פסק דין מהפכני ניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, קובע כי על רשם החברות לרשום עיקולי מניות ברישומיו - לאלתר.
פסק הדין הושג לאחר מאבק ארוך שנים, בין עוה"ד אלי גרונדשטיין לבין רשם החברות, בפרשיית עוקץ-משקיעים בעיסקת נדל"ן בחו"ל ואי כיבוד הסכם פשרה מצד איש עסקים ישראלי ,שניהל עסקיו שם באמצעות חברה מקומית.
בשנת 2011 הטיל ביהמ"ש השלום,לבקשת עו"ד גרונדשטיין צוי עיקול על רכושו של איש העסקים הישראלי הנתבע ובין היתר על מניות חברה ישראלית שהחזיקה נכס נדל"ן שלו בישראל (חברת גוש/חלקה). משהתברר כי החברה אינה פעילה ולא מנהלת רישומים נדרשים כדין, פנה עו"ד גרונדשטיין לרשם החברות, בבקשה לרשום עיקול על מניות החברה,המתנהלים ברישומיו ,שכוללים את רישומי כל החברות בארץ ומהווים מידע פתוח לעיון הציבור. פנייתו לרשם החברות הושבה בסירוב, בטענה כי הרישומים ברשם החברות הינם הצהרתיים בלבד, ואין הם מעניקים זכויות.
עו"ד גרונדשטיין הגיש תביעה לביהמ"ש המחוזי נגד החלטת רשם החברות, וזה קיבל את טענותיו, והורה לרשם החברות לרשום את העיקול על מניות החברה ברישומיו. רשם החברות הגיש ערעור על ההחלטה לביהמ"ש העליון, באמצעות פרקליטות המדינה , בשנת 2013.
לפני מספר ימים, דחה הרכב של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון, בראשות אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית - את ערעור פרקליטות המדינה, והורה לרשם החברות לרשום באופן ידני את עיקול המניות בתיק החברה הנתבעת - לאלתר.
כמו כן, הורו שופטי ביהמ"ש העליון לרשם החברות, לרשום עיקולים על מניות בחברות באופן ידני לאלתר החל מפברואר 2016 עפ"י טפסים שינפיק הרשם באתר שלו באופן ממוחשב, והחל מספטמבר 2016 הרישום ייעשה באופן מקוון וישיר והמידע על העיקולים יהיה פתוח לציבור הרחב, באופן מקוון.
לדברי עו"ד גרונדשטיין, ההלכה החדשה, אילו נתקבלה לפני מספר שנים, הייתה ודאי מונעת מספר רב של פרשיות שעלו לראש הכותרות, וביניהן פרשת הונאת המשקיעים לכאורה של חברת יו-טרייד, פרשיית קווי אשראי, פרשיית אלי רייפמן וחברת אמבלייז, ופרשיות רבות נוספות שסבבו סביב מכירת מניות ושרשורן, ללא ידיעה, או תוך התממות, על כי מניות אלה מעוקלות.
לדברי עו"ד גרונדשטיין, להלכה החדשה ישנן משמעויות כבדות משקל גם במישור האזרחי. כך ניתן יהיה מעתה להפעיל עיקולים על מניות (ואולי אפילו על אופציות) שבבעלותו של מי מבני זוג הנמצאים בהליכי גירושין –כדי למנוע הברחות רכוש ע"י אחד מבני הזוג.
ההלכה החדשה משנה משמעותית את המצב המשפטי בישראל, לפיו רשם החברות ,מאז היווסדו,היה מסרב תמיד לרשום צווי עיקול של בתי משפט והוצאה לפועל על מניות בחברות, בטענה כי הרישום אצלו הוא הצהרתי בלבד ואינו יוצר זכויות.
לדברי עו"ד אלי גרונדשטיין, הדבר יצר שוני קיצוני בין חברות שמניות עוקלו, לבין עיקולי רכב במשרד הרישוי או עיקולי נכסי נדל"ן בלשכות לרישום מקרקעין. "כך, כאשר אדם פונה לרכוש רכב או דירה שהוטלו עליהם עיקולים ושיעבודים, הוא חשוף לרישומי העיקולים ברישומי הטאבו ומשרד הרישוי , בעוד שמי שפונה לרכוש חברה או מניות בחברה, לא יכול לדעת כלל, כי מוטל עליהם עיקול" אומר עו"ד גרונדשטיין.
"יצא אפוא, שאם ביהמ"ש, או רשויות גביה כגון :רשות המיסים,רשויות מקומיות ועוד,היו מטילים עיקול על מניות חברה והעיקול לא נרשם בספרי החברה , עדיין, ניתן היה למכור את המניות, ואת החברה כולה, לאדם אחר, שאיננו יודע כלל על העיקול, או שעושה עצמו כאילו איננו יודע על העיקול". אומר עו"ד גרונדשטיין.
לדבריו, הטענה המרכזית שעלתה פסק הדין היא שטובת הציבור לדעת גוברת על טענת הרשם - שמדובר בפעולה רישומית גרידא,שעולה לציבור כספים מיותרים ואיננה מביאה לו כל תועלת.
בעקבות פסק הדין, החל משנת 2016 יהיה ניתן לדווח באופן מקוון לרשם החברות על עיקול מניות החברה, והביטוי לכך יהיה בפלט (נסח) שמפיק רשם החברות, שניתן יהיה לעיין בו, בכפוף לתשלום אגרה, בפרטי החברה.
"עוקץ המשקיעים שהוליד הלכה חדשה"
ראשיתו של המאבק המשפטי בין עו"ד גרונדשטיין לרשם החברות החל בדצמבר 2011, אז הגיש עו"ד גרונדשטיין בקשה לעיקול זמני על מניותיו של איש עסקים ישראלי שניהל עסקיו בחו"ל באמצעות חברה מקומית שם , בעילה של "עוקץ" משקיעים ואי-כבוד הסכם פשרה.גם אם ניתן היה לתבוע אותם בחו"ל לא היה להם שם רכוש לממשו,ועל כן הוגשה התביעה בארץ,לרבות עיקולים זמניים על חלק מרכושו של איש העסקים בישראל שכלל ,בין היתר,מניותיו בחברה בישראל.
הבקשה לעיקול זמני התקבלה ע"י ביהמ"ש השלום בתל אביב, והפכה לעיקול קבוע בפסק הדין הסופי.
מכיוון שהחברהלא היתה פעילה, לא ניהלה רישומים כנדרש בחוק בישראל ולא ניתן היה היה ניתן לרשום את העיקול בספריה, פנה עו"ד גרונדשטיין לרשם החברות בבקשה לרשום צו עיקול מניות ברישומיו, אך סורב (12.1.2012).
כפועל יוצא מהסירוב, הגיש עו"ד גרונדשטיין לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה כנגד רשם החברות לאישור העיקול, וזכה ב-30 לינואר 2013, בפסק דין, שחייב את רשם החברות לרשום צו עיקול מניות ברישומיו, ולשלם לעו"ד גרונדשטיין הוצאות שכר טרחה.
ברשם החברות לא אהבו את הפסיקה, והגישו באמצעות פרקליטות המדינה, ערעור לבית המשפט העליון. כמו כן פנתה פרקליטות המדינה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין עד ההחלטה הסופית של בית המשפט העליון- ונענתה בחיוב.
לאורך שנתיים וחצי התנהלו בבית המשפט העליון מספר מועט של דיונים בערעור, ולאחר הגשת הסיכומים בכתב , קבעו לאחרונה (5.1.2016) שלושת שופטי העליון, כב' השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, פסק דין מהפכני, לפיו צו העיקול על מניות הנתבע יירשם מיידית באופן ידני, ורשם החברות יחויב מיום 1.2.2016 לרשום עיקולי מניות של חברות ברישומיו זמנית באופן ידניומיום ה-1.9.2016 יתאפשר הרישום באופן מקוון, כאשר ציון העיקול יימצא בפלט החברה – ויהיה חשוף לעיני כל.