בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.15%- הדולר מזנק בתגובה (שורט סקוויז ?) >> מה חושבים 10 בתי השקעות על המהלך ?

ההחלטה להפחית את הריבית לחודש מארס ב-0.15 נקודות אחוז לרמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. כך מציינים בבנק ישראל. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. 

במקביל, מודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.25%± ל-0.1%±.

גורמים נוספים להחלטה:

בנק ישראל סבור כי לאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות. 

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

"בניגוד להערכות המוקדמות, בנק ישראל הפתיע בהורדת ריבית של 0.15 אחוז. והוריד את הריבית לרמת שפל של 0.1 אחוז בלבד! זאת למרות הצמיחה המהירה ברבעון הרביעי של 2014 והאינדיקטורים לפעילות הריאלית המתרחבת גם בינואר; שוק העבודה שרשם שיפור נוסף, עליות במדדי הייצור התעשייתי, פדיון ענפי המשק והמדד משולב. 

במקביל, הודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מ-0.25%± ל-0.1%±. (כך שאין ריבית שלילית בישראל).

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי:

ההורדה תואמת את ציפיותינו המוקדמות, אנו מניחים כי בנק ישראל הגיע להחלטה לאור אינדיקאטורים שונים כמו- מדד דצמבר השלילי, תיסוף השקל מול הדולר בחודש האחרון ומדיניות מוניטרית מרחיבה שהנהיגו בנקים מרכזיים רבים ברחבי העולם. הצעד הינו אמירה של הבנק המרכזי על נכונותו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו, עד תומם, על מנת להמשיך ולתמוך בצמיחה במשק ולהחזיר את האינפלציה לתוך תחום היעד שנקבע (1-3 אחוז).

אנו מניחים כי בחודשים הבאים, לאחר מדד פברואר, נחזור לראות מדדים חיוביים עקב האצה מסוימת בפעילות במשק, גידול בצריכה הפרטית וסיום תהליכי הורדת מחירים מבניים כמו מים וחשמל. לאחר ההורדה הנוכחית כלי הריבית כבר אינו אפקטיבי כלל ויהיה מעניין לראות באילו דרכים נוספות יתמוך בנק ישראל במשק במידה ויידרש לכך.

"אין ספק שבנק ישראל הצליח להפתיע את השוק עם הורדת הריבית, במיוחד לאור השיפור האחרון בנתוני האבטלה. סביר להניח שהנגידה מנסה לפעול בנחישות להעלאת שער החליפין, במיוחד כאשר מסתכלים על הנתון היפה של צמיחת התל"ג שנבע במידה רבה מהעלייה בייצוא. 

עם זאת, בסופו של דבר מדובר במהלך מיותר שרק מלבה את מחירי הנדל"ן כי הדולר מתחזק ונחלש לפי מגמות עולמיות. המציאות היא שאין טיפול ממשלתי אמיתי כרגע בבעיות הפיסקליות שמעכבות את המשק ולכן צמיחה לא תפרוץ מתוך עוד הורדת ריבית, שגם כך כבר נמוכה מאוד.

למעשה, השוק מתמחר אמריקה – ובנק ישראל חושב אירופה שכן התחזיות הן שלאחר מדד שלילי או נמוך בפברואר, סביבת האינפלציה תחזור לטווח היעד של בנק ישראל. כנראה שהנגידה צופה סביבת אינפלציה נמוכה מאוד, אחרת היא לא הייתה נוקטת בצעד חריף של הורדה נוספת של הריבית לשפל שכזה. 

מבחינת השוק, אנו כבר רואים שהתגובה מורגשת בעיקר בעלייה בשער החליפין ופחות בשוק האג"ח שבו התשואות נמוכות גם כך לאור הפערים בין ישראל לבין השוק האמריקני, שם חוזים דווקא העלאת ריבית והשוק כבר מתמחר אותה".

"בהתאם להערכתנו המוקדמות, נגידת הבנק החליטה בניגוד לצפי השוק להוריד את הריבית החודש. מלחמת המטבעות בעולם מחייבת צעדים משמעותיים על מנת לשמור על רמת צמיחה סבירה בייצוא הישראלי שהוא אבן קיומה של הכלכלה הישראלית.

להערכתנו, במידה והנתונים לא ישתפרו תיתכן הורדה נוספת ואף פתיחה בהליך של הרחבה כמותית."

חובבת ההפתעות המוניטריות  מבנק ישראל מפשילה שרוולים במאבק בדיפלציה ומצטרפת לשורה של בנקים מרכזים אשר עשו כך לאחרונה. בהתנהלות הקיימת של בנק ישראל הרחבה כמותית בעתיד הנראה לעין היא לא מילה גסה בתרחיש שהאינפלציה במשק תמשיך להיות נמוכה גם באביב. 

בנק ישראל הפנים כי גם בשנת 2015 וגם במהלך 12 החודשים הקרובים האינפלציה לא תתכנס ליעד ולפיכך החליט לפעול מיידית על מנת לשנות את התמונה הדיפלציונית.

מעניין לציין כי בניגוד לכלכלות דועכות הרי כלכלת ישראל בדרכה לצמוח בשנת 2015 בכ- 3.4% והאבטלה במשק בשפל ובסביבת צמיחה ושוק עבודה חם ריבית אפסית אינה מובנת מאליה וכרוכה בסיכונים לא מבוטלים. 

ההתחזקות המחודשת של השקל אל מול סל המטבעות עמדה גם היא במרכז מערכת השיקולים של הבנק המרכזי. הגדלת פער הריביות תתמוך בהחלשות השקל.

התמתנות קצב עליית מחירי הדיור יצרה עבור הבנק המרכזי מרווח תמרון רחב יותר בכל האמור במדיניות המוניטרית.

בנק ישראל מפתיע ומפחית את הריבית במשק ב-15 נ"ב לרמה של 0.1%. בנוסף מודיע בנק ישראל על צמצום המרווח סביב ריבית בנק ישראל מ-±0.25% ל- ±0.1%.

בבנק ישראל מסבירים את ההחלטה להפחית את הריבית בהתגברות קצב הייסוף ובחשש מפני השפעת הייסוף על הצמיחה והאינפליצה במשק.

ההחלטה של בנק ישראל מפתיעה לאור העדכון שחל בתחזיות האינפלציה של החזאים כלפי מעלה לאחר פרסום מדד חודש ינואר, ולקראת העליה הצפויה באינפלציה החל ממדד חודש מרץ.

כמו כן מפתיעה החלטת הבנק לאור נתוני המשק המצביעים על התרחבות הפעילות הכלכלית במשק מתחילת השנה, שבאה לידי ביטוי חד במדד המשולב שפורסם אתמול, ולאור העליה בביקוש לנדל"ן למגורים בחודשים האחרונים, כולם כאחד תומכים בהותרת הריבית על כנה.

ההחלטה לצמצם שוב את המרווח סביב הריבית פועלת כהפחתת ריבית לכל דבר ומטרתה הגדלת הנזילות העומדת לרשות המוסדות הפיננסיים, העסקים ומשקי הבית והוזלתה. 

הריבית שבה הבנקים מלווים מבנק ישראל תופחת עתה ב- 0.3% (מ- 0.5% ל-0.2%), בעוד הריבית שהבנקים יקבלו על פיקדונותיהם תישאר ברמה של 0%

הפעם האחרונה שבנק ישראל עשה שימוש בכלי הזה היה בריבית לחודש אוגוסט 2014, אז צומצם הפרוזדור מ- 0.5% ל- 0.25%.

 

בנק ישראל מציין את התיסוף שחל בשקל בשבועות האחרונים כסיבה המרכזית להפחתת הריבית.  מלחמת המטבעות הגלובלית שמתחוללת בימים אלו הכריחה את בנק ישראל לנקוט בפעולה מאחר וככל הנראה התגבר החשש מהמשך התחזקות השקל שעלול להשפיע לרעה על הצמיחה במשק ועל האינפלציה. בפעולתו זו, בנק ישראל לוקח סיכון לא מבוטל מאחר וארסנל הכלים שלו התרוקן כמעט לגמרי ועלולה לעלות בעתיד השאלה כיצד יתמודד עם אתגרים בעתיד. יש לציין שבנק ישראל גם הפחית את המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראי ובחלון הפיקדונות לבנקים המסחריים מתוך כוונה לעודד את הבנקים להמשיך ולהגדיל את מתן האשראי.

"באופן מפתיע ובשונה מתחזיותיהם של מרבית הכלכלנים במשק, בנק ישראל פרסם היום את החלטת הריבית בה הודיע על הורדת הריבית לרמה של 0.1%. נראה כי נתון המדד לחודש ינואר, לפיו ירדו המחירים בשיעור שנתי של 0.9%, נתון המצביע על סביבה אינפלציונית ממותנת, הכריע את הכף באשר להחלטת הריבית וגבר על נתוני הצמיחה החזקים שהתפרסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והצביעו על מגמה הפוכה. להערכתנו, בבנק ישראל מאמינים שנתוני הצמיחה המפתיעים של הרבעון האחרון נבעו מירידה חד פעמית בפעילות הכלכלית, במהלך הרבעון השלישי של 2014, כתוצאה ישירה של מבצע צוק איתן.  נראה כי בבנק סבורים שהנתונים אינם מהווים אינדיקציה לשיפור כלכלי בר קיימא במשק ומנסים להחיות את מנועי הצמיחה באמצעות הורדת הריבית, כאשר לנגד עיניה של הנגידה פלוג, עומד הצורך בהחלשת השקל שהתחזק לאחרונה כנגד סל המטבעות ועשוי להקשות על המשך התאוששות המשק והאצת הצמיחה."

"הורדת הריבית ע"י בנק ישראל תהיה נדבך נוסף של אמצעים אגרסיביים של פלוג להחלשות מגמתית ודובית של השקל כנגד המטבעות האחרים. יישור הקו של בנק ישראל עם הריביות האפסיות יחסיות בעולם יהוו בשוק הלוקאלי את המסחר הדומיננטי והפרו דולרי.

השקל שהיווה עוגן איתן אל מול הדולר והיורו עשוי לעמוד עכשיו באתגרים לא פשוטים ובנטישת המשקיעים מאפיקים שיקליים. סביר להניח כי השלב הבא שנמצא בארסנל הכלים של בנק ישראל יהיה לתת פתרונות נגד למשמעויות המסחר השיקליות בין המטבעות ובמוכנות  לסחף  רכישות אגרסיבי של בנק ישראל של דולרים."

בנק ישראל שפספס את יעד האינפלציה לשנת 2014  (1%-3%) ובעצם יכל להוריד את הריבית מוקדם יותר מבלי לפגוע ביציבות המחירים, אינו רוצה לפספס שוב ולאחר מדד ינואר הנמוך וייסוף קל בשער השקל מוריד את הריבית לרמה אפסית. בנק ישראל יורה את הכדור האחרון במחסנית. הורדת הריבית מ-0.25% ל-0.1% חסרת משמעות, לא תסייע לצמיחה, לא תעלה את האינפלציה ועלולה להביא להמשך ניפוח מחירי אגרות החוב ומחירי הנדל"ן, כלומר תופעות הלוואי של ההפחתה מאפילות על התועלת שלה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.