נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

המדד המשולב לחודש אוגוסט 2015 עלה ב-0.3%

 

 
 

קרן מרדכי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
24/09/2015

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור סינתיטי לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה.

המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, ביום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי. המדד המשולב מורכב משני אלמנטים, המחושבים במודל בו זמנית: (1) קצב הצמיחה ארוך הטווח, המבטא את קצב הצמיחה הממוצע של התוצר העסקי (המשתנה על פני זמן); (2) קצב הצמיחה המחזורי, המבטא התפתחויות קצרות טווח ומתואמות בקצב הצמיחה של רכיבי המדד ושל התוצר העסקי. הפרמטרים של מודל זה נאמדים באמצעות מסנן קלמן בתדירות מעורבת (חודשית ורבעונית) ומתעדכנים באופן שוטף.

המדד המשולב למצב המשק בחודש אוגוסט עלה ב-0.3%, בדומה לקצב גידולו הממוצע בחודשים האחרונים. המדד המשולב הושפע לטובה מהגידול שחל באוגוסט ביבוא מוצרי הצריכה והתשומות, ומהעלייה בשיעור המשרות הפנויות באותו חודש. העלייה בהתחלות הבנייה ביוני תרמה חיובית גם היא לקצב גידולו של המדד המשולב. מנגד, הירידה ביצוא הסחורות והשירותים, לאחר עלייתם בחודש שעבר וכן הירידה במדדי הפדיון של המסחר והשירותים ובמדד הייצור התעשייתי ליולי מיתנו את קצב עליית המדד. החודש לא היו עדכונים של ממש בקצב גידולו של המדד בחודשים הקודמים (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

אוגוסט

 

0.29

יולי

0.29

0.25

יוני

0.40

0.37

מאי

0.23

0.21


לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים.

 

אוגוסט

יולי

יוני

מאי

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)

 

-3.4

3.7

-1.1

מדד הפדיון בשירותים (ללא פיננסים, חינוך, ומינהל ציבורי)

 

-0.5

2.4

-1.6

מדד הפדיון במסחר

 

-0.7

1.2

1.0

יבוא מוצרי הצריכה3

6.4

-0.6

4.0

1.1

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים) 3

1.7

0.0

6.8

-5.2

יצוא הסחורות (ללא חקלאות) 3

-3.5

6.1

-2.2

-0.3

יצוא השירותים (ללא תחבורה) 3

-1.4

2.6

-2.3

5.2

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

0.2

0.0

שיעור המשרות הפנויות מסך המועסקים במגזר העסקי1

3.26

3.24

3.35

3.14

התחלות הבנייה2

 

 

2.0

-0.1


  1. שיעור המשרות הפניות נכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות.

  2. ממוצע נע לשישה חודשים.

  3. מדדי סחר החוץ הם כמותיים (בשונה ממדדי סחר החוץ החודשיים של הלמ"ס

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x