פאנל מנהלי ומייסדי בתי השקעות שנערך ביום שלשישי, הפגיש את מנכ"לי בתי ההשקעות המובילים בארץ, אשר מנהלים יחדיו מעל 550 מיליארד שקל מכספי הציבור. בפאנל השתתפו צבי סטפק, יו"ר וממיסדי בית ההשקעות מיטב דש, גלעד אלטשולר, מנהל השקעות ראשי וממייסדי בית ההשקעות אלטשולר שחם, יאיר לפידות מנהל השקעות ראשי וממייסדי בית ההשקעות ילין-לפידות, אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות, ד"ר יעקב שיינין, כלכלן בכיר, מנכ"ל וממייסדי מודלים כלכליים. את הפאנל הנחה משה מימון, עורך ראשי אתר ועיתון FUNDER.
הפאנל נערך לאחר נאומו של משה כחלון על הסחבת שקיימת בשוק הנדל"ן בישראל וכיצד ניתן לפתור אותו. משתתפי הפאנל התבקשו להתייחס לדבריו, לבעיות הפוליטיות במדינה ולהשפעת הבחירות המתקרבות על שוק ההון.

אורי גרינפלד: אני מאמין שהבחירות אינן סיפור גדול מבחינת שוק ההון. עם זאת, אנחנו רואים שיוקר המחייה ממשיך לככב בקמפיינים של הבחירות. הנושאים הללו ממשיכים ללחוץ מטה את הלחצים האינפלציונים וכנראה גם את הבורסה. לאור האי ודאות הקיים במשק התהליך הזה עוד ימשך תקופה ארוכה.
גלעד אלטשולר: יש לי בקשה אחת לממשלה- אל תפריעו. על פי המשק הישראלי, נראה שבמקומות בהם הממשלה לא מפריעה, יש פריחה כמו בהיי טק. אם הממשלה לא תתערב אנחנו נמשיך להצליח.
צבי סטפק: הצפי של הצמיחה בישראל הוא ל-3%, זהו נתון מיוחד. איך זה שהוא כל כך גבוה? הממשלה לא עושה שום דבר בכדי להועיל- והממשלה הקיימת משאירה אחריה אדמה חרוכה.
איך בכל זאת המדינה צומחת? בעזרת שני דברים היזמות והאופטימיות, שלמרות כל מה שהמדינה עושה או לא עושה, בסופו של דבר אלו דוחפים לצמיחה. בסוף המבחן הביצוע הוא הקובע והממשלה הנוכחית כשלה לחלוטין. אפשר לראות את זה על פי החלטת הגז שנעשתה לאחרונה. האם החלטה ראויה או לא, אני לא נכנס לזה, אבל לשנות את ההחלטה אחרי שש שנים אינה ראויה ופגומת בכלכלה.

מהו הדבר העיקרי שיש לטפל בו בישראל?
יעקב שיינין: הדבר המרכזי שקיים בישראל הוא העיוות של מחירי הדירות. אם ההורים של זוג צעיר לא נמצאים בעשירון העליון, אין להם סיכוי לרכוש דירה. אם המדינה טוענת שאין מספיק מקום לרוחב, שתתחיל לבנות לגובה. לפני שלוש שנים, ירד להם (למפגיני המחאה החברתית) האסימון ברוטשילד, אבל אז הם החלו להתפזר. אני עדיין נותן סיכוי לממשלה החדשה לפרסם קרקעות לבנייה. הצורך הוא מוחשי - בראש העין עשו הגרלה, ל-800 דירות, ראש העין עיר שלפני כמה שנים אפילו עז לא הייתה מוכנה ללחך שם עשב. היום אנשים רודפים שם אחרי 800 דירות שם. זוגות משלמים 4,000 תוספת מיותרת על המשכנתא בעקבות הממשלה ומתנחים על כך שהם משלמים כמה שקלים פחות על הקוטג' ו-200 שקלים פחות על הסלולאר.
יאיר לפידות: אני בעיקר מוטרד מהגישה הכלכלית של העיתונות הכלכלית בשש השנים האחרונות. העיתונות בעצמה מובילה את הפופוליזם. המהלכים האחרונים בשוק הגז הם הרסניים מאין כמותם והם מלווים בעיתונות אוהדת. ישראל ממילא משלמת 60% פחות ממחיר השוק. המונופול לא מעסיק אדם אחד מיותר והעיכוב בתפוצת הגז פוגם בכלכלה. ההתפתחויות האחרונות מראות שקובה רוצה לפתוח את המשק שלה ולהפוך לישראל, אבל ישראל רוצה להיות כמו קובה.
סמי בבקוב: אין ענף שהוא לא בסיכון רגולאטורי. אפשר לפעמים להתייאש מכך. האי ודאות בשווקים היום גבוהה ממה שהורגלנו. מרגישים את זה היטב בבורסה. מדד ת"א 75 ירד, מניות נבחרות מתוך מדד ת"א 25 ירד. תפקיד הממשלה הוא ליצור ודאות.
אורי גרינפלד: בישראל היום, פרט להיי טק וחברות הפארמה, כל סקטור סובל מרגולציה. זרים לא יבואו פה והישראלים גם לא ישארו פה. זהו תהליך שחובה לעצור אותו. על הבעיות הללו, כדאי להזכיר גם שישראל ממשיכה לסבול מאוכלוסיות שונות שלא עובדות ואנו על סף בעיות פנסיוניות.
צבי סטפק: אחת הבעיות הכי גדולות, שחיתות ממסדית שנחשפת מדי יום. הציבור, אם אנחנו מוכנים להצביע בעד ראשי עיר שהורשעו בדין, אנחנו מוכנים, להצביע להם כמו דרעי, לקיחת כספי ציבור, מוכנים שיעמוד בראש מפלגה ואתה לא שומע אף מפלגה, לומר על כך משהו, אנחנו בבעיה מאוד קשה.

אחת השאלות המעניינות בישראל היא הריבית האפסית ומתי זו אמור לעלות?
גלעד אלטשולר: הריבית בישראל ובאירופה תמשיך להישאר נמוכה גם בשנת 2015, כאשר האינפלציה תמשיך להיות נמוכה.
גרינפלד: אני אחלוק על גלעד, הדיפלציה (ירידת המחירים) מגיעה בישראל מצד ההיצע, הישרלאים גילו את הקניה הישירה בחו"ל דרך האינטרנט (ביום שישי בדואר כבר אין מקום לשבת) והחלו להשוות מחירים. הירידות הצפויות בדלק, מים וחשמל יתרמו 0.4% לחסכון בצריכה הפרטית. עם זאת, אם הריבית תעלה בארה"ב נראה עלייה גם פה. בישראל יעלו את הריבית כשאפשר ולא שצריך.
שיינין: בחמש השנים הקרובות, העולם ימשיך לשהות בסביבת אינפלציה נמוכה, בודאי כאשר מחירי הנפט החלו לרדת וכנראה יאוזנו לרמת ה 60-70 דולרים. העולם מייצר יותר מוצרים מאשר ביקושים. אמריקה בנתה לעצמה קווי ייצור עצמאיים וסדרי עולם משתנים כאשר האמריקנים חזרו להאמין באמרה "buy American". זה טוב לעולם, אבל הישראלים לא רגילים לסביבה הזו.
איזה משבר אמור להיות בסביבת ריבית נמוכה? אומרים שריבית אפס אינה טובה כאשר הסכנה היא שלא נוכל להילחם במידה ויפרוץ משבר. איזה משבר אמור לפרוץ? אם מחירי הדירות יחלו לרדת בישראל נוכל להבין עד כמה אנחנו בתהליך דיפלציה. אם המשבר יבוא הוא יבוא ב-2028, עד אז אני אהיה עם פיליפינית.

בעולם מאופיין בעיקר באי ודאות, לאן יש לנתב את הכסף?
לפידות: אי ודאות תמיד מאפיינת השקעות. בעולם ההשקעות הפסיכולוגי, ככל שהמומנטום יותר ארוך, כך הוא קובע גם את הלך הציבור. כך קרה בעליית המחירים בשוק הנדל"ן וכך קורה היום גם בארה"ב עם המניות. יש לקבל פרופורציה לגבי החשיפה הגבוהה שנוצרת אצל המשקיעים לגבי שוק המניות בארה"ב.
כמו כן, לאחרונה ראינו מדינה עוצמתית כמו רוסיה שעל סף התמוטטות בתוך כחצי שנה בשל סנקציות של המערב. זהו תמרור אזהרה לישראל, שחושבת לפעמים שהיא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה ללא התחשבות בעולם. בגדול בשוק המניות הישראלי יותר זול מאירופה וארה"ב.
אלטשולר: מה זה להשקיע בארה"ב? להגיד שמדד 500 S&P זה לא בדיוק כלכלה אמריקנית. המדד ברובו בנוי מחברות גלובאליות. אי איפשר להשקיע באופן נטול השפעה בארה"ב, אלא אם כן עושים סטוק פיקיניג.
כשעושים כנסים בתחילת שנה, אוהבים להגיד לגבי הריבית שהיא " תעלה בחצי השני של השנה הנוכחית" ולרוב טועים. אני לא רואה סיבה לגבי תזוזה של ריביות. שוק ההון המקומי מתומחר בחסר, גם ביתר וגם במדד ת"א 100 החברות המקומיות חוו ירידות מאוד משמעותיות ויש שם פוטנציאל.
סטפק: הבורסה המקומית משלמת בהווה מהצטרפותם של כמה גורמים. אחד מהם זה רגולציה. איום על הבנקים מציב אי ודאות ולכן הוא מוריד את מחיר המניות שלהם. בישראל משלמים גם את השחיתות. אתה משלם גם על המצב הגיאו הפוליטי של ישראל במשק הריאלי ובשוק ההון. בכללי שוק המניות מתומחר בצורה נמוכה לצד רמת סיכון גבוהה יותר מבעבר. בארצות הברית הרבית תעלה כבר במחצית הראשונה של השנה ותעלה בהמשך גם בישראל. זה פותח פתח לפיחות נוסף בשקל"
שיינין: בישראל עושים את הדבר הנכון אבל רק אחרי שכל האופציות האחרות נגמרו. האם מניות הישראליות זולות? זה מגיע מתוך אי מסחר ובכך שהחברות הטובות באמת בישראל לא מנופקות. למה רפא"ל ותעשיה אווירית לא מונפקות? מהפחד של להישאר בלי גרעין שליטה. בארה"ב אין גרעין שליטה. אמנם יש את הבעיה של שלטון מנהלים, אבל זו בעיה שאפשר להסתדר איתה.
ניתן להנפיק את החברות לציבור ולכל אחד יוכל להחזיק באחוז מוגבל, כך נעשה את שוק ההון יותר אקטיבי. אין השקעות ריאליות טובות במשק וחוסר בהשקעות מביא לחוסר במקומות עבודה. מדינה שלא משקיעה, אין לה את האפשרות להתחרות בעולם. כל חודש מפרישים 5% מקרן השתלמות ולאן הכסף הזה הולך? יש לגייס כסף ולקחת סיכונים ולהתחסן מפני הפחד של לאבד מגרעיני שליטה.

מה לדעתכם יהיה האירוע שישפיע על 2015?
גרינפלד: התנאים הכלכליים בארה"ב נראים די ברורים. באירופה עם זאת, דרגי בינתיים עסוק בעיקר בלהבטיח ועדיין לא קיים. כולם ממתינים ל-ECB. לא מן הנמנע שאכזבה באירופה מפעולות ה-ECB . תגרום לבעיה בשווקים. אם להשקיע באירופה, כדאי להתמקד במקומות הבטוחים יותר, גרמניה ובריטניה, שוק המניות בספרד ובאיטליה אמנם התחזקו ב-2014 אבל בעיקר בשל הבטחות ה-ECB.
סטפק: רק להדפיס כסף ולחלק אותו זה לא הפתרון. באירופה יש מדינות ואיגודים חזקים מדי. בשוק ההון יש לשים דגש על העוצמה של התהליכים וטווח הזמנים בהם הם מתרחשים. לדוגמא, אף אחד לא יכול להסביר איך קרה שמחיר הנפט ירד בחצי, ההיצע לא גדל ב-100% והביקוש לא ירד ב-50%. ב-2015, אולי נראה תהליכים עוצמתיים באותה המידה. ירידת מחיר הנפט, לא בהכרח טובים לכלכלה. דברים שקורים בטווח קצר ללא הסבר טוב, זה סימן לדאגה.
אלטשולר: איך מנהלי ההשקעות, יחליטו לצפות את ההפתעות או "לנהל" אותן? כל השראללות לגבי אירופה עקרות, "תהיה הרחבה או לא תהיה?", כל עוד באירופה לא יולידו ילדים, לא תהא צמיחה- לא ביפן או באירופה. לנסות לחזות מעכשיו את הבעיות זהו ניסיון חסר טעם. הכל פתוח כרגע, יש בחירות, יש נפט ויש רוסיה.
שיינין: אני לא מסכים עם זה שתהליכים קורים בהפתעה גמורה. בניגוד לעבר, התהליכים שקורים היום מתרחשים במהירות עצומה בגלל אופי המסחר. בגלל זה המאה ה-21 תהיה קיצונית.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





