נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

יניב חברון, אקסלנס, בפאנל אנליסטים בכנס FUNDER >> "המשחק העולמי במחיר הנפט - משבר בהתהוות"

בכנס FUNDER שנערך ביום ג' התארחו אנליסטים להשקעות מבתי ההשקעות הגדולים בישראל. מבין המשתתפים, עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, בית ההשקעות אפסילון, יניב חברון, כלכלן ראשי באקסלנס, איילת ניר, כלכלנית ראשית ביצירות, רפי גוזלן כלכלן ראשי אי.בי.אי, סלווין גרבר, שותף חברת גרבר ושות' אשר מנהלים השקעות בארה"ב ובעלי סניף בת"א ובועז ארז, אנליסט ראשי בתלתן בית השקעות

 

 
 

קרן מרדכי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
08/01/2015

המשחק העולמי במחיר הנפט - משבר בהתהוות

סלווין: ישנם כמה מוטיבים שגורמים לארה"ב להוביל את הכלכלה העולמית. הירידה במחירי הנפט ומהפכת הפרקניג (קידוח פצלי שמן) תביא לעלייה ברווחים. כמו כן הצרכן האמריקני יחזור לצרוך כפי שעשה בעבר וכמובן הסביבה התחרותית והנוחה ליזמים בארה"ב. בארה"ב קל לפתוח עסק וקל באותה מידה לסגור אותו, שזה לא פחות חשוב. בכללי ארה"ב מהווה היום קרקע נוחה למשקיעים. 

ארד ביקש גם הוא להתעכב על מחירי הנפט וטען שאמנם העוצמה של הירידה הייתה מפתיעה, אבל התהליך היה ניכר בשטח:" לפני כמה חודשים ראינו תהליך של איחוד כוחות בין הרפובליקנים והדמוקרטים בכדי לאשר ולהגדיל את פעילות הפראקינג במדינה. המבוכה שפוטין הצליח לגרום מספר פעמים לאורך השנה, גרמה לארה"ב להבין שהזמן להראות לו על פי מי יישק דבר בכלכלה העולמית. ארה"ב רצתה להראות שהיא יכולה להוריד את מחירי הנפט ל-50 דולרים. 

ניר: לאן הולך הנפט מפה ואילך? קשה לדעת. אנחנו שואלים את עצמנו האם התהליך הוא כלכלי בלבד? מדוע אופ"ק אינה מוכנה לנקוט בגישה אקטיבית? אולי היא בעצמה רוצה להוציא את ארה"ב מהמשחק. בכל אופן, התהליך משפיע לחיוב על הצרכן, כאשר זה פועל  כהנחה במיסוי. בעקבות הירידה במחיר הנפט גם עדכנו את תחזיות הצמיחה בבית ההשקעות. 

חברון: אם אני לא יודע לחזות משהו, אני לא משקיע בו. אנחנו מחפשים נקודת תחתית? איך ניתן בכלל לדעת? נותר רק לשער באופן כולל, כאשר התחזיות האנליטיות מדברות על מחיר חבית של בן 20 דולרים ל-80 דולרים כאשר הממוצע הוא 50 דולר. 
כדאי להבין, אנחנו חוזים כרגע במשבר בהתהוות. רוסיה תיכנס לבעיות כלכליות ותסחוב אחריה חלק ניכר מאירופה. הבנקים בגרמניה מושקעים עמוק במדינה ובחברות הרוסיות. לא כל יום נראה את המשבר במדדים, לפעמים הם יעלו ולפעמים הם יירדו, אבל זה משבר בהתהוות

ארד התייחס לתמחור הנמוך של חברות האנרגיה: אני מקווה שכל האנליסטים החלו לקנות, כי לא יתכן שממליצים על חברה ששווה ב-100 דולר והיום כשהן שוות עשרות אחוזים פחות מוכרים אותן. יש חברות טובות בתחום, מי שחושש מסטוק פיקינג ניתן להשקיע גם תעודות סל.

סלווין: בישראל, הדו שיח הוא אחיד לגבי הנפט, אבל יש להבחין בין גז לנפט. מחיר הגז בארה"ב מאוד נמוך, כשליש ממחיר האירופי וחמישית מהיפני וההשפעה על העסקים היא מהותית.

עד לפני כמה חודשים פער התשואות באג"ח מדינה נטה לטובת ישראל אל מול ארה"ב. כלומר התמחור היה שכלכלת ישראל בטוחה יותר מאחותה הגדולה. האם נבחין בתהליך דומה גם ב-2015?

אזולאי: בשנים האחרונות כל התיאוריות מתנפצות. הפער בתשואות נובע מכך שצפי הצמיחה בארה"ב גבוה יותר מישראל. בעיקרון, התשואות מושפעות גם מתנועות הכסף בין מדינות. הריבית לא תעלה בארה"ב בקרוב והשיפוע תלול, בכל אופן, ישראל לא צריכה תמיד להיות מתחת לארה"ב בתשואות האג"ח. 

גוזלן: כשמדברים על השוואת תשואות בין ישראל לארה"ב זה לעיתים לא רלוואנטי בעיקר בשל המדידה של האג"ח על ידי מטבעות שונים. אם רוצים למדוד סיכון של מדינה, יש כלי יותר טוב לכך- CDC.
העולם כבר לא מסונכרן. הריבית האפסית שכרגע בישראל קיימת כבר שש שנים בארה"ב. ארה"ב תוביל את העולם וכל השאר יעקבו אחריה היא גם גורמת לאינפלציה נמוכה. אני ממשיך לזהות פחד אצל המוסדיים מהשקעות ארוכות טווח, לכן כולם רוכשים את האג"ח עם המח"מ של 2-3 שנים ומקבעים את העקום. לפחות הם גורמים לפיצוי נאה למי שבכל זאת רוצה להשקיע בארוכים. 

בועז: מקובל לטעון שאמור להיות פיצוי בתשואות האג"ח הממשלתי בין ארה"ב לישראל. אבל כדאי לזכור, מבלי להתייחס להתפתחויות האחרונות, שהשקל אמור להתחזק מדי שנה ב-0.8% בשנים הקרובות בעקבות מציאת הגז על פי סטאנלי פישר. נוצרה עוצמה כלכלית בישראל ויש הכנסה קבועה ולא יקרה אסון אם יהיה פער תשואות שלילי. 

חברון: אתם מדברים על פער תשואות, אך קיים דבר אחד שאני לא מסכים איתו. ריבית נמוכה של 0.25%. למה להשוות אותנו לאמריקה? למה להוריד את הריבית למינימום? מחירי הנדל"ן קרסו במדינה? 
בארה"ב הורידו את הריבית לאפס כי מה כבר היה יכול לקרות? לא הצלחת בעידוד הכלכלה בעקבות הורדת הריבית, לא עשית דבר. בישראל, המצב שונה בגלל מחירי הדיור. בנק ישראל לא יכול לטעון שהוא פוחד מבועת נדל"ן ואז להוריד את הריבית עוד. גם אין אבטלה במדינה, אז מה כל כך חשוב בהורדת הריבית? זהו מצב מלאכותי. כאשר תועלה הריבית, הצפי לעליית ריבית בטווח הארוך יותר, יזנק גם כן. זה אמור להכניס את שוק האג"ח לבעיה. 

בחודשים האחרונים הדולר התחזק משמעותית מול השקל. האם נמשיך לחזות בתופעה זו?

חברון: בנוגע למטבע, אני לא רואה את הקשר בין יחסי המטבע לבין פעולות הבנק המרכזי. בעבר רכשנו כמויות אדירות של מט"ח וניתן לראות כיצד השקל אל מול הדולר התנהג כמו שאר המטבעות. המגמה העולמית תקבע את יחס המטבעות ובנק ישראל לא אמור להשפיע.

סלווין: יש להתחשב בדיפלציה כאשר מסתכלים על מטבעות. הTIPS  בארה"ב ממשיך לתמחר את האינפלציה כמאוד נמוכה לאורך זמן ולכן הדולר ימשיך להיות חזק. 

גוזלן: בכל פעם שבנק מרכזי בארה"ב יוצא מהשוק, השוק הופך תנודתי יותר. הפעם התנודתיות מלווה בצניחה במחירי הנפט. עם זאת תהליך ירידת מחירי הנפט הוא אחד הדברים הכי טובים שקרו לעולם, ביחד עם הירידה בשאר מחירי הסחורות. 

 





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x