע על התשואות?
"בשוליים. בסופו של דבר, גירעון גבוה באחוז או נמוך באחוז לא ישפיעו על תשואות האג"ח הממשלתי. מה שכן ישפיע יהיו שלושת המשתנים הבאים: רמת התשואות בארה"ב (שתושפע מהתפתחות הריבית שם), רמת הריבית המקומית וציפיות האינפלציה".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים:
"למרות שמניסיוננו, עד שזה לא סגור זה לא סגור; פחות משנתיים לאחר הקמתה, ממשלת ישראל כנראה קרובה לבחירות, שעלותן הישירה למשק מוערכת בכ – 2 עד 2.5 מיליארד ₪.
"לבחירות מוקדמות צפויה גם עלות נוספת, שאינה בהכרח פחות גבוהה; אי הוודאות לגבי הרכב הממשלה הבאה והתוכניות שהיא תקדם (או תעצור) עלולות לגרוע מהשקעות במשק (כמו שראינו את פגיעת אי הודאות בנושא תוכנית מע"מ אפס לזכאים על התחלות הבניה) בנוסף, בחירות פעמיים בשנתיים לא משדרות יציבות שלטונית (בלשון המעטה), דבר שעלול להעיב על דירוג האשראי וביטחון המשקיעים במשק.
"מנגד, חוק התקציב השנה לא יגיע להצבעה, משמעותו תקציב של 1 חלקי 12 מהתקציב הנוכחי, כלומר, הגירעון הצפוי בשנת 2015 יהיה נמוך ממה שתוכנן. בנוסף, יש סיכוי גבוה שהתקציב הראשון של הממשלה החדשה יהיה מרסן וייתכן ויכלול העלאת מיסים (כנראה ישירים), בדומה לתקציב הראשון של מרבית הממשלות בעבר.
"על רקע האמור לעיל, הבחירות המוקדמות תומכות בהמשך פיחות השקל שימשך (לפחות עד לבחירות), דבר שצריך לתמוך גם בעליה בציפיות לאינפלציה - שאינה מתומחרת כרגע בשוק. מבחינת שוק האג"ח, העדר תקציב וריסון ההוצאה תומכים בגיוס חוב נמוך יותר בשנת 2015".
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי באפסילון בית השקעות:
"באופן די צפוי, השוק מגיב באופן חריף יחסית לבחירות הקרבות כפי שניתן לראות בשוק המט"ח ואגרות החוב. עם זאת ובמבט לעתיד, אני מניח שההשפעה על כלכלת ישראל תורגש אם בכלל רק בטווח הקצר והיא תתבטא יותר בכך שפרמיית הסיכון על הנכסים עלולה לעלות. עם זאת, יש לזכור שאנחנו עדיין לא צופים שינוי בריבית בקרוב וגם לא השפעה על האינפלציה, כך שבסופו של יום אני מניח שהמגמה של זרימת של כסף לנכסים אגח קונצרני ומניות תימשך."
עדו קוק, מנכ"ל בית ההשקעות IBI:
"התקציב צפוי להתנהל לפי "טייס אוטומטי", ללא פריצות תקציביות של הוצאות שעד היום היה נראה שיעברו כדי לשמר את הקואליציה.
תוכנית מע"מ אפס תוקפא, כך גם תוכניות אחרות שצפויות היו לעלות מיליארדים. לכן צד ההוצאות בתקציב צריך להטריד אותנו עכשיו פחות. הסיכון לגירעון נותר מצד ההכנסות, קרי מיסים, וזאת בשל ההאטה בישראל".
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי מיטב דש:
"מבחינה כלכלית לבחירות יש השפעה שלילית על המשק, במיוחד כעת, ערב אישור התקציב.
צריך להזכיר שהתקציב לשנים 2013-2014 אושר רק ב-30 ליולי 2013, כאשר ההחלטה על הבחירות התקבלה כבר באוקטובר 2012. ניסיון העבר מלמד שצפוי כי רוב שנת 2015 המדינה תתנהל בלי תקציב מאושר. התנהלות תקציבית לפי כלל ההוצאה החודשית של 1/12 לפי התקציב לשנת 2014 אינו מאפשר לממשלה לפעול מעבר לביצוע הוצאות שוטפות הכרחיות. כנראה שגם תקציב הבא יהיה דו שנתי לשנים 2015-2016. ממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם הצורך לקצץ בהוצאות או להעלות מסים כדי לעמוד ביעדים פיסקאליים בתקציב 2016, שכבר כעת נראה בעייתי.
אי אישור התקציב לשנת 2015 משמעותו: עצירה רפורמות חשובות בתחום החברה. לעומת זאת, בתחום כלכלי התקציב המתוכנן לא כלל רפורמות משמעותיות, מלבד חוק מע"מ אפס, השנוי במחלוקת שעלותו הייתה גבוהה מאוד ותועלתו מוטלת בספק. אי אישור החוק יגרום להגברת הביקושים של כל אותן זוגות הצעירים שהמתינו לאישורו, מה שעשוי להניע גל חדש של עליות המחירים בשוק הדיור.
מבחינת השווקים הפיננסיים, מניסיון העבר אפשר ללמוד כי לרוב במהלך חצי שנה אחרי הבחירות שוק המניות עמד ברמה גבוהה יותר מאשר לפני הבחירות.
אי הוודאות הנוכחית צפויה להגביר את פיחות השקל ולגרום להתייקרות המחירים של המוצרים המיובאים ועלייה באינפלציה. לא צפויה תגובה שלילית של חברות הדירוג על רקע נסיבות כלכליות עד אשר תקום ממשלה חדשה ותכריז על כוונותיה בקשר לגירעון התקציבי."
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
