היקף הכספים שיצא בחודש מרץ הוא עצום. בעצם מאז הודעת הריבית של חודש פברואר, הקרנות הכספיות בלחץ עצום, ובמרץ נפדו כ-11 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. הורדת הריבית של קרנית פלוג, פעלה נגד המוצר, שגם כך הוא אמור לשמש כמקלט נזילות לא יותר. נכון לסוף חודש פברואר, ניהלו הקרנות הכספיות היקף של כ-48.5 מיליארד שקל, ואילו נכון לסוף מרץ, הקרנות מנהלות כ-38 מיליארד שקל. נתוני אפריל מצביעים על המשך המגמה, כאשר היקף הנכסים באפריל ירד בעוד כ-3 מיליארד שקל והיקף הנכס ירד ל-34 מיליארד שקל.
לאור העובדה שהיקף הנכס המנוהל בכספיות לא משתנה דרמטית לאור שינויים בשוק, ובמחירי הנכסים שהקרנות הללו מנהלות, הרי שניתן לומר במילים פשוטות, שמדובר בפדיון בשיעור של כ-30% מהיקף הנכס המנוהל. נוסיף לכך את פירוק הקרן הכספית של ילין לפידות, ונקבל תמונה לפיה כאילו הקרנות הללו יורדות מהבמה.
השאלה הגדולה שצריכה להישאל היא לכמה זמן?
ביל גרוס, מי שהיה ממקימי חברת פימקו, כינה את המצב הנוכחי כנייטרלי החדש – New Neutral. העולם עדין לא מצא פסי צמיחה, יותר ויותר מדינות עוברות לפסי צמיחה מתונים אך עקביים, מרווחי הריביות בין המדינות השונות מצטמצם, מחירי הנכסים בשיא. לאור זאת לדעתו התשואות בשנים הקרובות צפויות להיות נמוכות, אולם גם הסיכון במקביל אמור להיות נמוך.
אז אצלנו מורידים ריבית ל-0.1%, אצל האירופאים דראגי כבר הוריד את הריבית על הפקדונות לשלילית, האמריקאים ממתינים אמנם להעלאת ריבית, אולם לא בטוח שהיא תגיע כל-כך מהר. ובעצם השאלה שנמצאת בחלל האוויר היא האם הכספיות הפכו למיותרות, בארץ ובעולם לשנים הקרובות?
|
שווי נכסים ליום 28/04/2015 (יומי) |
שווי נכסים ליום 31/03/2015 (חודשי) |
שינוי מתחילת החודש |
שווי נכסים ליום 31/12/2014 (שנתי) |
שינוי מתחילת השנה |
שיעור מנכסי הקרנות |
|
כספית שקלית |
34,168 |
37,329 |
-3,161 |
52,031 |
-17,863 |
19.9% |
השאלה מתחדדת במיוחד באירופה
שם הריבית כבר שלילית, ועם ההרחבה הכמותית לא נראה שהמצב ישתנה בקרוב. כתב העת Barron's בחן את השאלה כיצד על הקרנות הכספיות להתמודד עם עולם של ריביות שליליות. שם כבר מתחילות הקרנות הכספיות למצוא עצם עם תשואות שליליות. הדרך הטריוויאלית היא כמובן ויתור על דמי הניהול בקרנות. זו האפשרות המיידית, אולם בקרנות האירופאיות אמצעי זה כבר די מיצה עצמו, לאור זאת אחת הדרכים שמפורטות בכתבה היא להקטין את מספר יחידות ההשתתפות במחזור, זה נקרא "Reverse Distribution Mechanism", כמו Reverse Split שמבוצע במניות, כך שכל יחידה מקבלת חלק גדול יותר בנכס, ובצורה כזו במקום להעביר את התשואה השלילית לבעלי יחידות ההשתתפות מקטינים את כמות יחידות ההשתתפות בקרן. דרך אפשרית נוספת היא הגדלת המח"מ בקרנות לאזור ה-60 יום (להזכיר – מח"מ ממוצע בסך נכסי הקרנות כספיות לא יכול להעלות על 90 יום).
לא ברור האם טכניקה של הקטנת כמות היחידות אפשרית בארץ, אולם אפשרות ויתור על דמי הניהול משמעותה ספיגה ישירה של הפסדים למנהלי הקרנות, שכן מן הסתם לקרנות אלו יש עלויות תפעול, ועלויות אלו גדלות ככל שהיקף הנכסים בקרן עולה.
איך העולם מתייחס לקרנות הכספיות?
קודם כל, גם בארץ וגם בעולם ההצדקה לקרנות הכספיות, Money Market Funds קיימת שכן יש עולם שלם שלא יכול לחיות בשלום עם סיכון כלשהו. ולמרות התשואות הנמוכות, חייב להישאר בקרנות כספיות.
אחרי שאמרנו את זה, עדין הקרנות הכספיות, פודות כספים בהיקפים משמעותיים גם בעולם כולו. לפי נתוני 2014 (הנתונים נלקחו מאתר Lipper.com), היקף ההון המנוהל בארה"ב בקרנות כספיות גדל ב-2014 בכ-100 מיליארד $. כאשר היקף ההון המנוהל באפיק זה עמד בסוף 2014 על 2.36 טריליון $. מגמה זו החלה להשתנות ב-2015, עם פדיון 41 מיליארד $ בינואר, פדיון של 12.3 מיליארד דולר בפברואר, ופדיון נוסף של כ-29.8 מיליארד דולר במרץ, כלומר בסה"כ פדיון של כ-83 מיליארד דולר, היקף של כ-3.5% מהתעשייה. לא משהו שמצביע על זה שתפקיד הקרנות הכספיות להיעלם מהמפה.
מתוך חשש שמשקיעים יברחו מקרנות כספיות, כפי שאירע ב-2008, פירסמה בחודש מרץ הרשות לניירות ערך האמריקאית שורה של כללים שנועדו למנוע בריחה של המשקיעים מהקרנות הכספיות. אחד השינויים, אולי פחות נוגע ומוכר לנו בשוק הישראלי, אבל הוא מחייב לשנות את הערך של יחידות השתתפות שנמכרות למשקיעים מוסדיים, והמושקעות באג"ח מוניציפלי, כפי ערכן הכלכלי (מחיר היחידות היה נותר 1$ באופן קבוע, מבלי לייצג את ערך הנכסים בקרן). שינוי נוסף מאפשר לקרנות לגבות דמי פדיון או אפילו לחסום פדיונות מהקרן, כאשר הקרן נמצאת תחת לחץ פדיונות.
אז לאן הולכים מכאן?
כדי להבין לאן הולכים מכאן, צריך לזכור מנין באנו. התפקיד של הקרנות הכספיות היה תחליף למערכת הפקדונות של הבנקים. ראוי לציין – הקרנות הכספיות עשו עבודה מעולה, ועיקר האפקט של הקרנות הכספיות הוא הסטה של כספים לתוך המערכת המיועצת. החוצה מעולם הפקדונות.
עכשיו, בואו נראה, מי שכבר עבר את המחסום הפסיכולוגי של הפגישה עם יועץ ההשקעות, סביר להניח שיישאר שם. יסתייע ביועץ, וינסה לכוון נכון יותר את השקעותיו. כמובן לאחר שהוא יזהה את היתרונות של יועצי ההשקעות. בתור מי שמרצה לקהלים מגוונים, לא תאמינו כמה אנשים עדין סבורים שיועץ ההשקעות מוטה לטובת הבנק, בעל אינטרס ושלא כדאי להיעזר בו. אולי כדאי לומר זאת אחרת, מרבית האנשים שלא נמצאים בשוק ההון, מסתכלים על היועץ בעין עקומה לגמרי. הרגלים ישנים קשה לשנות. וקשה גם לומר שעושים מאמצים בכיוון הזה.
הקרנות הכספיות הם היו המוצר האידיאלי לסוג אוכלוסיה שפחד להיכנס לדבר עם היועץ. שונא סיכון מטבעו. מקלט הנזילות שגם סיפק תשואה (בטח עדיפה על הפקדונות). והנה תמונת הפדיונות מתחילת השנה מראה שהכסף יוצא, נוהר החוצה מהתעשייה. ומנגד לא תמיד חוזר בגיוסים של אפיקים ברי סיכון אחרים.
כך לדוגמא, בחודש מרץ האחרון, יצאו מהכספיות 11.3 מיליארד שקל, ולעומתו המסורתיות גייסו 3.8 מיליארד שקל, והמחקות עוד 1.7 מיליארד שקל. כלומר בערך 6 מיליארד שקל יצא מהמערכת. הסכומים שיצאו לא בטוח יחזרו למערכת הזו מהר, אם וכאשר תעלה הריבית. ולכן ראוי שהבורסה והרשות לניירות ערך בארץ יבינו שיש לעשות משהו כדי להיטיב את מצבן של הקרנות הכספיות. לאור זאת ראוי לציין את המהלך שנעשה על-ידי הרשות לניירות ערך בהחריגה את הקרנות הכספיות מעמלת דמי הניהול ( או דמי המשמרת), בדומה למק"מ. ראוי לחשוב על אפשרויות נוספות – אולי הנחה זמנית מהעלויות והאגרות בבורסה, כדי שהקרנות הכספיות בתורן תוכלנה להוזיל את העלויות שלהן, ולהשאיר את המשקיעים בפנים.
כמו תמיד, כדאי שנתעורר עכשיו, לפני שנקום בעוד שנה ונגלה שבתי ההשקעות סגרו אחד אחרי השני את הקרנות הכספיות ואין מה להציע לציבור.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.