תפנית בגוש האירו: הבנק המרכזי מעלה ריבית מול אינפלציה דביקה וחשש מסטגפלציה

בהתאם לציפיות, הריבית בגוש האירו תעלה ב-1/4 אחוז ל-2 אחוזים ו-4 עשיריות.

נציין כי הריבית עמדה על 4.5 אחוזים לפני שנתיים והופחתה מאז 8 פעמים.

העלאת הריבית נעשתה עקב כך שהאינפלציה בגוש האירו זינקה מ-1.7 אחוזים בתחילת השנה ל-3.2 אחוזים בחודש מאי, וחלפה בדרכה על פני רמת היעד של 2 אחוזים, ולמרות שהתוצר התכווץ 2 עשיריות ברביע הראשון של השנה, לראשונה מאז הרביע האחרון של 2022.

יצוין, כי גם בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה התגברה האינפלציה (מ-2.2 אחוזים בחודש ינואר ל-2.5 אחוזים בחודש מאי) וכמו כן סעיפי השירותים במדד עלו 3.5 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים, מה שמצביע על כך שהאינפלציה בגוש האירו עדיין "דביקה".

זאת ועוד, ציפיות האינפלציה של משקי הבית עולות אף הן ובחודש אפריל הסתכמו ב-4 אחוזים, פי 2 מרמת היעד. ככל שהצרכנים צופים אינפלציה גבוהה יותר, הם נוהגים להקדים את הוצאותיהם ובכך מקדימים למעשה את עליית האינפלציה בפועל.

הגורם המרכזי להתגברות המהירה של האינפלציה הוא כמובן המלחמה במזרח התיכון ולחצי המחירים שבאו בעקבותיה – בפרט דרך ערוץ האנרגיה. הדבר בא לידי ביטוי, לא במפתיע, בתחזית הכלכלית החדשה של הבנק המרכזי של אירופה, כך שתחזית האינפלציה התגברה (תעמוד על 3.0 אחוזים השנה, 2.3 אחוזים בשנה הבאה ו-2 אחוזים ב-2028) ואילו תחזית צמיחת התוצר הונמכה ל-0.8 אחוז בלבד השנה ו-1.2 אחוזים בשנה הבאה.

יצוין, כי לגבי ליבת האינפלציה – בניכוי מזון ואנרגיה – עומדת התחזית המעודכנת על 2.5 אחוזים השנה ו-2.2 אחוזים בשנה הבאה. בשני המקרים – ותחת שתי ההגדרות – האינפלציה לא תשוב לרמת היעד של 2 אחוזים לפני 2028, מה שמנבא מדיניות מוניטארית זהירה מאוד בהמשך.

לכך יש לצרף את האפשרות שהתמסורת ממחירי האנרגיה, הסחורות האחרות והשינוע למחירי המוצרים והשירותים לצרכן עדיין חלקית. לראיה, מדד המחירים ליצרן עלה כמעט 5 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים.

במבט קדימה, מן הסתם סימני השאלה סביב המצב במזרח התיכון רבים ואי הוודאות עדיין גבוהה. מאזן הסיכונים נוטה כעת לאינפלציה גבוהה יותר ולצמיחה נמוכה יותר ביחס לתרחיש הבסיס.

נכון, כלי הריבית לבדו לא יכול להתמודד עם תמהיל של התגברות אינפלציה והתמתנות צמיחת התוצר – מצב שבגרסתו החריפה יותר נקרא סטגפלציה, מה עוד שהמדיניות הפיסקאלית הנוהגת בגוש האירו מרחיבה ובכך תורמת ללחצי המחירים.

לכן, מדובר בהחלטה של תעדוף וניהול סיכונים בשלב זה. לא ניתן לשלול העלאות ריבית נוספות בהמשך השנה ומכל מקום, לאחר תקופה ארוכה של סדר יום מקל, המדיניות המוניטארית בגוש האירו הופכת תלוית – נתונים ועשייה לנטות לכיוון המרסן.