יניב חברון
24/02/2015
בנק ישראל מצטרף למלחמת המטבעות העולמית ומוריד במפתיע את הריבית לחודש מרץ ב-0.15 נקודת האחוז לרמה של 0.1%. תיסוף של השקל ב-7.5% מול השער הנומינלי האפקטיבי (סל המטבעות) בתוך חודשיים הוביל להחלטה.
רק בתחילת חודש דצמבר נשק השער הנומינלי האפקטיבי לרמת שיא של 88.4 – רמה בה לא ביקר מאז פברואר 2013 ובתוך קצת יותר מחודשיים, חזר לרמת שפל של 81.5. הייסוף בשער השקל, שכמעט ומחק את כל הפיחות שהתקבל בערך המטבע מאז חודש אוגוסט, הוא שעמד במרכז ההחלטה שהתקבלה אתמול.
את האיתות להחלטה היה ניתן למצוא כבר בחשש העמוק שהביעו חברי הוועדה מהייסוף החד כפי שעלה בפרוטוקולים של ההחלטה האחרונה. בהודעה, שפרסם בנק ישראל, מתוארת בהרחבה יחסית סביבת האינפלציה העולמית ורמת הריביות הנמוכה המצויה במדינות רבות אשר תורמת בין היתר להתחזקות שער השקל מול הסל. מקבלי ההחלטות בבנק לא היו מוכנים לעמוד בפני סיכון של המשך הייסוף בערך המטבע מתוך חשש שישפיע בצורה שלילית על הפעילות הכלכלית ועל ציפיות האינפלציה, ולכן החליטו "להקדים תרופה למכה" ולהוריד במפתיע את רמת הריבית.
אם הגענו עד הלום והאינפלציה מאפשרת אז למה לא? – אם בחודשים האחרונים ניסו לשדר בבנק ישראל אופטימיות כלשהי לגבי האפשרות של שיפור בציפיות האינפלציה והעריכו כי מחירי החשמל, המים והנפט הם שגורמים לציפיות הנמוכות, בפרוטוקולים של ההחלטה הקודמת עלתה תמונה מדאיגה יותר. חברי הוועדה העריכו שהאינפלציה מושפעת לרעה גם ממוצרים לא סחירים – או במילים פשוטות יותר, האטה כלכלית מקומית. אומנם הצריכה הפרטית אינה מראה סימנים של דעיכה בעקבות ציפיות נמוכות אלו אבל בבנק לא מוכנים לקחת סיכונים.
האינפלציה בישראל מצויה עמוק בטריטוריה שלילית, ציפיות האינפלציה מושפעות לרעה והייצוא משתפר אבל זה עשוי להתהפך שוב. אומנם התשואות הארוכות יותר נמוכות, ומנפחות את מחירי הנכסים, אבל הן תשארנה נמוכות גם בגלל מגמה גלובלית. אז למה לא לנסות בכל זאת לנצח באותה "מלחמה אבודה" בשער החליפין. בבנק ישראל היו מאוד מרוצים לפני חודשיים שלושה מהפיחות החד בשער החליפין ובתמורה הצפויה שלו לאינפלציה, אך הייסוף החד שגנז אפשרות זו, רק האיץ את ההחלטה לפעול.
תפנית חיובית בציפיות האינפלציה בקרוב, שינוי בתפיסת הריבית בטווח רחוק יותר
בחודשים הקרובים נגלה להערכתנו כי ישנן מספיק סיבות לאופטימיות בנושא האינפלציה. בנק ישראל מאותת כי הוא מוכן לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר (כולל מגבלות זמניות להערכתנו) כדי להשיג את הפיחות המיוחל. בנוסף מחירי השכירויות יחזרו לעלות בקרוב. מחירי המזון לא יוכלו להמשיך לרדת לאורך השנה ולהערכתנו גם מינוי שר אוצר חדש בישראל יביא עימו בשורה של עליית מיסים. מעבר לכל אלה, אנחנו מעריכים כי מחיר הנפט יוכל להתייצב ברמות של 65 דולר לפחות בתוך שנה (הוא אולי יירד בתקופה הקרובה אבל יחזור לעלות בהמשך). בנוסף יש לקחת בחשבון את האבטלה הנמוכה ועדכון שכר המינימום שיתרמו לעלייה באינפלציה.
תפיסת הריבית לעומת זאת תשתנה רק בטווח ארוך יותר של מספר חודשים ולהערכתנו התפנית תגיע עם שינוי כיוון בתשואות האג"ח של ממשלת גרמניה. התשואות הנמוכות של אג"ח גרמניה מכבידות על התשואות בכל אירופה, בארה"ב ולהערכתנו גם בישראל. עם זאת תפנית חיובית באינפלציה באירופה ובנתוני המאקרו שם, תוביל לעליית תשואות שם ותסחוב איתה גם את התשואות בארה"ב וכפועל יוצא גם את התשואות בישראל. לכן אנחנו ממליצים לעקוב אחר נתוני המאקרו באירופה ונתוני האינפלציה ולחשוב על שינוי תפיסת הריבית עם שינויים לטובה שם. מחר אגב, אמורה יו"ר הפד גנט ילן לנאום במסגרת העדות שלה בקונגרס על המצב הכלכלה. היא צפויה להציג גישה מאופקת ביחס להעלאת הריבית בארה"ב אז אין מה לצפות לשינוי כיוון משם. בפד חוששים מהשלכות הייסוף של הדולר על הכלכלה והשלכות שליליות של סקטור האנרגיה בארה"ב על ההשקעות ושוק העבודה.
הגורמים להחלטת בנק ישראל כפי שהם מתוארים בהודעה:
-
סביבת האינפלציה נותרה נמוכה – בחודש ינואר ירד המדד ב-0.9%. ההפתעה נובעת בעיקר מירידה חדה בסעיף הדיור. הציפיות לאינפלציה משוק ההון (מנוכות עונתיות) לשנה הקרובה עלו לרמה של 0.7%. ממוצע תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים עלו לרמה של 0.8% והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים עומדות על 0.25%.
-
הפעילות הכלכלית האיצה ברבעון הרביעי של 2014- על פי אינדיקטורים ראשוניים היא שומרת על רמה גבוהה גם ברבעון הראשון של 2015.התוצר והתוצר העסקי צמחו ברבעון הרביעי של 2014 ב-7.2% וב-8.8% בהתאמה, לאחר הצמיחה הנמוכה ברבעון השלישי עקב מבצע "צוק איתן".
-
מאז הדיון המוניטארי האחרון השקל התחזק מול הדולר ומול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי.
-
האינפלציה במשקים העיקריים בעולם ממשיכה לרדת לרמות שפל. החודש ננקטו צעדי מדיניות מוניטרית מרחיבה באוסטרליה, שוודיה, דנמרק, סין וסינגפור, וגדל מספר המדינות, שנהוגה בהן ריבית שלילית.
-
מספר העסקאות לרכישת דירות חדשות המשיך לגדול- ברבעון הרביעי גדל היקף העסקאות ב-22% לעומת הרבעון השלישי.
מה לגבי העתיד – האם זה הסוף?
מוקדם מדי בשלב זה להעריך האם בנק ישראל יזדקק לפעולות נוספות כדי לייצר את הפיחות המיוחל בשער החליפין והאם יאלצו שם להרחיק לכת למגבלות בשוק המט"ח (למרות שלדעתנו היו צריכים לפעול כך מזמן במקום להוריד את הריבית) אבל אם הייסוף יימשך, הם יפעלו. עם זאת יש להבחין בין המלכוד של בנק ישראל לבין המלכוד של הבנק האירופאי שרבים נוטים לדמות ביניהם. בעוד בבנק האירופאי מתמודדים עם אינפלציה נמוכה, במקביל הם מתמודדים עם קיפאון בשוק האשראי. לעומת זאת בשוק המקומי ישנה התמודדות עם אינפלציה נמוכה בלבד ולכן לבנק אין כל אינטרס להעביר את המערכת הבנקאית לריבית שלילית. זו גם הסיבה שהוא צמצם את חלון האשראי לבנקים למרווח של 0.1%. בימים הקרובים פעילים רבים יעלו את האפשרות להרחבה כמותית מקומית, ששקולה בעצם להדפסת כסף ותומכת כביכול בפיחות של המטבע. עם זאת יש לציין כי פעולה זו ממש אינה עולה בקנה אחד עם החשש מהתנפחות מחירי נכסים ריאליים ופיננסים, שכן היא מסייעת לירידת תשואות ארוכות יותר.
עיוות בפער התשואות בארה"ב וגרמניה – אחד העיוותים הגדולים שאנחנו מוצאים כיום בשוק האג"ח הגלובלי ועשוי לבקר גם בשוק המקומי, הוא פער התשואות הנמוך בין אג"ח ל-5 שנים לעומת 10 שנים בארה"ב ובגרמניה. צפי לריבית נמוכה אמור להשטיח את העקום עד מח"מ 5 אבל ליצור פער תשואה גבוה של 1% בערך בין ה-5 שנים ל-10 שנים. הפער כיום עומד של 0.5% ומטה. אגב בישראל הפער גדול יותר ולכן בהחלט עשוי ליישר קו עם ארה"ב ואירופה או במילים אחרות התשואות הארוכות פה עוד יכולות לרדת אלא אם הפער בגרמניה ובארה"ב יגדל מחדש עוד קודם.
לסיכום: המעבר לצמודים יימשך בחודשים הקרובים, שינוי תפיסה ברמת המח"מ כנראה רק עם שיפור בנתונים באירופה (בעיקר אינפלציה).
- הסכם הפשרה ביוון – כרגיל מלא בערפל, לא באמת ברור באילו תנאים יוון תקבל את הארכה או שכבר קיבלה את הארכה. לא ברור מה יקרה בעוד 4 חודשים במידה ולא יגיעו להסכמות ובעצם הכי חשוב, לא ברור מי התקפל ומי הבוס?
-
בשבועות הקרובים נראה כי הדרך, עבור סקטור הבנקים באירופה לעליות משמעויות, סלולה. החשש מיוון הוסר בשלב זה וגם הגזרה ברוסיה עשויה להתקרר מעט.
- הנתונים באירופה ישתפרו, גם האינפלציה תצא מטריטוריה שלילית – אלו יהיו שני הטריגרים המרכזיים לעליית תשואות בגרמניה.
הפרוטוקולים של החלטת הריבית בארה"ב מראים – הפד חוששים מהשפעות התחזקות הדולר על הכלכלה ומהשפעות שליליות בתעשיית האנרגיה. להערכתנו ימתינו 6-8 חודשים לפני העלאת הריבית.
המלצות
-
תמחורי הריבית בעולם אגרסיביים מדי – התייצבות של מחירי הנפט וחזרה של האינפלציה באירופה לרמות אפסיות יובילו לעליית תשואות חדה.
-
התוכנית האירופאית תעזור לבנקים באירופה. בנוסף תספק רוח גבית לאינפלציה – חדשות רעות עבור האג"ח שם.
נימה אישית
שקט לכמה שבועות? – רצף האירועים מתחילת השנה לא נתן מנוח ובכל זאת המשקיעים הצליחו להתמודד. משבר ברוסיה, משבר הנפט, חשש מזליגה לאירופה, התוכנית של דראגי, צניחת מניות בסין השיחרור של הפרנק השווצרי ועוד כמה, שפשוט הספקנו לשכוח.
למרות כל אלה שוקי המניות מצליחים להיכנס לטריטוריה חיובית ואירופה סוף סוף עושה את המצופה ממנה וסוגרת פערים מול השוק האמריקאי, הרבה על רקע החולשה של האירו.
בשווקים אולי מחכים לתיקון, אחד כזה אולי גם יגיע אולי אף יותר, אבל בנתיים השווקים פשוט מממשים את הפוטנציאל שלהם. השוק האמריקאי יכול לתת השנה תשואה לפחות בהתאם לגידול ברווחיות. ירידת מחירי האנרגיה והתחזקות הצרכן האמריקאי יגדילו את הרווחיות בשיעורים של 7%-8% כך שהמדד האמריקאי יכול לספק תשואה שנתית של 10% (ראה סקירה שנתית).
השווקים באירופה ממשיכים לספק תשואה עודפת ומתחילת השנה פותחים פער של 10% מול השוק האמריקאי. עם זאת נראה כי חלק ניכר מהעלייה הושפעה בעיקר מחולשה באירו. מדד יצרניות הרכב באירופה רשם עלייה של 25% מתחילת השנה, כאשר החולשה במחירי הנפט, המשמש חומר גלם לפולימרים ופלסטיקים שונים בהרכבת הרכב, יש חלק. בנוסף למותג אירופאי במחיר מופחת תמיד יש עודפי ביקוש.
הסקטור המאכזב עד כה היה הבנקים באירופה, שבסך הכל אמורים להרוויח מהתוכנית של הבנק המרכזי – בעיקר מהפשרת האשראי וחידוש שוק האיגוחים. ככל הנראה החשש מיוון ומרוסיה הכבידו על הסקטור אבל בשבועות האחרונים הוא מצליח להרים ראש ולהערכתנו יוביל את העליות בתקופה הקרובה.
אירועים חשובים לשבוע הקרוב:
-
יום שני: ישראל- החלטת ריבית
-
יום שלישי: ארה"ב- מדד מחירי הדיור קייס-שילר
-
יום רביעי: סין- מדד מנהלי הרכש היצרני HSBC
-
יום חמישי: ארה"ב- מדד המחירים לצרכן
-
יום שישי: ארה"ב- אומדן שני לצמיחת התוצר
תחזיות מחלקת המחקר
-
מדד חודש פברואר – -0.4%
-
תחזית אינפלציה 12 חודשים – 1.5%
-
ריבית בנק ישראל בעוד 12 חודשים – 0.5%
לסקירה בהרחבה - "מי הבוס"
לפשרה שהושגה בסוף השבוע עבור יוון באמת שלא ניתן לקרוא פתרון, אבל בדיוק לתרחיש מהסוג הזה התכוונו. אירופה לא יכולה להתקפל בפני יוון מחשש למוקדי רעש נוספים ורציניים יותר באירופה, שיסכנו את היציבות (שלהערכתנו יגיעו בהמשך). מנגד הממשל החדש ביוון לא יכול להתקפל בפני אירופה גם במחיר של סיכון היציבות הכלכלית אך בתמורה ליציבות פוליטית. ולכן הפתרון במצב זה הוא למשוך זמן ללא השגת מטרות של ממש וברגע השיא שייקח עוד רבעון שניים ואולי יותר, כל צד יספר בדיוק מה הוא השיג.
אז מה בעצם קרה שם – יוון קיבלה הארכה של 4 חודשים לתוכנית החילוץ שלה שאמורה להסתיים ב-28 לחודש, לעומת 6 חודשים שביקשה. 4 חודשים בלבד ככל הנראה לפני הפירעונות של חודש יולי ואוגוסט ל-ECB שאמורים להסתכם ב7-8 מיליארד אירו. כמו כל התוכנית באירופה עד כה, גם הסכם פשרה זה סבוך בהרבה מאוד ערפל ואי בהירות. יוון תקבל ערכה של 4 חודשים אבל בתנאי לרפורמות שיוצגו כבר היום ויסוכמו עד חודש אפריל. ה-ECB שרק לפני שבועיים העלה את דרישות ההון עבור בנקים ביוון ולא הסכים לקבל עוד אג"ח ממשלת יוון כבטוחה (בעצם לא הסכים לממן עוד את יוון), יאפשר כעת לבנקים באירופה להלוות לבנקים ביוון ולקבל אג"ח ממשלת יוון כבטוחה.
האם המשבר ביוון נגמר? – המשבר בשלב זה נדחה בלבד, כאשר יוון מקבלת ארכה של לפחות 4 חודשים במהלכם תנסה להגיע לפשרה עם הלווים שלה לגבי תנאי ההלוואה (סדר גודל של 250 מיליארד אירו) ובעיקר למתן את השלכות הקיצוצים והצנע, המלווים לתנאים אלו. מצד אחד שרי אירופה נתנו ליוון ארכה של 4 חודשים, מנגד הטרויקה (ביניהם הנציבות האירופאית) יפגשו אותה למשא ומתן על תנאי ההלוואה ושם הם לא יוכלו להרשות לעצמם להיות גמישים מידי כדי לא לעודד מוקדי רעש נוספים בספרד ואיטליה. אז לפחות בינתיים קיבלנו אולי שקט של מספר חודשים אבל הסאגה היוונית רחוקה מסיום.
בנקים, בנקים, בנקים (לא בנקים ביוון!!!) – המערכת הבנקאית באירופה לא הצליחה להתאושש מאז המשבר שפקד אותה בשנת 2008 והגיעה לשיאו באירופה בשנת 2010. דרישות רגולציה, דרישות הלימות הון, מחיקת נכסים, התכווצות אשראי, ירידת מרווחים, פרשיות מס ועוד.
התוכנית של הבנק המרכזי באירופה להפשרת שוק האשראי תוך כדי רכישה של 10 מיליארד אירו איגוחים בחודש לפחות, תיתן לבנקים רוח גבית משמעותית ביותר. נכסי איגוח רבים המוחזקים במאזנים של הבנקים ישוערכו כלפי מעלה, מה שישפר את המאזן של הבנק. חשוב יותר, הפשרת שוק האשראי שקולה להפשרת שוק האיגוחים שהינו מקור רווח משמעותי עבור המערכת הבנקאית. עבור אותם פאסימיים, הטוענים כי מערכת האשראי אינה מתפקדת כי אנשים ועסקים פשוט לא רוצים לקחת אשראי, אנחנו אומרים "כאשר יש לך תמריץ מספיק משמעותי למכור, אתה מוצא את הקונה". מאז המשבר התמריץ למכור אשראי כמעט ולא היה קיים כי המשקיעים פשוט לא היו מעוניינים ברכישת איגוחים ולכן לבנק לא היתה אפשרות לאג"ח את ההלוואות.
עד כה הבנקים הגיבו בעצלתיים לתוכנית של הבנק המרכזי, כאשר הסיכון מיוון והחשש מרוסיה מכבידים עליהם. בינתיים נראה כי החשש מיוון יידחה להזדמנות אחרת ולכן במידה ולא מתפתח תרחיש אפוקליפטי "רוסי-מערבי" – הדרך להמשך עליות חדות במערכת הבנקאית האירופאית סלולה.
שורט אג"ח גרמניה
אג"ח גרמניה ל-10 שנים נסחר כיום ברמה של 0.38%, הרבה בזכות התשואות הקצרות, המצויות בטריטוריה שלילית, אבל להערכתנו באופן בלתי מוצדק. אנחנו לא מנסים לחזות את מסלול הריבית באירופה ב-10 שנים הקרובות, אבל מניחים יחסית בקלות כי ציפיות הריבית המתומחרות כיום, קיצוניות הרבה בזכות האינפלציה השלילית, והאבטלה שמסרבת לדעוך. תוכנית ההרחבה של הבנק המרכזי באירופה, החולשה של האירו, הפשרה של שוק האשראי, הקלה במדיניות הצנע והתייצבות מחירי הנפט ברמה של 65 דולר לפחות בתוך מספר חודשים. כל אלה יעזרו לאינפלציה באירופה לצאת מהשפל, ולחזור לטריטוריה חיובית. שיפור באינפלציה קטן ככל שיהיה, להערכתנו יספיק כדי להעלות את התשואות בגרמניה ל-10 שנים חזרה לסביבה של 1%.
הריבית בשפל, הפער בין ה-5 ל-10 היה צריך להיות גבוה יותר – הריבית באירופה מצויה בשפל ולא תעלה ב-3 השנים הקרובות, מה שמסביר את החלק הקצר בינוני של העקום. אבל בדיוק מסיבה זו הפער בין החלק הבינוני לחלק הארוך של העקום צריך להיות גבוה יותר. להערכתנו הפער בין ה-5 שנים ל-10 שנים יכול בקלות להגיע לרמה של 1% ולא יישאר זמן רב ברמה של 0.4% בה הוא מצוי כיום.
הנתונים באירופה ישתפרו – מדד מנהלי הרכש באירופה עלה בחודש פברואר לרמה של 53.5. נראה כי החולשה של האירו, מספקת רוח גבית הן לביקושים, הן לציפיות וכפועל יוצא לאופטימיות של מנהלי הרכש. סך הכל מדובר בשיא של 7 חודשים, אבל אנחנו צופים המשך שיפור בחודשים הקרובים. מלבד מדד מנהלי הרכש, גם הסנטימנט הכלכלי ZEW לחודש פברואר עלה לרמה של 52.7 נקודות מרמה של 45.2 נקודות, שנמדדה בחודש ינואר. גבוה מהצפי שעמד על עלייה לרמה של 51.3 נקודות ומדד אמון הצרכנים הציג שיפור כמובן.
בנקודה זו אולי כדי גם להזכיר את נותני הצמיחה לרבעון הרביעי באירופה שהפתיעו לטובה. קצת צמיחה שנתי של 1.2% ברבעון הרביעי כאשר גרמניה וספרד מציגות קצב צמיחה שנתי של 2.8% ברבעון זה.
הצרכן האמריקאי לא מגיב לירידה בדלק
בפד חוששים מהשלכות משבר הנפט – תשואות האג"ח בארה"ב אומנם טיפסו מעט כלפי מעלה וחצו מחדש את רף ה-2% בשבועיים האחרונים אבל הפרוטוקולים של החלטת הריבית של הפד חושפים את החששות של הוועדה מההמשך.
חברי הוועדה המוניטרית בארה"ב הביעו אי-שביעות רצון ממספר סוגיות הנוגעות לקצב התפתחות הכלכלה האמריקאית: על אף הירידה במחירי האנרגיה, הצפויה להיטיב עם הוצאתו הפרטית של הצרכן האמריקאי, טענו חלק מחברי הועדה כי הקצב המתון של צמיחת השכר עשויה להביא לריסון בהוצאתו הפרטית. עוד נטען כי הירידה במחירי האנרגיה עשויה להביא לפגיעה בתעסוקה במגזר האנרגיה וכן לפגיעה בפעילות הכלכלית הכללית כתוצאה מירידה בהשקעות ההון המתבצעות במגזר זה. בהקשר של הדולר העריכו חברי הוועדה, שהתחזקותו בעולם עשויה לפגוע ביצוא וחלקם אף טענו כי הסיכון משער הדולר החזק עשוי לעלות כתוצאה מהמשך התחזקותו (מול סל המטבעות).
ימתינו לפחות עד סוף השנה – מיד לאחר הכרזת התוכנית של הבנק המרכזי האירופאי, שמלבד הדפסה של טריליון אירו, הציעה בעצם תרחיש של אי העלאת ריבית באירופה לפחות 3 שנים, עידכנו את הערכות לנו לגבי ריבית בארה"ב ודחינו את העלאה לפחות בחצי שנה. להערכתנו בבנק המרכזי בארה"ב ירצו לבחון כיצד הכלכלה מושפעת מהתחזקות של הדולר וכיצד היא מושפעת ממשבר הנפט לפני שיחליטו להעלות את הריבית. במידה וההתאוששות תימשך, הריבית תעלה לקראת סוף השנה או בתחילת שנת 2016. תרחיש זה אינו עולה בקנה אחד עם הפער בין האג"ח ל-5 שנים האמריקאי לבין ה-10 שנים האמריקאי כאשר ה-10 שנים האמריקאי מושפע לחיוב מירידת התשואות בעולם ולהערכתנו מתומחר בייתר.
התמתנות קלה בנתונים בארה"ב – כנראה בזכות החורף
הייצור מתמתן - מדד הייצור אמפייר-סטייט לחודש פברואר ירד לרמה של 7.8 נקודות מרמה של 10.0 נקודות. נמוך מהצפי, שעמד על ירידה לרמה של 8.9 נקודות. עם זאת הייצור התעשייתי לחודש ינואר רשם עלייה של 0.2%. העלייה המתונה הושפעה לשלילה מהירידה במחירי האנרגיה אשר הביאו לפגיעה בייצור ענף המכרות. כן הושפע הנתון לשלילה מהתחזקות הדולר והחולשה בביקושים העולמיים.
החורף ממתן את הבניה - סקר איגוד הקבלנים NAHB לחודש פברואר רשם ירידה לרמה של 55 נקודות מרמה של 57 נקודות בחודש ינואר. נראה כי מזה"א המושלג במרבית המדינות בארה"ב הוא זה שהביא לירידה הקלה בערך המדד. גם בהתחלות הבניה וגם באישורי הבניה נרשמו ירידות בחודש ינואר.
חולשה בעסקים - סקר העסקים הקטנים NFIB לחודש ינואר ירד לרמה של 97.9 נקודות מרמה של 100.4 נקודות שנרשמה בחודש דצמבר. מרבית הירידה נבעה מירידה בסעיפים תנאי העסקים הצפויים, מכירות ריאליות צפויות ורווחים. חדשות מדאיגות יותר הגיעו מהמכירות הקמעונאיות שירדו בחודש ינואר, חודש שני ברציפות. ליבת המכירות ירדה ב-0.9%. הירידות שהתקבלו היו נמוכות מצפי האנליסטים שעמד על ירידה של 0.4% עבור כל אחד מהמדדים.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
