במהלך ביקורו בישראל נפגשתי עם מר בנט לים מנהל קרן הנאמנות ANGSANA המתמחה בחוב קונצרני באסיה, אין ספק שהתזמון של הפגישה מעניין במיוחד על רקע תגובות השווקים ל-BREXIT. עד כמה השוק האסיאתי מושפע מהתהליכים באירופה, והאם המשבר הפיננסי הבא הולך להגיע מסין?
1.בעקבות תוצאות ה-BREXIT, התשואות בשוק האג"ח העולמי הממשלתי ירדו, מתי להערכתך יגיע התיקון?
התיקון לא יהיה מהיר וחד, הסיבה לכך היא שהתהליך של אנגליה לעזיבת האיחוד האירופאי יקח כשנתיים, לכן במשך הזמן הזה עוד נראה עליות וירידות.
2.האם אג"ח קונצרני אסיאתי יציב יותר מאשר מאג"ח קונצרני אירופי?
הבעיה כיום בשוק האג"ח האירופאי, שהשוק מתומחר גבוה מדי בגלל הזרמת כספים של הבנק המרכזי, התשואה הממוצעת של אג"ח קונצרני באירופה יכול להגיע עד 5%, אם בהמשך הבנקים יפסיקו את הזרמת הכספים, האג"חים יהיו פחות אטרקטיביים כי חברות יכולות להגיע לפשיטת רגל ולכן יהיה פחות מסחר באג"חים.
לעומת זאת אג"ח קונצרני אסיאתי הוא לא ממש יקר, יש את החברות הגדולות כמו עלי בבא,לנובו והבנקים הגדולים שאגרות החוב שלהן נסחרות בתשואות נמוכות יחסית אולם שוק ה-HY האסיאתי עדיין נסחר בתשואות גבוהות מאוד. צריך לזכור שהמפתח להשקעה נכונה הוא אצל מומחים שמכיר את התרבות, הסביבה העסקית, רגולציה. תשואה של אג"ח קונצרני אסיאתי יכולה להגיע ל-8.5% במדינות כמו סין, הודו, אינדונזיה, פיליפינים.
3.האם התגובה של ראש ממשלת סין לי קיפינג, שיש לקבל החלטות משותפות כדי להבטיח יציבות בשווקים לאחר תוצאות משאל העם באנגליה היא נורה אדומה?
ראש הממשלה לי קיפינג אמר את הדברים כי רוצה לשמור רגיעה בשווקים, אך הזעזועים באירופה לא בהכרח יביאו למשבר בסין. החשיפה של הכלכלות האסיאתיות לבריטניה לא גבוהה במיוחד. רק 2.3% מהיצוא הסיני הוא לבריטניה ולכן אין ל-BREXIT השפעה מהותית על יציבות הכלכלה הסינית, עם זאת, תרחיש של התפרקות גוש היורו הוא כבר סיפור אחר שעשוי לגרום לתנודות חריפות בהרבה גם באסיה (בדומה לירידות שראינו ברבעון השלישי של 2011).
4.האם תופעה של בנקאות צללים בסין בעקבות דירות רפאים שנבנו, שאנשים לא קנו אותם יצרו חוב מתגלגל בין חברות הנדל"ן לבנקים.האם זה יכול לגרום למשבר כמו הסאב פריים בארה"ב בשנת 2008?
צריך להבין ששוק הנדל"ן בסין הוא לא רק מה שרואים בתקשורת, סין היא מדינה ענקית, בעשרים השנים האחרונות היא חוותה תנופת בניה משמעותית יש המון השפעה למגזרי התעשייה באזורים השונים, על שוק הנדל"ן ועל הבנקאות המקומית. באזורים בהם הכלכלה המקומית נשענת על סקטורים כגון מכרות ברזל ופחם, יצור של מיכון כבד, מלט וכו', יש כרגע מצ"ב של תפוקת יתר והיצף סחורה. אזורים אלו חווים הגירה שלילית ובעקבותיה יש עודף היצע של דירות. מנגד יש ערים רבות המתמקדות בתעשיות ושרותים מוטי צריכה כגון הי טק, פיננסים, יצור מוצרי צריכה וכו'. בערים אלו יש ביקושים חזקים מאוד לנדל"ן למגורים. אסור לפסול השקעה בשוק הנדל"ן בסין אבל גם אסור להשקיע בו בצורה רחבה מידי. צריך לערוך ניתוח דקדקני ולברור את החברות הנכונות. באופן כללי החברות המנפיקות חוב דולרי הן לרוב חברות ציבוריות גדולות בעלות סטנדרטים גבוהים יותר של שקיפות והתנהלות פיננסית, ובעלות נגישות גבוהה יותר למקורות מימון ועל כן הן מעניינות יותר להשקעה.
לגבי התופעה של בנקאות הצללים, גם כאן מדובר בתופעה מוגבלת יחסית שלדעתי לא תוביל למשבר כמו הסאב -פריים כי הדברים הם שונים. צריך להבין שהמינוף ברמת משקי הבית הוא מהנמוכים בעולם. הסינים חוסכים כ- 30% מהכנסתם בעוד האמריקאים חוסכים רק 5%-6%. טרם המשבר בארה"ב הרבה אנשים בעלי יכולת אשראי נמוכה לקחו הלוואות גבוהות מאוד כדי להשקיע בנדל"ן והבנקים לא עשו בדיקות נאותות מספיקות וסיפקו אשראי לאותם אנשים ולכן התפתחה לה בועה. לעומת זאת בסין שוק המשכנתאות לא מפותח כל כך. הציבור משקיע בנדל"ן ממקורותיו וכמעט ללא מימון חיצוני.
כמו כן הממשלה מודעת לתופעת בנקאות הצללים (חברות שמלוות לחברות אחרות וגופים פיננסים המייצרים מנגנוני הלוואה לחברות ופרטים).יש לה כלים להתמודד עם התופעה . צריך לזכור שגם אחרי הזרמת הכספים המאסיבית בשנה שעברה נותרו בקופת האוצר הסיני 3.43 טריליון דולר ביתרות מט"ח! ובשל היות סין יצואנית אדירה מייצרת המדינה מידי חודש יתרות מט"ח של 30-60 מליארד דולר! זהו כלי מוניטרי אדיר המאפשר לממשלה לבצע הזרמות נזילות משמעותיות ולחלץ כל גוף אותו הם רואים כחשוב סיסטמטית לכלכלה.
יכול להיות שכמה חברות נדל"ן יגיעו למצב של פשיטת רגל, בעיקר באזורי הספר אך הדבר לא ישפיע בצורה לדעתי דרסטית על שוק הנדל"ן בסין כי כמו שציינתי יש המון חברות נדל"ן בסין שבונות בהתאם לביקוש.
5.מה האסטרטגיה שלך כמנהל קרן נאמנות אסייתית?
הצוות שלי ואני מאוד ממוקדים על ניתוח פונדמנטלי - עורכים ניתוחים פיננסים של החברות, נפגשים עם ההנהלה, עורכים ביקורים במפעלים ומשוחחים עם ספקים ולקוחות. לאחר מכן אנחנו משלבים את ראיית המאקרו שלנו בהחלטה באילו מדינות להשקיע, באילו סקטורים להתמקד ומאלו להימנע או לצמצם חשיפה. חלק קטן מהפורטפוליו מושקע גם בחברות הקשורות לשוק האסיאתי אך אינן ממוקמות באסיה.
באופן כללי, 60% מאוכלוסיית העולם נמצא באסיה. הכלכלות האסיאתיות לוקחות חלק הולך וגדל מהכלכלה העולמית וכח הצריכה הגדול ביותר נמצא כעת באסיה ולא במערב. חשוב להחשף לשוק הזה, במיוחד על רקע רמת התשואות הגבוהה והשיפור ברמת השקיפות וההתנהלות התאגידית אך עדיין יש צורך להיות מאוד בררנים בעת ביצוע ההשקעות ולא להשקיע סתאם בצורה רוחבית שחושפת אותך גם לצד הפחות נעים של השוק.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.