האם מי שחווה הפסקת חשמל ממושכת יכול לתבוע את חברת חשמל בתביעה יצוגית??

יש להבדיל בין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפסקת החשמל הממושכת שאולי מקורם בתשתית לקויה ובין נזקים שנגרמו כתוצאה מהסופה. במידה שיתברר כי חברת חשמל אכן לא נערכה כראוי בהחלט יש מקום להגשת תביעה יצוגית 

חברת החשמל עלולה להיות חשופה לתביעות נזיקין, הן מצד צרכנים פרטיים שיתבעו אותה באופן אישי, והן מצד קבוצות שייוצגו על ידי תובע מייצג בתובענה ייצוגית, אם יתברר כי סטתה מנורמות ההתנהגות הנדרשות או אם יתברר כי לא נהגה בתום לב: 

על פי הוראות חוק משק החשמל מחוייבת חברת החשמל לעמוד באמות מידה שנקבעות על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. "ספר אמות המידה" אשר פורסם בהתאם להוראות החוק על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, כפי שהוא מעודכן מעת לעת, קובע את הסטנדרטים המדוייקים והכללים על פיהם חייבת חברת החשמל (או כל ספק שירות חיוני) לנהוג.

הפרת אמות מידה אלה עלולה להוביל את חברת החשמל לחוב פיצויים בגין נזקים שנגרמו.

בפועל חלק גדול מהתביעות שמוגשות נגד חברת חשמל נדחה בטענה שהפסקת בהספקת חשמל צפויה ועל אנשים פרטיים ובעלי עסקים לצפות ולהיערך בהתאם ולכן מרבית פסקי הדין גם בתביעות קטנות וגם בבתי משפט שמגישים עסקים בגין רכיבים חשמליים רגישים שנפגעו, דוחים את התביעות. ביחוד בסיטואציה כזו של אתמול כשהפסקת החשמל היתה על רקע נזקי טבע חריגים- כוח עליון.

יהיה קשה לתבוע את חברת חשמל אלא אם אפשר יהיה לצפות את הפסקות החשמל כמו במקרה לדוגמא של הפסקת חשמל נקודתית כתוצאה מכבל חשמל שהתריעו עליו וכיוב'.

אבל בסיטואציה של אתמול ספק אם יהיה אפשר להוכיח אם התרשלה ובהחלט עשויה לעמוד לה טענת הגנה של כוח עליון שהיא עשויה להתקבל בנסיבות המקרה.

צרכן של חברת החשמל יכול להגיש תביעה נזיקית לבית המשפט בטענה כי זו התרשלה והפרה את חובתה לשמור על סטנדרט של אספקת חשמל סדירה ובעקבות כך נגרמו לתובע נזקים. במסגרת התביעה , יידרש הניזוק להוכיח כי היא לא נקטה במלוא הפעולות שנדרשו ממנה על מנת למנוע את הנזק וכן להוכיח כי בעקבות כך, הוא נגרם.  מנגד , חברת החשמל נוהגת לטעון  שאין קשר סיבתי בין הפסקת החשמל להתרחשות הנזק , אך במקרים רבים  קבע בית המשפט כי הפסקת החשמל הינה הגורם הסביר ביותר לנזק ולא כשל או פגם במכשיר החשמלי.

אם יש לחברת חשמל עצמה אחריות כלפי הלקוחות שלה במקרה של נזק שנגרם כתוצאה מהפסקת חשמל?

בתי המשפט מכירים באחריותה של חברת החשמל לנזקים שנגרמו למכשירים חשמליים כתוצאה מהפסקת חשמל שפגעה בהם. עם זאת, האחריות אינה אוטומטית ומוחלטת. ויש לבדוק, כי המקרה אינו מוחרג מהמקרים בהם חברת החשמל אינה חבה בפיצוי. כך למשל, לשון החוק קובעת בין השאר כי חברת החשמל אינה מחוייבת לפצות בגין:"הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד מחדש בגמר ההפסקה". משמעות ההחרגה כי היא כי חברת החשמל לא צריכה לשלם בגין נזקים עקיפים כגון הפסד שעות עבודה אך אחראית למניעת פגיעה ישירה במכשיר החשמלי עצמו. 

בעקבות הפסקות החשמל ברחבי הארץ נגרם נזק להמון בתי אב. למשל מקרר שלא עבד וכול תכולת המזון  התקלקלה. האם ניתן לתבוע אישית את חברת החשמל בבית משפט לתביעות קטנות או במקום אחר?

 בתי המשפט דוחים לרוב נזקים שנגרמים למזון כתוצאה מהפסקת החשמל, ומכירים באחריותה של החבר כלפי נזקים שנגרמים למכשירי החשמל כתוצאה מהשלכות של ניתוק וחידוש הזרם. ניתן להגיש תביעה כנגד חברת החשמל לבית משפט השלום אולם מפאת גובה הנזק הממוצע שנתבע ממנה,  יש לבחון את האפשרות להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות שבסמכותו לדון בתביעות עד לסכום של 33,800 ש"ח . לכתב התביעה יש לצרף אסמכתא מטכנאי מוסמך שקובעת כי הנזק נגרם בשל הפסקת החשמל. בנוסף, יש לכלול בחוות הדעת שלו גם הערכה באשר לעלות התיקון של המכשיר. במקביל, יש לפנות לחברת החשמל ולבקש פרטים אודות הפסקת החשמל: זמן, משך ההפסקה וכדומה. כדאי לקבל את המידע בכתב, ואם אין אפשרות - לערוך רישום של השיחה הטלפונית

יש לי אולם אירועים /מפעל/מסעדה  וכתוצאה מהפסקות החשמל הייתי מושבת. האם אני יכול לתבוע את חברת החשמל?

עו"ד וד"ר אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין: בקריטריונים לקבלת פיצוי מחברת החשמל הוחרגו נזקים עקיפים כגון: אבדן שעות עבודה, אובדן שעות ייצור, עוגמת נפש ועוד. מנגד, נזקים ישירים שנגרמו למכשירים כתוצאה מכך – ברי תביעה. לצד זאת, בשורה של פסקי דין נקבע כי על בית העסק לצפות כי בעיתות של מזג אוויר סוער, ייתכנו הפסקות חשמל ועליו להערך לכך. לפיכך, ייתכן בהחלט כי בית המשפט שידון בתביעה – ידחה אותה או יקבע שיעור רשלנות תורמת משמעותית של התובע. כך או אחרת, התובע צריך להרים את נטל ההוכחה ולהוכיח כי יש קשר ישיר וסיבתי  בין הקלקול ובין הפסקת החשמל. היו לא מעט תביעות שנדחו ע"י בית המשפט לאחר שבעל העסק לא הצליח להדוף את טענת חברת החשמל כי הנזק נגרם בשל ליקוי טכני במכשיר עצמו.

 

חברת החשמל עלולה להיות חשופה לתביעות נזיקין, הן מצד צרכנים פרטיים שיתבעו אותה באופן אישי, והן מצד קבוצות שייוצגו על ידי תובע מייצג בתובענה ייצוגית, אם יתברר כי סטתה מנורמות ההתנהגות הנדרשות או אם יתברר כי לא נהגה בתום לב: 

בדרך של תביעות נזיקין פרטניות, בהן על כל תובע לספק ראיות לנזק שנגרם לו ושהנזק קשור באופן ישיר להפסקות החשמל, שהן בעצמן נגרמו בשל רשלנות של חברת החשמל או מי מעובדיה עקב סטיית חברת החשמל מנורמת ההתנהגות הראויה - זאת בהתאם לדיני הנזיקין.

או בדרך של תובענה ייצוגית. אם תוגש תובענה ייצוגית, תוגדר "קבוצה" של תובעים, וכל מי שיוגדר כמתאים להיכלל באותה קבוצה יוכל לקבל את הפיצויים בשיעור הנזק שנגרם לו, אם וכאשר ייפסקו כאלו על ידי ביהמ"ש.

על פי הוראות חוק החשמל מחוייבת חברת החשמל לעמוד באמות מידה שנקבעות על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. "ספר אמות המידה" אשר פורסם בהתאם להוראות החוק על ידי הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, כפי שהוא מעודכן מעת לעת, קובע את הסטנדרטים המדוייקים והכללים על פיהם חייבת חברת החשמל (או כל ספק שירות חיוני) לנהוג.

חברת החשמל מחויבת לפצות צרכנים אשר מכשירי חשמל שברשותם ניזוקו כתוצאה מתקלות באספקת החשמל ("גלי מתח": תנודות בלתי צפויות במתח החשמל, אשר גורמות נזק למכשירים חשמליים). בתי המשפט כבר חייבו במספר מקרים את חברת החשמל לשלם לצרכנים במקרים אלו. 

חשוב להדגיש, כי את כל פעולותיה והתנהלותה מול הצרכנים, חייבת חברת החשמל לבצע בתום לב ובדרך מקובלת. אסור לחברת החשמל לנקוט בהפסקות חשמל יזומות על מנת לנסות ולהשיג יכולת משופרת לייצור חשמל.

עו"ד ערן יעקובוביץ' , מומחה לדיני ביטוח ונזיקין ממשרד צבי יעקובוביץ' ושות' מביא שורה של היבטים עליהם יש לתת את הדעת לאחר קרות נזק בעקבות פגעי החורף : 

המציאות מלמדת, כי לא כל מהמורה או סדק בכביש ייחשבו כמפגע ובתי המשפט קבעו לא פעם כי "...רחובות ומדרכות עיר אינם "משטח סטרילי" ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו"גלים" של שיפועים, כאלו או אחרים". ניתן יהיה להתייחס לדבר כזה או אחר כמפגע בכביש, אם מדובר בהפרעה משמעותית שבאחריות הרשות היה לתקנה.

אם ידעה הרשות על המפגע ולא תיקנה אותו הרי שקיימת עילת תביעה כנגדה. כך למשל, במקרה בו רכב נפגע כתוצאה משלולית ואזרח אכפתי התלונן במוקד העירוני. היה והרשות לא עשתה דבר לתקן את המפגע על אף הדווח ובהיעדר טעם סביר למחדלה ואני עברתי על פניו עם רכבי, פרק זמן קצר מאוחר יותר וגם רכבי נפגע – עולה הסיכוי שהרשות תחויב לשלם לי פיצוי בגין הנזק.

במקרים רבים קובע בית המשפט שבור ביוב פתוח בכביש, ללא כל שלט או תמרור המזהירים על קיומו ובמיוחד אם ידוע לעירייה על עצם קיומו, יחשב בגדר מפגע. יש לזכור, כי במקרים בהם אין הנפגע מוכיח כי הבור בכביש היה עמוק או משמעותי דיו, אלא בגדר "שקע" קטן בכביש, נטיית בית המשפט היא לקבוע כי לא מדובר במפגע. לפיכך, חלה על הנפגע חובת התיעוד אם זה רוצה לקבל פיצוי עבור נזקיו.

כך למשל, אם מדובר בשטח בו נעשות עבודות בכביש אך הרשות המקומית לא סגרה אותו ואפשרה לרכבים לנסוע בשטחו, הרי שאם הרכב נסע שם ונפגע – תחויב הרשות ו/או המשפצים בכביש מטעמה. לפיכך על הרשות המקומית לוודא כי השטחים ובהם המפגעים הידועים לה יחסמו למעבר ולא יהיו פתוחים הן למעבר כלי רכב והן למעבר אדם.

קיים משקל רב להצגת הוכחות בדבר קיומו של המפגע. לכן, במידה ויש עדים לתאונה, יש לקחת את פרטיהם. כמו כן, יש לנסות ולתעד את המפגע בזמן הקרוב ביותר לאירוע - הן את הנזק שנגרם והן את מקום ההתרחשות בעניין זה יודגש כי צילום המפגע עצמו בלבד אין בו די, יש להקפיד לצלם את זירת ההתרחשות כולה על מנת להוכיח כי לפני המפגע לא הוצב שלט אזהרה. כמו כן, מצלמות שממוקמות בחלק מהכבישים יכולות לשפוך אור על הנעשה ולכן, במידה והתאונה ארעה בכביש בו יש מצלמות, יש לפנות לאחראים ולנסות לאתר את סרט הצילום. אלה יוכלו להוכיח את קיומו של המפגע ואת משך הזמן בו היה בכביש ללא כל טיפול וללא הסרתו. במידה ונתקל הניזוק במידה נמוכה של שיתוף פעולה מצד הרשות, יש הכרח להיעזר בשירותים חיצוניים על מנת להשיג פרטים אלו.

 

מבעד לסרטי הצילום ניתן אף לבדוק האם נפגעו כלי רכב אחרים מאותו המפגע. קיומן של פגיעות נוספות מגדיל את הסיכויים כי אכן מדובר במפגע. סרטי הצילום יכולים אף להוכיח מעבר לכל ספק, כי על אף נהיגה זהירה לא היה ניתן לחמוק מהמפגע ולא נהיגתו הרשלנית של הנהג היא שגרמה לו את הפגיעה. יש גם לבדוק במוקד העירוני, אם באופן עצמאי ואם על ידי צו מבית משפט, האם היה ידוע לרשות על המפגע. ניתן אף לבדוק באמצעות האינטרנט , האם מישהו נפגע במיקום המסוים בעבר ופורסה על כך כתבה או צולמו תמונות. כך אפשר להוכיח שהרשות ידעה על המפגע ולא טיפלה בו.

פקודת הנזיקין מטילה אחריות על הרשות המקומית שנדרשת לתחזק את העצים שנמצאים בשטחה ולהבטיח תוך ביצוע פעולות סבירות, כי העץ לא יעוף ויגרום לנזק, בין אם לרכוש ובין אם לגופם של התושבים. על מנת לתבוע את הרשות המקומית לא די להוכיח כי נגרם נזק לרכב, אלא נדרש בעליו להוכיח כי הרשות התרשלה בתחזוקת העץ. משמעות הדבר היא כי לא כל פגיעה של עץ מעידה על רשלנות הרשות המקומית. בהתאם לכך, יש לבחון האם הנזק נגרם בשל עץ שלא נגזם או בשל ענפים שהתעופפו.

אם ייקבע כי עוצמת הרוחות לא הייתה חריגה, ובכל זאת העץ נפל וגרם לנזק, ייתכן כי מדובר ברשלנות של הרשות המקומית. לעומת זאת, אם יוברר כי מדובר בעוצמת רוחות לא נורמאלית, שגרמה לקריסה עצים רבים, הרי שעל פניו, ניתן לייחס את האחריות לפגעי הטבע החריגים, אותם לא אמורה הרשות לצפות.

רשות מקומית אשר אפשרה לרכבים לחנות מתחת לעצים גבוהים בעלי פוטנציאל קריסה, בהחלט עשויה להימצא כרשלנית. לעומת זאת, במידה ואסרה את חניית הרכבים ובעל הרכב החליט בכל זאת להחנותו, הרי שאין לו גורם לבוא אליו בטענות, מלבד אל עצמו. יודגש, כי שילוט דל בלבד לא בהכרח יתן לרשות הגנה מפני תביעה נזיקית ולעיתים ניתן לטעון כנגד הרשות כי לא הציבה מספיק שלטי אזהרה באופן שניתן יהא להבחין בהם בנקל וכן ניתן יהא לטעון כי הרשות נמנעה מלגדר את אמקום ו/או לחסום באופן מוחלט את הכניסה למקום באופן היוצר "פירצה הקוראת לגנב" במצב דברים זה ייתכן ותחוייב הרשות בנזיקין כלפי הנפגע אף אם באופן חלקי. מעבר לכך, אם הרשות תיתבע, ובמהלך המשפט היא תוכיח כי גננים מטעמה גזמו את העצים כמצופה מהם, וכי לא היו עוד פעולות שיכולה הייתה לנקוט בהם כרשות סבירה ועדיין נגרם נזק, הרי שייתכן בהחלט כי היא לא תחויב לשלם פיצויים.

אם העץ מצוי בשטח בית פרטי או בניין, חובת הזהירות לתחזקו כנדרש מוטלת על דיירי המתחם או על ועד הבית. במידה ויוכח כי אלו לא טיפלו או גזמו העץ כנדרש, הרי שבהחלט ייתכן כי הם יימצאו אחראים ויאלצו לשאת בחובת הפיצוי. 

לרשות התושבים שדירותיהם הוצפו בשל כשל במערכת הניקוז והתיעול של הביוב השכונתי, אפשר להגיש דרישה כספית לרשות המקומית בבקשה לקבלת פיצוי עבור הנזקים. פניה זאת כוללת פעולה דו שלבית – בשלב ראשון יש לדרוש כי תתקן את המפגע כך שהדליפה או כניסת הביוב תפסק. בשלב שני ולאחר התגבשות הנזקים ויבוש המקום הפגוע – יש להגיש בקשה לפיצוי לפי הערכת שמאי. חשוב לדעת, כי הרשויות המקומיות בדרך כלל מפעילות צוותי כוננות משך 24 שעות ביממה האמורים להגיע למקום הנזק תוך שעות בודדות בלבד.

במידה והרשות המקומית סירבה לפצות את בעל הרכוש שניזוק, אפשר להגיש תביעה נזיקית כנגד הרשות. לרוב, מעלות הרשויות באופן אוטומטי את הטענה כי כמות משקעים "חריגה", בגדר כח עליון, אותה לא ניתן היה לצפות היא שגרמה להצפה, ועל כן היא פטורה מחובתה לפצות את התושבים עבור נזקיהם. במצב זה, על התובע לדעת , כי בפסיקה נכתב, שיכולתה של הרשות המקומית לצפות כי ירד מבול של גשם אינה תלויה באם הדבר התרחש בעבר, ודי בידיעה שקיים סיכוי כי ייגרם נזק, על מנת שהיא תידרש לפעול על מנת למנוע אותו.

מעבר לכך, נוטות מעת לעת הרשויות לטעון, כי הן פעלו לסילוק הפסולת מפתחי הביוב ועל כן, נעשה כל שניתן לצורך מניעת ההצפה. טענה זו היא מגוחכת שכן, בית המשפט קבע, כי אין העירייה יוצאת לידי חובה בכך שהיא ניקתה את הפתחים, אלא מוטלת עליה חובה למצוא פתרון הנדסי סביר שימנע את הסיכון או לכל הפחות, לצמצמו. 

התייעצות עם בעלי מקצוע

ניהול תביעה ביטוחית הנו מלאכה הכרוכה בניסיון ומומחיות רבים ככל שהנזק המדובר הנו גדול יותר כך עולה צורך ממשי להתייעץ בעורכי דין ו/או שמאים המתמחים בתחום הביטוח וניהול התביעות. להלן רשימת פעולות לביצוע ככל שהנזק שנגרם איננו מצריך הסתייעות בגורמים כאמור.

מיד עם קרות הנזק, פעלו לעדכן את חברת הביטוח או את סוכן הביטוח וזאת ללא דיחוי. פעולה זו תמנע את האפשרות כי חברת הביטוח תטען לשיהוי מצד המבוטח שיכול היה למנוע או למזער את הנזק. כך למשל, קרה בעת נזק שנגרם לשטיחי הדירה כתוצאה מהצפתה. המבוטח לא טרח לעדכן את חברת הביטוח מייד לאחר קרות הנזק וייבש את השטיחים באופן עצמאי וגרם להם לנזק' בלתי הפיך, בשל כך -  חברת הביטוח פיצתה אותו  בסכום הקטן משמעותית משווי הנזק שנגרם.יש לזכור, כי שטיחים שניזוקים מהצפה, חייבים לעבור טיפול מיוחד וניקוי אשפרה שאלמלא כן -  הם יתייבשו, יתקשו, צבעם ידהה וכעבר זמן מה - יהפכו לסמרטוטים. טיפול מקצועי מהיר ונכון בזמן, יכול להציל את השטיחים עד כדי שיחזור ורסטורציה ולהשיב להם את צבעם צורתם וערכם.

 

על המבוטח חלה החובה לפעול באופן מיידי לאחר קרות הנזק בכדי להקטין את נזקיו, להציל את הרכוש ולצמצם ככל הניתן את הנזק. חברת הביטוח אינה חייבת לשלם עבור נזק שניתן היה למנוע או להקטינו באמצעים סבירים. כך למשל, גם בעת הצפה, על המבוטח להרים חפצים מהרצפה על מנת להקטין את חשיפתם למים.הרמת רהיטים מרצפה רטובה, ימזערו את יכולת ספיגת המים של העץ, "יעצרו" את הנזק וימנעו התפתחותו למימדים קשים יותר. לא מעט מקרים בהם ריהוט עץ איכותי נרטב, התייבש ולא הוטבע בו כל נזק.כמובן שבריאותו של המבוטח קודמת לשלמות רכושו ועליו לפעול קודם לכן על מנת להבטיח את שלומו בטחונו ובטחון בני ביתו.

  

חובה לפעול מייד. חוסר האונים של המבוטח בקרות נזק והעובדה או החשש מתגובת חברת הביטוח מותירה לעיתים את המבוטחים במצב של "קיפאון" או "המתנה", ונוגדת כאמור את חובתו של המבוטח ליידע את חברת הביטוח אודות הנזק שנגרם.

תיעוד הנזק  : 

לא פעם, נוצרת מחלוקת בין המבוטח למבטח על סוג ומהות האירוע, היתכנותו ואף על גובה הנזק. ההבנה כי "תמונה שווה יותר מאלף מילים" , בהחלט מתאימה למצב זה. מוטב למבוטח לצלם את הנזקים והממצאים בסדרת תמונות, כולל תצלומים מרחוק כך שיוכלו לתת תמונה כללית על האירוע. 

לאחר קרות הנזק, חברת הביטוח תשלח לבית המבוטח שמאי מטעמה.  יש לזכור להציג בפניו את הצילומים שמתארים את הנזק וכל נתון אחר שיכול ללמדו על היקף ואופי הנזקים שנגרמו לרכוש ועל שלבי העבודה שבוצעה בנוגע לפינוי המים והתכולה.

מוטב שלא לזרוק דבר, אף אם זה נראה כי אינו בר תיקון. כך למשל, ספרים רטובים שלא ניתן לעשות בהם שימוש או נעלי עור שנרטבו. יש לזכור, כי כל מה שנזרק ולא תועד - לא יוכר ע"י המבטחת. משכך, יש לסדר את הפריטים על משטח בהיר, ולערוך צילומים שיועברו לשמאי שרק לאחר שזה אישר את קבלתם, לבקש שיאשר בכתב כי ניתן השליכם לזבל.

במידה  והשומה אתה גיבש השמאי איננה מדויקת לטעמך או שאינה שלמה, יכול  המבוטח לשכור שמאי שיגבש שומה נגדית. לשם כך,  יש לדרוש מחברת הביטוח להעביר את השומה שגיבש השמאי מטעמה לידי המבוטח  ומהר ככל שניתן.יש לדאוג כי ההתנהלות עם חברת הביטוח תעשה בכתב, כך גם במצב בו חברת הביטוח  מסרבת להעביר למבוטח את שומת הנזק שבידיה  וניתן יהיה לטעון בבית המשפט לחוסר תום מצידה.

אלמנט נוסף ומהותי הקשור בתביעה כנגד הרשות המקומית, הינו חובת ההוכחה. לרוב, נדרש התובע להרים את נטל ההוכחה ולשכנע את בית המשפט כי העירייה היא זו שהתרשלה. על אף זאת, במקרים לא מעטים בהם הנזק אירע כתוצאה ממים אשר נמלטו משטח שבבעלות/אחזקת העיריה ו/או כתוצאה ממקרקעין ו/או נכס אשר בבעלות ו/או באחזקת העיריה, הופך בית המשפט בהתאם לדין את סדר הדברים וקובע כי הניזוק נדרש להוכיח רק כי נגרם לו נזק ועל העירייה מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט כי היא פעלה באופן סביר. מדובר בניואנס מהותי שעשוי בהחלט להקל על מהלך התביעה ולסלול את הדרך בפני הניזוק לקבל פיצוי.

טענה מגוחכת ונוספת של הרשות, הינה כי על בעלי הבתים המתגוררים מתחת למפלס פני המדרכה, למגן את ביתם, ולבנות קירות מגן וסכרים כדי להגן על רכושם. לעניין זה קבע בית המשפט, כי אין הם מחויבים להשקיע כספים למניעת סכנה שכזו. מסכת הטענות של הרשויות המקומיות במטרה להתחמק מאחריות, כללה אף טענה, כי מקורן של הסתימות במערכת הביוב העירונית, היא בהתנהגות התושבים, שהשליכו חפצים שונים לבתי השימוש. כמובן שבית המשפט לא קיבל את הטענה וקבע, כי העירייה היא האחראית, מכוח החוק, לתפעולה, שמישותה ותקינותה של מערכת הביוב שבתחום שיפוטה, כמו גם לשמירת ניקיונם ועבירותם של הרחובות אשר בתחום זה.