מדד המחירים שוק ציפו לירידה של עד כ-0.6% וקצב ירידת המדד ב-12 החודשים האחרונים הגיע ל-1.5%. ירידות המחירים הבולטות היו בסעיפי החשמל והדלק. האם בנק ישראל יפחית שוב את הריבית? לבתי ההשקעות הפתרונות
אורי גרינפלד מבית ההשקעות פסגות הינו אופטימי לפרסום המדד: "מדובר בדפלציה מהסוג הטוב ביותר שאפשר לבקש" והוא מסביר:
הירידה החדה במדד פברואר היא בעיקר תוצאה של ירידת מחירי הדלק בחודש שעבר, ירידת מחירי החשמל וגורמים עונתיים שתומכים בדרך כלל באינפלציה נמוכה בחודשי החורף.
אמנם, התחושה היא שהדפלציה בישראל הולכת ומחמירה אך אין סיבה לבהלה שכן דפלציה זו מורכבת בעיקר מגורמים זמניים.
מחירי הנפט בעולם לא יצנחו כנראה בכל שנה ב-50% וגם הורדות מחירי החשמל והמים הן יזומות ולא איתות כלשהו על המצב במשק.
יתרה מכך, גם בסעיפים אחרים במדד שבהם מורגשת בשנה האחרונה ירידת מחירים כמו שירותי התקשורת או המזון מדובר בדפלציה מהסוג הטוב ביותר שאפשר לבקש.
התגברות התחרותיות במשק והשפעותיהן של רפורמות להוזלת יוקר המחייה תומכות בסופו של דבר בצרכן הפרטי בפרט ובמשק בכלל.
בברק קפיטל לא צופים עליית המשך הורדת ריבית בעקבות הירידה במדד
מדד המחירים לצרכן שלילי מעיד כי אנחנו נמצאים בסביבה דיפלציונית עם אינפלציה שלילית של 1% ב-12 החודשים האחרונים.
אנו לא מצפים שבנק ישראל יוריד את הריבית גם בחודש הקרוב לרמה אפסית או שלילית, מכיוון שהעדכון האחרון שהיה בנתון התמ"ג אמנם הצביע על ירידה בפעילות הכלכלית במשק, אך גם על שיפור בצריכה הפרטית.
בחודשים הבאים נתוני המאקרו הם שישפיעו על החלטות הריבית של בנק ישראל.
דודי קטש, מנכל תמיר פישמן קרנות נאמנות פחות אופטימי תולה את הירידה במחירים בפעילות כלכלית נמוכה במשק וצופה המשך אקטיביות מצד בנק ישראל
"הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות מחירים הם: הלבשה והנעלה אשר ירדו בשיעור של 5.4%, אחזקת דירה ירידה של 3.1% בעיקר בשל ירידה במחירי החשמל בנוסף, תחבורה ותקשורת ירידה של 1.4%.
מנגד, פירות טריים עלו ב 4.2% ומחירי השכירות עלו ב 0.2%.
האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על מינוס 1% וללא דיור מינוס 2.1% בלבד (...) פעילות הכלכלית הנמוכה של המשק הישראלי באה לידי ביטוי במדדים נמוכים אלו. פעילות הכלכלית הנמוכה של המשק הישראלי באה לידי ביטוי במדדים נמוכים אלו."
אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי ויונתן כץ מלידר חוזים המשך ירידת ריבית והקלות מוניטאריות:
ארצי: "מדד פברואר הינו נמוך מהציפיות, וסביר שבנק ישראל יאלץ להוריד שוב את הריבית, אולי אף לרמה שלילית, על מנת להעלות את האינפלציה ולפחת את השקל.
לאחר מדד זה אנו צפויים לחזור ולראות מדדים חיוביים ועליה בסביבת האינפלציה לרמה של 0.5%-1.0%
במידה והמדדים הבאים יוסיפו להיות נמוכים, יתכן ונראה את בנק ישראל פועל על מנת לתמוך בשווקים גם באמצעות הרחבה כמותית."
יכץ: "יתכן שבנק ישראל יוריד את הריבית אל מתחת לאפס בשבוע הבא. סביר להניח שקיים לחץ בבנק ישראל לבלום את המגמה על ידי הורדת ריבית נוספת ואולי שימוש בכלים נוספים."
רו"ח בועז צליח מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות "טופ אלפא" בין היתר תולה תקווה בשוק הדיור שכאשר זה יחזור להתחמם, יוכל לדחוף את המחירים למעלה.
"נתוני הצמיחה החזקים של הרבעון הרביעי אינם מצביעים על מגמה בת קיימה אלא הם תיקון להאטה במשק בעקבות מבצע צוק איתן בנוסף לכך ההתחממות המורגשת בשוק הדיור עדיין לא נתנה את אותותיה בחודש פברואר".
איילת ניר, כלכלנית ראשית, בית ההשקעות "יצירות" צופה שינוי מגמה:
"מדד חודש פברואר שהושפע בחוזקה מהפחתת תעריף החשמל, מעדכון תקופתי במחירי הסלולר ומהירידה במחיר הבנזין לכלי הרכב, הינו המדד השלילי האחרון, שכן מדדי החודשים הקרובים צפויים להיות חיוביים, ולהתחיל ולמשוך את האינפלציה מרמתה הנמוכה והשלילית כלפי מעלה.
מדדים אלו יושפעו מסדרה של גורמים עונתיים, אך גם מהשפעה בפיגור של הפיחות המצטבר בשער השקל/דולר."
רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) מסמן שהפתרון בידי הממשלה
"תהליך של ירידת המדד הינה חיובית למשק מיד אחרי הבחירות על הממשלה החדשה ליצור מהלכים להגברת הפעילות העסקית במיוחד בשוק המקומי.
כמו כן הוסיף רצאבי, "מיד אחרי הבחירות על הממשלה החדשה ליצור מהלכים להגברת הפעילות העסקית במיוחד בשוק המקומי "
בבית ההשקעות אינפיניטי מזכירים שלושה גורמים לירידת המחירים במשק שבנק ישראל מתקשה למתן פרט לירידה במחירי הדלק והתחזקות השקל, הם מזכירים גם שינוי בטעם הצרכן הישראלי:
"התורים הארוכים לאשנב החבילות הינו תופעה שבשנתיים האחרונות רשות הדואר לא יודעת איך להתמודד איתו.
הוא נובע מכך שרבים מאיתנו קנו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה מוצר כזה או אחר מאתר סיני או לונדוני.
מדובר בתופעה שמתעצמת ועלולה לשנות את פני הכלכלה המקומית. נכון להיום מדובר על היקף רכישות שחצו את רף ה-5 מיליארד שקל!
הצרכן הישראלי משווה, בודק וקונה בחו"ל. הוא מתוחכם יותר וחשוף יותר ובעיקר מנסה להרגיש שרכש במחיר הוגן.
תופעה זו לוחצת את הייצור המקומי וגורמת לירידת מחירים במטרה לשרוד את התחרות הגוברת"
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.