מרכז אדוה
01/11/2015
הצעת התקציב לשנים 2016-2015 אינה מחזקת את השירותים החברתיים וכתוצאה מכך מגבירה את האי שוויון בחברה הישראלית
דוגמא ראשונה:
תקציב משרד הבינוי השיכון (נתוני ביצוע) ירד מ-9.9 מיליארד ₪ בשנת 2000 ל-3.1 מיליארד ₪ ב-2014; הצעת התקציב מציעה להגדילו לכ-4 מיליארד ₪. בתוך זה, תקציב המשכנתאות ירד מ-3.9 מיליארד ₪ בשנת 2000 ל-340 מיליון ₪ ב-2014; הצעת התקציב מציעה להקטינו עוד ב-2015, ל-170 מיליון ₪ (במחירי 2014; עדיין אין תקציב ל-2016).
כאשר הממשלה מוציאה עצמה מזירת הדיור, היא פותחת פתח לכניסתם של בעלי אמצעים ובראשם אלה הקרויים "משקיעים" – ישראלים המשתייכים בדרך כלל לעשירון העליון, שחסכונותיהם מאפשרים להם להתחרות עם הזוגות הצעירים על כל היצע דיור חדש ובעצם השתתפותם מעלים את מחירי הדיור: בשנים האחרונות רכשו "משקיעים" בין רבע לשליש מכלל הדירות החדשות.
מבחינתה של המדינה, הדיור, שבעבר נתפס כמחויבות ממשלתית לציבור, הפך להיות מקור הכנסה: בין שנת 2000 לשנת 2014, בשעה שתקציב הבינוי והשיכון הצטמק, עלו הכנסות האוצר ממיסי נדל"ן – מס רכוש, מס רכישה, מס שבח ומס מכירה – מ-5.08 מיליארד ₪ ל-7.78 מיליארד ₪.
דוגמא שנייה:
תקציב החינוך, שלא כמו תקציב הבינוי והשיכון, דווקא גדל בשנים האחרונות, כאשר המרכיב העיקרי בגידול הוא שכר המורות, שגדל בעקבות הסכמי "אופק חדש" ו"עוז לתמורה". עם זאת, ההוצאה הציבורית על חינוך והשכלה גבוהה עמדה (ב-2012) על 6% תמ"ג, שיעור נמוך מזה של ארצות מובילות בתחום החינוך ב-OECD ובהן דנמרק (8.7%), איסלנד (7.8%), שבדיה (7%) ופינלנד (6.8%). יש לציין כי בישראל, משקל הצעירים בכלל האוכלוסייה גבוה מאשר בארצות אלה ועל כן צפוי היה כי משקל תקציב החינוך וההשכלה הגבוהה בתמ"ג יהיה גבוה יותר.
הגידול התקציבי הספיק כדי לצמצם (אך לא למחוק) את הפער בשכר המורות בין ישראל לארצות ה-OECD. הוא גם לא הספיק כדי לבלום את התפשטות המימון הפרטי בתוך מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה: ב-2014, חלקה של ההוצאה הפרטית בהוצאה הכוללת על חינוך והשכלה גבוהה עמד בישראל על 21.4% – שיעור מהגבוהים ב-OECD, שם הממוצע עמד על 16.1%. סביר להניח כי שכבת "המשקיעים" בדיור היא גם זו האחראית להוצאה הפרטית הגבוהה בתחום החינוך.
ישנם שני מקורות אפשריים להגדלת תקציב השירותים החברתיים: קיצוץ בתקציב הביטחון, דבר שיתאפשר ככל הנראה רק בעקבות הסדר מדיני עם הפלסטינים, והעלאת המסים הישירים, צעד המומלץ בין השאר גם על ידי בנק ישראל.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
