איילת ניר, "יצירות" » מה הגורמים שישפיעו על החלטת הריבית מחר

השבוע התפרסם, כי ברבעון הראשון של 2015 הסתכם העודף בחשבון השוטף ב- 2.9 מיליארד דולר, לעומת 2.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. 

העודף בחשבון השוטף נובע מעודף גדול בחשבון השירותים (יצוא פחות יבוא) שהינו גדול מהגירעון בחשבון הסחורות, ומעודף בחשבון ההכנסות המשניות (העברות שוטפות מגרמניה, סיוע אמריקאי ועוד) שהינו גדול מהגירעון בחשבון ההכנסות הראשוניות (השקעות פיננסיות ושכר שכירים). לשים לב, כי חשבון זה אינו כולל את השינוי בהשקעות של ישראלים בחו"ל או של תושבי החוץ בישראל, כי אם את ההכנסות שיש להם בגין השקעות שבוצעו בעבר.

בחשבון ההון נרשמו העברות הון נטו לישראל בסך של כ- 0.5 מיליארד דולר, רובן על ידי המגזר הפרטי.

החשבון הפיננסי הכולל את העסקאות הפיננסיות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל, ואינו כולל שינויים בערך הנכסים הנובעים מתנודות בשערי החליפין או במחירי הנכסים המוחזקים, מצביע על גידול חד ברבעון זה בהשקעות של תושבי ישראל בחו"ל. ברבע הראשון של השנה נרשם גידול של 5.1 מיליארד דולר בהשקעות תושבי ישראל בני"ע סחירים בחו"ל, לעומת גידול ממוצע של 2.6 מיליארד דולר בלבד, בארבעת הרבעונים הקודמים. בהשקעות נטו של תושבי החוץ בני"ע ישראלים סחירים נרשמה עליה מתונה של 1.0 מיליארד דולר, לעומת גידול ממוצע של 2.4 מיליארד דולר בארבעת הרבעונים הקודמים.

סך ההשקעות בחו"ל של תושבי ישראל (כולל השקעות ישירות ואחרות) הסתכם ב- 9.1 מיליארד דולר, בעוד סך ההשקעות של תושבי החוץ בנכסים ישראליים הסתכם ב- 4.1 מיליארד דולר. הפער בין שתי תנועות פיננסיות אלו (תושבי ישראל בניכוי תושבי החוץ) מהווה ביקוש נטו למט"ח שעשוי היה לייצר לחצי פיחות, אלא שחלק משמעותי מהגידול בהשקעות של תושבי ישראל בניירות ערך בחו"ל מגודר, דבר שמבטל את ההשפעה על המטבע.

מחר יפרסם בנק ישראל את החלטתו ולראשונה, בדומה למקובל בבנקים מרכזיים רבים במדינות המפותחות, יקיים מסיבת עיתונאים בה יפרט הבנק את השיקולים שעמדו בפני הועדה המוניטרית בעת קבלת החלטת הריבית. 

מסיבות העיתונאים יתקיימו אחת ל- 3 חודשים, בכל עת בה מתפרסמת תחזית המקרו המעודכנת של חטיבת המחקר. מסיבת העיתונאים תועבר בשידור חי באתר האינטרנט של בנק ישראל בשעה 16:15.

ביום רביעי האחרון הודיע הפד כי הריבית המוניטרית תישאר על כנה. לא ממש הפתעה, אבל כבכל הודעת ריבית, ובמיוחד בכזו שכוללת עדכון תחזיות – חשוב לשים לב למסרים העולים מתוך הודעת הריבית, בנוגע למדיניות המוניטרית הצפויה. הריבית צפויה לעלות עוד השנה.

17 אנשים משתתפים בישיבת הפד, מתוכם ל-10 יש זכות הצבעה (6 קבועים, ו-4 מתחלפים). אחת ל-3 חודשים מעדכן הפד את תחזיותיו בנוגע למשתנים המקרו כלכליים, כמו גם מפרסם את תחזית החברים בוועדה בנוגע לתוואי הריבית ב-3 השנים הקרובות ובטווח הארוך.

מהפרסום האחרון עולה, כי מתוך 17 החברים המשתתפים בישיבה, 15 צופים כי הריבית תועלה עוד השנה. הריבית צפויה לעלות פעמיים עד לסוף השנה, ולהמשיך לעלות בשנים הקרובות בקצב מתון תחזית החברים בפד בנוגע לתוואי הריבית מתפרסמת כתרשים (ראו להלן). כל נקודה בתרשים הינה תחזית של אחד המשתתפים, כך שבכל שנה יש 17 נקודות (=תחזיות), והחציון מהווה את התחזית הרשמית אחריה עוקבים השווקים.

טווח התחזיות בנוגע לריבית בסוף 2015 נע בין רמתה הנוכחית של הריבית (תחזית המשותפת ל-2 משתתפים, הצופים כאמור שהריבית תישאר ללא שינוי), לבין רמה של 0.875% המשותפת ל-5 משתתפים. שאר המשתתפים צופים כי הריבית אמנם תעלה, אך בשיעור מתון יותר. החציון עומד על 0.625%, כך שהמסקנה הנגזרת הינה, כי הריבית צפויה לעלות במחצית האחוז, כלומר, פעמיים.

חשוב לציין, כי אין כאן התחייבות של הפד להעלות את הריבית במועד זה או אחר, או בהיקף זה או אחר, והוא מבטא אך ורק את הערכות המשתתפים (כולל משתתפים שלהם אין זכות הצבעה בנוגע לריבית), נכון למועד פרסומן. הערכות אלו, עשויות להשתנות עם הזמן, בהתאם לשינוי בפרמטרים המקרו כלכליים.

מעניין לראות, כי בתחזיות לשנתיים הקרובות קיימת שונות מאד גבוהה - בעוד יש משתתף אחד הצופה כי הריבית בסוף 2016 תהיה גבוהה אך במעט (העלאה אחת) מרמתה הנוכחית, שני חברים צופים כי הריבית בסוף 2016 תהיה קרובה ל- 3%. הפער, בגובה של 2.5 נקודות אחוז, מבטא למעשה את העדר הקונצנזוס ואת קיומן של השקפות שונות בתוך הפד בנוגע לתוואי הריבית הנכון למשק בשנים הקרובות. 

נחזור לחציון. לסוף 2016 צופים בפד, כי הריבית תעלה לרמה של 1.625%, כלומר ב- 1 נקודת אחוז בלבד, ותוסיף ותעלה בשנה שלאחר מכן לרמה של 2.875% כלומר ב- 1.25 נקודות אחוז נוספות. קצב עליית הריבית המסתמן, אפוא, מתחזיות אלו הינו איטי מזה שקבעה הועדה בראשותו של גרינספאן ב- 2004, אז עלתה הריבית בקצב של 2 נקודות אחוז בשנה.

אם נשווה את התחזית הנוכחית לזו שפורסמה במרץ 2015, נגלה כי בעוד החציון ל- 2015 לא השתנה, יש פחות חברים שצופים עתה כי הריבית תעלה השנה פעמיים ויותר כאלו שצופים כי היא תעלה פעם אחת בלבד, שינוי המעיד על התמתנות בקרב החברים בפד.

גם קצב עליית הריבית הצפוי התמתן במהלך 3 החודשים האחרונים, שכן התחזית ל- 2016 עמדה במרץ על 1.875%, ול- 2017 על 3.125%. למעשה, קצב עליית הריבית הצפוי התמתן גם בשני הפרסומים הקודמים, דבר המבטא את צמצום הפערים שהיה קיים בין ההערכות המתונות שנגזרו מהשוק, לבין הערכות הפד המקוריות (שהיו ניציות ביחס לשוק).

ומה לגבי המשתנים המקרו כלכליים ?

תחזית הפד בנוגע לשיעור הצמיחה הצפוי השנה עודכנה באופן חד כלפי מטה מ- 2.7%-2.3% במרץ ל- 1.8%-2.0% בלבד בעדכון הנוכחי. בנוסף, עודכנה התחזית לשיעור האבטלה כלפי מעלה, מ- 5.2%-5.0% במרץ, ל- 5.3%-5.2% בעדכון הנוכחי. התחזיות לשיעור האינפלציה הכולל ולליבת האינפלציה נותרו ללא שינוי.

התחזיות למשתנים השונים לשנים 2016 ו- 2017 עברו עדכונים מינוריים (עד עשירית האחוז), בעוד התחזיות לטווח הארוך נותרו ללא שינוי.

יש להניח, כי עדכון התחזיות לצמיחה כלפי מטה ולשיעור האבטלה כלפי מעלה, נובע בין היתר מהתחזקות הדולר אך גם מהעלייה בתשואות האג"ח הארוכות, המרסנת את רמת הפעילות הכלכלית במשק, מייתרת במידה מסוימת את הצורך למהר ולהעלות את הריבית ומאפשרת למתן את הקצב החזוי של עליית הריבית. עדכון התחזיות, אפוא, מסביר את השינוי שחל בתחזיות הפד בנוגע לתוואי הריבית הצפוי השנה ובשנים הבאות.

תחזית יצירות

בעוד אנו מעריכים כי נפלה ההחלטה בקרב חברי הפד להעלות את הריבית עוד השנה, ולו בשל הצורך לצאת ממדיניות האפס ולבחון את ההשלכות של הצעד הראשון על המשק ועל השווקים, אין ספק כי עליית התשואות תאפשר לפד למתן את קצב עליית הריבית בטווח הבינוני.

לאור האמור, אנו צופים עליית ריבית אחת השנה, כאשר המועד יקבע על פי הנתונים שיפורסמו בשלושת החודשים הקרובים – נתונים שיצביעו על שיפור נוסף בשוק העבודה ועל עליה בשיעור האינפלציה במשק – יגדילו את ההסתברות להעלאת ריבית כבר בספטמבר, בהעדר שיפור בנתונים המקרו כלכליים, כזה שישכנע את בכירי הפד כי הכלכלה האמריקאית אכן עלתה על מסלול בר קיימא של צמיחה והיא בדרך לשיעורי אינפלציה גבוהים יותר – תידחה העלאת הריבית לסוף השנה. נכון להיום, אנו נותנים הסתברות גבוהה יותר לתרחיש הראשון מהשניים.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.