לאן נעלמים 40 מיליארד שקלים מקופת המדינה מדי שנה?

מיליארדי שקלים חשודים כ-'לא מדווחים' ויותר ויותר חשבונות ישראלים מתגלים בבנקים בחו"ל. שנה לאחר שהכריזה מלחמה בהון השחור והקימה את ועדת 'לוקר', ורגע לקראת אישור מסקנות הועדה ונקיטת צעדים להגבלת השימוש במזומן, יש לעצור ולתהות האם יישום ממצאי ועדת לוקר הם אכן דרך להילחם בהון השחור בישראל, או שמא מדובר בירייה באפלה? 

כמעט שנה עברה מאז אישרה ממשלת ישראל פה אחד את המלצות וועדת 'לוקר' למלחמה בהון השחור ובפשיעה הכלכלית. הועדה, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, הראל לוקר, פעלה לצמצום השימוש במזומן במדינה, בטענה כי הוא הדלק הממריץ את הכלכלה השחורה, מקל על העלמות מס, הלבנות הון ומימון טרור. הועדה מצאה כי 20% מהתוצר הישראלי מקורו בכסף שחור, המביא לאובדן הכנסות בהיקף של כ-40-50 מיליארדי שקלים מדי שנה. במהלך השנה זאת, התגלו  לא מעט כספים ישראלים בחשבונות בנקים בחו"ל, כשמצד שני, 20 מיליארד ₪ של תושבי חוץ ולקוחות "חוצי גבולות", פה בארץ, חשודים כבלתי מדווחים ומהווים תזרים לצבירה וביסוס של הון שחור.

המלצות ועדת לוקר, שעתידות להיכנס לתוקף בקרוב, יביאו לאימוץ צעדים תקדימיים שנויים במחלוקת כמו צמצום שימוש בכסף מזומן ורגולציה על חשבונות בנק, המסכנים את הפרטיות הבנקאית הישראלית.

ראש רשות המיסים, משה אשר, רמז לכך בכנס לשכת עוה"ד האחרון כשחשף כי בכוונתו לעקוב אחר חשבונות הבנק הישראלים באופן שוטף. לדבריו: "הנושא עולה ברשות המסים על סדר היום. אני מניח שנציע הצעות בסוף, כי אנחנו מבינים שהסודיות הבנקאית נשברה".

האם אימוץ המלצות אלה הן הפתרון ללוחמה יעילה בהון השחור? על פי ד"ר איל הורוביץ, יו"ר פירמת רואי החשבוןBaker Tilly  בישראל, מדינת ישראל פועלת בצורה לא אפקטיבית: "שיטת המלחמה של ישראל בהון השחור, גם על רקע מסקנות ועדת לוקר במידה ואכן ייושמו, לא מניבה ולא תניב פרי. צמצום השימוש בכסף מזומן, צ'קים או פיקוח על חשבונות הבנק או תנועות אשראי יביאו בסופו של דבר לפגיעה בחופש ובאפשרויות הבחירה של האזרחים הנורמטיביים במדינה אבל לא תשפיע כהוא זה על מעלימי המס הגדולים, ולא תסייע בצמצום ההון השחור בישראל. מדובר בירייה באפלה ובשימוש בכלים לא נכונים על-מנת לפתור היבטים לא נכונים של התופעה. מדינת ישראל מתפתה לאמץ את האופציה הקלה ולא המועילה. על מנת לצמצמם את ההון השחור בישראל יש להוסיף תקנים לפקחים של רשות המיסים, יותר ביקורות, יותר מודיעין שטח, מעקב מדוקדק ורציף יותר אחרי תכנוני המס של יחידים ושל חברות, על עסקאות בהיקפים חריגים, ופשיטות-פתע בתדירות גבוהה בהרבה על ענפים הידועים בשיעורי הגבוהים של העלמות המס בהם. לאחר תפיסה של עבריין מיסים, יש להחמיר את הענישה ולהתחיל לכונן בישראל חובת דיווח ישיר, כפי שקורה בארה"ב, , שם קיימים שיעורי העלמות מס המוערכים ב-9% מהיקף ההון, מהנמוכים בעולם. חובת דיווח כללית והצהרת הון אישית שנתית, גם לשכירים, יצמצמו את ההון השחור במדינה."

לדבריו של ד"ר אביחי שניר מביה"ס לבנקאות ושוק ההון במכללה האקדמית נתניה: "למרות שהמזומן  נתפס כאמצעי הנוח ביותר למסחר כאשר מעוניינים להתחמק מהרשויות, הוא בוודאי לא האמצעי היחיד. גם אם יצליחו להגביל את השימוש במזומן, ספק אם יצמצמו את היקף העסקאות הלא מדווחות. כדי לצמצם אותן, צריך להראות לאנשים שהמסים שנגבים משמשים להגדלת הרווחה ולא להוצאות על בית ראש הממשלה או על תוספת שרים. בנוסף, יש צורך בהגדלת האכיפה כדי למנוע ממי שעובדים בלי קבלות לזכות ביתרון במחיר על מי שעובדים עם קבלות. אם שני הדברים הללו יקרו, יותר אנשים יראו בהעלמת מסים סוג של גניבה והמסחר הלא מדווח יצטמצם, גם אם הוא לא יעלם כנראה לעולם".