תגובת אורי גרינפלד, פסגות להודעת הריבית

הפעלת כלים לא שגרתיים (כמו הרחבה כמותית או ריבית שלילית) נעשית בתנאים לא שגרתיים וזה לא המצב כרגע. לאור השיפור בצמיחה ובאינפלציה, הצורך בהרחבה לא שגרתית פחת (ואז הוסיפה פלוג שלעולם לא אומרים לעולם לא).

העלאת ריבית בארה"ב תתמוך בחזרה לסביבת ריביות נורמלית גם אצלנו. במילים אחרות, בנק ישראל רוצה להעלות את הריבית, הוא כרגע פשוט לא יכול.

השווקים ירדו קלות מיד לאחר ההודעה אבל עברו לצניחה חופשית כאשר הנגידה ציינה שכרגע אפשר לשכוח מהרחבה או מריבית שלילית.

ת"א 25 עבר מעליה של 0.7% לירידה של 0.38%.

האג"ח הארוכות סיימו את היום בירידה של כאחוז.

האירו והדולר צנחו בכ-1.5%.

מדד המחירים עלה במאי בהתאם לצפי. האינפלציה בשלושת החודשים האחרונים חזרה לתוואי שעקבי עם יעד האינפלציה של בנק ישראל כך שמבחינת סביבת המחירים, נראה שהחששות של בנק ישראל מתחילת השנה מתחילים להתפוגג.

מכיוון שרוב החזאים מעריכים שהריבית תחל לעלות במחצית הראשונה של 2016, ממוצע התחזיות לריבית בעוד שנה הוא 0.3%. לעומת זאת, המק"מ לשנה נסחר עדיין ב-0.09%. מישהו פה טועה.

בנוגע לפעילות הריאלית, בנק ישראל מציין כי הירידה החדה בייצוא הסחורות (5.6% באפריל-מאי) הושפעה בעיקר מהשביתה בכי"ל. בניטרול אירוע זה הייצוא נותר יציב.

תחזיות צמיחת הסחר העולמי של ה-OECD והבנק העולמי עודכנו כלפי מטה. העדכון בתחזיות נובע הן מהרבעון הראשון החלש בארה"ב אבל בעיקר מההאטה בסין. גם הנגידה נגעה בנקודה זו בנאומה וציינה כי שינויים מבניים בחלק מהמשקים המתעוררים (סין) מובילים לירידה בסחר העולמי ומכאן לפגיעה בייצוא הישראלי. פגיעה זו בייצוא היא כמובן אירוע חיצוני לישראל ולכן למדיניות בנק ישראל אין יכולת של ממש למתן אותה.

השקל המשיך להתחזק (התחזק מול הסל ב-1%). התחזקות השקל מקשה גם היא על הייצוא הישראלי. בהודעה של חודש שעבר ציין בנק ישראל שהמגמה בשוק המט"ח עשויה להקשות על צמיחת הייצוא. חודש ועדכון של הלמ"ס לאחר מכן מסתבר שהפגיעה אכן הגיעה.