קרן מרדכי
19/10/2015
לכבוד פתיחת התוכנית הייחודית ללימודי תעודה בייעוץ לכלכלת המשפחה באוניברסיטת בן גוריון בנגב בשיתוף "פעמונים", מצ"ב 10 הטעויות הכלכליות הרווחות ביותר, ואיך אפשר לצאת מהן.
-
לא חסכנו- חיסכון מאפשר לנו חופש כלכלי; להגשים חלום, לקנות את מה שרוצים, ואת היכולת להתמודד בצורה טובה יותר עם בלת"מים. חשוב לחסוך כדי להיערך להוצאות גדולות וחשובות בעתיד (בר מצווה, לימודים), וגם כדי להיערך עם שינויים בהכנסות- בלי להיכנס למינוס. בחיסכון אנחנו שמים בצד משהו קטן היום כדי שיהיה לנו קל יותר מחר.
-
לקחנו הלוואה- יש לכם מינוס בבנק? אתם לא לבד!. מסקר "פעמונים" עלה כי אחד מתוך שלושה ישראלים לקח הלוואה בשנה האחרונה – בעיקר לכיסוי המינוס בבנק. ההלוואה הפכה למכת מדינה- תשדירים, פרסומות ומסרונים הקוראים לנו לשעבד את העתיד בשביל ההווה. הרעיון של נטילת הלוואה שגוי ומכניס את הלווה למעגל אינסופי של חובות.
-
לא התמקחנו- קיבלנו כגזירת שמים את גובה העמלות הריביות והפיקדונות בבנק, את המחיר שאנחנו משלמים לספק הכבלים, הלוויין, הסלולר או האינטרנט. קיבלנו בהכנעה את גובה דמי הניהול בביטוח, ואת המחיר שדרש המוכר כשקניתם מכשיר חשמלי. אל תתביישו- תתמקחו- תצליחו לחסוך בדרך זו מאות שקלים בשנה.
-
לא קראנו את האותיות הקטנות, לא ראינו עד מתי המבצע, לא שאלנו אם המחיר כולל הרכבה או הובלה , לא בדקנו אם הקופון מעניק הנחה גם בסופי שבוע. לא בדקנו מה הם תנאי הביטול. מיהרנו לקחת את הילד/ה מהחוג וחתמנו בלי לראות על מה.
-
לא השווינו- יצאנו לקניות בלי רשימה מוכנה, לא בדקנו את עלות הסל השבועי בכמה סופרים באזור שלנו, הלכנו מתוך הרגל לסופר השכונתי, ורגע אחרי שקיטרנו על יוקר המחייה- שכחנו. לא השווינו את קריאת המונה שבחשבון של חברות החשמל/מים/זג למספר שבמונה שלנו והפסדנו הרבה מאד כסף.
-
לא פתחנו- את ההודעות מהפנסיה, קופת הגמל וקרן ההשתלמות. כמחצית מאיתנו לא קורא את החשבונות לתשלום המגיעים אליהם. רבים אינם קוראים את החשבונות מפני שאלה אינם מובנים להם. אם תפתחו- תבינו. אלה שכן בודקים את החשבונות שלהם - מוצאים מדי שנה חיובי יתר בהיקף בלתי נתפס של כמיליארד שקל.
-
לא הבנו את הפקיד בבנק שאמר לנו : צמוד לפריים, פר"מ , פק"מ, ריבית משתנה, פר"י, פצ"מ, וגובה המסגרת. . מודעות למצב חשבון הבנק שלכם, ניהול נכון של חשבונכם ושימוש מושכל באמצעי התשלום השונים, יעזרו לכם להימנע ממצב של משיכת יתר (מינוס) בחשבון. הכרת השירותים הבנקאיים תעזור לניהול מושכל של חשבון הבנק.
-
קנינו במבצע- ראינו שלט של מבצע, סוף עונה והנחה מיוחדת והתפתינו. לא כי היינו צריכים, לא אחרי שבדקנו מה המחיר האמיתי של המוצר, לא אחרי שבדקנו כמה המוצר עולה במקומות אחרים בלי "מבצע". קנינו "אריזת חיסכון" במחיר גבוה יותר, וזרקנו חלק שבכלל לא השתמשנו. שופינג ורכישת מוצרים הוא לא חוויה או צורת בילוי.
-
זרקתי- לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה כמחצית מהאשפה בישראל מורכבת ממזון ראוי למאכל. אנחנו מרבים לזרוק מוצרים שתאריך התפוגה מתקרב, קופסאות אוכל חצי גמורות או מזון שלילדים נמאס לאכול אותו. במקום לזרוק – תקנו פחות.
-
לא תאמתי- לא בדקתי מה הם הכספים שמגיעים לי. אולי מגיע לכם החזר מס ממס הכננסה? אולי יש קרן השתלמות במקום שעבדתם בו לפני עשור? עשו סדר בערימת המסמכים, זרקו את כל המסמכים מלפני 7 שנים ותבדקו – אולי מגיע לך כסף.
סקר של כלים שלובים עבור ארגון "פעמונים" מעלה כי אחד מכל שלושה ישראלים לקח הלוואה בשנה האחרונה. ע"פ הסקר, הבנק הוא עדיין המקום הראשון (75% ) ממנו לוקחים את ההלוואה. 8% אמרו שלקחו מתאגידי עזר בנקאיים (חברות ביטוח ואשראי) ו-7% ממקום העבודה. סגירת המינוס בבנק היא הסיבה המובילה ללקיחת הלוואה ( 38% ), לפני רכישת דירה וקניית רכב (כ 18% ). ולמרות זאת, על פי סקר של העיתון כלכליסט, עדיין 80% מהאוכלוסייה נמצאת באוברדרפט.
הרפורמות בפתיחתו של המשק הפיננסי לתחרות, והתלבטותם של משקי הבית בהחלטות במגוון נושאים פיננסיים: ההתנהלות השוטפת, צריכת האשראי, ניהול החסכונות וההשקעות המשפחתיות, ניהול הביטוח האישי והמשפחתי על כל מרכיביו, וצבירת הכספים לפנסיה, הביאו את היחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואת ארגון פעמונים, לפתוח קורס ייחודי - לימודי תעודה בתחום כלכלת המשפחה.
התוכנית מיועדת לאקדמאים בוגרי מנהל עסקים, כלכלה, חשבונאות, עו"ס, מדעי ההתנהגות ומשפטים ומטרתה להקנות ידע וכלים יישומיים בתחום הפיננסי התרבותי וההתנהגותי של משפחות בישראל, להעניק כלי יעוץ ואימון לצורך ליווי משפחות בתהליך לשינוי כלכלי ולאפשר לבוגרים לעסוק בתחום ולקבל כלים לפיתוח אישי ומקצועי.
מדובר בתוכנית אקדמאית בת 100 שעות לימוד הכוללת הרצאות, סדנאות וניתוח מקרי בוחן שונים. בנוסף לשעות הלימוד , יתקיים פרקטיקום בהיקף של כ-30 שעות לפחות בו יתנסו הסטודנטים בעבודה מול המשפחות בהם מטפל ארגון "פעמונים" שאף יסייע לבוגרים בהשתלבותם כיועצים מן המניין בעמותה לאחר סיום התוכנית, המרצים בתוכנית הינם חברי סגל אוניברסיטת בן גוריון בנגב בראשם המרכז האקדמי של התוכנית, ד"ר ירון להב מהפקולטה לניהול, ובנוסף רואי חשבון, עורכי דין ויועצים מקצועיים בעלי ניסיון בהוראה וליווי מקצועי. זוהי הפעם הראשונה בה אוניברסיטה מוכרת ומובילה חוברת לארגון המתמחה בתחום לצורך קידום קורס מסוג זה.
מנכ"ל פעמונים אוריאל לדרברג אומר כי מדובר בצורך שעלה מהשטח לאור העובדה כי משקי בית רבים נקלעים לקשיים ולמשברים פיננסיים בגלל טעויות הנובעות מחוסר ידע פיננסי, ומקבלת החלטות שגויות. בוגרי הקורס יצאו לשטח עם ההבנה הכלכלית והפיננסית הנדרשת, בשילוב עם יכולת להטמיע את השינוי לטווח ארוך.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
