מתקפה חסרת תקדים של ראשי הארגונים הכלכליים על הרגולציה >> הרגולטורים משתלטים על חיינו

מתקפה חסרת תקדים של ראשי הארגונים הכלכליים על הרגולציה. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל,  יצא במתקפה חריפה על הרגולציה.  "האם אתם באמת חושבים כי אתם חיים במדינה חופשית? הרגולטורים משתלטים על חיינו, כמו טוויה של קורי עכביש. מהלך ועוד מהלך, מסת הרגולציה הופכת לשמיכה כבדה של קורי עכביש החונקת אותנו. הרגולציה מתערבת ביחסים בין אדם לחברו, בין עסק לעסק, בין עסק ללקוחותיו, ותמיד מוצאים סיבה טוב לעשות עוד מהלך. האמת היא שאנחנו חיים במציאות שבה המסה האדירה של הרגולציה, של דרישות ודיווחים, חונקת את חופש הפרט וחופש העסקים".

יהודה (יודק'ה) שגב, מנכ"ל התאחדות התעשיינים הדגיש כי "המגזר העסקי נמצא תחת מתקפה בלתי הגיונית שלא היתה כמוה בשנים האחרונות. אלפי חוקים הנוגעים למגזר העסקי, מעל 200 חוקים רק בתחומי העבודה. 90% מהם חקיקה פרטית, פופוליסטית, המטילה עוד ועוד עול על בעל העסק, בעל המפעל וכל העסקים במדינת ישראל. בהשוואה בינלאומית, כמות החוקים שמייצרים במושב אחד של כנסת ישראל שווה לכמות החקיקה שמיוצרת בפרלמנט הבריטי בעשר שנים. הכל פופוליסטי!”.

שגב ולין דיברו בכנס המעסיקים ה-6 של עדיף, בשיתוף התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר. 

"כשאומרים אתגרים אנחנו כרגולטור חושבים גם על האיומים. אחד האיומים המרכזיים ביותר שמזהה המדינה במובן של שימוש לרעה בטכנולוגיה ופגיעה בעמיתים הוא העולם של מרכזי השירות", כך אמר בכנס יואב גפני, סגן בכיר לממונה על שוק ההון.

לדבריו, מרכזים אלו מתבססים על מערכות מידע שלאו דווקא כוללות את כל המידע הרלוונטי למבוטח, למשל אם יש לו פוליסות מקבילות בחברות אחרות. "השימוש בטלפנים שאינם מוכשרים לתת שירות ועושים שימוש לרעה במידע הוא בעינינו חמור מאוד. השיטות הן מאוד בעיתיות, למשל הסתרה שמדובר בשיחת מכירה. אנחנו מכריזים מלחמת חורמה על הדבר הזה – הן באכיפה והן באופן של מהלכים רגולטוריים. נטיל סנקציות ועיצומים שלא היו להם תקדים", אמר.

פרופ’ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) ציין כי הריביות כיום אפסיות ואפילו שליליות בכמה מדינות אירופה. “ישראל לא יוצאת דופן וגם פה הריביות אפסיות. במקביל יש הזדקנות אוכלוסייה ודברים אלה יוצרים חרדה אמיתית לרוב הציבור המתבגר והמבוגר. זו מציאות אובייקטיבית קשה ביותר. מבחינת חברות הפנסיה צריך לשנות דיסקט: נגמר העידן של השקעות בטוחות שמניבות תשואות נאות. יהיה צורך לחשב מסלול מחדש ולהקדיש מאמץ לתשואות ריאליות ארוכות טווח. הייטק מניב תשואות טובות לאורך זמן. קיים ניתוק בין חסכון לטווח ארוך לאפיקי השקעה שמניבים תשואה. הבורסה כיום לא מניבה תשואה ונצטרף לחולל שינוי אחרת כל אחד מאיתנו ימצא את עצמו מול שוקת שבורה”. 

טרכטנברג הוסיף כי הציבור חרד לעתידו ובצדק ועל כן בא בדרישה להבטיח פנסיה עתידית נאותה. “הציבור חרד מסטיות מאותה הבטחה וזה משתקף בוועדת הכספים. יש יוזמות חקיקה ורגולציה בוועדת הכספים. הבעיה היא חוסר ראיה מערכתית וזו בעיה בכל הקשר: רגולטור וגם ועדת הכספים מתייחסים למשהו נקודתי ולא לתמונה הרחבה. אני קורא לשר האוצר ומשרד האוצר שאני מוקיר לעשות פאוזה ולהסתכל על התמונה הכוללת ולבוא עם ראיה שמגינה על כל אחד מאיתנו אבל גם להסתכל על הנטל שמוטל על המעסיקים. שרי אוצר לדורותיהם לעתים נכנעים לפופוליזם. לא נוכל להמשיך לתפקד כמערכת לאורך זמן עם טלאי על טלאי ולא להסתכל על התמונה הגדולה”. 

בעקבות השינויים הדרמטיים שבעקבותיהם כל מעסיק במשק יצטרך החל מיולי הקרוב לבחור אם לקיים מכרז עצמאי או לצרף את עובדיו לקרן ברירת המחדל שתבחר המדינה, החליטו ב-WOBI להקים מערכת פשוטה המאפשרת לכל המעסיקים לקיים מכרז אינטרנטי. המערכת החדשה הוצגה על ידי מנכ"ל WOBI,  שרון גילר, בכנס. 

"התהליך הראשון הוא רישום תוך שמירה על אבטחת מידע, בתהליך קצר ופשוט. לאחר מכן נאפשר לשני סוגים של לקוחות להירשם למערכת – המעסיק עצמו או מיופה הכוח שלו שיכול להיות יועץ מס, רואה חשבון ואף סוכן הביטוח שלו. בהמשך יבחר המעסיק או מיופה הכוח בין קרן פנסיה לקרן השתלמות, שתי הדרישות להן הוא מחויב נכון להיום. בעתיד אנחנו נציע מוצרים נוספים", הבטיח גילר.