רשות ניירות ערך >> פרסומים חדשים בנושא תעודות סל‎

3.1.19 האם התמודדות עם איומי סייבר דורשת התייחסות מיוחדת, מעבר לזו שבמסגרת ניהול הסיכונים הכולל של הארגון?

ניהול סיכוני סייבר או ניהול הסיכון הקיברנטי הוא חלק ממערך ניהול הסיכונים אצל מנהל קרן / חברת ניהול תיקים / מנפיק תעודות סל (להלן: "החברה המנהלת"). מדובר בסיכון תפעולי שמהווה גם סיכון אסטרטגי וסיסטמי למוסדות הפיננסיים בכלל ולחברות המנהלות בפרט. תחכום האיום, עוצמת הסיכון והשלכות התממשותו מחייבים התייחסות מיוחדת אליו, במסגרת ניהול הסיכון התפעולי, הן ברמה אסטרטגית (התייחסות הדירקטוריון, לרבות בעת קביעת מדיניות ניהול סיכונים ואישור מערך הבקרה הפנימית) והן ברמה יישומית (הרחבת והעמקת בקרות כמענה לסיכונים הייחודיים שנובעים מאיומי סייבר). יודגש כי חרף העובדה שאיומי סייבר נובעים משימוש בטכנולוגיה, הסיכון הקיברנטי אינו מהווה סוגיה טכנולוגית גרידא אלא גם סוגיה עסקית-אסטרטגית חוצה ארגון, וככזה מחייב, לשם ביסוס מערך בקרות אפקטיבי, שילוב חוצה ארגון של אנשים, טכנולוגיה, תהליכים ונהלים.

יצוין כי אמנם מערך אבטחת המידע מהווה את אחד היסודות העיקריים של ההגנה הקיברנטית, אולם תחום ההגנה הקיברנטית הנו רחב יותר, הן מבחינת מושא ההגנה (הגנה על תהליכים ולאו דווקא על נכסי המידע) והן מבחינת גישת ההגנה הפרואקטיבית (יכולת משופרת של חיזוי ומודיעין, ניטור שוטף ותגובה בזמן אמת), כך שהתמודדות עם איומי סייבר דורשת הרחבה והעמקה גם של יכולות ההתמודדות הקיימות של אבטחת המידע. בנוסף, על החברה המנהלת להתייחס לתרחישי אירועים קיברנטיים, שיש בהם כדי להשפיע על פעילות החברה וספקיה (למשל ספקים של שירותים בנקאיים ושירותי תפעול), במסגרת תוכנית המשכיות עסקית, וזאת במטרה להקטין את השפעת השיבושים הנגרמים מהתממשות איומי סייבר על רציפות הפעילות העסקית ומתן שירותים ללקוחות החברה המנהלת.

23.12.2014
​
3.1.18 מה משמעותו של "מדד היחס (benchmark)" של תעודת סל?

מדד היחס הוא מדד שאת תשואת תעודת הסל יש להשוות לתשואתו, וזאת על מנת להעריך את תשואת התעודה.

בכדי שניתן יהיה להשוות בין התשואות, מדד היחס יחושב תוך התייחסות לרכיבי נוסחת הפדיון של התעודה, כפי שהם באים לידי ביטוי ביחס לנכס המעקב בתעודה, לרבות: מינוף, כיוון חשיפה, מטבע, משקלות, מועדי איזון וכדומה.
למשל: מדד היחס בתעודת סל מנוטרלת מטבע, העוקבת אחר מדד S&P 500 (מדד מחיר), יהיה מדד S&P 500 (מדד השקעה נטו ממס - NTR) בנטרול חשיפה מטבעית. כך, ניתן יהיה להשוות את תשואת תעודת הסל, שהיא תעודה מנוטרלת מטבע, לתשואת מדד היחס במונחים דולריים.

לעומת זאת, מדד היחס  בתעודת סל העוקבת אחר מדד S&P 500 (מדד מחיר) המושפעת גם משינויים בשער הדולר, יהיה מדד S&P 500 (מדד השקעה נטו ממס - NTR) במונחים שקליים.

באופן דומה, מדד היחס בתעודת סל ממונפת בחסר פי 2 באיזון חודשי, העוקבת אחר מדד S&P 500 (מדד מחיר), יהיה מדד S&P 500 (מדד השקעה נטו ממס - NTR) בחסר ממונף פי 2 באיזון חודשי. כך, ניתן יהיה להשוות את תשואת תעודת הסל, לתשואה ההופכית של מדד היחס, כשהיא ממונפת פי 2 באיזון חודשי וצמודה לשער החליפין של הדולר.

08.06.2014​

3.1.17. כיצד ישוערכו פיקדונות של חברה אשר פרסמה דוח מידי בדבר עמידתה בדרישות הקצאת ההון על פי טיוטת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (חשבון מגבה), התשע"ב-2012?

בהתאם לטיוטת תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחיר פדיון יחידה של תעודת סל, שווי נכסיה והתחייבויותיה לשם בחינת שלמות נכסי התעודה), התשע"ג 2013, פיקדון כאמור ישוערך לפי הסכום אותו תקבל החברה אם תמשוך אותו במועד השערוך. לפיכך, מקום בו ניתן למשוך את הפיקדון בנקודת זמן מסוימת בעתיד ללא קנס, אולם במשיכה מיידית של הפיקדון יושת קנס על המפקיד, הרי שיש לשערך את הפקדון בניכוי הקנס האמור.

10.11.2013

3.1.16. כיצד יש לסווג בדוח בדבר חשיפות לסיכוני אשראי, פיקדון שהופקד לתקופה ארוכה משלושה חודשים, אך על פי תנאיו ניתן למשיכה לפני תום שלושה חודשים?

סעיף 2.1ג ל"הנחיית גילוי בדבר סיכון אשראי, סיכון שוק והחזקות ציבור במכשירים פיננסיים" קובע כי על חברה לגלות את מקור סיכון האשראי של פיקדונות המופקדים לתקופה שמעל לשלושה חודשים ואת היקפם של פיקדונות אלו. החברות המנפיקות פרסמו דוחות מיידיים בהם דיווחו כי אימצו הנחייה זו.

לדעת סגל הרשות, החברה רשאית לסווג את הפיקדון כפיקדון לתקופה של עד שלושה חודשים, אם למפקיד זכות אוטונומית ובלתי מותנית למשיכה מוקדמת של הפיקדון במועד המוקדם לשלושה חודשים, מבלי שתידרש הסכמת הבנק למשיכה המוקדמת וללא קנס יציאה.

10.11.2013​

3.1.15. האם חברה שאימצה את החלטת המליאה בנושא "עקרונות לפעילות תעודות הסל בעסקאות החלף (SWAP)", רשאית לחרוג בסכום נמוך מהמגבלות הכמותיות שנקבעו בהחלטה, ביחס למועד הסליקה הכספית בפועל או ביחס להיקף העסקה?

החלטת המליאה בנושא "עקרונות לפעילות תעודות הסל בעסקאות החלף (SWAP)" קובעת עקרונות להסדרת פעילות החברות המנפיקות תעודות סל בעסקאות אלה. סעיף 3.2 קובע כי היקף עסקאות ההחלף על מדד זר לא יעלה על 110% מסך ההתחייבויות למחזיקי התעודה. סעיף 4.6 למסמך העקרונות קובע, כי סליקה כספית בפועל (במועד סיום העסקה ובמועדי ה-Reset) של עסקת ההחלף תבוצע תוך 3 ימי עסקים.

סגל הרשות לא יראה בחריגות הבאות הפרה של עקרונות ההחלטה, החייבת בגילוי:

א. חריגה בסכום של עד 1 מיליון ש"ח לתעודה, ולא יותר מ-5 מיליון ש"ח לכל התעודות של אותה קבוצת חברות, העולה על היקף של 110% מסך ההתחייבויות למחזיקי התעודה;

ב. חריגה בסכום של עד 1 מיליון ש"ח לתעודה, ולא יותר מ-5 מיליון ש"ח לכל התעודות של אותה קבוצת חברות, הנסלק תוך מספר ימים שאינו עולה על 7 ימי עסקים.

10.11.2013

3.1.14. מהו המועד אליו צריכים להתייחס הנתונים המדווחים בדוח היומי לצורך הערכת שווי תעודת הסל?

בהתאם ל"הנחיית גילוי בדבר הערכת שווי תעודות סל והשוואת התשואה לתשואת המדד הנעקב", החברה נדרשת לפרסם בכל יום מסחר דוח מיידי הכולל נתונים להערכת שווי תעודת סל, נכונים ליום החישוב, אשר הוא יום המסחר האחרון של נכס הבסיס בבורסה הראשית, הקודם ליום הדיווח. בהתאם, שער נכס הבסיס ושער המטבע, לפי העניין, יוצגו נכון לסוף יום המסחר הקודם ליום הדיווח. באשר לנתונים המתעדכנים עם חלוף הזמן ללא תלות במסחר, יש להציגם נכון לסוף היום הקודם ליום הדיווח. כך למשל, מקדם דמי הניהול משקף את דמי הניהול שהופחתו מהערכת השווי של התעודה (כחלק מנוסחת ההמרה של התעודה) עד ליום הקודם ליום הדיווח, ואינו משקף את הפחתת דמי הניהול בגין יום הדיווח. כמו כן, מקדמי הדיבידנד והריבית הנצברים לתעודה משקפים דיבידנד וריבית שנצברו עד ליום הקודם ליום הדיווח, ואינם משקפים תקבולי ריבית ודיבידנד שצפויים להיצבר לתעודה במהלך יום הדיווח.

לשם ההבהרה, להלן דוגמא: בדוח המפורסם ביום ראשון בבוקר, יפורסמו הנתונים הבאים:

א. נתוני שוק כדוגמת שער המדד המשמש כנכס הבסיס של התעודה, כשהם מעודכנים ליום המסחר האחרון של נכס הבסיס בבורסה הראשית שלפני יום הדיווח, דהיינו: סוף יום שישי ביחס למדדים זרים בהם יום המסחר האחרון הוא יום שישי, וסוף יום חמישי ביחס למדדים ישראליים בהם אין מסחר ביום שישי.

ב. נתונים אחרים המתעדכנים עם חלוף הזמן, כדוגמת מקדם דמי הניהול של התעודה או מקדם הריבית שנצבר לתעודה, כשהם מעודכנים ליום הקודם ליום הדיווח, דהיינו סוף יום שבת, אף שאינו יום מסחר בבורסה הראשית בה נסחר נכס הבסיס של התעודה.

10.11.2013

3.1.13. האם חברה נדרשת לעדכן את תמצית תנאי התעודה אשר פורסמה בתשקיף ובהצעת המדף, לאחר הנפקת התעודה לציבור לראשונה, לצורך השלמת פרטים שלא היו ידועים בעת פרסום דוח הצעת המדף?

תמצית תנאי התעודה כוללת פרטים, אשר ייתכן כי חלקם אינם ידועים לחברה טרם הנפקת התעודה לראשונה לציבור, לדוגמא: מספר התעודה בבורסה, הנכסים המגבים את התעודה ומקורות סיכון האשראי בגינם. ככלל, פרטים אלה אמורים להיכלל בתמצית תנאי התעודה, בהיותם חשובים למשקיע סביר, אלא שבעת פרסום התשקיף והצעת המדף אינם ידועים עדין. על כן, החברה נדרשת לעדכן את תמצית תנאי התעודה אשר פורסמה בתשקיף ובהצעת המדף, ולפרסם במגנ"א תמצית מעודכנת וזאת לא יאוחר ממועד תחילת המסחר בתעודה.

10.11.2013​

3.1.12. האם חברה נדרשת להציג את פרופיל החשיפה של תעודת הסל כחלק משם התעודה, טרם הנפקתה?

בהתאם להנחיית "גילוי בדבר אופן הצגת שם תעודת סל", אשר נכנסה לתוקף בחודש מרץ 2013, על החברה לכלול בשם התעודה את פרופיל החשיפה של התעודה. פרופיל החשיפה נקבע בהתאם לדרגת החשיפה המרבית שקבעה החברה למניות, למט"ח ולסיכון אשראי. דרגת החשיפה למניות ולמט"ח נקבעת בהתאם לנוסחת ההמרה ובהתאם לגובה המינוף המקסימאלי האפשרי בתעודה, ואילו דרגת החשיפה לסיכון האשראי נקבעת בהתאם למדיניות ההשקעות של התעודה, ולא לפי החשיפה בפועל, כפי שצוין בשו"ת בנושא מחודש אפריל 2012. לכן, על החברה להציג את פרופיל החשיפה כחלק משם התעודה לאחר שנקבעו נוסחת ההמרה של התעודה ומדיניות החשיפה שלה לסיכון האשראי, גם אם טרם הונפקה.

10.11.2013​

3.1.11. כיצד תסווג תעודת סל העוקבת אחר מדד המורכב ממספר חוזים על סחורות, בהתאם להנחית גילוי בדבר אופן הצגת שם תעודת סל (סעיף 3.1.2 להנחיה)?

תעודת הסל תסווג כ"תעודת סל סחורות". בהתאם לכך, וכפי שקבוע בהנחיה, בשם התעודה, לאחר ציון שם הגוף המנהל, יבוא "סל סחורות".

מאי 2013

3.1.10. האם פרופיל החשיפה של מוצר מדד נקבע בהתאם למדיניות החברה או בהתאם לחשיפה בפועל למניות, למט"ח ולסיכוני אשראי כתוצאה מאופן התכסות החברה?

​בהתאם להנחית הרשות שעניינה גילוי בדבר סיכון אשראי, סיכון שוק והחזקות ציבור במכשירים פיננסיים, על החברה לתת גילוי ביחס לפרופיל החשיפה של  כל מוצר מדד וזאת בהתאם למדיניות דרגת החשיפה המרבית שקבעה ביחס למט"ח, למניות ולסיכון אשראי, ולא לפי החשיפה בפועל.

אפריל 2012 

3.1.9. כיצד יש להציג בדיווחי החברה את שם מקור סיכון האשראי?

יש להציג את שם מקור סיכון האשראי במסגרת דיווחי החברה באופן מלא ובצורה מדויקת. בהתאם, נדרש לציין את שם מקור סיכון האשראי עצמו ולא ניתן להסתפק בשם הקבוצה עימה הוא נמנה. לדוגמא, כאשר לחברה יש חשיפה לברוקר או לבנק מאותה קבוצה, עליה לציין במדויק את שם הישות המשפטית (הברוקר או הבנק) אליה היא חשופה בפועל.

אפריל 2012​

3.1.8. מהם הפרמטרים שעל החברה להציג במסגרת דיווח בדבר שינוי בדמי הניהול שנגבים ממחזיקי התעודה?

על החברה לציין, לכל הפחות, את הנתונים המפורטים להלן:

א.   מה היו דמי הניהול טרם השינוי;
ב.   מהם דמי הניהול המרביים;
ג.    מהם דמי הניהול לאחר השינוי;
ד.   מועד כניסת השינוי לתוקף.

אפריל 2012​

3.1.7. האם התייחסות התאגיד לאירועים מהותיים אשר אירעו בעסקי התאגיד ובתנאי התעודות בתקופת הדוח ועד למועד פרסומו צריכה להופיע הן בתמציות הכלכליות, הן בפרק תיאור עסקי התאגיד והן בדוח הדירקטוריון?

​ככל שההתייחסות לאירועים מהותיים אשר אירעו (הן בעסקי התאגיד והן בתנאי התעודות) בתקופת הדוח ובתקופה עד מועד פרסומו אינה מופיעה במסגרת הדוח התקופתי, אלא במסגרת התמצית הכלכלית של כל תעודה בלבד, הרי שיש לכלול התייחסות זו גם במסגרת הדוח התקופתי, הואיל ואירועים אלה הם חלק בלתי נפרד מתיאור פעילות התאגיד. יחד עם זאת, ככל שהתייחסות זאת קיימת בדוח התקופתי ביותר ממקום אחד, די בהפניה במסגרת הדוח התקופתי מפרק אחד למשנהו ואין צורך בחזרה על הצגת מלוא הנתונים.

אפריל 2012

3.1.6. האם יש לתת תיאור מפורט של חשיפות סיכון האשראי של כל תעודה במסגרת התמצית הכלכלית ביחס לסוף השנה, או שמא ניתן להפנות לדיווחי החברה החודשיים אודות חשיפה לסיכון אשראי? האם ניתן להפנות מהדוח התקופתי לדיווחים החודשיים של החברה בדבר סיכון אשראי ושווי החזקות ציבו

תקנה 5א(א) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-1970 קובעת, כי ניתן להפנות מדוח רחב יותר בהיקפו על פי הדין לדוח מצומצם יותר. בהתאם, ניתן לציין בתמצית הכלכלית כי הפרטים הנ"ל מדווחים בדיווח מיידי על ידי החברה מדי חודש וכן להפנות במסגרת הדוח התקופתי לדוחות המידיים הרלוונטיים של החברה, והכל לפי הוראות התקנה.

אפריל 2012​

3.1.5. האם ניתן להציג את דוח בסיסי ההצמדה הנדרש בדוחות הכספיים ולהפנות אליו מדוח הדירקטוריון על מנת להימנע מהצגה כפולה של נתונים אלו?

ניתן להציג את דוח בסיסי ההצמדה בדוחות הכספיים ולהפנות אליו מדוח הדירקטוריון וזאת בהתאם לתקנה 4(ב) לתוספת השנייה לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), הקובעת כי ניתן לכלול מידע הניתן על פי תוספת זו במסגרת הדוחות הכספיים רק אם מלוא המידע הנדרש לפי התוספת נכלל בהם.

אפריל 2012

3.1.4. מה צריכה לכלול הפניה מקושרת?

על הפניה טכנית לדף אינטרנט מסוים (לינק) לכלול קישורית "חיה", אשר לחיצה עליה תפתח את דף האינטרנט המבוקש. כמו כן, על הקישורית להיות כמה שיותר ממוקדת, קרי עליה לפתוח את הדף המבוקש ולא דף כללי אשר ממנו ניתן להגיע לדף המבוקש. כך למשל, אם מבקשת החברה להוסיף הפניה מקושרת לתיאור מתודולוגיית מדד מסוים, על ההפניה להוביל ישירות לדף האינטרנט המתייחס למדד הספציפי ולא לאתר הבית של עורך המדד.

אפריל 2012

3.1.3. האם חברה נדרשת להציג לצד שם התעודה את מספר התעודה בבורסה, כנדרש בהנחיית "גילוי בדבר אופן הצגת שם תעודת סל", וזאת גם טרם הנפקתה?

ההנחיה קבעה שבמקרים שבהם החברה מציגה את שם תעודת הסל עליה לציין, בסמוך לשם התעודה, פרטים נוספים, הכוללים, בין היתר, את מספר התעודה בבורסה. טרם מועד הנפקת התעודה, מספר זה פחות רלוונטי שכן התעודה עדיין לא נסחרת. כמו כן, יכול ולתעודה לא הוקצה עדיין מספר קבוע בבורסה, כך שעלול להיות חוסר התאמה בין מספר נייר ערך המופיע אצל המפיץ טרם הנפקת התעודה, למספר נייר ערך שייקבע בעת הרישום למסחר בבורסה לאחר הנפקת התעודה. לאור כל זאת, כל עוד לא הוקצה לתעודה מספר קבוע, אין חובה לכלול את מספר התעודה בסמוך לשם התעודה, וזאת על מנת שלא להטעות את ציבור המשקיעים. האמור לעיל אינו רלוונטי מקום בו התעודה כבר רשומה למסחר בבורסה, כמו למשל בהצעת מדף שעניינה הרחבת תעודה קיימת.

10.11.2013

3.1.2. האם חברה שאימצה את החלטת המליאה בנושא "עקרונות לפעילות תעודות הסל בעסקאות החלף (SWAP)" (להלן: "מסמך העקרונות"), נדרשת לקבל החלטת דירקטוריון ביחס לכל גלגול של עסקת SWAP?

במסגרת מסמך העקרונות לפעילות תעודות הסל בעסקאות החלף, נקבע, בין היתר, כי התקשרות בעסקת SWAP תחייב את אישור דירקטוריון החברה, לפיו אין בעסקה בכדי לפגוע ביכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה על פי שטר הנאמנות למחזיקי התעודות, לרבות במקרה של פדיון מוקדם.

ככל שבמסגרת גלגול העסקה תישמר מסגרת תנאים, התואמת בכללותה למסגרת התנאים של עסקת ה-SWAP הראשונית שאושרה בדירקטוריון ובכפוף להתקיימות התנאים המנויים בסעיפים 3-5 למסמך העקרונות, לא נדרשת קבלת החלטת דירקטוריון נוספת ביחס לגלגול העסקה.

04.03.2014​

3.1.1. מה הם פרטי הזיהוי הנדרשים במסגרת הדוח החודשי אודות חשיפות לסיכוני אשראי, ביחס לגופים הפיננסיים, המהווים את מקור סיכון האשראי?

מנהל תעודת סל נדרש במסגרת ס203 (דוח חודשי בדבר חשיפות לסיכוני אשראי), לציין ביחס לכל הגופים הפיננסיים את הפרטים הבאים והכל על מנת לאפשר זיהוי של מקור סיכון האשראי:
א. סוג (זר או מקומי);
ב. סיווג (בנק/חבר בורסה שאינו בנק/חברת תעודות סל/אחר);
ג. שם מקור סיכון האשראי המוצג בהתאם לשו"ת בנושא זה מאפריל 2012;
ד. דירוג מקור סיכון האשראי על פי כלל החברות המדרגות;
ה.  LEI (Legal Entity Identifier) ככל וישנו, כאשר אם הנתון אינו קיים – יצוין הדבר;
ו. מספר חברה ברשם החברות הרלוונטי;
ז. ככל והמדובר בגופים פיננסיים זרים – מדינת התאגדות ודירוגה.​

04.03.2014

 

 

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.