יצירות >> " מתי תועלה הריבית בארה"ב?" ולאיזה דיווחים להאמין

• ישראל: מדד חודש אפריל עלה ב- 0.6% בגלל עליה זמנית במחירי הפירות והירקות

מדד חודש אפריל עלה ב- 0.6% בגבול העליון של התחזיות בשוק ומעט גבוה מהערכות הקונצנזוס (0.5%). כשבוחנים את סעיפי המדד מגלים 2 הפתעות: האחת, עליה חדה מהצפוי בסעיף הפירות והירקות שתרמה למעלה מ- 0.2 נקודות אחוז למדד, והשנייה, ירידה מפתיעה במדד שירותי הדיור בבעלות דיירים (הבוחן חוזים מתחדשים של שכ"ד).

 

בעקבות המדד ספדו חלק מעמיתיי לאפשרות כי בנק ישראל יפחית את הריבית בסוף החודש. האם אכן פחתה ההסתברות להפחתת ריבית בעקבות מדד חודש אפריל ?

העליה במחירי הפירות והירקות עשויה לתקן בחודשים הקרובים, בעוד הירידה בסעיף הדיור עשויה להתברר כתחילתה של מגמה חדשה. אלו לא בשורות טובות בעיני מי המבקש לראות את האינפלציה במשק חוזרת אל היעד ואת המשך הצמיחה במשק. גם היחלשות הכלכלה האמריקאית לא ממש תומכת ביעדים אלו, וגם לא החולשה בנתוני הסחר שפורסמו לאחרונה.

אם נוסיף לכך את חזרת שער החליפין של השקל/סל לנקודה בה היה לפני כ-3 חודשים, בעת בה בחרה הועדה המוניטרית להפחית את הריבית במשק (ובכך קנתה זמן עבור היצואנים), הרי שהסביבה המקרו כלכלית בהחלט עשויה לשמש רקע להפחתת ריבית נוספת בסוף החודש.

להתפתחות שער החליפין בימים שנותרו עד להחלטת הריבית תהיה חשיבות רבה בקביעת הריבית במשק. ללא תיקון בשער החליפין - בנק ישראל צפוי להפחית שוב את הריבית.

• ארה"ב: הפד מעוניין להעלות את הריבית, אך המשתנים המקרו כלכליים לא משתפים פעולה

בשבועות האחרונים הפד שוב ושוב מעביר מסר לפיו יש לצאת ממדיניות הריבית האפסית ונראה כי בפד לא ימתינו עד שכל המשתנים המקרו כלכליים יצביעו על הצורך להעלות את הריבית, כי אם יעשו זאת קודם לכן. עם זאת, בכירי הפד צריכים להיות בטוחים כי הכלכלה האמריקאית עלתה על דרך המלך בכל הקשור לצמיחה ולאינפלציה.

מאחר והמשק האמריקאי מאופיין ב"דיסאינפלציה" על פני "אינפלציה", ומאחר ומשתנים מקרו כלכליים שפורסמו לאחרונה מצביעים על היחלשות של הכלכלה הריאלית ולא על התחזקות שלה, וגם מאחר והפד לא עושה כל שביכולתו כדי לצמצם את פערי הציפיות בינו לבין המשקיעים – יש לצפות  כי הריבית במשק האמריקאי תישאר על כנה ביוני. 

יתר על כן, ההערכה של בכירי הפד כי החולשה ברמת הפעילות הכלכלית ברבע הראשון היתה זמנית, עלולה להתברר כשגויה, וביטוי חדש/ישן עשוי להופיע: צפי לשיפור ב"מחצית השנייה של השנה". במצב כזה, יקשה על הפד להעלות את הריבית ביוני.

ומה לגבי ההחלטה בספטמבר ? - נכון להיום, לא ניתן להסיר את האפשרות להעלאת ריבית בארה"ב בספטמבר, במיוחד על רקע השיפור בשוק העבודה, אך ההסתברות לכך פחתה בשבוע האחרון.

• דברים שכדאי לדעת – ללא הרחבה

ישראל: מדד אפריל עלה ב- 0.6% בשל עליה זמנית במחירי הפירות והירקות

מדד חודש אפריל עלה ב- 0.6% בגבול העליון של התחזיות בשוק ומעט גבוה מהערכות הקונצנזוס (0.5%). מי שעוקב אחר התחזיות שלנו, יודע כי לא הופתענו, שכן התחזית שלנו היתה לעליה של 0.5% עם נטייה ל- 0.6% . 

אלא שכשבוחנים את סעיפי המדד השונים, מגלים 2 הפתעות: האחת, עליה חדה מהצפוי בסעיף הפירות והירקות שתרמה למעלה מ- 0.2 נקודות אחוז למדד, והשנייה, ירידה מפתיעה (קטנה) במדד שירותי הדיור בבעלות דיירים (הבוחן חוזים מתחדשים של שכ"ד).

העיתונים מיהרו לדווח על מדד גבוה מהציפיות (דווקא היה בציפיות) וחלק מעמיתיי ספדו לאפשרות כי בנק ישראל יפחית את הריבית בסוף החודש. האם אכן פחתה ההסתברות להפחתת ריבית בעקבות מדד חודש אפריל ?

תנאי הרקע הללו עשויים בפני עצמם להוות סיבה מספקת עבור בנק ישראל להפחית שוב את הריבית במשק. אבל רגע, עוד לא אמרנו כלום על שער החליפין.

בסוף חודש פברואר הפתיעה הועדה המוניטרית כשהחליטה להפחית את הריבית לחודש מרץ ב-0.15 נקודות אחוז לרמה של 0.1% בלבד. ההחלטה נבעה מהייסוף בשער השקל, ובמילותיו של בנק ישראל: "הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות".

שער החליפין משפיע על שני משתנים שבנק ישראל חפץ ביקרם – שיעור האינפלציה במשק וקצב הצמיחה. התחזקות השקל עשויה לסכן את ההתאוששות של האינפלציה במשק מרמתה השלילית כמו גם לפגוע ביכולתה של האינפלציה לחזור בטווח הנראה לעין אל תוך טווח יעד יציבות המחירים. בנוסף, היא עשויה לפגוע ביצוא בשל הפגיעה בכושר התחרותיות של היצואנים, במיוחד על רקע עדכון קצב הגידול של הסחר העולמי כלפי מטה. אי לכך, לשער החליפין חשיבות רבה בקביעת הריבית במשק.

לאחרונה חזר שער החליפין של השקל/סל לרמתו בעת בה בחרה הועדה להפחית את הריבית, ורבים טוענים כי למעשה הפחתת הריבית לא עשתה דבר ורק יצרה לחץ נוסף בשוק הנדל"ן למגורים. 

קשה לקבוע מה היה קורה אלמלא היה בנק ישראל מפחית את הריבית במשק. האם השקל היה מוסיף להתחזק ללא התערבות בנק ישראל? – אני נוטה להעריך שכן, שכן לא היה דבר שהיה מונע ממנו לעשות כן. למעשה, בנק ישראל עשה את מה שהוא מצהיר שוב ושוב שהוא עושה באמצעות ההתערבות בשוק המט"ח – הוא מיתן את קצב הייסוף וקנה זמן עבור אותם יצואנים שנאלצים להתאים את התוכניות העסקיות שלהם לרמות המחירים (בשקלים) החדשות שהם רואים למוצרים או שירותים שהם מייצאים.

האם בנק ישראל צפוי אם כן לשוב ו"לקנות זמן" עבור היצואנים? – יתכן מאד שכן. אם יחשבו חברי הועדה המוניטרית כי שילוב המשתנים המקרו כלכליים בהם: היחלשות היצוא, התחזקות השקל בשבועות האחרונים, הסיכון שבהיחלשות הכלכלה האמריקאית, ואחרים מהווים סכנה ליעדי הבנק – הרי שאין במדד חודש אפריל דבר כדי למנוע מהם להפחית שוב את הריבית.

לאור האמור, להתפתחות שער החליפין בימים שנותרו עד להחלטת הריבית חשיבות רבה בקביעת הריבית במשק. ללא תיקון בשער החליפין – בנק ישראל צפוי להפחית שוב את הריבית.

הפד שוב ושוב מעביר מסר לפיו הוא מעוניין לצאת ממדיניות הריבית האפסית. מבין הדברים שנאמרו בשבועות האחרונים נציין את הבאים:

נראה אפוא, כי הפד לא ימתין עד שכל המשתנים המקרו כלכליים יצביעו על הצורך להעלות את הריבית, כי אם יעשה זאת קודם לכן. עם זאת, הוא צריך להיות בטוח כי הכלכלה האמריקאית עלתה על דרך המלך בכל הקשור לצמיחה ולאינפלציה.

אם כך, האם תעלה הריבית ביוני ? 

להערכתי לא. 

כשבוחנים את מדד המחירים לצרכן במשק האמריקאי מגלים כי עדיין אין סימנים להיווצרות אינפלציה במשק, ונכון יותר לומר כי בעוד הסתיימה תקופת הדפלציה הקצרה במשק האמריקאי, נכון להגדיר את תמונת המצב האינפלציוני כ"דיסאינפלציה" (העדר אינפלציה) ועדיין לא כ"אינפלציה".

ביום שישי הקרוב יפורסם מדד חודש אפריל שצפוי על פי ההערכות לעמוד על 0.1%. להערכתנו אין די בפרסום מדד בודד, גם אם יפתיע כלפי מעלה, כדי לשכנע את הפד, כי האינפלציה בארה"ב עולה מדרגה. מאחר והחלטת הריבית ביוני צפויה להתפרסם לפני פרסום מדד חודש מאי, הרי שנכון יהיה מבחינת הפד להמתין לפרסומם של נתונים נוספים.

קל וחומר, כשבוחנים את הנתונים המתארים את רמת הפעילות הריאלית, שכן הנתונים שפורסמו לאחרונה מצביעים על היחלשות של הכלכלה ולא על התחזקות שלה. קצב הצמיחה של המשק ברביע הראשון היה אפסי ועל פי הנתונים האחרונים האומדן השני יתקן כלפי מטה נתון זה כשיצביע על קצב צמיחה שלילי. 

בעוד לפני שנה קצב צמיחה שלילי ברבעון הראשון של השנה, לווה בתיקון ניכר ברביע שלאחריו, התחזקות הדולר, והפגיעה בסקטור האנרגיה, צפויים להקשות על אותו ריבאונד כלכלי להתרחש גם השנה. לכן נראה, כי ההערכה של בכירי הפד לפיה החולשה ברמת הפעילות הכלכלית ברבע הראשון היתה זמנית, עלולה להתברר כשגויה, וביטוי חדש/ישן עשוי להופיע בכותרות: צפי לשיפור ב"מחצית השנייה של השנה". במצב כזה, יקשה על הפד להעלות את הריבית ביוני.

לאלו נוסיף את העובדה הידועה לכל והיא, כי הפד אינו אוהב להפתיע את השווקים, ובהינתן כי המשקיעים מייחסים הסתברות אפסית להעלאת ריבית ביוני, יש להניח כי אם בכירי הפד היו חושבים כי ההסתברות להעלאה כזו גבוהה, הם כבר היו מוצאים את הדרך להעביר את המסר. 

עד לישיבת הפד בספטמבר יפורסמו נתונים רבים חלקם נוגעים לסביבת המחירים ואחרים נוגעים לשוק העבודה ולרמת הפעילות הריאלית במשק. נכון להיום, לא ניתן להסיר את האפשרות להעלאת ריבית במשק כבר בספטמבר, במיוחד על רקע השיפור בשוק העבודה, אך ההסתברות לכך פחתה בשבוע האחרון.