יצירות בית השקעות >> האם נתוני התעסוקה מקדמים את העלאת הריבית?

בעולם

ארה"ב: שוק העבודה ממשיך לצבור מומנטום

ביום שישי התפרסם, כי בחודש ינואר נוספו 257,000 משרות לכלכלה האמריקאית, וכי נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה בסך מצטבר של 147,000 משרות. זה מעמיד את תוספת המשרות בשלושת החודשים האחרונים על למעלה מ-1 מיליון מועסקים, לראשונה מאז נובמבר 1987 (!!) – ראו גרף בעמוד הבא.

נתוני התעסוקה הטובים תואמים את תחזית הפד מהודעת הריבית האחרונה לפיה "תחת המדיניות המתאימה, הפעילות הכלכלית תתרחב בקצב מתון, והאינדיקטורים משוק העבודה יוסיפו לנוע לעבר הרמה שהועדה מעריכה כעקבית עם יעדי הפד".

בשיעור האבטלה חלה עליה קלה מרמה של 5.6% בדצמבר 2014 לרמה של 5.7% בינואר 2015, אך יתכן כי הדבר נובע מעדכון הנעשה מידי ינואר במדגם האוכלוסייה.

לאחרונה גוברים הקולות הטוענים, כי שיעור האבטלה של תעסוקה מלאה בארה"ב אינו 5.4% כפי שטען הפד בעבר, כי אם נמוך מ- 5% (ויש הטוענים כי הוא נמוך עד כדי 4%), וזאת כתוצאה משינויים דמוגרפיים שחלו במשק האמריקאי.

בשבוע שעבר פרסם פרופ' קרוגמן את דעתו בנושא:

"My point is that recent data are perfectly consistent with the view that full employment requires an unemployment rate below 5 percent; the most recent data would suggest an even lower rate. This might or might not be right; I don’t know. But the Fed doesn’t know either.

And in the face of that uncertainty, the crucial question is what happens if you’re wrong. And the risks still seem hugely asymmetric".

במילים אחרות, פרופ' קרוגמן שותף לדעתנו לפיה, הסיכון של העלאת הריבית מוקדם מידי, גבוה מהסיכון של העלאת הריבית מאוחר מידי.

לא ברור האם חל שינוי בדעת חברי הפד, בחודשים האחרונים, בנוגע לשיעור האבטלה המאפיין תעסוקה מלאה, אם כי ידוע כי יש מביניהם השותפים לדעתו של קרוגמן, כי הסיכון של העלאת ריבית מוקדמת הינו מאד גבוה.

לאור כל האמור לעיל, השאלה החשובה הינה: עד כמה הנתונים שפורסמו שלשום, מקדמים אותנו אל עבר העלאת הריבית הראשונה במשק האמריקאי ? והתשובה היא: שככל הנראה הם מקדמים, אך הדבר תלוי גם בחשיבות שמייחס הפד לנתוני התעסוקה אל מול נתוני האינפלציה והחולשה בכלכלה העולמית.

נתוני התעסוקה אפשרו זה מכבר לפד להעלות את הריבית במשק. למעשה, לולא שיעור האינפלציה, המסרב ליישר קו עם יעדי הפד, סביר כי הריבית בכלכלה האמריקאית היתה גבוהה יותר כבר היום. כן, למרות הידיעה כי זה יוסיף לחזק את הדולר (שדווקא נחלש מעט לאחרונה), אך כאשר המשק צומח, האבטלה נמוכה ויש אינפלציה במשק – אין מקום למדיניות של ריבית אפס.

אלא שבפועל, שיעור האינפלציה לא רק שלא עלה, הוא ירד, והכלכלה האמריקאית צפויה להצטרף לכלכלה האירופאית, הישראלית ואחרות, ולרשום בחודשים הקרובים קצב אינפלציה שלילי על פני 12 החודשים האחרונים, זאת בעקבות הקריסה במחיר הנפט הגולמי.

בפד מעריכים אמנם, כי הירידה בשיעור האינפלציה הינה זמנית, וכי היא "תתחיל לעלות לכיוון ה- 2% בטווח הבינוני ככל ששוק העבודה יוסיף להשתפר, וכאשר ההשפעות הזמניות של מחירי הנפט יסתיימו", אך לא ברור מהודעת הפד, האם יש בכוונת מועצת השווקים הפתוחים, האחראית על קביעת גובה הריבית במשק, להמתין עד אשר מגמת המחירים תשתנה, ותתחיל להצביע על התקרבות לרמת ה- 2%, או שדי לחברים במועצה בתחזית לשינוי עתידי בסביבת האינפלציה, על מנת להעלות את הריבית.

בינתיים, הפד רושם הצלחה אחת החודש (בגזרת האינפלציה), בדמות עליה של 0.5% בשכר לשעת עבודה בחודש האחרון (לאחר ירידה של 0.2% בדצמבר), כך ששיעור הגידול ב- 12 החודשים האחרונים עלה מ-1.7% בדצמבר ל- 2.2% בינואר. עם זאת, יש לזכור, כי באותה מידה שבה הירידה בשכר בדצמבר נתפסה כזמנית (על רקע הגידול בתעסוקת עובדים זמניים בתקופת החגים), כך גם השיפור החודש היה צפוי, על רקע יציאתם של אלה ממעגל העבודה (השפעה מהותית), והעלאת שכר המינימום (החל מה-1 בינואר 2015), ב-20 מהמדינות (השפעה מעטה). עוצמת השיפור בשכר, עם זאת, היתה חזקה משנצפה.

מאחר ואנו שותפים לדעת קרוגמן, במיוחד לאור העדר התחמושת במחסנית הפד, כי הסיכון של העלאת הריבית מוקדם מידי הינו רב, אנו מוסיפים להעריך, כי בפד ייטו להמתין עד אשר יופיעו סימנים לשינוי מגמה בסביבה האינפלציונית (זה מצריך יותר מנתון אחר), לפני שיבחרו להעלות את הריבית במשק.

נראה כי יש לפחות חבר אחד בפד ששותף להערכות שלנו, יו"ר הפד של אטלנטה, דניס לוקהארט, אמר לאחר פרסום הנתונים, כי הוא מעוניין לראות את שיעור האינפלציה נע קרוב יותר אל היעד של הבנק המרכזי (2%) לפני שהריבית תתחיל לעלות סביב מחצית השנה או מאוחר יותר.

אני רוצה לראות הוכחות שלכך שהגורמים שמניעים את האינפלציה כלפי מטה ואשר מוערכים על ידינו כזמניים, חולפים, אמר לוקהארט. "נכון להיום, אני מוסיף להרגיש נוח עם ההנחה לפיה התנאים שייווצרו עד מחצית השנה או מעט מאוחר יותר, יספקו מספיק ביטחון להתחיל בתהליך הנורמליזציה...אני חושב שכל האפשרויות החל מיוני צריכות להישאר פתוחות....התזמון תלוי במה שהנתונים יספרו לנו".

בשונה ממנו, צ'רלס פלוסר, יו"ר הבנק המרכזי של פילדלפיה אמר, כי יש לחשוב על איך יוצאים ממדיניות האפס ריבית. "היכולת שלנו להעלות ריבית באופן הדרגתי תהיה גדולה יותר אם נתחיל מוקדם", אמר פלוסר. הוא הוסיף ואמר "אנו מתקרבים לנקודה שבה יהיה מאד קשה להצדיק אי העלאת ריבית".

הפד לא צפוי להפתיע את השווקים, כי אם לאותת על התקרבות המועד בו צפויה לעלות הריבית באמצעות הסרת המילה "סבלני" מהודעתו. אם תוסר המילה כבר בהודעה בסוף החודש, הרי שניתן יהיה להסיק מכך, כי גברה ההסתברות להעלאת ריבית כבר ביוני הקרוב.

תגובת השווקים לפרסום הנתונים היתה מהירה. לאחר תקופה ארוכה בה היו ציפיות בשוק (ראו סקירה מלפני שבוע) כי הפד יעדכן תחזיותיו בנוגע למועד שבו צפויה הריבית לעלות ויצמצם בכך את הפער הקיים בין ציפיות הפד לציפיות השוק, נראה כי הצמצום מגיע מכיוון אחר – המשקיעים מתחילים לחשוש מפני עליית ריבית מוקדמת מזו שצפו.

החשש מפני עליית ריבית מוקדם מהצפוי התבטא בפקודות מכירה לאג"ח הממשלתי. תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה ל- 1.96% (1.81% קודם לפרסום ההודעה), עליה שצפויה להשפיע לשלילה על תשואת הממש"ק הארוך בתחילת שבוע המסחר. בתשואת האג"ח האמריקאי לשנתיים נרשמה העלייה הגבוהה ביותר מזה חודשיים ימים לרמה של 0.6435%. השפעות נוספות באו לידי ביטוי בעליה במדדי המניות (שהתחלפה בירידה כשהגיעו החדשות מאירופה), בעליה במחיר הנפט, בהתחזקות הדולר, ובהקדמת המועד בו המשקיעים צופים כי הריבית תועלה לראשונה מאוקטובר לספטמבר (63% לעומת 45% קודם לפרסום) עם הסתברות שהולכת וגדלה לעליה ביולי (46%).

ישראל

ושוב בנק ישראל קורא להעלות את המסים במשק

בבנק ישראל פרסמו השבוע את סקירת ההתפתחויות הכלכליות לתקופה אפריל 2014 – ספטמבר 2014. הסקירה כוללת פרק על תמונת המצב הפיסקלי של המשק הישראלי (סיימנו את שנת 2014 עם גירעון נמוך מהיעד, למי שמאד מתעניין) וגם קביעה לפיה "על מנת לעמוד ביעדי הגירעון הפוחתים בהמשך העשור תצטרך הממשלה לבצע התאמות בצד ההכנסות ובצד ההוצאות בסך כולל של כ-1.5 אחוזי תוצר".

מאחר ואנו יודעים שאתם עסוקים, הרי שאנו מבקשים לחסוך לכם את קריאת המסמך בשלמותו (45 עמודים, תודה ששאלתם) ומביאים לכם את עיקרי הדברים, כמו גם את ההתייחסות שלנו לקביעה של הבנק המרכזי.

אז מה אומרים למעשה בבנק ישראל ?

• לאור הבחירות, לא ברור מתי למשק יהיה תקציב מאושר לשנת 2015, אך יש לשער כי הדבר לא יקרה לפני המחצית השנייה של השנה.

• עד אז תפעל הממשלה על בסיס תקציב ההמשך ל- 2014 (שיטת ה- 1/12). בהינתן התוואי העונתי של הוצאות הממשלה ורמתם הנמוכה של החזרי החוב ב- 2015 (שיאפשרו רמת הוצאות גבוהה יותר למשרדי הממשלה), וכללים נוספים (יש לשער כי בבנק ישראל מתייחסים לחוסר היכולת לאשר הוצאות חדשות, למעט במקרים חריגים – א.נ.) – ההוצאה התקציבית במחצית הראשונה של השנה צפויה להיות נמוכה מהתוואי העונתי התואם ביצוע מלא של התקציב.

• על פי הכלל הפיסקלי שאושר בסוף 2013 (שלוקח בחשבון את קצב גידול האוכלוסין הממוצע ב-3 השנים האחרונות בתוספת הפער שבין יחס החוב תוצר כיום לזה הרצוי) הגידול הריאלי המותר בתקציב 2015 הינו 2.65% ששווים ל- 8.4 מיליארדי ש"ח.

• אם הוצאות הממשלה יהיו בהתאם לתקרה, וההכנסות יגדלו על פי ההנחות (בהינתן שיעורי המס הקיימים ותחזיות המקרו של חטיבת המחקר) – הגירעון בסוף שנה צפוי לעמוד על 2.6%-2.7%, מעט גבוה מהיעד שנקבע ל- 2.5%.

אלא ש....

• הממשלה היוצאת אישרה הצעת תקציב שבבסיסה יעד גירעון גבוה יותר (3.4%) משתי סיבות עיקריות: הגדלת תקרת ההוצאות כדי לאפשר הגדלה של תקציב הביטחון, והפחתת מסים כתוצאה מיישום תכנית מע"מ אפס. בינתיים פחתה ההסתברות ליישום התכנית לאחר הבחירות, ותת הביצוע הצפוי במחצית הראשונה של השנה, עשוי לאפשר להגדיל את הוצאות הביטחון מבלי לחרוג מיעד הגירעון שנקבע בחוק (2.5%). צעד זה יאפשר, על פי בנק ישראל, "לחזק את אמינות מחויבותה (של הממשלה – א.נ.) להפחתה מתמשכת של הגירעון ושל יחס החוב תוצר".

אתנחתא למחשבות. מה בעצם אומרים אנשי בנק ישראל. הם פונים לפוליטיקאים הנוכחיים ואלו שיהיו ואומרים להם: בשנים 2014-2013 קיבלה הממשלה החלטות כואבות (מי זוכר שהמסים עלו ? – א.נ.), שהצליחו לבלום את העלייה בגירעון ואף להפחיתו בחזרה לרמה המאפשרת ייצוב של יחס החוב תוצר. יתר על כן, השליטה בהוצאות
ב- 2014, אפשרה לספוג את הגידול בהוצאות הביטחון בשל "צוק איתן" מבלי לחרוג מתקרת יעד הגירעון (במילים אחרות, תודה ללפיד שהביאנו עד הלום).

לאור ביצועים אלו של התקציב ובשל החלון שנפתח בגין תת הביצוע הצפוי בהוצאות במחצית הראשונה של 2015, אומרים אנשי בנק ישראל, יש לכם לפוליטיקאים אפשרות לעמוד ביעד הגירעון ב- 2015 ואפילו להגדיל את הוצאות הביטחון, זאת בתנאי שלא תאשרו את תכנית מע"מ אפס (ניתן למצוא בכך ביקורת מרומזת על תכנית הדגל של לפיד, לאחר שביקורת ישירה פורסמה כבר בעבר). על פניו נראה כי זה ממש בכיס.

אלא שזה לא כל כך פשוט, כפי שמסבירים אנשי בנק ישראל בהמשך הסקירה, וזה מתקשר למשפט שהופיע בנקודה הרביעית למעלה: "אם הוצאות הממשלה יהיו בהתאם לתקרה".
• לפני אישור ההצעה להגדיל את תקרת הגירעון וההוצאה ל- 2015, היה תוואי ההוצאות הצפוי לשנה זו – בהתבסס על החלטות ממשלה קודמות, על חקיקה שאושרה ועל שינויים דמוגרפיים – גבוה משמעותית מהרמה שמאפשר כלל ההוצאה. במילים אחרות, הממשלה קיבלה החלטות שהמשמעות שלהן הינה הגדלת ההוצאות מעבר לרף 2.65% שמאפשר כלל ההוצאה. כך שעל מנת לעמוד בכלל ההוצאה, נדרש קיצוץ תקציבי.
 

• הממשלה הקודמת התמודדה עם הפער הזה במספר דרכים: הגדלת תקרת ההוצאה באמצעות החרגת ההוצאה הביטחונית וביטול התאמת המחירים, במקביל לצמצום ההוצאה על תשתיות תחבורה וביטול חלק מהמלצות ועדת טרכטנברג בתחום החינוך. בנוסף, הועברו הוצאות שונות לסעיפי ה"הוצאה המותנית".

• אם קודם לכן החמיאו בבנק ישראל למדיניות התקציבית של לפיד (למעט תכנית המע"מ אפס כמובן), הינה מגיעה הביקורת (המרומזת): בבנק ישראל מציינים, כי רצוי שלא להתמודד עם פערים תקציביים באמצעות סעיפים שלא בטוח כי ניתן יהיה לממשם כגון: העמקת הגבייה, משיכת כספים מגופים ציבוריים ומחברות ממשלתיות, או העברת ביצוע לסקטור העסקי בתמורה להתחייבות ממשלתית לתשלום לאורך זמן וכד'.

על מנת להתמודד עם האיום לפיו הפוליטיקאים ישובו ויאשרו יעד גירעון ויעד הוצאה גבוהים מהקבוע בחוק, משרטטים בבנק ישראל מספר תרחישים אפשריים לשנים 2020-2015, המבוססים על הנחות שונות בנוגע לתקרת ההוצאות ולהכנסות המדינה ממסים. הניתוח מתבסס על צפי לקצב גידול בתוצר של 3% מידי שנה.

מקור הגרפים: בנק ישראל

• בתרחיש הראשון – הממשלה פועלת בהתאם ליעדים הקבועים בחוק, כלומר יעד גירעון של 2.5% השנה ופוחת עד לרמה של 1.5% מ- 2019 ואילך, ותקרת הוצאות המאפשרת גידול של 2.65%. תחת תסריט זה, אם הממשלה תעמוד בתקרת ההוצאות המותרת, אך לא תעלה מסים (הקו הכחול) – הגירעון הצפוי יהיה גבוה מהיעדים שנקבעו (הקו האדום). כדי לעמוד ביעדים נדרשת תוספת מסים של כ- 8 מיליארדי ש"ח, רובם ב- 2016. במקרה זה יחס החוב תוצר ירד ל- 61% תוצר בסוף התקופה (הקו האדום).

 
• בתרחיש השני – הממשלה פועלת על בסיס יעד הגירעון החדש שקבעה הממשלה היוצאת (3.4%) המאפשר גידול בהוצאה מעבר לכלל ההוצאה, תוספת המסים הנדרשת עולה ל- 14 מיליארדי ש"ח אך תחילת העלאת המסים נדחית ל- 2017 ונפרסת על פני 3 שנים. במצב כזה, יעד הגירעון בסוף התקופה נמוך בהשוואה ליעד שבתרחיש הראשון, ויחס החוב תוצר ירד לרמה של 60% תוצר בסוף התקופה.

• בתרחיש השלישי – אם הממשלה תיישם את כלל ההוצאות שהיא אישרה עד כה (תחרוג מתקרת ההוצאות) הגירעון הצפוי יהיה גבוה מ- 3% ויישאר ברמה זו עד לסוף העשור. בתרחיש זה, יחס החוב תוצר יעלה ל- 69% תוצר בסוף התקופה.

בבנק ישראל מציינים כי "למרות הפער המשמעותי בין התוואים, הפערים בין התחייבויות הממשלה והגירעון הצפוי לבין יעדי הגירעון וההוצאה על פי החוק קטנים בהרבה בהשוואה לפער המקביל בסוף 2012; ובניגוד לסוף 2012, יחס החוב לתוצר בתרחיש זה אינו גדל לממדים שאינם בני קיימא, מבחינת יכולת הממשלה (ונכונות השווקים הפיננסיים) לממנו לאורך זמן, הודות להתאמה הפיסקלית שבוצעה ב- 2013". (ושוב מודים בבנק ישראל ללפיד על המדיניות התקציבית שקבע בתחילת כהונתו כשר האוצר בממשלת נתניהו).

מה סביר שיקרה ?

• יש לקוות כי המדיניות הכלכלית החדשה לא תיקח אותנו אל התרחיש השלישי, שיוביל לעליה בשיעורי הגירעון, ביחס החוב תוצר ובהוצאות הממשלה על ריבית – צעד שידרוש הקטנה לאורך זמן של ההוצאות התקציביות האחרות.

• למעשה הבחירה, יש להניח, תהיה בין תרחיש א ל-ב'.

• מניסיון העבר, ממשלות נוטות להעלות מסים בתחילת כהונתן, בהנחה שעד הבחירות הבאות, תישכח הטראומה מלב הציבור, והדבר יפגע פחות בסיכויי ההיבחרות מחדש. תרחיש 2 אינו מונע את העלאת המסים הנדרשת, להפך, הוא מחייב העלאת מסים גבוהה יותר ודוחה את יישומה ל- 2017. בהינתן משך החיים הממוצע של ממשלה בישראל, הרי שיש בבחירה בצעד זה הימור משמעותי על סיכויי ההיבחרות מחדש (שוב בהנחה כי מקבלי ההחלטות נוקטים במידה מסוימת של אחריות ולא מעוניינים בתרחיש 3).

• אז מה סביר שיקרה ? - הייתי מצפה לשילוב של תסריט 1 (העלאת מסים כבר ב- 2016) עם להטוטנות תקציבית מהסוג שבנק ישראל ביקש למנוע: התבססות על "העמקת הגביה", על תחזית צמיחה גבוהה יותר המאפשרת לקבוע תחזית גבוהה יותר לגביית המסים וכד', על מנת לצמצם את ההיקף הנדרש של העלאת המסים למינימום האפשרי.

נושאים נוספים בכותרות

• מחיר הנפט הגולמי רשם עליה על רקע נתוני התעסוקה בארה"ב ופרסום היקף האסדות בארה"ב שהצביע על ירידה נוספת של 87 אסדות בשבוע האחרון, מתוכן 83 אסדות נפט.

• תעשיית הנפט איבדה כ- 1,900 משרות בחודש האחרון, מרביתם בתחום הפקת הנפט. אבדן המשרות צפוי להימשך ככל שמספר האסדות ילך ויפחת.
 

• סבב השיחות שערך שר האוצר היווני עם שרי האוצר של האיחוד האירופאי נכשל. בשיחות שהתקיימו השבוע בין נציגי יוון לגרמניה, נציגת האיחוד האירופאי, בלטו בעיקר הפערים הגדולים בין הצדדים. אפילו על "ההסכמה שלא להסכים" לא הצליחו הצדדים להסכים. פורום שרי האוצר באירופה דורשים מיוון לבצע רפורמות מבניות, כתנאי לקבלת סיוע, בעוד הממשל ביוון מבקש להקל על הציבור. ב-28 בפברואר פוקע הסכם הסיוע של אירופה ליוון, ונגזר מכך, כי ליוון לא תהיה עוד יכולת להלוות באירופה, אם לא תגיש תכנית לאישור האיחוד עד ל- 16 בפברואר, המועד המאוחר ביותר הנדרש להצגה על מנת שניתן יהיה לאשר את המשך הסיוע במדינות האיחוד.

• בינתיים נמשכת הוצאת הכספים מהפיקדונות בבנקים היווניים.

• סוכנות הדירוג הבינ"ל הורידה את דירוג האשראי של יוון לרמה של B מינוס.

• כריסטין לגארד, מנכ"ל קרן המטבע הבינ"ל אמרה השבוע, כי על פי הערכות הקרן, הריבית בארה"ב צפויה לעלות השנה, וכי על פי הציפיות שלהם, הסבירות לעליית ריבית במחצית השנה גבוהה מהסבירות לעליית הריבית לקראת סוף השנה.

• סין הפחיתה את יחס הרזרבה במערכת הבנקאות ב- 50 נ"ב לרמה של 19.5% במטרה להגדיל את היקף ההלוואות במשק ולעודד את רמת הפעילות הכלכלית שמוסיפה להיחלש. בכך הצטרפה סין לגל המדינות שביצעו לאחרונה צעדים להרחבה כמותית (אירופה, קנדה, הודו, שוויץ, דנמרק, אוסטרליה, רוסיה, טורקיה, ועוד). על פי ההערכות, הצעד צפוי לשחרר 600 מיליארד יואן (96 מיליארד דולר) למערכת הבנקאית.

• על פי האומדן המוקדם, הדפלציה בגוש האירו העמיקה בחודש ינואר לרמה של 0.6%-, לעומת 0.2%- בדצמבר 2014.

נכתב ע"י איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית
יצירות בית השקעות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.