הנגידה מחזירה את האופציה לשימוש בכלים לא קונבנציונליים ומשדרת שלא תמהר להעלות את הריבית

 

 
 

יונתן כץ
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
29/09/2015

ההחלטה לא לשנות את הריבית התבססה על ההנחה, הנכונה לדעתנו, שהקיפאון בצמיחה (ברבעון ב') והירידה בסביבת האינפלציה זמניים. לפי ההודעה המוניטארית ודברי פלוג:

  • "בניכוי השפעת השביתה בכי"ל והקדמת רכישות רכבים חדשים בשנת 2014, מסתמנת רק "ירידה" הפרשנות שלנו: אם ההתמתנות אקסוגנית, אין סיבה להפעיל כלים מוניטאריים נוספים.

  • נתוני סחר חוץ של החודשים יולי-אוגוסט "תומכים בהערכה, שחל שיפור מסוים ברבעון ג". כלומר,רבעון ב' העגום היה זמני וכעת המצב הכלכלי לא דורש הרחבה מוניטארית נוספת.

  • "יש לנו שוק עבודה חזק". למעשה, אם יש נתון שבאמת לא תומך בהרחבה מוניטארית נוספת הוא שיעור האבטלה הנמוך, אשר עומד על 5.3% בחודש אוגוסט ו- 4.5% בחתך הגילאים של 24-65 (ללא חיילים וסטודנטים). בחודש אוגוסט, חל גידול חד בקליטת עובדים חדשים (תוספת של 41.6 אלף מועסקים!). בחודשים יוני-אוגוסט נתוני המגמה מצביעים על קצב גידול של %3.3 (בחישוב שנתי) במספר המועסקים.
  • בנק ישראל החזיר לניתוח המוניטארי את "אינפלציית הליבה". האינפלציה, ללא סעיפי המזון והאנרגיה, עלתה בחודש אוגוסט ב- 0.8% (ב-12 החודשים האחרונים ולא רחוק מיעד האינפלציה), מ-0.7% בחודש יולי. בעבר, הדגישה פלוג את החשיבות של סך הכול האינפלציה (מאחר וזה היעד של בנק ישראל), בטענה שקיימת בעייתיות לגבי איזה סעיפים להוציא מהמדד בחישוב "הליבה" (אולי גם את סעיף התקשורת שעוברת רפורמה?). לצורך חיזוק ההסתכלות על אינפלציית הליבה, לפני כחודש, נוספה סידרת אינפלציית הליבה למאגר הנתונים באתר בנק ישראל.


סקירת מאקרו שבועית

כמו כן, בעבר, נדמה היה שהוועדה המוניטארית שמה דגש על "הפתעת המדד" - כזכור, בנק ישראל הוריד את הריבית בסוף חודש פברואר, לאחר מדד ינואר הנמוך (0.9%-), שהפתיע בהשוואה להערכות המוקדמות (0.6%-). אז, לא הוזכר שאינפלציית הליבה עלתה ל- 0.9% ב- 12 החודשים האחרונים (בינואר) מ- 0.8% (בדצמבר).
  • בנק ישראל רואה את הירידה בצפיות האינפלציה גם כזמנית, הנובעת מההוזלות היזומות על ידי הממשלה. לפי בנק ישראל הירידה במע"מ, ביטול אגרת טלוויזיה והוזלת החשמל יתרמו 0.7%- לאינפלציה. למרות שחלה ירידה מסוימת בציפיות האינפלציה, גם בטווחים הבינוניים והארוכים, בנק ישראל ממעיט בחשיבותה: "ציפיות הפורוורד לטווחים הבינוניים (3 עד 5 שנים) נותרו החודש בסביבות 1.4%, וציפיות הפורוורד לטווחים הארוכים )5 עד 10 שנים( המשיכו לנוע סביב מרכז יעד האינפלציה.
הדבר משקף את האופי קצר הטווח של הגורמים לירידה בציפיות לטווחים הקצרים". להערכתנו, בחודשים האחרונים חלה ירידה בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק האג"ח בטווח של חמש שנים קדימה (כך גם לפי נתוני בנק ישראל) ל- 1.2% מ- 1.5% לפני שלושה חודשים.
  • אנו מדגישים את החשיבות של רמת שע"ח בהחלטת הריבית. בנק ישראל ממשיך לרכוש מט"ח (לפי פלוג, 2.2$ מיליארד ברבעון ג'). כל עוד שע"ח של השקל לא חוזר ומתחזק בצורה משמעותית, לא נראה שבנק ישראל יוריד את הריבית.
  • חשוב להדגיש את השינוי בתחזית המאקרו של מחלקת המחקר של בנק ישראל לגבי שנת 2016. הריבית בסוף השנה תעמוד על 0.5% בלבד )ירידה מ- 1.25% בתחזית הקודמת) עם אינפלציה שנתית של 1.4% (ירידה מ- 2.0%). כעת, המודל במחלקת המחקר צופה העלאת ריבית ראשונה רק ברבעון ב' 2016 )לעומת רבעון א', כפי שצפו בתחזית הקודמת(. נדמה, שבנק ישראל בכל זאת החליף דיסקט ואינו צופה העלאת ריבית "בעקבות הפד". זהו מסר חשוב לשוק )גם לשוק המט"ח ולשוק האג"ח(. כידוע חברי הפד צופים )בממוצע( ריבית של 1.37% בסוף 2016, כלומר 0.9% מעל הריבית חזויה בישראל.בחודש יוני, תחזית הריבית של הפד עמדה על 1.6% או 0.35% מעל הריבית החזויה על ידי בנק ישראל.
  • בכל זאת, פלוג רוצה להחזיר את האופציה של הפעלת כלים לא קונבנציונליים והבינה שיותר מידי שקיפות לא תורמת להשגת יעדי בנק ישראל. במסיבת עיתונאים היא אמרה: "הצעדים בהחלט על השולחן". נימה שונה מלפני שלושה חודשים, אז נאמר: "נראה שפחתה ההסתברות לכך שנידרש לשימוש בכלים בלתי קונבנציונליים בתקופה הקרובה".
מאקרו גלובלי

שוק האג"ח לא משוכנע שהפד יעלה את הריבית עוד השנה, כפי שאומרת ילין. הדאגות סביב כלכלת סין נמשכות, סקרי התעשייה באזורים השונים בארה"ב חלשים יחסית, באוגוסט חלה ירידה של 2% בהזמנות של מוצרים בני קיימא (אשר מוחקת את הגידול ביולי) ומדד האמון הצרכני, התייצב על רמה נמוכה יחסית.אינפלציית הליבה (לפי מחירי הצריכה הפרטית PCE) עלתה ב- 0.1% באוגוסט ו- 1.3% ב- 12 החודשים האחרונים. התשואות הארוכות חזרו לרדת, לטווח הנמוך של החודשים האחרונים, קרוב ל- %10( 2.1 שנים). 
 
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
x