התגובות בשוק להודעת הריבית של בנק ישראל >> הכדור במגרש של ה-FED וה-ECB

הריבית בארץ תישאר נמוכה עוד זמן רב

 

 
עפר קליין ,צילום: יונתן בלוםעפר קליין ,צילום: יונתן בלום
 

עידו אסייג
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
23/11/2015

תגובת גיא יהודה, כלכלן בכיר במערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות, להחלטת הריבית:

החלטת הריבית הייתה צפויה לחלוטין ומהבחינה הזו בנק ישראל יכול להכתיר את ההכוונה העתידית (Forward Guidance) כהצלחה, שכן כל 20 הכלכלנים הנסקרים ע"י בלומברג, בשונה מהחלטות הריבית הקודמות, צפו כי הריבית תיוותר על כנה.
בהסתכלות קדימה, הפחתת ריבית או כל צעד מרחיב אחר אינו על הפרק והריבית צפויה להיוותר ברמתה בחודשים הקרובים.
בנק ישראל להערכתנו, יעלה את הריבית רק לאחר שתי העלאות ריבית בארה"ב כך שהריבית לא צפויה לעלות לפני אמצע שנה הבאה. לכן, אנו מצפים לראות את בנק ישראל מאותת על כך בהודעותיו תוך מספר חודשים על ידי שינוי נוסח ההכוונה העתידית בהודעת הריבית.

איילת ניר הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות: הריבית במשק תישאר על כנה לפחות עד מחצית 2016 - אנו לא צופים כי בבנק ישראל ימהרו להעלות את הריבית בעקבות ארה"ב
 
החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה אינה מפתיעה ולמעשה היתה בקונצנזוס.
 
המשתנים המקרו כלכליים אינם תומכים בשינוי של המדיניות המוניטרית בישראל. מחד, קצב הצמיחה ברבע השלישי של השנה עמד על 2.5%, תוך שיפור בהשקעות במשק וביצוא, אך האינפלציה במשק מוסיפה להיות נמוכה בין היתר בשל החלטות הממשלה, והסיכונים לאינפלציה ולצמיחה נותרו, בשל חולשת הכלכלה העולמית.
 
רמת הריבית המוניטרית הנוכחית מרחיבה מאד ומוסיפה לתמוך ברמת הפעילות הכלכלית, מתוך בחינת תמונת המצב הנוכחית והסיכונים הקיימים לה.
 
בחודש דצמבר צפוי הפד להעלות את הריבית בארה"ב לראשונה מזה תקופה ארוכה. אנו לא צופים כי בבנק ישראל ימהרו להעלות את הריבית בעקבות ארה"ב, שכן שיעור האינפלציה במשק צפוי להיות נמוך מהיעד עד לסוף 2016, ובבנק ישראל ישמחו בוודאי אם פער הריביות שייפתח בעקבות העלאת הריבית בארה"ב, יחליש את השקל, ישפר את כושר התחרותיות של היצואנים, וילחץ מעט את האינפלציה כלפי מעלה.
 
ככל שקצב עליית הריבית בארה"ב יהיה מתון, והוא צפוי להיות מתון, כך יגדל פרק הזמן הצפוי בין עליית הריבית בארה"ב לעליית הריבית בישראל.
 
אנו מעריכים כי הריבית במשק תישאר על כנה לפחות עד מחצית 2016.

תגובת עופר קליין להודעת הריבית - הריבית ללא שינוי המפתח בידיים של ה- FED וה- ECB

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז, בהתאם להערכתנו ובהתאם להערכות מרבית החזאים.

להערכתנו, החלטת בנק ישראל הופכת להיות יותר מורכבת בתקופה האחרונה לנוכח השונות הצפויה במדיניות FED מול מדיניות ה-ECB. נזכיר, שכרגע השוק צופה בהסתברות גבוהה העלאת ריבית בארה"ב בדצמבר ומנגד הורדת ריבית בגוש האירו.
 
להערכתנו, בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות האינפלציה צפויה לטפס לתוך תחום היעד של בנק ישראל ללא מאמץ מיוחד (בשל עליית שכר המינימום, התייצבות במחירי הסחורות וצמיחה כלכלית אפילו אם מתונה). הגורם העיקרי שמאיים כרגע על השגת היעד הוא שער החליפין. התחזקות של השקל מול סל המטבעות גם פוגעת ביצוא ובצמיחה, וגם מורידה את מחירי המוצרים והסחורות המיובאים.
 
אם הפד אכן יעמוד בציפיות ויעלה את הריבית בדצמבר, הדבר יביא לפתיחת פערי הריבית שקל דולר ולהיחלשות של השקל מול הדולר. מנגד, אם גם הECB  אכן יעמוד בציפיות ויוריד את הריבית בדצמבר - הדבר יביא להתחזקות של השקל מול האירו, ואז נשאלת השאלה איזה אפקט חזק יותר ומה יקרה לשקל מול סל המטבעות? אם השקל ייחלש מול סל המטבעות בנק ישראל צפוי להמשיך ולהחזיק את הריבית ללא שינוי לפחות עד אמצע 2016, אם השקל יתחזק מול הסל, בנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי אפילו זמן ארוך יותר ואפילו יכול להחזיר לשולחן (לצד המשך רכישות המט"ח) גם כלים אחרים כמו הורדת הריבית שכבר הפסקנו לדון בהם.
 
בהודעה לא ניתן כל רמז בדבר אפשרות ממשית להרחבה נוספת במדיניות הבנק, פרט לפסקה המסכמת את הנימוקים להחלטה, שנשארה כמעט ללא שינוי בחודשים האחרונים ולפיה "בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו".
 
הכדור נמצע במגרש של ה- FEDוה ECB-ובנק ישראל יגיב לפי הצורך.
 
אילן ארצי מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות הלמן אלדובי בתגובה להחלטת הריבית: 

בנק ישראל ממשיך לתמוך במדיניות מרחיבה אך מבין שהורדת ריבית לא תתרום לצמיחה.  בנוסף, העלאת ריבית בארה"ב נראית קרובה מתמיד וזה לבדו צפוי לתמוך בהיחלשות השקל, בייצוא ובפעילות העסקית

בנק ישראל ממשיך לתמוך במדיניות מוניטרית מרחיבה אך עם זאת הוא מבין כי כלי הריבית כבר מזמן איבד מיכולת ההשפעה שלו על השוק. נתונים שהתפרסמו לאחרונה כמו- צמיחת המשק ברבעון האחרון,

המדד המשולב ונתוני האבטלה תומכים בהחלטת בנק ישראל שלא להפחית את הריבית על אף ההרעה בתחזיות הצמיחה ל-2015-16 ונתוני האינפלציה הנמוכים מהיעד.

בנוסף, הפחתת ריבית נוספת תתמוך בהמשך עליית המחירים בשוק הנדל"ן – תוצאה בלתי רצויה בתקופה הנוכחית. כמובן שמעבר לשיקולים אלו, הסבירות הגבוהה לעליית ריבית בארה"ב כבר בפגישה הקרובה שתערך בדצמבר מאפשרת לבנק ישראל לדחות קבלת החלטה לתמיכה בייצוא ובפעילות העסקית עד לאחר בחינת ההשפעות של המהלך. בכך בנק ישראל משאיר לעצמו "כדור אחרון במחסנית" לפני שיעלה הצורך במהלכים אחרים כגון הרחבה כמותית. 
 
ניסן סולטן, סמנכ"ל התפעול של חברת בטוחה משכנתאות, התייחס להחלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה וציין:

"בנק ישראל ממשיך עם המדיניות המוניטרית העקבית ומשאיר את הריבית על כנה ברמה של 0.1%. גל הטרור שפקד את צרפת והכוננויות באירופה מחשש לגל טרור נוסף עלול לפגוע בייצוא הישראלי (ע"י החלשות גוש היורו) , כמו גם בסיכויי המשק לחזור לצמיחה, מה שנתן משקל נוסף להחלטה להשאיר את הריבית על כנה.  מנגד, בארצות הברית מתחזקות ההערכות כי הריבית תעלה בחודש דצמבר. סגן יו"ר הבנק הפדרלי ונגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר אף רמז לכך ואמר כי "הפד עשה כמיטב יכולתו כדי להכין את השווקים הבין לאומיים לריבית גבוהה יותר"- האם אנו נכנסים לעידן חדש/ישן ובקרוב נראה עלייה בריבית? רק הזמן יגיד".

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב בתגובה להחלטת הריבית: 

"החלטות הריבית האחרונות משפיעות אולי על איתמר מדיקל שעוסקת בדיאגנוסטיקה של הפרעות שינה. לבנק ישראל אין הרבה ברירות. הריבית לא תעלה, בוודאי לא לפני שייפתח פער ריביות מול ארה"ב ולרדת אין לאן, והורדת ריבית עלולה להתפרש על ידי השוק כצעד קיצוני שמעיד על הרעה כלכלית ותגרור תגובות שליליות בשווקים. כדאי לשים לב לציפיות של בנק ישראל שהריבית בארה"ב תחל לעלות בקרוב, אולי אף בדצמבר, בעוד שבאירופה ובשווקים מובילים אחרים ההרחבה המוניטרית צפויה להימשך ואף להעמיק, דבר שיגרור בסבירות גבוה התחזקות של הדולר בטווח הקרוב והבינוני. למרות שבנק ישראל צופה שההרחבה המוניטרית בישראל תישאר לזמן רב, בעולם מבינים שריבית אפסית לאורך זמן מסוכנת לכלכלה לא פחות מהעלאת ריבית בעיתוי שיכול להיחשב למוקדם מדי, ולכן נראה שהעלאת ריבית בישראל תהיה מושפעת יותר מהחלטות הבנק המרכזי האמריקאי, מאשר מכלכלת ישראל, אלא אם זו תחווה תנודתיות משמעותית לחיוב או לשלילה".

עוזי לוי, אנליסט ראשי, אינפיניטי מחלקת מחקר - יעד גרעון של 2.9% טוב למשק

המדד המשולב למצב המשק לחודש אוקטובר עלה ב – 0.3%. בהתייחס למרכיבי המדד המשולב, ניתן לראות כי יבוא מוצאי צריכה בחודש אוקטובר זינק בשיעור של 10.8% וכן יבוא התשומות לייצור זינקו בשיעור של כ – 5%. תרומה נוספת למדד מגיעה מסעיף שיעור המשרות הפנויות מסך המועסקים במגזר העסקי אשר עלה בשיעור של כ – 3.2% בדומה לקצב עלייתו בחודשים האחרונים. כל אלה מסמנים בברור כי הפעילות הצרכנית והיצרנית במשק נמצאת במצב טוב יחסית, דבר אשר בא לידי ביטוי גם במדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. 

לאורך כל השנה האחרונה היה ברור לבנק ישראל כי תהליך ירידת המחירים איננו נובע מצד הביקוש ולכן השכיל לא לפעול ולהשתמש בכל כליו. בנק ישראל גם הבין לאורך השנה כי "ארגז הכלים" שלו הולך ונהיה מוגבל ולפיכך, במצב זה קשה להבין את התייחסות הבנק לתקציב הממשלה הנוכחי כאשר הוחלט על יעד גרעון של 2.9%. אם הצד המוניטארי נמצא לקראת מיצוי כליו האלמנטריים, הצד הפיסקלי הופך להיות מכריע – ויפה שעה אחת קודם. אנו ממשיכים להחזיק בהערכה כי הריבית הנוכחית תלווה אותנו זמן לא קצר גם לאחר העלאת הריבית בארה"ב במידה ותתרחש בקרוב. 

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי ישראל בקבוצת פיוניר:

"מול בנק ישראל עומדת היום דילמה קשה: מצד אחד, תחזיות האינפלציה והצמיחה מצביעות על האטה משמעותית במשק מה שמרמז על צורך בהרחבה מוניטרית. מנגד, בנק ישראל יודע שהגדלת הפעילות המוניטרית תביא להעצמת ניפוח בועות בשוק ובראשן בועה בנדל"ן. בחודש האחרון פורסמו שני דיווחים סותרים על מחירי הנדל"ן: האחד של משרד השיכון והשני של השמאי הממשלתי. על פי משרד השיכון המחירים ירדו ואילו לפי השמאי הממשלתי המחירים עלו. המשותף לשני הדיווחים הינו שמספר העסקאות ירד ברבעון השלישי, מה שמראה על התקררות בשוק הנדל"ן, נתון אשר יכול להגדיל את מרווח התמרון של בנק ישראל".

חן הרצוג, כלכלן ראשי, BDO Consulting Group:

"המשק הישראלי נמצא במצב של האטה כלכלית, והאינדיקטורים האחרונים מעידים על ירידה ביצוא ובהשקעות במשק. המשק נמצא כבר תקופה ארוכה בסביבה של ריבית אפסית, ולכן כלי הריבית כבר איננו אפקטיבי כדי להביא להאצת הצמיחה. במצב זה של האטה כלכלית בתנאי ריבית אפסית, הכדור עובר למדיניות הממשלתית, שצריכה לשאת לבדה במשימה של החזרת המשק לתוואי של צמיחה. הבעיה היא, שתקציב המדינה שאושר בשבוע שעבר, אינו כולל צעדים מספקים לעידוד הצמיחה והאצת ההשקעות במשק.  הירידה בהשקעות במשק, למרות סביבת הריבית הנמוכה מעידים בבירור על כשל שוק המחייב התערבות חירום ממשלתית, הן באמצעות הגדלת ההשקעה בתשתיות ע"י הממשלה והן באמצעות עידוד השקעות המגזר הפרטי. אולם תקציב המדינה שאושר אינו כולל את הצעדים הנדרשים לעידוד השקעות במשק, וגרוע מכך, רמת ההשקעות בתשתיות תחבורה על פי תקציב 2016 היא הנמוכה ביותר בשבע השנים האחרונות".

רו"ח בועז צליח, מנכ"ל בית ההשקעות "טופ אלפא": 

"בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית במשק לחודש דצמבר על כנה, החלטה זו נראית צפויה לאור התפתחויות המאקרו האחרונות בעולם ובמשק הישראלי והצהרת הבנק כי מהלך נוסף של הורדת ריבית יתרחש רק תחת תנאים דרסטיים. תומכים במהלך זה הם נתוני הצמיחה של המשק הישראלי לרביע השלישי של 2015, אשר נכון לעכשיו הינם מעודדים ומראים התאוששות קלה של המשק כאשר הפעם הגידול היה לא רק בצריכה הפרטית אלא גם ביצוא. למרות מדד המחירים החיובי לחודש אוקטובר נראה כי סביבת האינפלציה עדיין שלילית וכי רק בטווח הבינוני היא תתכנס לקצה התחתון של טווח בנק ישראל. עם זאת, כרגע לא נראה כי מהלך נוסף של הורדת ריבית יתרום במשהו להתכנסות לגבול יעד יציבות המחירים ולא מן הנמנע כי שיקול זה עמד מול עיניה של הועדה המוניטרית בהחלטתה להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית. בנוסף, לא ניתן לפסול כי אחד משיקולי הבנק היה הסבירות בה יעלה הפד את הריבית בארה"ב בהחלטתו הבאה בדצמבר. לאור נתוני התעסוקה החזקים והאינפלציה החיובית בארה"ב רוב טיעוני הפד בנוגע לאי העלאת הריבית, כפי שטען בחודש אוקטובר, התפוגגו. אם נוסיף לכך את דעותיהם של ראשי הפד כפי שהשתקפו בפרוטוקול הישיבה האחרונה ניתן להניח כי ההסתברות להתחלת מהלך העלאות ריבית בארה"ב גדלה בצורה ניכרת. תחת הנחה זו ייתכן מאד ובנק ישראל החליט להמתין ולראות כיצד ינהג מקבילו האמריקאי בפגישתו הבאה. להערכתנו מהלך זה לא הפתיע את השווקים ולא צפוי שנראה תנודות מהותיות בשוק אגרות החוב".

דודי מייזליק, מנהל אגף משכנתאות בבנק מרכנתיל:
 
הביקוש לדירות  פחת  בחודשים האחרונים ומחירי הדירות בחלק מהישובים התייצבו. השינוי במגמה נובע הן מהעובדה שרוכשי דירה ראשונה והצעירים "יושבים על הגדר" מתלבטים ולא ממהרים לרכוש דירות.
ההמתנה, היא ככל הנראה, עד להשפעת השינויים בשוק הנובעים מתוכנית המחירים למשתכן שאמורה להשפיע על מחירי הקניה בכ- 20% ולא רק בפריפריה אלא, על פי פרסומים אחרונים, גם על מחירי הדיור במרכז.
גם המשקיעים  שהיוו עד עתה כ- 25% מהשוק , יצאו מהשוק – הן בשל העלאת מס הרכישה ל- 8% והן בשל העובדה שרבים מהם השלימו את הרכישות עד לסוף חודש יוני וכרגע, הם מדירים את רגליהם משוק הדיור.
סימנים ראשונים לירידה במחירי הדיור בחלק מהאזורים שפורסמו ע"י הלמ"ס מחזקים את הציפיות בשוק הדיור ליציבות מחירים ואפילו לירידה קלה.
 
מן הצד השני, סביבת הריבית הנמוכה המאפיינת את השוק מזה תקופה ארוכה מהווה גורם כמעט יחיד שעדיין תומך בביקוש בשוק הדיור. שיעור הריבית הנמוך הניתן בהלוואות המשכנתא מהווה עדיין זרז בביקוש לדיור .
הריבית הנמוכה מאפשרת החזר חודשי סביר להלוואה גם במחירים גבוהים של דירות הגוררים צורך בהלוואת  משכנתא בסכום ניכר.








הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x