יניב חברון
31/12/2015
נשארים ב"הולד" – בארה"ב הריבית אמנם עלתה, אך נראה שכאן אנחנו עדיין רחוקים מנקיטת פעולה בכיוון דומה (אם כבר להיפך). זה נכון שבבנק ישראל עדיין לא מאותתים על נקיטה בפעולה ואפילו המשפט לפיו "הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו..." עדיין אינו מספיק כדי לשכנע שהורדת ריבית בישראל הנה קונקרטית בטווח הזמן הקרוב. מצד שני אין ספק שציפיות אינפלציה כל כך נמוכות, לאחר שנה שנייה ברציפות של דיפלציה, בהחלט עשויות להיות בעייתיות. בסך הכל בבנק ממשיכים לתלות את סביבת האינפלציה הנמוכה בטווח הקצר בגורמים החד- פעמיים, שהם כמובן הירידה במחירי הנפט והסחורות והורדות המחירים היזומות של הממשלה. מציינים את מדד חודש נובמבר שהיה נמוך מהציפיות המוקדמות, את הירידה בציפיות החזאים וגם את הציפיות השליליות המגיעות משוק ההון. מצד שני, מקפידים להדגיש את העובדה שללא הפחתות המחירים החד פעמיות ובניכוי מחירי האנרגיה היה מדד המחירים לצרכן מציג שיעור עלייה של 0.8% ב-12 החודשים האחרונים. נראה שבבנק ישראל מתחילים להפנים שהאינפלציה בשנתיים הקרובות תתקשה לעמוד ביעד. משוק ההון נגזר שהאינפלציה בכל אחת משלושת השנים הקרובות לא תגיע לתחום היעד. להערכתנו, גם בבנק מקווים להתייצבות במחירי הנפט ולסיום הפחתות המחירים החד פעמיות של הממשלה שישפרו את הציפיות, אחרת יאלצו לפעול.
לא שוכחים את היצוא- ההודעה אמנם מציינת את השיפור הקל ביצוא בחודשים אוקטובר- נובמבר, אך מדגישה עוד יותר את רמתו הנמוכה יותר בהשוואה לחודשים הקודמים ובמיוחד את הפגיעה שיוצרת הירידה במחירי הסחורות בחלק מענפיו (גורמים חיצוניים כבר אמרנו?!). גם במסיבת העיתונאים שלאחר ההודעה, שלחה הנגידה "עקיצה" אל עבר הממשלה כאשר ציינה שלא ניכר לאורך זמן גידול ביצוא ובהשקעות- דבר שהינו בעל חשיבות וצורך נקיטה בצעדי מדיניות (מצד הממשלה כמובן...) בעלי אופי ארוך טווח.
גם בחטיבת המחקר הפכו "יוניים" יותר- תחזית הצמיחה לשנת 2016 הונמכה לרמה של 2.8% מרמה של 3.3% בתחזית הקודמת ואילו תחזית האינפלציה נחתכה ב-0.8 נקודות אחוז לרמה של 0.6%, משמעותית מתחת ליעד והערכה יונית במיוחד גם בהשוואה לעבר. גם מבחינת גובה הריבית, כלכלני הבנק התיישרו עם תחזיות השוק, והעריכו כי הריבית תעלה רק בסופה של שנת 2016. בדומה לוועדה המוניטרית, גם בחטיבת המחקר תולים את ההשפעות השליליות על הכלכלה המקומית בעיקר בגורמים החיצוניים ואף מדגישים כי גם הסיכונים לתחזית לשנתיים הבאות מקורם בעיקר בגורמים אלה, ובעיקר- בקצב צמיחת הסחר העולמי והתפתחות מחירי הנפט, שכידוע הכבידו במיוחד במהלך השנה החולפת.
לא נלחמים בקארמה- כבר ציינו שנראה שבבנק ישראל החליטו לוותר על יעד האינפלציה לשנתיים הקרובות. זה נכון שבבנק מקפידים להדגיש את העובדה שהשוני במדיניות המוניטרית שבין ארה"ב ואירופה והעובדה ש"ישראל נמצאת ביניהן" היא התומכת העיקרית בהותרת הריבית על כנה. עם זאת, אנו מעריכים שדווקא פעולות הממשלה להורדת המחירים הן אלו שגרמו לבכירי הבנק לוותר בינתיים על יעדם המרכזי. לאור הרחבת המדיניות המוניטרית באירופה וצמצומה בארה"ב הייתה יכולה להיווצר עבור מקבלי ההחלטות המקומיים "הזדמנות פז" להורדת ריבית בשוק המקומי, כזו שתביא להיחלשות המטבע ותשפר את מצבו של היצוא המקרטע. מצד שני, ייתכן שבבנק ישראל הגיעו להבנה שהורדת ריבית נוספת תכניס אותם למאבק ישיר עם האוצר, שם לא רוצים לראות ריבית נמוכה עוד יותר, במיוחד לאור הצהרותיהם להורדת המחירים ברחבי הארץ ובשוק הדיור בפרט.
הגורמים להחלטת בנק ישראל כפי שהם מתוארים בהודעה:
-
סביבת האינפלציה– בחודש נובמבר ירד המדד ב- 0.4%, לעומת ירידה של 0.2% שצפו בממוצע החזאים. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-3.1%. הציפיות לאינפלציה משוק ההון עומדות על 0.1%-. החזאים צופים עלייה של 0.5% ב-12 המדדים הקרובים והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים עומדות על 0.2%.
-
האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על כך שסביבת הצמיחה המאפיינת את התקופה האחרונה, כ-2.5%, נמשכת גם ברבעון הרביעי.
-
הערכת חטיבת המחקר- האינפלציה צפויה לעמוד בסוף הרבעון הרביעי של 2016 על 0.8%, ולחזור לתוך תחום היעד ב-2017. ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמה של 0.1% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2016 ולעלות לרמה של 0.25% בסופה. התוצר צפוי לצמוח ב-2.8% ב-2016 וב-3.1% ב-2017.
-
מאז הדיון המוניטארי האחרון, נחלש השקל מול הדולר ומול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-0.4%, ומול האירו הוא נחלש ב-2.9%.
-
הפעילות הכלכלית העולמית- הנתונים שהתקבלו החודש מצביעים על שיפור בפעילות בשווקים המפותחים ועל המשך ההאטה במשקים המתעוררים. כמו כן, החל תהליך היפרדות במדיניות המוניטרית של הגושים הגדולים.
-
שוק הדיור- סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן נותר בנובמבר ללא שינוי וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-1.9% נמוך מהממוצע בשלוש השנים האחרונות.
עד סוף 2016 אפשר לשכוח מהעלאת ריבית
ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים הנגזרות משוק ההון עומדות כיום מתחת לרמה של 0.3%-. השאלה הגדולה היא האם בבנק ישראל ימשיכו בתקופה הקרובה לתלות את האינפלציה השלילית וחשוב יותר, לתלות את ציפיות האינפלציה השליליות בגורמים אקסוגניים כמו מחירי הנפט והסחורות. בנוסף, נשאלת השאלה עד כמה בבנק מתייחסים למחיר הנפט הנמוך ולהפחתות המחירים החד- פעמיות המקומיות כמספקים רוח גבית לצרכן המקומי, או ככאלו המסכנים את הצמיחה בשל ההכבדה שהם יוצרים על ציפיות האינפלציה. להערכתנו, במידה ומחיר הנפט יעלה לרמה של 50$ והציפיות ישארו ברמה הנוכחית- פלוג תפעל (על אף כל האמור לעיל על מדיניות האוצר). מצד שני, גם בנטרול השפעת הנפט, בנק ישראל עדיין לא הולך להשיג את יעד האינפלציה בשנה הקרובה, כאשר לצד הנפט קיימים בשוק המקומי גורמים דיס-אינפלציוניים רבים שהממשלה מעורבת בהם. ובכל זאת, האיום הגדול הקיים כיום על השווקים בעולם וזה בעל הפוטנציאל להפוך ל"ברבור שחור", הוא מחירו של "הזהב השחור". הערכתנו כידוע היא שמחירי הנפט יעלו בחזרה לרמות של 60$ ואף למעלה מזה בשנה הקרובה ולכן, למרות הפוטנציאל, הנפט לא באמת יהפוך ל"ברבור שחור" ויתרה מכך- יתרום להעלאת רמת המחירים המקומית והעולמית.
יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס,
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
