יצירות >> לא ניתן להתעלם מהצהרות הפד

כותרות השבוע שחלף:

אירופה: קצב צמיחה מפתיע ברבע האחרון של 2014 משפיע על השווקים

קצב צמיחה מהיר בגרמניה ובאירופה (בהשוואה לציפיות), הסכם הפסקת אש באוקראינה, עליה במחירי הסחורות וצפי לפתרון ביוון, גרמו לגידול בתיאבון לסיכון של המשקיעים מסביב לעולם, שבא לידי ביטוי בעליות במדדי מניות רבים לרמות שיא ובעליית התשואות על האג"ח האמריקאי ל-10 שנים.

ארה"ב: אסור להתעלם מהמסר שמעבירים לנו בכירי הפד

גם אם אנו מעריכים כי לא יבשילו התנאים להעלאת הריבית האמריקאית כבר ביוני הקרוב, אסור לנו להתעלם מרצף בכירי הפד, חלקם כאלו שסומנו בעבר כ"יוניים" המצביעים על התכנות גבוהה לעליית הריבית כבר במחצית השנה.

 תזכורת: מדד חודש ינואר שיפורסם היום צפוי לרדת ב- 0.7%

מדד חודש ינואר שיפורסם היום צפוי לרדת ב- 0.7%. המדד יושפע מהירידה במחיר הבנזין לכלי הרכב ובתעריף המים למשקי הבית כמו גם במחירי ההלבשה וההנעלה, מנגד יושפע המדד מהתייקרות הארנונה, המזון ללא פירות וירקות, הפירות והירקות (תיקון לירידה החדה בדצמבר), ומהשפעה בפיגור של הפיחות בשער השקל במחצית השנייה של 2014.

כותרות מהשבוע האחרון – ללא הרחבה

 

בעולם

אירופה: קצב צמיחה מפתיע ברבע האחרון של 2014 משפיע על השווקים

ביום שישי פורסם, כי שיעור צמיחת התוצר של גוש היורו כולו עמד ברבע האחרון של 2014 על 0.3%, גבוה מתחזיות הכלכלנים לעליה של 0.2% בלבד, שהינו שיעור צמיחת הגוש ברבעון קודם.

 

שיעור צמיחת התוצר המקומי הגולמי בגוש האירו (שיעור שינוי רבעוני)

מקור: Trading Economics

 

עם זאת, רמת הפעילות הכלכלית באירופה מוסיפה להיות לא אחידה. בעוד גרמניה רשמה קצב צמיחה מהיר ביחס לציפיות וביחס לרבעון הקודם (0.7% ברבעון הרביעי לעומת 0.1% ברבעון השלישי ו- ציפיות לגידול של 0.3% – לא במונחים שנתיים), קצב הצמיחה של צרפת נחלש ברבעון האחרון מ- 0.3% ברבע השלישי ל- 0.1% ברביעי (בהתאם לציפיות).

לפני שבועיים התפרסם, כי גם ספרד צמחה ברבע האחרון של 2014 בשיעור של 0.7%, מהגבוהים בגוש היורו. אלא שבעוד הכלכלה הגרמנית נתפסת כחזקה וככזו המובילה את הצמיחה של המשק האירופאי, הכלכלה הספרדית עדיין נחשבת כאחת הכלכלות החלשות בגוש היורו, במונחים של רמת הפעילות הכלכלית, שכן רמת התוצר שלה עדיין נמוכה בכ- 6% מרמת השיא שנרשמה ב- 2008, פער המצביע על קיומו של עודף כושר ייצור גדול בכלכלה.

ההתאוששות של הכלכלה הגרמנית ברבע האחרון של השנה מוסברת בעיקר על ידי שיפור בצריכה הפרטית, כתוצאה משיפור בכוח הקניה של משקי הבית שנהנים מרוח גבית של שני גורמים: האחד, הירידה במחיר הנפט הגולמי, והשני, עליית השכר במשק (השכר הריאלי עלה בשנה שעברה בשיעור של 1.6%, הגבוה ביותר מאז התחילה המדידה ב- 2008).

חשוב לזכור, כי ברבעון האחרון של 2014 טרם באה לידי ביטוי ההשפעה של תכנית ההרחבה הכמותית שהוציא הבנק המרכזי האירופאי לפועל בתחילת הרבע הראשון של 2015, ואשר צפויה לתרום תרומה חיובית נוספת (ולו בשל השפעתה על שער החליפין) ברבע הנוכחי.

על פי הערכות ראשוניות, גוש האירו צפוי לצמוח בקצב מהיר עוד יותר ברבע הראשון של 2015: 0.5%-0.4%.

ומה לגבי הדפלציה? האם זו לא צפויה לגרום להאטה בהוצאה הצרכנית ולירידה בעקבות זאת בקצב הצמיחה של המשק האירופאי? – נראה כי לא. ירידת המחירים בגוש האירו נתפסת כזמנית על ידי הצרכן, ולא רק שאנו לא עדים להתמתנות בקצב הצריכה, אנו עדים להאצה בה. יתר על כן, כמות הכסף נמצאת במגמת גידול שהחלה עוד לפני ההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי, וזו צפויה למנוע את גלישת המשק האירופאי לתקופה מתמשכת של דפלציה (כל עוד השכר לא משנה כיוון כמובן).

M3 (עו"ש, מזומן ופיקדונות קצרי טווח)

מקור: FRED

קצב צמיחה מהיר בגרמניה ובאירופה (בהשוואה לציפיות) הסכם באוקראינה, עליה במחירי הסחורות וצפי לפתרון ביוון, גרמו לגידול בתיאבון לסיכון של המשקיעים מסביב לעולם, שבא לידי ביטוי בעליות במדדי מניות שונים לרמות שיא ובעליית התשואות על האג"ח האמריקאי ל-10 שנים לרמה של 2.05%. גם האג"ח הגרמני ל- 10 שנים רשם עליה קלה בתשואה לרמה של 0.345%, לאחר שזו ירדה ביום חמישי.

נתוני הצמיחה מצטרפים לנתונים נוספים המצביעים על שיפור בכלכלה האירופאית, כמו הגידול במתן הלוואות לסקטור הפרטי. היקף ההלוואות לסקטור הפרטי גדל בדצמבר ב- 0.1%, לאחר שנתיים וחצי של התכווצות. על רקע נתונים אלו, ובעיקר לאור ההרחבה הכמותית, נרשמת בחצי השנה האחרונה תנועת הון הולכת וגדלה אל קרנות אירופאיות, גם מנייתיות וגם אג"ח, גם ממשלתי וגם קונצרני, שהגיעה לשיאה בשבוע הראשון של פברואר.

ארה"ב: אסור להתעלם מהמסר שמעבירים לנו בכירי הפד (לפחות מנסים...)

בשבועות האחרונים, ובעיקר לאחר פרסום נתוני התעסוקה החזקים לפני כשבוע ימים, התפרסמו לא מעט ראיונות עם בכירים בפד, בעלי זכות הצבעה, ונראה כי מכנה משותף אחד לכולם: הצפי לפיו הריבית עשויה לעלות כבר ביוני הקרוב.

נכון הדבר כי לתחזית זו מתנגדים רבים (כולל החתומה על מסמך זה), שכן רבים מעריכים, כי הנזק שבהעלאת ריבית מוקדם מהצפוי, גבוה עשרות מונים מהנזק שיגרם באם הריבית תועלה מאוחר מידי.

בשבועות האחרונים אף מתפרסמים מחקרים/טורי דעה הקוראים לבנק המרכזי להמתין:

• מחקר אחד קובע כי שיעור האבטלה בתעסוקה מלאה אינו עוד 5.4% כי אם נמוך מ- 5% ולמעשה הוא קרוב יותר ל-4%, וזאת בשל שינויים דמוגרפיים שחלו במשק האמריקאי. פרופ' פול קרוגמן התייחס לנושא זה וקבע, כי בעוד אף אחד לא יודע (גם לא בפד) מהו השיעור הנכון של תעסוקה מלאה במשק כיום, הסיכון של עליית הריבית המוקדמת גבוה מהסיכון של עלייתה במועד מאוחר יותר.
• מחקר נוסף (שפורסם על ידי כלכלנים במחלקת המחקר של הפדרל ריזרב של סן פרנסיסקו) מצא, כי הועדה לשווקים פתוחים של הפד נוטה להיות אופטימית מידי ביחס לקצב הצמיחה העתידי של המשק האמריקאי, דבר שבא לידי ביטוי בתחזיות גבוהות שהולכות ופוחתות ככל שעובר הזמן.
• מנכ"ל Gallup טוען, כי נתוני האבטלה הרשמיים (5.6%) הינם שקר גדול. הוא מפנה לנתוני האבטלה הרחבים יותר (U-6) הכוללים גם את המיואשים ואת אלו העובדים משרה חלקית שלא מרצון, ואלו מצביעים על שיעור אבטלה של 11.3%, גבוה משמעותית בהשוואה לערב המשבר (8.5%-8.0%). מנכ"ל Gallup מציין כי שיעור האבטלה הרשמי הינו "The Big Lie", והוויכוח העיקרי בינו, לבין הפד, ולאחרים מתמקד למעשה ב "עד כמה גדול השקר ?".
• טורים אחרים מתייחסים לפגיעה הצפויה ברווחיות החברות בשל התחזקות הדולר, או בסקטור האנרגיה (שכבר החל לפטר אנשים) בשל הירידה החדה במחיר הנפט הגולמי, ומעלים את החשש פן עליית הריבית תוביל להתחזקות נוספת בשער הדולר ולפגיעה נוספת עקב כך ברווחיות החברות ובצמיחת המשק.
• כל אלו קיבלו תמיכה בשבוע האחרון מפרסומם של נתונים מאכזבים בנוגע לכלכלה האמריקאית, שגרמו למשקיעים לפקפק במסרים של בכירי הפד בנוגע לאפשרות כי הריבית במשק תועלה כבר ביוני הקרוב. כתוצאה מכך, נרשמה בשבוע האחרון ירידה בתשואת האג"ח האמריקאי לשנתיים ימים.

מבין הנתונים המאכזבים שהתפרסמו ניתן למצוא את:

• מדד אמון הצרכנים של מישיגן רשם בפברואר ירידה של 4.5 נקודות לרמה הנמוכה ביותר מזה 3 חודשים (93.6 לעומת 98.1 בינואר). עם זאת, המגמה ארוכת הטווח מוסיפה להצביע על חוזק של הכלכלה.
• המכירות הקמעונאיות בארה"ב רשמו בדצמבר את הירידה החדה ביותר מזה 11 חודשים, ועורר חשש מפני ירידה בתרומת הצריכה הפרטית לקצב צמיחת המשק ברבע האחרון של השנה.
• התביעות החדשות לדמי אבטלה עלו בשבוע האחרון ב- 25,000 תביעות לרמה של 304,000 תביעות, וחצו את רף ה- 300,000 כלפי מעלה ב-4 מתוך 6 הקריאות האחרונות, דבר המרמז על כי יתכן כי מגמת הירידה עומדת לקראת סיום. יש המקשרים זאת לפיטורים בסקטור האנרגיה.
• מחירי היבוא רשמו ירידה של 2.8% בינואר, לאחר ירידות של 1.9% ו- 1.8% בחודשיים הקודמים בהתאמה. הירידה במחיר הנפט הגולמי בשיתוף עם התחזקות הדולר, משכו את המדד כלפי מטה זה החודש השביעי ברציפות. זו הירידה החודשית הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2008, וכתוצאה מכך עומד שיעור השינוי השנתי (12 חודשים אחורה) במחירי היבוא על 8.0%-. חשוב לציין, כי הירידה אמנם מושפעת ממחיר הנפט הגולמי, אך לא רק, מחירי מוצרי יבוא שאינם נפט ירדו ב- 0.7% בחודש האחרון, ורשמו ירידה חמישית ברציפות. הירידה במחירי היבוא מהווה בעיה לכלכלה האמריקאית, בשל ההשפעה השלילית שהיא מייצרת במדד המחירים לצרכן, אך בעיקר משום שהיא הופכת את מוצרי היבוא לאטרקטיביים יותר עבור הצרכן המקומי, ומהווה תחרות קשה ליצרן האמריקאי במשק האם שלו.
• מדד אמון העסקים הקטנים רשם ירידה של 2.5 נקודות בינואר, לאחר שהגיע לשיא של 8 שנים בדצמבר 2014.
• המלאי הסיטונאי רשם עליה של 0.1% בדצמבר, לאחר עליה של 0.8% בנובמבר, ומעט מתחת לציפיות לעליה של 0.2%. המכירות ירדו ב- 0.4% והיחס מלאי למכירות עלה שוב החודש.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מדבריהם של בכירים בפד, כאלו עם זכות הצבעה בוועדה לשווקים הפתוחים, המאותתים שוב ושוב על כי הריבית במשק האמריקאי עשויה להתחיל ולעלות כבר ביוני הקרוב.

יותר מכך, מקרב הדוברים, ניתן למצוא גם בכירים בפד שסומנו בעבר כ"יוניים", כלומר, כאלו הנוטים לצדד בדחיית המועד בו הריבית צפויה לעלות על פני העלאה שלה, כך ש"אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?", יש להניח כי במקרה זה, הם יתמכו בהעלאת הריבית.

מאחר והפד לא נוהג להפתיע את השווקים, הרי שיתכן כי שליחתם של ה"יוניים" מקרב בכירי הפד לאותת על הייתכנות להעלאת הריבית כבר ביוני, אינה מקרית, כי אם נובעת מהרצון של הבנק המרכזי לצמצם את פערי התפיסה בנוגע למועד הראשון שבו צפויה עליה בריבית במשק, פערים הקיימים בין הבנק המרכזי לבין השווקים.

אנחנו מוסיפים להעריך, כי לא יבשילו התנאים להעלאת הריבית במשק ביוני, אלא שמאחר ואנו מודעים למגבלות התחזית, אנו ממליצים לא להתעלם מאיתותי הפד, ולעקוב אחר ראיונות הבכירים כמו גם הודעת הפד הקרובה במרץ, שכן כפי שכתבנו בסקירה הקודמת, מחיקת המילה "סובלני" תהווה איתות כבד להסתברות להעלאת הריבית כבר ביוני.

ישראל

תזכורת: מדד חודש ינואר שיפורסם היום צפוי לרדת ב- 0.7%

מדד חודש ינואר שיפורסם היום צפוי לרדת ב- 0.7%. המדד יושפע מהירידה במחיר הבנזין לכלי הרכב, בתעריף המים למשקי הבית, ובמחירי ההלבשה וההנעלה. מנגד יושפע המדד מהתייקרות הארנונה, המזון ללא פירות וירקות, הפירות והירקות (תיקון לירידה החדה בדצמבר), ומהשפעה בפיגור של הפיחות בשער השקל במחצית השנייה של 2014.

תחת תחזית זו, צפויה האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים לרדת בינואר לרמה של 0.3%- (לעומת 0.2%- בדצמבר), ולרשום חודש חמישי ברציפות של אינפלציה שלילית (דפלציה).

אנו מוסיפים להעריך, כי האינפלציה תוסיף לרדת בחודשיים הקרובים ותגיע לרמת השפל שלה במרץ. החל מחודש אפריל אנו צופים עליה באינפלציה הנמדדת על פני 12 חודשים כאשר ערך חיובי ראשון צפוי סביב מחצית השנה.

נושאים נוספים בכותרות (ללא הרחבה)

• חברת דירוג האשראי הבינ"ל S&P אשררה ביום שישי האחרון את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A+, עם אופק דירוג "יציב".
• הבנק המרכזי השבדי הפחית את הריבית המקומית מרמה של 0 לרמה של 0.1%-. בנוסף הודיע הבנק ביום חמישי על תכנית הרחבה כמותית.
• הבנק המרכזי האנגלי אותת השבוע כי הוא דבק בתכניתו להתחיל העלות את הריבית במשק ב- 2016.
• התקדמות בשיחות בין יוון לגוש היורו, אך עד כה לא הושגה הסכמה.
• בישראל נרשמה בינואר ירידה בהיקף נטילת המשכנתאות, מרמה של 5.5 מיליארד ש"ח בדצמבר לרמה של 4.57 מיליארד ש"ח בינואר 2015. למרות הירידה, היקף נטילת המשכנתאות בינואר גבוה ב- 5.4% מההיקף החודשי הממוצע בשנה האחרונה.

 

איילת ניר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית

 

 

 

 

 

 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.