חברות מימון חוץ בנקאיות יורשו לעסוק בהנפקת אג"ח ומתן אשראי

ביום ג', קיימה ועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן דיון נוסף בתיקון סעיף 21 לחוק הבנקאות. לאחר שהגיש ח"כ כהן, את ההצעה כהצעת חוק פרטית שהלהיטה את הרוחות בין שר האוצר לנגידת בנק ישראל, הפכה ההצעה להצעה ממשלתית והגיעה לוועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן, כסנונית הראשונה לטיפול בריכוזיות במערכת הפיננסית. 

היום הצביעה הועדה באשר לחוק. מטרת התיקון בחוק היא לאפשר לגופים פיננסיים חוץ בנקאיים לגייס הון בהנפקות אג"ח ולהשתמש במקורות ההון הללו בכדי להעמיד אשראי, בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים ולמשקי בית, וכך להוות תחרות לבנקים. 

מאפייני הגופים הנוטלים אשראי במסגרת מימון חוץ בנקאי הינם בעיקר עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית, במגזרים אלו רמת הריכוזיות והיעדר התחרות היא הגבוהה ביותר. העסקים הקטנים והבינוניים, הם מנוע צמיחה משמעותי ביותר במשק הישראלי. 

הבעיה כיום היא שחברות מימון חוץ בנקאיות יכולות להשתמש בהון עצמי בלבד לשם מימון פעילותן, בעוד שבמערכת הבנקאית שיעור ההון העצמי עומד על כ- 10%. מגבלה זו חוסמת את התפתחות חברות אלו ומגבילה משמעותית את היקף האשראי שהן יכולות להעמיד לטובת העסקים הקטנים והבינוניים.

אין חולק שעל מנת לאפשר לאלה לצמוח, לייצר תחרות ומקומות תעסוקה נוספים, צריכה להיות בידם ההזדמנות לקבל הלוואות אטרקטיביות. המטרה היא לגוון את מקורות המימון העומדים לרשות גופים חוץ בנקאיים. כשכך, החוק מתיר להן גיוס מקורות אשראי נוספים בשוק ההון לרבות אגרות חוב בכפוף לסייגים שיקבעו בהצעת החוק, תוך הגבלות מסוימות, שיוסרו עם הקמת הרגולטור הפיננסי עד סוף השנה.

על מנת להבטיח את טיב הגופים שיכנסו לתחום מתן ההלוואות, החברות שיוכלו לגייס יהיו חברות ציבוריות שהתשקיף שלהן יאושר ע"י רשות ניירות הערך. כמו כן, החברות יהיו חייבות להיות מדורגת בדרגת BBB- ומעלה.

הסעיף שאומר כי הגופים שיוכלו לזכות לאשראי מחברות המימון החוץ בנקאיות הם יחידים או חברות שמחזור המכירות השנתי שלהם הוא מתחת ל-400 מליון ₪ בשנה, או 100 מליון בשנה- ידון בועדת הכנסת, ועליו לא הוחלט בועדה.

המגבלות האמורות שיוטלו על הגופים הפיננסיים מעניקי האשראי הינם זמניים, שכן עד סוף השנה יגיש משרד האוצר את הצעת החוק להקמת הרגולטור הפיננסי. לכשהרגולטור יקום כל ההגבלות וההתאמות יוסרו.

כמו כן סך האג"ח שיוכלו לגייס לא יעלה על 2.5 מיליארד ש"ח, כאשר לשר האוצר תהיה האפשרות להגדיל את הגיוס ל-5 מיליארד.

לבסוף, מציינים כי לא יהיה ניתן לשעבד לטובת ההלוואות האמורות מקרקעין או דיור למגורים, זאת מכיוון ששוק המשכנתאות הוא שוק תחרותי יחסית, ולכן אין עניין שאנשים ישעבדו את בתיהם.

לדברי ח"כ, רו"ח אלי כהן: "מדובר בחוק שמהווה נדבך מרכזי בטיפול בריכוזיות במערכת הפיננסית. במסגרת התיקון לחוק הבנקאות יוכלו חברות מימון חוץ בנקאיות לגייס מקורות מימון בדמות איגרות חוב לשם פעילותן. הגדלת היקפי הפעילות של חברות המימון החוץ בנקאי תגדיל את התחרות במערכת הפיננסית, תוזיל את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, תגדיל את היקפי האשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים, המהווים מנוע צמיחה עיקרי תוך הגדלת התחרות בענפי המשק השונים ויצירת מקומות תעסוקה חדשים".

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.