נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

המסחר בשוק מטבע החוץ בחודש מרץ 2015

התפתחות שער החליפין, תנודתיות שע"ח ונפח המסחר בשוק המט"ח

 

 
 

עומר רגב
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
12/04/2015

התפתחות שער החליפין – היחלשות השקל מול הדולר, במקביל להתחזקות הדולר בעולם.

במהלך חודש מרץ נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ- 0.35%,  מול האירו התחזק השקל בשיעור של 3.9%.  

מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, השקל נחלש במהלך מרץ, ב-1.7%.  

בעולם, הדולר התחזק מול המטבעות העיקריים בשיעורים גבוהים יותר: בכ- 4.4% מול האירו, בכ- 2.4% מול הפרנק השוויצרי, בכ- 4.3% מול הפאונד הבריטי ו- בכ- 0.5% מול הין היפני. 

מאז אוגוסט 2014 השקל פוחת מול הדולר בשיעור מצטבר של כ-16.1%; מול השער הנומינלי אפקטיבי פוחת השקל בכ-2.1% בלבד. 

תנודתיות שע"ח – עליה בסטיית התקן בפועל במקביל לעליה בסטיית התקן הגלומה. 

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – עלתה החודש בכ-1 נקודת אחוז ועמדה בסוף חודש מרץ על 12%. 

רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, נשארה יציבה ועמדה בסוף מרץ על 11%. 

סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים לא השתנתה ועמדה בחודש מרץ על 10.3%. 

לעומת זאת, סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מפותחים ירדה מעט ועמדה בסוף חודש מרץ על 10.3%.

נפח המסחר בשוק המט"ח– עליה בנפח המסחר היומי הממוצע במקביל לעלייה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל.

נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש מרץ הסתכם בכ-140 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-124 מיליארדים בחודש פברואר. נפח המסחר היומי הממוצע עלה בכ-18% ועמד על 7.3 מיליארד דולר ביום. 

נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש מרץ בכ-50 מיליארד דולר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה עלה במרץ בכ-17%. במהלך חודש מרץ רכש בנק ישראל  485 מיליוני דולרים בעסקאות המרה , במסגרת תכנית הרכישות שנועדה לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין.

נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש מרץ בכ- 10 מיליארד דולר, הממוצע היומי בחודש מרץ עלה בכ- 15% בהשוואה לפברואר ועמד על כ- 550 מיליון דולר.

נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם במרץ בכ- 78 מיליארד דולר בהשוואה לכ-69 מיליארד דולר בפברואר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקות החלף עלה בכ-18% מחודש שעבר ועמד על 4 מיליארד דולר ביום. 

חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) עלה משמעותית מחודש שעבר ועמד בסוף מרץ על כ- 44%,  בהשוואה לכ-38% בפברואר. העלייה נבעה מגידול בהיקף הפעילות של תושבי חוץ בעסקאות המרה, עסקאות החלף ועסקאות באופציות.


 
 
נפח עסקאות המרה (1)
עסקאות החלף (סוופ)[1] (2)
עסקאות החלף Cross Currency Swap[2] (3)
נפח עסקאות באופציות[3] (4)
נפח המסחר הכולל (1)+(2)+(3)+(4)
מרץ 2015  (נתון ארעי)
סה"כ
49,834
77,837
1,467
10,431
139,569
סה"כ (ממוצע יומי לפי 19 ימי מסחר)
2,623
4,097
77
549
7,346
תושבי חוץ
22,788
31,564
1,457
5,062
60,871
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
21,543
30,795
1,307
4,852
58,497
תושבי ישראל
27,046
46,273
10
5,369
78,698
מזה: סקטור ריאלי
6,183
5,524
10
1,669
13,386
  סקטור פיננסי
2,576
7,463
0
103
10,142
  מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
2,398
8,640
0
0
11,038
  יחידים + קרנות נאמנות
1,071
2,283
0
352
3,706
  בנק ישראל
485
0
0
0
485
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
485
0
0
0
485
  אחרים[4]
8,604
13,395
0
2,321
24,320
  בנקים מקומיים[5]
5,729
8,968
0
924
15,621
פברואר 2015
סה"כ
44,732
69,377
440
9,574
124,123
סה"כ (ממוצע יומי לפי 20 ימי מסחר)
2,237
3,469
22
479
6,206
תושבי חוץ
18,224
25,689
190
3,588
47,691
מזה: מוסדות פיננסיים זרים
17,257
24,772
190
3,330
45,549
תושבי ישראל
26,508
43,688
250
5,986
118,310
מזה: סקטור ריאלי
5,138
4,923
0
2,178
12,239
  סקטור פיננסי
2,025
6,236
227
176
8,664
  מוסדיים (כולל חברות ביטוח)
4,046
5,907
23
18
9,994
  יחידים + קרנות נאמנות
968
3,086
0
259
4,313
  בנק ישראל
1,095
0
0
0
1,095
מזה: רכישות במסגרת תכנית הגז
295
0
0
0
295
  אחרים
7,880
15,768
0
2,790
26,438
  בנקים מקומיים
5,356
7,768
0
565
13,689



 [1] רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS).

[2]  הקרנות המוחלפות בעסקות Cross Currency Swap יחושבו לצורך הנפח כרגל אחת בלבד, במקרים בהם הרגליים  
  מקזזות זו את זו.

[3]  ה- National value הכולל של עסקות קנייה ומכירה של Call ו- Put.

[4]  כולל גופים כמו מנהלי תיקים, מלכ"רים, מוסדות לאומיים וכאלו שלא נכללים ביתר הסעיפים.

[5]  סך המסחר הבין בנקאי מחולק בשניים.









 


 

תונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש
x