טור דעה >> האם שוב אפקט העדר בדרך להפיל סוחרים בבורסה?

אחת מן המוסכמות בשווקים הפיננסיים היא שהציבור הרחב "טיפש" יותר במעשיו מאשר המוסדיים. אם מוסכמה זו נכונה הרי מדובר בנקודה חשובה למי שמשקיע בבורסה.                                                                                                                                                                  

אני הייתי מעדיף לומר משהו אחר ביחס לציבור הרחב מאשר "טיפש": הוא פשוט עובד על פי הטבע האנושי הרבה יותר ונמצא בעמדת נחיתות דרמטית בכל הקשור לכלים-טכנולוגיה, למידע ובהבנת יחסי הסיכוי-סיכון. אחרי הקדמה קצרה זו נציג את הגרף המעניין הבא:

לפניכם זרימת ההון כלפי שוקי המניות האמריקאיים, וזאת מאז סיום השנה שעברה. הקו הירוק מייצג את ה"ציבור הרחב", דהיינו את המשקיעים הפרטיים ומנהלי הכספים הקטנים. אגב, מאז סיום השוק הדובי הגדול האחרון, במרץ 2009, המוסכמה היא שדווקא הציבור הקטן אינו מעורב בשוק כשהיה. זאת עקב ההפסדים הגדולים שהוא חווה הן בבועת ההיי-טק של 2000 והן בפיצוץ בועת הסאב-פריים.

 

נחזור לגרף: נמצא את תנועת ההון של קרנות הגידור בקו הכחול הכהה והקו הכתום מייצג את המוסדיים הגדולים.

 

מי קונה ומי מוכר?

ניחשתם נכון: החלק הפחות מתוחכם קונה משני החלקים היותר "חכמים". זוהי תמונה קלאסית של מה שקרוי פיזור או באנגלית Distribution. (אגב, אינני מביא את המילה באנגלית על מנת להציג את יכולותי הלשוניות אלא על מנת לאפשר לסקרנים שביניכם לחפש ברשת הרחבה על המושג). במקרה של פיזור, הכוונה לומר שיש הערכה ארוכת טווח אצל החלק ה"יותר כבד" שהמגמה הכללית הולכת להסתיים, ושהגיע הזמן להיפטר בצורה מדורגת מן הסחורה החמה.

 

ובכן, מן הגרף מבית מדרשם של מריל-לינץ"-בנק-אוף-אמריקה (שילוב שהוא עוד תוצאה של משבר 2008...) אנו למדים שמאז מרץ השנה המוסדיים מוכרים יותר מאשר הם קונים מניות, וקרנות הגידור עושות זאת מאז מאי.

 

התקופה הקצרה מאז אותה ירידה גדולה היא המעניינת ביותר: אמנם היה מימוש קל של הציבור הרחב בירידות הגדולות של אוגוסט, אבל למעשה הוא חזר מאז במלוא הכוח לתוך הזירה המנייתית, כאשר המוסדיים והקרנות נשארו בטריטוריה השלילית. דהיינו בעמדת מינוס נטו על סוג זה של השקעות.

 

בסה"כ, אין חדש תחת השמש. דרגות שונות של מיומנות ותחכום ייקבעו את זרימות ההון. כך היה תמיד. היתרון של הזמן החדש הוא שאנו יכולים להיות מודעים לכך הרבה יותר טוב בימי המידע האינסופי הזמין ברשת והמופץ ללא שליטה מרכזית. כמה מאותו ציבור קונה מודע לאותן תנועות כסף? יחסית מעט. לכן, כנראה, נחזה שוב בבלתי נמנע גם כאשר חלק מן הכתובת הייתה כבר כתובה על הקיר.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל