אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים תמיר פישמן:
בנק ישראל לא שינה את הריבית ממקום של המתנה. חודש לאחר הורדת הריבית האחרונה ולאחר ששער החליפין מול הדולר הגיע אל מעל 4 ש"ח , החליט הבנק להמתין ולראות נתונים נוספים במשק , ובעיקר צמיחה, תעסוקה ומדדים שצפויים להיות גבוהים יותר. ההחלטה היום מרמזת על מגמה ברורה בה בנק ישראל מוכן ומזומן לנקוט בכל צעד שנדרש להחלשת המטבע אל מול סל המטבעות. אנו מאמינים כי המסר החשוב של בנק ישראל ישמר וכי בנק ישראל ימשיך להגן באמצעות הריבית וההרחבה הכמותית על מניעת התחזקות השקל אל מול סל המטבעות ולא רק אל מול הדולר.
רו"ח בועז צליח, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות "טופ אלפא":
"בניגוד לסקירה המרעישה אותה פרסם HSBC ביום חמישי השאיר בנק ישראל את הריבית לחודש אפריל על כנה. בהתאם לתחזיות מרבית הכלכלנים במשק החליט בנק ישראל שאין צורך לפעולה נוספת לאחר הורדת הריבית לחודש מרץ ובכך שומר את הכלים המוניטריים הנמצאים ברשותו למועד שימצא למתאים. ככל הנראה הנגידה בוחנת את השלכות המהלך אותו הנהיגה החודש שעבר עם הורדת הריבית לשפל היסטורי. דבר זה תואם את התנהגותו של בנק ישראל אשר בדרך כלל מחכה מספר חודשים לפני שהוא בוחן את תגובתו של השוק לפעולות אותן הוא מבצע. להערכתנו, ייתכן כי בטווח הקצר נראה אכזבה מסוימת של השוק, אשר עלה בימים האחרונים, ואף תיתכן התחזקות נוספת של השקל ועליות מסוימות בתשואות האג"ח הממשלתי. עם זאת, נראה כי המגמה ברורה והמדיניות המרחיבה של בנק ישראל לא צפויה להשתנות בחודשים הקרובים".
איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות "יצירות": לא הבשילו התנאים לצעדים קיצוניים של בנק ישראל
"בנק ישראל בוחר היום להותיר את הריבית על כנה, בהתאם לציפיות הכלכלנים ולמרות שבימים האחרונים התעוררו בשוק ציפיות להפחתת ריבית ולנקיטה בצעד של הרחבה כמותית. בחינת המשתנים המקרו כלכליים מצביעה כי לא הבשילו התנאים לנקיטה בצעדים קיצוניים אלו, שכן ציפיות האינפלציה עלו לאחר פרסום מדד חודש פברואר, המדדים הקרובים צפויים להיות חיוביים, שער השקל גבוה בהשוואה ללפני חודש ימים, ומשתני המקרו אינם מצביעים על הידרדרות בפעילות הכלכלית".
אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי: בנק ישראל יאלץ להוריד את הריבית בשבועות הקרובים
"בנק ישראל נמצא בעמדת המתנה אבל אנו מעריכים כי בנק ישראל יאלץ להוריד ריבית בשבועות הקרובים לנוכח מלחמת המטבעות וההרחבות הכמותיות המתרחשות בעולם. ההודעה הנה בניגוד לרוב הצפיות ששררו בשוק. בחודשים הקרובים נחזור לראות מדדים חיוביים עקב האצה מסוימת בפעילות במשק ברבעון האחרון, העלאת שכר מינימום, גידול בצריכה הפרטית וסיום תהליכי הורדת מחירים מבניים כמו מים וחשמל. עם זאת, המדדים גם עשויים להפתיע כלפי מטה בתמיכתו של השקל החזק ובתמיכת הממשלה החדשה אשר עתידה לבצע צעדים להוזלת יוקר המחיה. במידה והמדדים לא יהיו חיוביים כפי שמעריכים בשוק ובמידה וגם השקל יוסיף להתחזק מול סל המטבעות, סביר שנראה פעולה נוספת של בנק ישראל בהכרזה הבאה".
יניב פגוט, אסטרטג ראשי קבוצת איילון: החלטת ריבית מתבקשת של פלוג
-
התנהגות הזויה של המשקיעים המקומים- המשקיעים המקומיים נהגו בהתבטלות מגוחכת בפני הערכה בודדת של בנק זר מכובד ככל שיהיה שכן קודם לפרסום הסקירה התסריט של הפחתת ריבית מיידית נוספת והרחבה כמותית מייד בהמשך לא היה תסריט מרכזי בזירת שוק ההון המקומית. מסתבר כי כושר החזאות של בנק זר מוגבל באותה המידה של דוברי העברית כשפת אם.
-
מעודדים יצוא מפקירים גזרות חשובות אחרות - הרציונל של בנק ישראל בהגברת התמריצים הוא תמיכה מוגברת בייצוא המקומי על מנת לעודד את הצמיחה במשק, אולם המשך מיקוד המאמץ של בנק ישראל בעידוד הייצוא מפקיר גזרות כלכליות חשובות נוספות ובהן גזרת שוק הדיור הרותחת וגזרת האשראי הפרטי הצומח בקצבים שלא נראו תקופה ארוכה. סם הכסף הזול ממריץ את אזרחי ישראל להגדיל סיכוני אשראי וכן מזרים מיליארדי שקלים מאפיקי חיסכון חסרי סיכון לבורסה הגועשת.
-
יתכן כי האין אינפלציה מלחיץ את בנק ישראל אשר מחמיץ באופן שיטתי את יעד האינפלציה- הצפי שלנו הוא כי האינפלציה השנתית תהא אפסית, קרי בנק ישראל בהובלתה של פלוג עתיד להחמיץ במידה רבה של וודאות את יעד האינפלציה באופן מהותי שנה שנייה ברצף. עמידה ביעד האינפלציה הממשלתי היא מטרת על של הבנק המרכזי, אולם הבנק המרכזי המקומי בדומה לבנקים מרכזיים מובילים אחרים מתקשה לעמוד ביעד ממשלתי זה. ההחמצה הסדרתית של יעד האינפלציה הממשלתי מייצרת לחץ על הנהלת הבנק המרכזי לפעול להחזרת האינפלציה לטווח היעד הממשלתי על מנת שהמשק לא המקומי לא ישקע בדפלציה מזיקה ונראה שזו אחת הסיבות המרכזיות הגורמות לגורמים מסוימים להעריך כי הבנק המרכזי המקומי יקדים תרופה למכה וינהיג צעדים מוניטרים דרמטיים.
-
אין אינפלציה מהסוג המבורך- חובה לומר כי האינפלציה הנמוכה במשק המקומי מתעתעת במידה רבה שכן במהותה היא אינה מלמדת על קיטון חמור בביקושים המקומיים. המשק הישראלי עובר שינויים מבניים מואצים בשנים האחרונות במסגרתם קטנה הריכוזיות וגדלה התחרותיות והדבר מביא עימו לירידת מחירים בתחומים רבים ובהם תחום המזון, הביגוד וההנעלה, תקשורת ועוד.אם נוסיף לירידות מחירים אלו את ירידת מחירי הסחורות בעולם נבין כי להנהגת ריבית שלילית במשק או לצעד רדיקלי יותר בדמות הרחבה כמותית תהא השפעה מוגבלת על הסביבה האינפלציונית.
-
רק אם אינפלציית האביב והקיץ תהא נמוכה על הבנק לשקול תמריצים נוספים- עמדתנו היא כי היה והאינפלציה במשק המקומי בחודשי האביב והקיץ תהא נמוכה מהותית מן התחזיות נכון יהיה מבחינת הבנק המרכזי המקומי לבחון את המשך הכלים המוניטרים העומדים לרשותו על מנת להשיב את האינפלציה לטווח היעד, אולם לפי שעה מדובר בצעד נמהר ולא רצוי.אנו סבורים כי הרחבה כמותית בעת הנוכחית במשק המקומי הינה צעד לא רצוי ויש יאמרו היסטרי אשר אינו מחויב במציאות.
-
הצמיחה בשנת 2015 היא חלום רוטב עבור מרבית הכלכלות המפותחות- כלכלת ישראל עתידה לצמוח השנה בשיעור שנתי של 3%- 3.5% ולפיכך אין להשוות קצב צמיחה זה לקצב הצמיחה הצנוע בכלכלות בולטות בהן מונהגות הרחבות כמותיות כגון כלכלת גוש האירו הצפויה לצמוח השנה בכ- 1% בלבד ובוודאי לא להשוות את קצב הצמיחה הכלכלי של כלכלת ישראל לקצב הצמיחה הכלכלי של יפן אשר כלכלתה קפואה זה שנים וצפויה לצמוח השנה גם היא בכ- 1% בלבד.
-
תוצר לוואי- החלשת המטבע המקומי מייקרת את מחירי היבוא ועשויה לשחוק את הצמיחה של הצריכה הפרטית הבריאה במשק המקומי וכך דווקא החוליה החזקה במשק הישראלי עתידה להיפגע.
-
אין מצוקת אשראי רוחבית, נהפוך הוא- המשק הישראלי אינו סובל ממצוקת אשראי כוללת, אלא במחסור באשראי לעסקים קטנים ובינוניים וזו היא בעיה שהדפסת מואצת של שקלים לא תפתור. במקום להציף את המשק המקומי בנקודת הזמן הנוכחי בשקלים לא נחוצים קרי לעשות שימוש בתרופה למחלה אשר אינה קיימת יש לייעץ לממשלת ישראל הנכנסת להקים קרנות אשראי ייעודיות לעסקים קטנים ובינוניים ולא להזרים עוד ועוד אשראי לגופים עסקיים המפוטמים גם כך באשראי זול.
-
השורה התחתונה שלנו- בנתונים הנוכחיים הנהגת ריבית שלילית על פיקדונות והרחבה כמותית גובלת בפאניקה ואינה בבחינת הקדמת תרופה למכה.
גלעד לוין, סמנכל תפעול ומכירות, בטוחה משכנתאות:
"ההחלטה הנוכחית יחד עם תוצאות הבחירות מעידות על כך, שבטווח הקרוב לא צפויים שינויים מרחיקי לכת בשוק המשכנתאות. סביבת הריבית הנוכחית גורמת לקהל הרחב להמשיך ולרכוש נכסים כאלטרנטיבה לריביות הנמוכות, במיוחד כאשר כיום, הריבית מאפשרת לרכוש נכס בתנאים מועדפים שמעולם לא היו וספק אם יחזרו. לכן בטווח הקרוב אנו לא רואים ירידה במס' לוקחי המשכנתאות או בהיקפי המשכנתאות, על אף כניסה של שר אוצר חדש ורפורמות שירצה להביא עימו.
ניר אומיד, מנכ"ל גלובל ואליו:
הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% וטוב שכך, הדבר האחרון שצריכים כרגע שווקי הנדל"ן והאג"ח התוססים היא ריבית שלילית או תכנית הקלה כמותית, מה גם שהאבטלה בשפל והצמיחה נמצאת בתוואי סביר בהחלט. עדיף לפספס כלפי מטה את יעד האינפלציה (שנה שנייה ברציפות) מאשר לנפח בועות מחירים למימדים אסטרונומים. לגבי הדולר - בסופו של יום שער הדולר-שקל יושפע באופן דרמתי מהדולר בעולם ואם זה ייחלש, שום ריבית שלילית או רכישת דולרים לא תעזור ובנק ישראל עלול למצוא את עצמו עם ייסוף מתחדש בשער השקל ובלי כלים לפעולה. אי אפשר לנצח במלחמת מטבעות, אפשר להקל מעט לטווח קצר אבל המחיר בלתי נסבל. העולם נכנס לסחרור של ריביות נמוכות ושליליות במקום לפתור בעיות של דפלציה, אבטלה וצמיחה בעזרת כלים פיסקלים.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים:
"בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז. להערכת חטיבת המחקר בבנק ישראל, הריבית תישאר ללא שינוי עד לסוף שנת 2015 ושיעור האינפלציה בשנה הקרובה (המסתיימת ברבעון הראשון של 2016) יעמוד על 1.1%.
בהודעת הריבית בנק ישראל לא רומז על צעדים מוניטריים נוספים/חדשים מעבר לניסוח הרגיל ששימש אותו בעבר. להערכתנו, הבנק ימתין לפחות לפרסום מדדי המחירים הקרובים שצפויים להיות חיוביים (במיוחד מדד אפריל שהיה מאוד נמוך אשתקד) לפני שיחליט על שינוי במדיניותו.
עוד עדכנה חטיבת המחקר של הבנק את התחזית לצמיחה ולאבטלה. לפי התחזית המעודכנת; התוצר צפוי לצמוח ב-3.2 אחוזים ב-2015 וב-3.5% ב- 2016. שיעור האבטלה עודכן חזק כלפי מטה ל- %5.5. ול-5.3% בשנים 2015 ו-2016 בהתאמה. להערכתנו, בשל השפעת הירידה במחירי הנפט הפיחות בשקל והריבית הנמוכה הצמיחה בשנת 2015 תהיה גבוהה מעט יותר (3.4%-3.5%) בעיקר בסעיפי ההשקעה בנכסים קבועים והיצוא."
עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר:
בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על כנה בשיעור של 0.1%, וזאת על אף התחזיות להורדת ריבית לרמה אפסית ואף שלילית. בהתייחס לתחזית אותה פרסם HSBC, ניתן לומר כי על סמך העבר הלא ממש רחוק, האפקטיביות של תוכנית הרחבה כמותית לא הוכחה בארץ. במידה ובנק ישראל ממש נחוש לפעול על מנת להחליש את השקל מול הסל, מוטב כי יפעל באופן אגרסיבי בשוק המט"ח ישירות שבישראל הינו שוק צר יחסית ונוח לפעולה לבנק מרכזי חזק ובעל יתרות מט"ח גדולות כמו בנק ישראל, ולא בשוק האג"ח (על מנת לא ליצור בועות מיותרות). באשר לריבית, רצוי כי בנק ישראל לא יפחית אותה לרמה שלילית עקב ההשלכות הפיננסיות השליליות שעלולות להיגרם למשק, אלא יותיר אותה ברמה אפסית לזמן ממושך.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.