לפיד בכנס "העם דורש תיקון חברתי" >> בגלל שאכפת לנו, ובגלל שהתעקשנו, עשינו בשנה ושמונה חודשים יותר ממה שעשו פה המפלגות של פעם בעשרים שנה"‎

כנס "העם דורש תיקון חברתי" 18.01.15

 בשביל לענות על השאלה "מהו תקציב חברתי", אנחנו צריכים לעשות אבחנה לא פשוטה, בין חברתי לבין אמפתי.
   

אמפתיה – או בשם העברי היפה שלה, החמלה – היא הרצון לרצות לעזור לחלשים, לשקופים, לאלה שאין להם סיכוי. בלי חמלה אין סיבה לקיום של חברה אנושית. בלי חמלה אין לנו אפשרות לחיות פה ביחד. אבל זה שונה מחברתי. כי החברתי מחייב גם את הצד השני של המשוואה. הוא מחייב אותנו לכלכלה של החמלה. לבחירה לא רק מה לתת, אלא גם מאיפה לקחת. אלה המקומות הקשים. אלה המקומות שבהם צריך לקחת אחריות ואף אחד לא באמת רוצה לקחת אחריות.
ביום שנכנסתי למשרד האוצר הגירעון היה 4.5%, והצפי היה להגיע ליותר מ-5% גרעון. חיכה לי באוצר בור תקציבי של יותר מ-40 מיליארד שקל. גביית המיסים של השנה הקודמת היתה נמוכה ב-13.7 מיליארד שקלים מהיעד. מחירי הדירות עלו ב-80% תוך שש שנים, מחירי המזון זינקו, ביטוחי הבריאות זינקו, התקציבים החברתיים הלכו והתכווצו. משרדי הממשלה הלכו ותפחו.

רציתי כבר אז – כולנו רצינו - לתת יותר לחלשים, לניצולי השואה, לאמהות חד הוריות, לילדים שאין להם ארוחה חמה בבית הספר. אלא שיותר מ-5% גירעון זה כבר תסריט יווני, או ספרדי. זה עסקים נסגרים, ואבטלה גוברת וכלכלה שעלולה לקרוס.

בכלכלה קורסת, הראשונים שנפגעים הם החלשים. כדי להיות חברתי, אתה צריך קודם כל לדאוג לזה שמאחורי השכבות החלשות תתייצב חברה חזקה וכלכלה חזקה. אחרת לא יהיה מי שיבוא לעזור להם. אז לקחנו אחריות ועשינו צעדים קשים, חלקם מאוד לא פופולאריים, שהכבידו על אזרחי ישראל. ועשינו לא מעט טעויות בתחילת הדרך, אבל גם למדנו מכל אחת מהן.
בתחילת דצמבר, ביום בו יצאתי ממשרד האוצר, הגרעון עמד על 2.6%, נמוך מהיעד שנקבע. גביית המיסים מההון השחור השנה גבוהה ב-4.4 מיליארד שקלים מהיעד. האבטלה ירדה ל-5.6%. על פי דוח הביטוח הלאומי מספר הילדים העניים ירד ב-3%.

כשאני מסתכל אחורה, יש לי הרבה בקורת על עצמי, אבל נדמה לי שיש שני דברים שעליהם אין מחלוקת: שעבדנו קשה, ושאכפת לנו. ובגלל שאכפת לנו, ובגלל שהתעקשנו, עשינו בשנה ושמונה חודשים יותר ממה שעשו פה המפלגות של פעם בעשרים שנה. למרות כל ההתנגדויות – מימין ומשמאל – הקטנו את הממשלה ל-18 שרים, ביטלנו את השרים ללא תיק, העברנו את השיוויון בנטל ויש היום עליה של 300% ביציאה לעבודה אצל צעירים חרדים. הקמנו את קייטנות הקיץ שחסכו להורים מאות שקלים. הבאנו לראשונה כסף גדול – 4.3 מיליארד שקל – מהרווחים הכלואים. קיצצנו את שכר הבכירים.

היתה לנו החלטה: לעבוד כל הזמן, ובהיקפים גדולים, למען אזרחיה השקופים של מדינת ישראל. אחרי 66 שנות הזנחה, ניצולי השואה מקבלים היום קצבאות מוגדלות, מענק של 3,600 שקל לחשבון וכשהם הולכים לקופת חולים ובאים לשלם על התרופות שלהם, הם מגלים שכל התרופות, לכל הניצולים, הן בחינם. 4,000 עיוורים כבר יודעים שלמדינה אכפת מהם כי השנה הם קיבלו לראשונה קצבה מיוחדת של 1,500-3,500 שקלים בחודש, 5,000 הורים לילדים סיעודיים כבר יודעים שלמדינה אכפת מהם כשהם מקבלים תוספת קצבה של 1,000 שקלים בחודש. אתם יודעים שיש מי שאכפת לו כשחברי כנסת – לצערי רק מהסיעה שלנו – נאבקים נגד העלאת השכר של עצמם כי זה לא הוגן ולא צודק.

מבחינת השכבות החלשות – במובנים מסויימים גם מבחינתנו - איבדנו את השנה הראשונה שלנו כי היינו עסוקים בשיקום הכלכלה. אבל בזכות העובדה שניהלנו מדיניות אחראית, שנה וחצי מאוחר יותר, בקיץ האחרון, היינו יכולים לעמוד בהוצאות מבצע "צוק איתן", שעלה מיליארדי שקלים, בלי שנצטרך להעלות מיסים, וגם להכין תקציב חדש, שמשנה את סדר העדיפויות הישראלי.

התקציב שתכננו ל-2015 הוא התקציב החברתי ביותר שהיה פה מזה שנים ארוכות. זה תקציב שאמור היה להביא לצמצום הפערים החברתיים בישראל ולהגדיל את ההשקעה בחינוך, בבריאות, ברווחה ובבטחון הפנים ביותר מ-10 מיליארד שקלים. הוא תקציב שמשרת את החברה הישראלית, ולא אף אחד אחר. תקציב ששם במרכז את מעמד הביניים ואת השכבות החלשות. לא את בעלי האינטרסים, לא את הפוליטיקאים שעסוקים בעצמם, בשרידות שלהם ובטובתם האישית. לא את התאגידים הגדולים ואת הוועדים הגדולים. לא את קבוצות הלחץ, חברי המרכז, הקומבינטורים וקבלני הקולות. את האזרח. רק את האזרח.

כי תקציב חברתי הוא תקציב שנותן סיכוי שווה והזדמנות שווה לכולם. הזדמנות שווה לכל ילד בישראל ללמוד בכיתה פחות צפופה כדי שיהיה לו איפה לפרוש כנפיים. סיכוי שווה לכל צעיר שרוצה לפתוח עסק חדש ויקבל ערבות מדינה בזול. מערכת בריאות ציבורית חזקה לתושבי הפריפריה, עם MRI  בבית החולים זיו בצפת ומחלקת לב בבית החולים פוריה בטבריה. תקציב חברתי זה תקציב שנותן לכל ניצול וניצולת שואה בישראל תרופות בחינם וקצבאות גדולות יותר ויותר שעות סיעוד.

אבל אסור לעצור שם. זה לא מספיק, זה אפילו לא קרוב למספיק. התקציב שהעברנו בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת, הביא תוכנית מפורטת, מעשית, לשינוי המדינה.

ב-1 לינואר, לפני שבועיים, היתה אמורה לצאת לדרך התכנית של שר החינוך לשעבר, שי פירון, לצמצום מספר הילדים בכיתות. יחד איתה אמורים היינו להרחיב את קייטנות החופש הגדול ל400,000 תלמידי כיתות א'-ד'.
לפני שבועיים כבר היו אמורים לעבור 4 מיליארד שקלים למערכת הבריאות הציבורית וליישום הרפורמה הגדולה לחיזוקה ולקיצור התורים בבתי החולים, שהובילה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן.
190 אלף קשישים אמורים היו לקבל קצבה גדולה יותר, שהיתה מעלה אותם מעל לקו העוני. 

5,000 משפחות אמורות היו להתחיל את תכנית "אימון משפחות" שגיבש שר הרווחה לשעבר מאיר כהן, לקבל כלים מעשיים לשנות את החיים שלהן.

היום כבר היתה אמורה לעלות התקרה לקבלת מענק עבודה לאימהות החד-הוריות, ממשכורת של 4,760 שקלים בחודש ל-7,500 שקלים בחודש. למה? כי זה מה שיאפשר לאמהות חד הוריות להתפתח ולצמוח ולהשתלב במשרות איכותיות יותר. החוק הזה מוכן לקריאה שניה ושלישית בכנסת.

גם הפיילוט לתיקון חוק המזונות, בעלות של 50 מיליון שקלים, שקידמנו עם חברי מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר, ואיתך, רן מלמד, סמנכ"ל עמותת 'ידיד', היה אמור כבר להיות מיושם ולתת ל-18,000 אימהות חד-הוריות הזדמנות לקבל גם את דמי המזונות מהמדינה – שזה הכסף שמיועד לילדים שלהן, וגם הבטחת הכנסה, כי זה מה שיעודד אותן להשתלב בשוק העבודה.

עשרות אלפי זוגות צעירים היו אמורים לקבל הנחה של 240,000 שקל כשהם מצליחים סוף סוף לקנות את הדירה הראשונה שלהם.

אבל ראש הממשלה העדיף לעצור את כל התכניות שלנו, שמוכנות לצאת לדרך, שהשקענו בבניית התשתיות שלהן מיליונים, וללכת לבחירות.

התקציב הזה אולי נעצר, אבל הוא לא הולך לשום מקום. אנחנו ממשיכים בכל הכוח. התוכניות האלה אינן תיאורטיות. הושקעו מאות מיליונים בתשתיות. עשינו את כל עבודת המטה מול משרדי הממשלה השונים. המפתח בסוויץ', המכונית מוכנה לנסוע. רגע אחרי הבחירות נעביר את התקציב ונוציא את כל התכניות האלה אל הפועל, בדיוק מהמקום בו הן נעצרו. הכל מוכן, הכל מונח על השולחן. את הכל נתניע מחדש.

תודה רבה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.