כתב העת של ביה"ס לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל: חשיבה ביקורתית ובמה למחקרים ולמחשבות כמצע לשיח על מושג "בית" ומגוון משמעויותיו

כתב העת "ארכיטקסט", התגבש מתוך צורך להרחיב את הדיון האקדמי, כחלק בלתי נפרד מהעשייה הארכיטקטונית. מטרתו העיקרית היא לשקף חשיבה ביקורתית, בהיבטים ארכיטקטוניים מגוונים ולקרוא קריאה מחודשת על האדריכלות. הוא משמש במה להעלאת ההקשרים הדנים במרחב הציבורי והתרבותי, המקומי, האזורי והגלובלי ומהווה הזדמנות לכותבים להביא לידי ביטוי את מחשבותיהם ומחקריהם הניסיוניים בארכיטקטורה, בתיאוריה ובמעשה. הקוראים מוזמנים להצטרף לשיח אודות האדריכלות. "ארכיטקסט" מתפרסם פעם בשנה ומופץ בארץ ובחו"ל (בעברית ובאנגלית). עורכי כתב העת הם הארכיטקטים איציק אלחדיף ועדנה לנגנטל. בימים אלה יוצא לאור גם הגיליון החדש "ארכיטקסט 4" בנושא "הבית".

"בית" הוא מושג רחב היקף וההתייחסות למושג זה מופיעה רבות בתרבות, בשירה ובאמנות. הבית אינו רק תיאור של מקום בחלל ובזמן, אלא גם סמל הנע בין קבוע למופשט ובין אוניברסלי לפרטי ואישי. הגיליון הרביעי של 'ארכיטקסט' עוסק בהיבטיו השונים של נושא זה בתרבות, באמנות ובחברה וכן במהות היחסים שבין האדם לבין הבית והביתיות.
 "בהיסטוריה של המין האנושי אני מבחין בתקופות של ביתיות ובתקופות של חוסר בית. בתקופה הקודמת אדם שכן בעולם כבתוך הבית. בתקופה האחרונה אדם חי בעולם כבתוך שדה פתוח ולפעמים אפילו לא היו לו ארבע יתדות בכדי להקים אוהל". מרטין בובר

גלעד דובשני בוחר כמקרה מבחן בית מגורים בהודו, שמשלב בין תפיסה רציונליסטית לבין התפעמות מאותנטיות המקום, ומציג מבנה גיאומטרי, מודרניסטי. אליהו קלר מתאר מרחב מגורים מהונדס לפרטים, שבו האדם הקטן כלוא במעטפת טכנולוגית-וירטואלית, תוצר של אוטוסטרדת המידע והוא מציג מוצא מהכלא הזה.  שני מאמרים דנים בתפיסת המרחב הביתי בקולנוע. ליאת סאבין בוחנת את נושא הפליטות בסרטו של עמוס גיתאי 'ואדי', ואילו הדס סופר בוחנת האם הבית הוא פרי עיצוב האדם או תוצר של תרבות הצריכה, בסרט 'להתראות לנין'. מיכל משה מתחקה אחר "תחושת הבית" והנוף הארץ-ישראלי בציור ועדנה לנגנטל מקיימת דיון בתופעת הבית כבסיס אתי לקיום האדם בעולם, תוך התייחסות להגותו של הפילוסוף הצרפתי עמנואל לוינס.

כבכל גיליון, מוצגים גם שלושה פרויקטי גמר של בוגרי ביה"ס. ראש ביה"ס פרופ' בני ראובן לוי מציין שנושאי כל הפרויקטים נבחרו עצמאית ע"י הסטודנטים, במסגרת הדרישה הכללית להתבוננות על המרחב הפיזי והתרבותי של ה"בית" בו אנו חיים, ולתגובה רעיונית ותכנונית לקריאת הכיוון: "עם הגב לים". במסגרת זו יחי אמסילי התמקד בקריית גת הממוקמת על תופעה אקלימית מובהקת– קו 200 מ"מ גשם ושני פרויקטי הגמר האחרים עוסקים במושג הגבול. הדר אוסדון מגדירה את מפגש גבול הירדן באופן הפותח הזדמנות לדיאלוג משני עבריו ויעל בראונר רוזנטל מתמקדת במפגש הגבולות בין ישראל, מצרים ועזה ובוחנת כיצד שטח הפקר של פליטים ומבקשי מקלט יכול להפוך ל"מקום" עם הגדרה וזהות של "בית".

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.