עומר רגב
09/12/2014
מכון ירושלים לחקר ישראל אירח בשבוע שעבר סדנא בינלאומית בת שלושה ימים במסגרת פרויקט SPREEבמימון האיחוד האירופי. בסדנא השתתפו 30 חוקרות וחוקרים משבע מדינות שונות: אנגליה, שוודיה, הולנד, ספרד, ליטא, פינלנד וישראל, והיא התקיימה בין ה-2 ל-4 בדצמבר.
מטרת פרויקט SPREE, פרי יוזמה של מכון ירושלים לחקר ישראל ותחת ניהולו והובלתו, הינה ליצור את התנאים המתאימים אשר מאפשרים לממש דפוסי ייצור וצריכה בני קיימא המתאפיינים במעבר מרכישת מוצרים לצריכה של שירותים. "שירותיות" (Servicizing) מבוססת על עסקאות בהן ערך מסופק ללקוח באמצעות שילוב של מוצרים ושירותים. דוגמאות לכך כבר קיימות בשטח - השכרת רכב לפי שעה במקום קנייתו (car to go); השכרת שירותי נסיעה באופניים במקום קניית אופניים (תל-אופן); מכירת שירותי מסמכים במקום מכשירי הדפסה לרבות אחריות יצרן מורחבת (Xerox), וניהול כימיקלים, כמו במקרה של צביעת דלתות למכוניות במקום מכירת צבעים (פורד ודופונט). שירותיות רלוונטית לעסקאות בין עסקים (B2B), כמו במקרה של שירותי דישון והדברה לחקלאים; בין עסקים לבין צרכנים (B2C), כמו במקרה של שירותי כביסה או שיתוף רכבים; ואף בין צרכנים לבין צרכנים (C2C), מה שמכונה גם "צריכה משותפת" (collaborative consumption). פרויקט SPREE (Servicizing Policy for Resource Efficient Economy) בוחן מערכות שירותיות בשלושה סקטורים נבחרים: מים, תחבורה וחקלאות-מזון.
שירותיות מבוססת על הרעיון כי צרכנים מעוניינים בערך של המוצר או בפונקציה שהוא מספק, גם במחיר של ויתור על הבעלות עליו. היא משנה את טבע היחסים בין יצרנים לצרכנים בכך שמספקת לצרכנים תמריצים להשתמש באופן יעיל יותר במשאבים וליצרנים להגדיל את הפרודוקטיביות ואיכות המוצר ולהאריך את חיי המדף שלו. למערכות מתן שירותים יש את הפוטנציאל להוביל לשימוש יעיל במשאבים; לצמצם עלויות ייצור וצריכה; להרחיב את טווח השחקנים המעורבים בעסקאות; לייצר מערכות אספקה משוכללות יותר; לעודד שיפור והקמת תשתיות תומכות (כולל טכנולוגיות מידע) ולהאריך את משך העסקה באופן רווחי הן ליצרנים והן לצרכנים. כמו כן, היא יכולה להגדיל נגישות למשאבים לאוכלוסיות מוחלשות ולקדם איכות חיים, ובכך יש לה גם יתרונות חברתיים מובהקים. השלכות חיוביות אלה אינן מובנות מאליהן ונדרשים תנאים מסוימים אשר יאפשרו אותן. הפרויקט בוחן את התנאים בהם שירותיות תהייה אכן מקיימת דרך הערכת היתכנותן הכלכלית של המערכות, הביצועים הסביבתיים שלהן והשלכותיהן החברתיות.
במסגרת הפרויקט נחקרים תשעה מקרי בוחן בשש מדינות שונות אשר על בסיסם הצוות יעצב חבילות מדיניות ליצירת וקידום מערכות אלה. התוצר המרכזי של הפרויקט יהיה "חבילות מדיניות לצורך מעבר לצריכת שירותים" בכל אחד משלושת הסקטורים אשר יסייעו להוביל בהשגת ניתוק בין צמיחה כלכלית לפגיעה סביבתית תוך מימושם של יתרונות חברתיים.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
