קרן מרדכי
11/01/2015
1. התפתחות שער החליפין – היחלשות השקל מול הדולר, במקביל להתחזקות הדולר בעולם.
בשנת 2014 נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ-12%. מגמת שער החליפין לא הייתה הומוגנית: עד חודש אוגוסט השקל יוסף מול הדולר בכ-1%, ובחודשים אוגוסט עד דצמבר הוא פוחת ב-13%. מול האירו השקל התחזק במהלך 2014 בכ- 1.2%. מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, השקל נחלש בכ- 3.1% , בעיקר מאוגוסט - כ-5.7%.
מגמת ההתחזקות של הדולר הייתה גלובלית: ב- 2014 הדולר התחזק משמעותית בעולם מול רוב מטבעות המדינות המפותחות, ובכלל זה ב-13.4% מול האירו, ב- 11.1% מול הפרנק השוויצרי, וכ-6.4% מול הפאונד הבריטי. מול מטבעות המדינות המתפתחות הדולר התחזק בממוצע בכ-12%.
במהלך חודש דצמבר, השקל נותר יציב מול הדולר, ומול האירו השקל התחזק בשיעור של 2.3%. בעולם, הדולר התחזק בדצמבר מול רוב המטבעות, ובכלל זה ב- 2.3% מול האירו, ב- 0.6% מול הפאונד הבריטי וב- 2.5% מול הפרנק השוויצרי.
2. תנודתיות שע"ח – עלייה בסטיית התקן בפועל במקביל לעליה בסטיית התקן הגלומה.
סטיית התקן החודשית של השינוי בשער החליפין - המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין עלתה במהלך 2014 בכ-6 נקודות אחוז עד לרמה של 9.4% בחודש דצמבר, עיקר העלייה במחצית השנייה של השנה;
רמתה החודשית הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" - המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, עלתה במהלך 2014 במידה מתונה יותר של כ-1.7 נקודות אחוז לרמה של כ-9.3%.
גם סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מפותחים עלתה בנקודת האחוז במהלך השנה עד לרמה של 9.2% בדצמבר; סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים נותרה יציבה ברמה של 9.4%.
3. נפח המסחר בשוק המט"ח– עלייה חדה בנפח המסחר היומי הממוצע במהלך 2014 במקביל לירידה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר.
בשנת 2014, נפח המסחר היומי הממוצע במטבע חוץ הסתכם בכ-6.4 מיליארד דולר, עליה של כ-45% בהשוואה ל-2013, זאת בניגוד לירידה בנפח המסחר בשוק מט"ח במהלך שנת 2013.
עיקר העלייה בנפח התרכזה בעסקאות החלף, שבהן חלה עלייה ממוצעת של כ-87% לרמה חודשית ממוצעת של כ- 79 מיליארד דולר בשנת 2014.
נפחי עסקות ההמרה הממוצעים עלו בכ- 14% ועמדו ב-2014 על כ- 38 מיליארד דולר בחודש.
במהלך 2014 רכש בנק ישראל כ- 7 מיליארד דולר בעסקאות המרה, מתוכן כ- 3.5 מיליארד דולר במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין. יצוין כי מאז חודש אוגוסט 2014 רכישות בנק ישראל היו רק בגין קיזוז השפעת הגז והסתכמו בכ-1.5 מיליארדי דולר.
חלקם היחסי הממוצע של תושבי חוץ בנפח המסחר החודשי הממוצע ירד ב-2014 ב- 9 נקודות האחוז לרמה של כ-31% זאת בהמשך לירידה של כ-4 נקודות האחוז במהלך שנת 2013. חלקם היחסי הממוצע של תושבי ישראל בנפח המסחר החודשי הממוצע עלה לרמה של 69%.
בחודש דצמבר נפח המסחר הכולל במטבע חוץ הסתכם בכ- 176 מיליארד דולר, בהשוואה לכ- 138 מיליארד בחודש נובמבר. בנק ישראל רכש 445 מיליון דולר בעסקאות המרה[1] במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת
לטבלאות ונתונים לחצו
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
