בנק ישראל רכש ב-2014 7 מיליארד דולר

יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2014 בכ-4 מיליארדי דולרים, לעומת עלייה של כ-6 מיליארדים בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב-86.1 מיליארדי דולרים.

בשנת 2014 רכש בנק ישראל 7 מיליארדי דולרים. מחציתם נרכשו במסגרת התערבות הבנק שנועדה למתן תנודות חריגות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים של המשק, והמחצית האחרת – במסגרת יישום התכנית למיתון ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין. השינוי ביתרות המיוחס להכנסה מריבית, לרווחי הון ולהפרשי שערים במטבעות שבהם היתרות מושקעות מול הדולר – הקטין את היתרות בכ-3 מיליארדי דולרים. זאת בעיקר כתוצאה מהתחזקות הדולר מול המטבעות האחרים שבהם מוחזק תיק היתרות.

בתחילת השנה עודכנו הקווים המנחים למדיניות ההשקעה של יתרות מטבע החוץ: שיעור ההקצאה המרבי להשקעה במניות הוגדל מ-6% ל-12% מהיתרות, ואושרה השקעה באג"ח קונצרניות, עד לשיעור של 6% מהיתרות. עדכון הקווים המנחים הוא המשך להגדרת פרופיל הסיכון לניהול היתרות, שנקבע לקראת סוף 2013. אז נקבע כי בהינתן 5% של התוצאות הגרועות ביותר, ממוצע ההפסד לא יעלה על 400 נ"ב, באופק של שנה (CVaR5%). במהלך השנה נע ה- CVaR5% של תיק היתרות סביב 300 נ"ב.

מסגרת תהליך ההקצאה האסטרטגית של תיק היתרות לשנת 2014 הוחלט להקצות 8% מהן להשקעה במניות והיתר – באג"ח; להגדיל את אריכות התיק מ-10 ל-12 חודשים; ולכלול ביתרות רכיב של אג"ח קונצרניות. בהתאם לכך הושקע, לקראת סוף השנה, 1% מהיתרות באג"ח קונצרניות בארה"ב, כפיילוט השקעה.

תשואת החזקתן של היתרות במונחי הנומרר[2] הסתכמה השנה ב-1.28%. 0.22% הם תשואת הסמן, ו-1.06% – תרומת הניהול הפעיל. תרומת הניהול הפעיל, שהיא גבוהה פי שניים מהממוצע בעשור האחרון, מיוחסת בעיקר להשקעה במניות, שתרמה 67 נ"ב. השקעת היתרות באריכות גבוהה יותר, תוך פיזור הנכסים על פני העקום באופן שונה מאשר בסמן, תרמו לתשואת הניהול הפעיל כ-35 נ"ב. זאת הודות לירידת התשואות במדינות הנומרר, שהניבו רווחי הון.

בהמשך לתהליך צמצום חשיפתן של היתרות למטבעות ולנכסים של מדינות מוטות סחורות, תהליך שהחל בשנה שעברה, נותר שיעור החשיפות האסטרטגיות בתיק היתרות בשנת 2014 ברמה נמוכה, דומה לזו של סוף  2013.