הביקוש לדירות ממשיך לנסוק והגיע לרמת שיא בראייה היסטורית
בחודש מאי השנה נמכרו 2,866 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר אמנם בהיקף מכירות מעט נמוך מהנתון של החודש הקודם (שעודכן כלפי מעלה), אולם גבוה מהממוצע החודשי מתחילת השנה. הנתונים מעידים כי הביקוש לדירות מצוי ברמת שיא בראייה היסטורית. קצב המכירות השנתי במאי משקף היקף גבוה של למעלה מ-34 אלף דירות חדשות – עלייה חדה ביותר של כ-100% ביחס למאי אשתקד. בהקשר זה, נציין כי חודש מאי אשתקד התאפיין בהיקף המכירות נמוך במיוחד, בשל ההמתנה ליישומן של רפורמות ממשלתיות שונות, ובראשן תכנית המוצעת של מע"מ אפס.
כאמור, מתחילת השנה (ינואר-מאי) חלה עלייה חדה במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-55%). בנוסף, עולה מהנתונים כי בכל אחד מהחודשים ינואר-מאי הסתכם קצב המכירות השנתי בהיקף של למעלה מ-30 אלף דירות חדשות – נתון גבוה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות. במקביל, התגברות הביקושים לרכישת דירות הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שידרשו בכדי למכור את המלאי הקיים של דירות חדשות ביזמה פרטית בקצב המכירות הנוכחי) אשר עומד כיום על 7.5. זהו הנתון הנמוך ביותר מאז נובמבר 2010 (ומהנמוכים שנרשמו אי-פעם), המצוי על פי אומדננו בתוך טווח המשקף לחצים לעליות מחירים, הן של מחירי הדירות והן של שכר הדירה.
הנתונים מעידים על רמת תנודתיות גבוהה בהיקף המכירות אשר הינה, בין היתר, תוצאה של רמת אי הוודאות הגבוהה לגבי מדיניות הממשלה בנושא הדיור ויישומה. נדגיש כי הגורם הדומיננטי לעליות המחירים הוא המחסור בהיצע הדירות, ולמרות זאת, הטיפול הממשלתי בצד ההיצע עד כה לא היה מספק מבחינה כמותית. לראייה, הממשלה הקודמת הציבה (בסוף שנת 2013) יעד לקידום הסכמי גג -- הסכם שמטרתו האצת הקמה של שכונות חדשות, ובמסגרתו המדינה מתחייבת לשאת בעלויות פיתוח התשתיות בעוד הרשות המקומית מתחייבת לזרז את מתן היתרי הבנייה בשטחה -- בהם ישווקו עשרות אלפי יחידות דיור במטרה להגדיל את היצע הדירות; אולם עד היום, מימוש התכניות לא התנהל בקצב העונה על צרכי המשק. נציין כי אתמול נחתם הסכם גג עם עיריית רמלה לשיווק של כ-7,500 יחידות דיור, בהמשך להסכמים עם ערים אחרות וביניהן: מודיעין, ראשון לציון, ראש העין וקריית גת. יישום מהיר ויעיל של תכניות אלו להגדלת היקף התחלות הבנייה, הינו אחד הצעדים החשובים למיתון עליית המחירים וזאת דרך השפעה על ציפיות הציבור על ידי מדיניות חד-משמעית, אמינה וישימה.
במבט קדימה, נראה שהפעילות בשוק הדיור תוסיף להתאפיין בחודשים הקרובים ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד לגיבושה המלא של מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא (ובעיקר בעיית המחסור בהיצע הדירות). לכן, אנו מעריכים כי תימשך רמה גבוהה יחסית של ביקושים בשוק הדיור במהלך החודשים הקרובים.
נמשך השיפור בנתוני התקציב מתחילת השנה בהשוואה לשנים קודמות, למרות גירעון תקציבי בחודש יוני
פעילות הממשלה הסתכמה בחודש יוני בגירעון של כ-4 מיליארד ₪. מדובר בגירעון נמוך ביחס לזה שנמדד בחודש יוני אשתקד – כ-4.75 מיליארד ₪. בסך הכול, מתחילת השנה (ינואר-יוני) הסתכמה פעילות הממשלה, אשר פעלה, כתוצאה מהקדמת הבחירות, בכפוף למגבלת ההוצאה החודשית (1/12 מתוך תקציב 2014) וצפויה להמשיך ולפעול במסגרת זו עד לחודש נובמבר, בגירעון של כ-3.4 מיליארד ₪. נתון זה משקף גירעון נמוך בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים האחרונות.
השיפור מתחילת השנה, נבע בעיקר מצד הכנסות המדינה ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 6.6% (בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי הגבייה בתקופה זו הייתה גבוהה ב-3.6 מיליארד ₪ מתחזית הגבייה של האוצר. העלייה בגבייה, מקורה בגבייה עודפת של מיסים ישירים, ומוסברת בחלקה על ידי גידול בהכנסות משוק ההון; בשיפור בפעילות הריאלית מתחילת השנה; ובגידול בהכנסות ממיסוי מקרקעין, בעיקר כתוצאה מעלייה בגביית מס רכישה, בין היתר, בשל הקדמת רכישות של משקיעים טרם העלאתו.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-2.6% מהתוצר (על פי אומדני משרד האוצר). להערכתנו, הגירעון בתקציב בשנת 2015, במונחי אחוזי תוצר, עשוי להיות נמוך במעט מן הגרעון שנמדד ב-2014 (2.8%), ולהסתכם בכ-2.7% מהתוצר. תחזית זו מבוססת על הערכותינו כי שיעור הצמיחה ב-2015 יהיה 3.1% בהשוואה ל-2.8% ב-2014 והערכות כי לא יבוצעו שינויים משמעותיים בתקציב הממשלה לשנה הנוכחית, אשר צפוי להיות מוגש לאישור הכנסת במהלך הרביע הרביעי של השנה. נדגיש כי המשך מגמת הירידה בגירעון, תתרום לחיזוק הסביבה הפיסקאלית ותהווה גורם חיובי מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל, ובנוסף, עשויה לבוא לידי ביטוי ביציבות של יחס חוב/תוצר.
בנק ישראל פועל בשוק המט"ח בניסיון להתמודד עם התחזקות השקל
מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכם בחודש מאי השנה בכ-570 מיליוני דולרים (דרך המערכת הבנקאית), כאשר עיקר הפעילות התרכזה בענפי התעשייה והטכנולוגיה העילית. מתחילת השנה (ינואר-מאי) הושקעו בישראל כ-6.4 מיליארד דולר (בשיקלול הנתון המעודכן עבור הרביע הראשון של השנה). כפי שניתן לראות בתרשים העליון משמאל, נתון זה (המבוטא במונחים שנתיים) משקף היקף השקעות נכנסות בקצב דומה לזה של שנת השיא 2013, ומהווה התפתחות חיובית בזרם ההשקעות הנכנסות במשק מתחילת השנה. עם זאת, הנתון לשנת 2015 בגרף מהווה אומדן ראשוני בלבד אשר עשוי להשתנות בהמשך.
מנגד, ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו בכ-870 מיליוני דולרים, זאת בדומה להיקף ההשקעה בחודש הקודם ובהמשך למגמת ההאצה של החודשים האחרונים. מתחילת השנה (ינואר-מאי) הסתכמו השקעות אלה בכ-6.8 מיליארד דולר, נתון המשקף היקף גבוה משמעותית ביחס לשנים קודמות.
לסיכום, על אף ההיקף הגדל של תנועות פיננסיות יוצאות מתחילת השנה (המשקיעים המוסדיים שבו לגדר את השקעותיהם במט"ח בחודשים פברואר-מרץ השנה), העודף בהשקעות הישירות הנכנסות נטו לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף יישמר השנה (בהמשך למגמה של השנים האחרונות), מהווים גורמים בסיסיים אשר תומכים בטווח הארוך (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) ביציבותו ואף בהתחזקות נוספת של השקל אל מול סל המטבעות.
במטרה להתמודד עם התיסוף שחל בשערו של השקל מול סל המטבעות, רכש בנק ישראל במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) מט"ח בהיקף של 4.6 מיליארד דולר – הסכום הגבוה ביותר מאז המחצית הראשונה של 2010. כאשר בחודש יוני בלבד רכש הבנק מט"ח בהיקף של 1.95 מיליארד דולר – הרכישה החודשית הגבוהה ביותר מאז ינואר 2011 (ראה/י תרשים תחתון). בנוסף, מפרסום פרוטוקול הישיבה להחלטת הריבית לחודש יולי, עולה כי חברי הוועדה המוניטארית גורסים ששער החליפין הנוכחי של השקל מול סל המטבעות מתוסף יתר על המידה לעומת השער של שווי משקל, וכי "מדיניות בנק ישראל כיום, ובכלל זה רכישות המט"ח, פועלת כנגד תיסוף היתר של השקל, ובכך מסייעת למשק להתמודד עם תנאי הסביבה העולמית". להערכתנו, על רקע זה, בנק ישראל צפוי להמשיך בפעילות מוגברת בשוק המט"ח בכדי למתן את התיסוף, ובכלל זה לא מן הנמנע שאם ימשך תיסוף השקל, לצד התממשות של זעזועים כלכליים גלובליים, תתכן הפחתת ריבית נוספת, בשלב ראשון ל-0% בחודשים הקרובים, ואולי אף מעבר לכך.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.