איתי שלוסברג
16/10/2015
בנק אגוד אומר בסקירתו השבועית כי "השבוע על רקע ההסלמה במצב הביטחוני ובתמיכת צפי להמשך ההזרמות הצפויות בגוש האירו, יפן וסין אנו מעדיפים להסיט כספים לחו"ל וממליצים על חלוקה באפיק המנייתי של 60% חו"ל, 40% ישראל, במקום המלצתנו עד כה על חלוקה של 50%-50%. ההסלמה במצב הביטחוני נמשכת, ונותנת אותותיה גם במרכזי הקניות, להערכתנו החמרה חלילה במצב ו/או הימשכות המתיחות הביטחונית לאורך זמן צפויה להוביל לירידה בצמיחה, יחד עם השפעה שלילית על שוק המניות בארץ, התחזקות הדולר מול השקל ופתיחת מרווח הסיכון בין אג"ח ממשלת ישראל לארה"ב ל-10 שנים אשר נמצא כיום ברמות שאינן מגלמות את סיכון מדינת ישראל. מבחינת החשיפה הכללית למניות מותירים את המלצתנו על כנה - בתיק המייצג 20% בתיק הספקולטיבי -36%."
בנוגע לשוק המט"ח מוסיפים באגוד: "במקביל לשוק המניות אשר מתאושש מהתקופה הסוערת בחודשים אוגוסט- ספטמבר, שנבעה בין השאר מההיחלשות הכלכלית בסין ומהצפייה להעלאת ריבית בארה"ב, גם שוק המט"ח שינה כיוון. הדולר נחלש בשבוע האחרון מול המטבעות העיקריים. מגמה זו צפויה להימשך בטווח הקצר וזאת לאור מספר נתוני מאקרו חלשים לאחרונה בארה"ב אשר מובילים להערכה בשוק כי מועד העלאת הריבית בארה"ב ידחה לשנת 2016. צמד המטבעות נסחר כעת סביב שער של 3.815 שקך לדולר החלשות שבועית של הדולר באחוז מול השקל וזאת למרות ההחמרה במצב הביטחוני. בטווח הקצר צפוי צמד המטבעות להיסחר בתנודתיות וזאת בהתאם להתפתחות האירועים הביטחוניים בישראל. החמרה חלילה במצב ו/או הימשכות המתיחות הביטחונית לאורך זמן צפויה להוביל להתחזקות הדולר מול השקל וזאת לאור הפגיעה הצפויה למשק במצב זה. נקודת התמיכה הקרובה הינה 3.78 שקל לדולר ונקודת ההתנגדות הקרובה עומדת על 3.9316 שקל לדולר."
עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר התייחס למדד המחירים לצרכן, וציין כי צריך לזכור כי תהליך ירידת המחירים במשק בעיקרו וברובו מבני.
אנו עדים לשורה של הורדות מחיר רוחביות, במזון, במים, בחשמל, וכן הלאה. כמו כן ביטול מכסי מיסים ישירים ועקיפים תורמים גם הם ללחץ המחירים כלפי מטה. כך למשל, רק ביטול סעיף אגרת הטלוויזיה אמור לגרוע ממדד חודש ספטמבר כ-0.19%.
בראייה גלובלית המצב קשה יותר. מלבד העובדה כי המדינות הגדולות במערב נאבקות במטרה להעלות את קצב האינפלציה הנמוכה מאד, תהליך עודף ההיצע במונחי סחורות בעולם הולך ועולה – וכך המחיר ממשיך לרדת.
בנוסף לגל הטרור שפקד את המדינה בשבועיים האחרונים, המצב המאקרו כלכלי בישראל סביר עם נטייה להרעה במספר פרמטרים משמעותיים. רק אתמול פרסמה הלמ"ס את סקרי הפדיון של רשתות השיווק בחודשים יוני-אוגוסט, מהן עולה כי חלה ירידה של 3.5% בסך כל פדיון רשתות השיווק, וזאת בהמשך לירידה של 5.2% בשלושת החודשים מרס-מאי 2015. עוד פרסמה הלמ"ס כי בסקר הערכת מגמות בעסקים חלה הרעה קלה במאזן הפעילות הכוללת, כאשר בתעשייה נרשמה בחודש ספטמבר הערכה שלילית של המנהלים בתעשייה, לראשונה מאז ספטמבר אשתקד.
כל זה "תופס" את המשק הישראלי בתקופה פחות נוחה לספיגת זעזועים. נתוני התמ"ג לרבעון השני והורדת תחזית הצמיחה במשק על ידי מחלקת המחקר בבנק ישראל "מקלקלים" במקצת את תמונת המאקרו הכוללת של המשק, מכאן שבנק ישראל מצוי בדילמה מאד לא פשוטה. הריבית במשק נושקת לאפס, ועל ריבית שלילית מיותר לדבר (המשק הישראלי לא ערוך לכך טכנית). יתרה מכך, השקל ממשיך להתחזק ומהווה אתגר גדול יותר לבנק ישראל.
התחזקותו של השקל בימים האחרונים באה מכיוון העולם, בהבנה כי הריבית בארה"ב לא תעלה כנראה השנה (לאור הקריאות לאחרונה לעבר הפד' לא להעלות את הריבית בשלב הנוכחי), באירופה ממשיכים להרחיב כמותית ולכן הריבית על השקל עדיין עדיפה.
לסיכום בהחלט סביר להניח כי הריבית תיוותר ללא שינוי – והורדת הריבית לאפס תהיה מעניינת ברמה ההיסטורית של המשק – אך לא תתרום באופן משמעותי לכלכלה. בנק ישראל יהיה חייב להכריז על צעדים אחרים. בכל מקרה אנו עדיין סבורים כי הריבית האפסית במשק תלווה אותנו עוד זמן רב.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
