הנגידה תשאיר את הריבית על כנה גם החודש

בערב תפרסם הלמ"ס את מדד המחירים לחודש יוני כאשר ציפיות החזאים בשוק מצביעות על עלייה  של כ-  0.2%. לאחר שני מדדים רצופים (אפריל ומאי) בו עמד המדד בציפיות החזאים קיימת תחושה בקרב פעילי שוק ההון , כי קצב ירידת המחירים וקריאות מדד נמוכות ביחס לצפוי (עונתית) נבלמה. לצד האופטימיות באשר למדד המחירים, כפי שמשתקפת מתחזית בנק ישראל האחרונה לקצב אינפלציה של 1.6% בארבעת הרבעונים הקרובים (ו-2% בסוף שנת 2016), ראוי להביא בחשבון מספר גורמים שעשויים למתן את הערכות אלו.  

השינוי המבני שחל בהתנהגות הצרכן הישראלי בעקבות יוקר המחייה בישראל ראוי להתייחסות ולשילוב במודלים הכלכליים. קשה להתעלם משינוי כל כך מהותי של צרכן שבודק  מחירים  ולבסוף מבצע עסקה באתרים הפופולאריים בחו"ל (אם זה נעלי ספורט, או ציוד לאופניים) – "העולם שטוח". השינוי המבני הנוסף אליו צריך להתייחס הוא מאמצי הממשלה החדשה להורדת יוקר המחייה כגון: מחירי ביטוח החובה לרכב צפויים לרדת בשיעור של 17%, הכנסת מוצרים נוספים לפיקוח מחירים ויתכן גם ביטול המע"מ על מוצרי מזון מפוקחים. קיימים עוד גורמים כגון התחרות בשוק הטלוויזיה והאינטרנט (בסלולר להערכתי אין לאן לרדת), מחירי הטיסות ולחץ כולל במשק לירידות מחירים. 

כמו כן, ניתן למנות גורמים חיצוניים שמשפיעים על התבססות האינפלציה ברמה נמוכה ונובעים מצפי לחולשה בסחר העולמי. ה-OECD הפחית החודש בחדות את תחזיות צמיחת התוצר והסחר העולמיים ב-2015 (3.1% לעומת 3.7% בתחזית הקודמת לגבי התוצר, ו-3.9% לעומת 4.6% לגבי הסחר), ובמידה מתונה יותר את התחזיות ל-2016 (3.8% לעומת 3.9%, ו-5.3% לעומת 5.5%, בהתאמה). שינויים דומים נערכו בתחזיות הבנק העולמי. הגורמים העיקריים להפחתה היו נתוני הצמיחה החלשים של הרבעון הראשון בארה"ב וההאטה במשקים המתעוררים. 

מכאן , סביר להניח כי בנק ישראל יערוך שינוי (או התאמה) לתחזיות שלו ברבעונים הבאים. כלומר, ייתכן ומגמת ירידת המחירים הכוללת נבלמה, אך עדיין מוקדם לדבר על קצב אינפלציה "בריא".  קריאת מדד בשיעור של 0.2% לחודש יוני בהתאם לתחזיות "תרגיע" במעט את קובעי המדיניות בבנק ישראל, אך ניכר כי סביבת הריבית הנמוכה (המדיניות המוניטארית המרחיבה) בישראל צפויה להיוותר לאורך זמן ממושך במשק הישראלי.