נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

ההיקף המנוהל בפוליסות החסכון הוא 15 מיליארד שקל בלבד נכון לסוף 2014

רג`ואן גרייב סגן בכיר לממונה על שוק ההון בראיון בלעדי ל-FUNDER »הראיון המלא בגיליון מרץ של מגזין FUNDER

 

 
רגואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההוןרגואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההון
 

משה מימון
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
24/03/2015

על פוליסות החסכון:

"כל פעולה שמגבירה את התחרות ואת מגוון המוצרים עשויה בהכרח לשפר את המצב בשוק. המוצר היה קיים הרבה שנים. היום יש בפוליסות החסכון בסביבות 15 מיליארד שקל, נכון לסוף 2014. הרגולציה שחלה על מוצרים אלה זהה לרגולציה שחלה על מוצרי חיסכון פנסיוני. מדובר בהחלט באפיק צומח, שאנחנו עוקבים אחריו.

רמת הפיקוח וההסדרה היא זהה לזו הקיימת על החסכון הפנסיוני. אגף שוק ההון מפקח על גופים שמנהלים למעלה מטריליון שקל, אנחנו מפקחים על החלק הגבוה ביותר מנכסי הציבור. אני שומע לעיתים קרובות האשמות מצד הגופים המוסדיים דווקא לעודף רגולציה, ולא בחוסר רגולציה. ניהול הכספים הללו, עם החסכון הפנסיוני דווקא מגבירה את הרגולציה על הכספים.

לעניין הפער במיסוי, אכן יש פער, וזה נבדק יחד עם רשות המסים, אם יש עיוות, אנחנו בעד לבטל אותו. אנחנו רוצים שוק תחרותי עם מגוון מוצרים שיביאו ערך לחוסך. אנחנו לא רוצים שהשיקול יהיה יתרון מיסויי כזה או אחר. מאידך, צריך גם לזכור שיש חסרון מס בפוליסת החסכון, שכן בקרנות נאמנות, אפשר להתקזז מול הפסדים בניירות ערך אחרים. יתרון זה לא קיים בפוליסות החסכון.

בנוסף, דמי הניהול בפוליסות החסכון, נמצאים בירידה בין כשלעצמו, ובין ביחס למוצרים אחרים בשוק. לכן כניסת מוצר חיסכון חדש לשוק הינו צעד חיובי וטוב למשק ולרווחת ציבור החוסכים במדינה."

לגבי דמי הניהול של סוכני הביטוח:

"הגיוני ביותר, וזה קיים גם בעולם, שלא תהיה זיקה בין דמי הניהול לעמלה. זה יותר בריא ויותר נכון. השאלה איך עושים את זה. לא יעלה על הדעת שתהיה מציאות בה גורם שאני צריך לסמוך עליו, ומצד שני ככל שדמי הניהול שאני משלם יהיו גבוהים יותר העמלה שיקבל תהיה גבוהה יותר."

לגבי קופות הגמל ותיקון 3 – תיקון 3 מ-2008, בעצם הרג את קופות הגמל, בוא תסביר לי את ההיגיון ואת האסטרטגיה מאחורי התיקון, והאם יש בכלל מקום לחסכון הוני לטווח ארוך?

"המדיניות המוצהרת לאורך השנים של ממשלות בישראל ושל משרד האוצר היא לעודד ולתמרץ אנשים לחסוך לפנסיה. בפועל, אנשים קיבלו הטבות במס באפיקי חסכון שלא שימשו בהכרח לחסכון פנסיוני. היה פער בין המדיניות המוצהרת למציאות בשטח. החל מ-2008, אין חסכון שמקבל הטבות מס, אם הכסף אינו מיועד לגיל פרישה, עם רובד ראשון קצבתי מינימאלי.

לגבי המקום של חסכון הוני, הממשלה תמיד העדיפה חסכון פנסיוני עם העדפה לקצבתי. תיקון 3 קבע שעד סכום מסויים, החיסכון ישמש לתשלומי קצבה לחוסך ולשאריו. המדינה מעוניינת לתמרץ ולעודד אנשים לחסוך לפנסיה. סך ההטבות שהמדינה מעניקה לחסכון פנסיוני עולה על 20 מיליארד שקל בשנה. זו עובדה.

תחום החיסכון הפנסיוני בעבר היה מסורבל ומסובך כתוצאה מתיקוני טלאי על טלאי שבוצעו במרוצת השנים, לדוגמא שונות גבוהה בין המוצרים השונים שאמורים להיות תחליפיים, כמו: בשיעורי הפקדה, תקרות שכר, שיעור ההטבה , תקופת החיסכון ואופן משיכת הכספים. מצב זה הוביל אנשים לקבל החלטה אם לחסוך ובאיזה מכשיר רק משיקולי מס, קרי איפה אני ממקסם את הטבת המס שלי ולא אם סוג המוצר שבחרתי הוא המתאים ביותר לצרכים האישיים שלי. זה מצב לא היה בריא, וכדי לשנותו ביצענו מספר צעדים: (1) השוואת הטבות המס לשלושת המכשירים – קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי המנהלים; (2) האחדת תנאי הזכאות למשיכת הכספים, לרבות דחיית ההחלטה של החוסך לגבי אופן משיכת הכספים למועד הפרישה ולא בעת ההצטרפות למוצר החיסכון."

לגבי ה-IRA:

"ישנם מספר נקודות שיש להתייחס אליהן. ראשית ובהחלטה מודעת, המכשיר  לא פתוח לכספי פנסיה. הוא פתוח לכספים שהם הוניים – קרנות השתלמות וגמל. אנחנו עוקבים מקרוב אחרי המכשיר, ולאט לאט פותחים אותו להיקפים גדולים יותר של כספים. בראייה לטווח ארוך, שאיפתנו להגיע למצב שהמכשיר יהיה רלבנטי לכלל החסכון הפנסיוני. אבל צריך לראות שהשוק מספיק בשל ובוגר, והאנשים בשלים כדי שישמשו במכשיר בצורה מושכלת. המעקב מקרוב אחרי המכשיר ופתיחתו באופן מדורג לציבור נובעת מהחשש שחוסכים יקבלו החלטות השקעה לא מושכלות שעלולות לפגוע בצורה קשה בחיסכון שצברו במשך עשרות שנים.

בסך הכל, אגף שוק ההון מעוניין שיהיה עוד מכשיר שעשוי לשמש חלק מאוכלוסיית החוסכים.  כרגע המכשיר רלוונטי לגבי חלק מהחיסכון הפנסיוני של החוסך, כלומר מעין רובד שני של החסכון, מעל סכום מסויים. האגף ימשיך לעקוב מקרוב  אחר התפתחות המכשיר. כבר היום יש מספר שחקנים, ואנו  מרגישים שיש התעניינות מצד הגופים המוסדיים במכשיר הזה."

הראיון המלא כאמור בגיליון מרץ של מגזין FUNDER - מגזין ההשקעות של ישראל





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x