פול קליין ראש אגף השקעות ופנסיה בנק לאומי >> "פרסום התשואות של קרנות מטעה את הציבור"

אמש התקיים כנס FUNDER  בבניין החדש של הבורסה לני"ע. כחלק מהכנס התארחו מנכ"לי חברות קרנות הנאמנות הגדולות בישראל. בפאנל שעסק בקרנות נאמנות, השתתפו  ירון דייגי, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות, רפי ניב, מנכ"ל מיטב-דש קרנות נאמנות, צחי קורן, מנכ"ל אקסלנס קרנות נאמנות, אלי לוי, מנכ"ל מור קרנות נאמנות, פול קליין, ראש אגף השקעות ופנסיה, בנק לאומי, שי מזרחי סמנכ"ל מכירות הראל ואודי אלוני מייסד פאנדר וראש לשכת יועצי השקעות. 

את הפאנל הנחה משה מימון, עורך ראשי פאנדר: אחת מהבעיות שמאפיינות את ניהול ההשקעות בקרנות נאמנות הם הגיוסים הגדולים שלרוב אינם מתוזמנים עם השוק. דוגמא לכך ראינו השנה כאשר הגיוסים החדשים שנעשו בתחום האג"ח נעשו מעט לפני חודש דצמבר שבו נרשמה תשואה שלילית בתחום. כיצד ניתן לנהל השקעות בסביבה שכזו? 

דייגי: מי שעוקב אחרי הפעילות המתמשכת בשוק הקרנות, יודע שהקביעה הזו אינה מדויקת. לאורך השנה האחרונה ראינו זרימה של כספים המפיקדונות השקליים והקרנות הכספיות, אל תוך קרנות האג"ח ממשלתי וקונצרני. אם מסתכלים על שנת 2014 כמכלול, המשקיע בקרנות האג"ח הניב תשואה נאה, למרות הירידות בדצמבר האחרון. אגב מעבר הכספים נעשה כנגד דעת מומחים שהניחו כי ההשקעה בקונצרני בישראל כבר אינה כדאית.

רפי ניב: אינני מסכים עם הקביעה ששנת 2014 הייתה טובה למשקיעים. חלק מהמשקיעים הפסידו כסף וזה בעקבות אכן מה שקרה בדצמבר. מה צריך ללמוד מזה?שאסור להסתמך על תשואה בלבד של הקרנות. יש צורך לבדוק מה הדירוג של הקרן, המח"ם והפיזור של הקרן וכך להחליט על רכישת הקרן. אני ממשיך להאמין שעדיף להיות שמרניים בתחום וזהירים מאוד ולשמור נתחים גבוהים במזומן. 

קליין: עדיין קיים הצורך של חינוך הציבור איך להשקיע בשוק ההון. לקרנות יש חלק בכך שהציבור אינו משקיע בצורה נכונה. פרסום התשואות בלבד על ידי בתי ההשקעות משפיע משמעותית על ההחלטה של השקעה. בסביבה כזו, חשיבותו של יועץ ההשקעות משמעותית. עלי היועץ ללמד את המשקיע להסתכל קדימה ולנתח את תכולת הקרן ולא להסתכל אחורה על תשואה בלבד. המודלים שיש בבנק הלאומי מסתכלים תמיד קדימה. זאת כל עוד אין קרן כשלהי שידעה להכות את מדד היחס לאורך ההיסטוריה בצורה קונסיסטנטית. מה שאנחנו רואים הוא שהקרנות לא מצליחות להכות את המדדים ואף שינויי מדיניות נעשות בצורה דחופה עם ממוצע של פחות משלוש שנים.  

אלוני: אני תמיד טוען שפרסום תשואות או מקומות בקטגוריה של הקרן הינו שגוי. צריך לבדוק בקרן ולפרסם האם הנכסים מתאימים לאסטרטגיה של הבנק על ידי הקרן? אל תפרסמו תשואות או מקומות. זה לא עובד הרבה זמן. אחד הדברים שהיועצים כן בבנקים עושים הוא לחנך את המשקיעים והמשקיע לאט לומד כיצד לפזר את התיק שלו. הוא התחיל עם הכספיות, עבר לממשלתיות, עכשיו הוא באג"ח ובסוף הוא יעבור למניות. עוד נגיע להרגל של האמריקאים שתיק ההשקעות שלהם מובנה בצורה קבועה מ 60%-70% מניות. 

משה מימון: בחמש השנים האחרונות שוק הקרנות הכפיל את ההון המנוהל בתחומו. מה עליו לעשות בכדי לשחזר את ההישג בעוד חמש שנים ואולי בתקופה קצרה יותר? 

צחי: אני חושב שהתפתחות לכך היא אבולוציונית. אנו נמצאים סביבת ריבית נמוכה ומערך היעוץ שאמון על אפיון הלקוח הופך מתוחכם יותר. כמו כן בתי השקעות הפכו לסופר מרקט פיננסי עם שלל מוצרים שעונים על כל צורך של הלקוח. אם מצב זה יימשך אין סיבה לכך שההישג לא ישוחזר. 

מזרחי: אני אוסיף לאלמנט ההצלחה את מהפכת המידע. כשיש ביטחון אצל המשקיע הוא מאפשר להשקיע בצורה טובה יותר. שקיפות לוקחת את המשקיעים למקום נוח יותר. מערך הייעוץ עושה את זה בצורה טובה לצד אמצעי התקשורת כמו פאנדר. תשואות טובות זה חלק מהעניין  אבל לא כל העניין.

משה מימון: בשיאן הקרנות הכספיות ניהלו 60-70 מיליארד שקלים. עם הירידה בריבית, האם יש עדיין הצדקה לקיומן?

ניב: הקרנות הכספיות מהוות אלטרנטיבה לאי הפסד. זו לא תמיד אופציה כזו רעה מי שמכר כספית בקיץ והשקיע בקרן אג"ח, מצא את עצמו בדצבמבר מופסד. וכמובן ההיפך. כספיות מאפשרות לשמור על רמת מזומנים גבוהה ומאפשרת את היכולת להגיב להתפתחויות בשוק. 

אלי לוי: כדאי להוסיף בנוגע לכספיות כי במידה והאינפלציה בישראל תעלה ברבעון השני, מי שירכוש כספית ברבעון הראשון יהנה ממגן מס. כמו כן אינפלציה זה אומר עלייה אפשרית בריבית ואז שוק האג"ח יכול לייצג שוב חולשה. 

משה מימון: עד כמה אתם מפחדים מכניסתם של הקרנות הזרות? במיוחד עכשיו שממילא החל לזרום כסף ישראלי להשקעות בחו"ל

מזרחי: יש 1,200 קרנות מנוהלות היום בשוק וכבר עכשיו יש תחרות משמעותית, לכן אנחנו לא חוששים מעוד תחרות. ההגעה של הקרנות הזרות היא מבורכת. אני יודעים לנהל נכסים בחו"ל בצורה טובה בקרנות נאמנות, לא פחות מהזרים. כשהן יגיעו, נספק את אותה השקיפות בנוגע להשקעות ואפילו בעברית שזה תמיד טוב יותר. נעניק כלים ראויים וטובים אל מול שחקנים עולמיים.

קורן: תעשיית הקרנות נוטה לחזות שחורות. בהתחלה חשבו שתעודות הסל יחסלו את התעשייה, אח"כ ניבאו שהריבית כשתעלה תחסל את התעשייה ועכשיו מנבאים את אותו הדבר לגבי הקרנות הזרות. אנו נמשיך לעשות עבודה טובה וכניסה של שחקנים חדשים רק תרחיב את התעשיה ויש מקום לכולם. מי שיהיה טוב יותר יצליח. 

קליין: אני לא חושב שזו מהפיכה אמיתית. כבר היום, יועצי השקעות קונים תעודות סל בחו"ל של מנהלים זרים. 

משה מימון: מה על הבורסה לעשות בכדי להגדיל את מחזורי המסחר? 

דייגי: הבורסה מעולה ושקופה. היא מכילה שחקנים מתוחכמים ושוק נגזרים מתפקד. יש לנו אג"ח מדינה וקונצרני מהטובים בעולם. הבעיה היא בנכסי הבסיס. בישראל יש יותר מדי כסף ומעט מדי ידיים שדורשות אותו. השאלה שצריכה להישאל היא למה חברות מעדיפות להנפיק בלונדון או בניו יורק ולא בישראל? התשובה לא קשורה בהכרח לבורסה. הנושא הוא רגולציה ומה מצריך מחברה להיות ציבורית.

משה מימון: מה יהיו ההתפתחויות ב-2015?

שי מזרחי: צריך לזכור שחלק מהלקוחות, לא נמצאים במקום הטבעי שלהם בגלל הריבית האפסית והם רגישים מאוד לתונדתיות. אנו מנהלים השקעות תחת הנחת היסוד הזו. זה עולה בתשואות בטווח הקצר, בסופו של תהליך, זה מוכיח את עצמו. 

לוי: קראתי בתקופה הרבה תחזיות לגבי 2015, קשה לתת תחזיות לגבי העתיד. מי חזה מה קרה לרובל או לנפט? העולם מאוד דינמי ומשתנה ולרוב הקונצנזוס טועה. יש לשמור על חשיפה נמוכה. כשקורה אירוע חריג חייבים לעצור במקום, להבין אותו ולפרש אותו. 

אלוני: חסרים לנו בישראל מנהלי השקעות שהם מותגים. ברגע שנגדל מנהלים כאלה, כפי שקורה בארה"ב, המשקיעים בישראל יהפכו למשקיעים ארוכי טווח שהולכים עם מנהלי ההשקעות שלהם לאורך זמן. כך הם יהנו מאחד היתרונות הגדולים ביותר שיש לשוק הקרנות להציע והוא החסכון במס. 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.