מנכ"ל פריזמה קרנות נאמנות: "אני בטוח שהיועצים ימצאו את הערך בקרנות שמדורגות טוב ושהחברה תתייצב ותחזור לגייס כסף בהקדם."

אנחנו פוגשים את גולן ספיר, מנכ"ל פריזמה קרנות נאמנות, רגע קט לפני שמסתיימת השנה והרפורמה הגדולה בקרנות נאמנות נכנסת לתוקף.

גולן שלום, מה לדעתך האסטרטגיה הכי טובה לנהל השקעות, האם ע"י בחירת מניות ספציפית והשקעה בהן לאורך זמן או ע"י תזמון השוק, כלומר הגדלה והקטנה של החשיפה למדד המרכזי?

פריזמה בנתה מערך השקעות חזק , מחר ואנחנו בפריזמה מאמינים שיכולת אנליטית היא שתיתן את הערך המוסף זה שיניב תשואה עודפת על פני המדדים ברמת סיכון סבירה. ולכן אנו מסתמכים על stock picking (בחירת מניות ספציפית). למשימה זו  גייסנו 15 אנליסטים איכותיים, מקצוענים המחולקים למחלקות buy side  ול  sell side עפ"י מקרו ומיקרו והם אלה שתומכים ב 16 מנהלי ההשקעות שבחברה.

15 אנליסטים זה המון. לפני 5 שנים ביקרתי בחברת ניהול גמל שניהלה 16 מיליארד והיו לה 2 אנליסטים בלבד כאשר גם הם היו יותר אוספי מידע מאשר מנתחים בפועל.

אני אישית מאמין בזיהוי הזדמנויות ברמת המיקרו לא פחות מאשר ברמת המקרו כאשר 15 אנליסטים הם כוח משמעותי שאני מאמין שיתנו לנו יתרון בניהול ההשקעות.
אין רכישת מניות ללא פתיחת פוזיציה, כלומר כל מניה או אג"ח קונצרני שלא השקיעו בהם עד כה, צריכים אישור שלי או של משה גבאי שהוא סמנכ"ל ההשקעות.
כחברה גדולה אני נהנה מעליה לרגל של חברות (מנכל"י חברות קטנות וגדולות) כך שאנו נחשפים להזדמנויות גם במניות קטנות ולא רק גדולות.
ישנו שיתוף פעולה פורה מאוד בין מנהלי ההשקעות לבין האנליסטים ולעיתים קרובות מנהלי ההשקעות מבקשים מהאנליסטים של המיקרו להיפגש עם החברות שהם מעוניינים לבחון וכך נעשה שיתוף פעולה יעיל. בישיבת מניות, שמתקיימת כל שבוע, מוסיפים או גורעים מניות מרשימת המניות המומלצות.

 בנוסף לאנליסטים הרגילים יש לנו גם 3 אנליסטים שמבצעים גם בקרת סיכונים (סיכוני שוק), בתיקים, בקופ"ג ובקרנות.

כלומר יש לכם מעין מבקר פנים בנושא ניהול התיקים?

בדיוק. האנליסטים של מחלקת בקרת סיכונים אפילו לא כפופים אלי אלא למנהל ההשקעות הראשי של פריזמה-ירון פיטרו שהוא גם יו"ר פריזמה קרנות נאמנות.

איך מחלקת בקרת סיכונים עובדת?

כל מנהל קרן נמדד עפ"י מודל שארפ ברמה היומיומית, וגם התגמול של מנהלי הקרנות הוא נגזרת של סיכון, תשואה ושארפ.
המטרה של מחלקת בקרת סיכוני שוק היא לבדוק שניהול הקרנות אינו סוטה מההחלטות שהתקבלו. בבקרה זו נכנסים מספר מודלים בנוסף לשארפ, ביניהם הסופרפאנד של בנק הפועלים, המודל של בנק לאומי וכן המודל של קרנות מידע זהב.

כיצד אתה רואה את התחרות של קרנות הנאמנות מול תעודות הסל?

בראיה כוללת אני מאמין שהדברים יתאזנו ויהיה קיום  לשניהם. אבל צריכים להבין שתעודת סל היא מכשיר, זה כמו לקנות מניה או אג"ח, זהו ניהול פאסיבי. לעומת זאת קרן נאמנות היא שירות כלומר ניהול אקטיבי המצריך שיקול דעת ומחשבה.

שנת 2007 הייתה שנה קשה לקרנות, לתחושת יועצי ההשקעות - אכזבנו אותם – גם ביוני- יולי וגם באוגוסט-ספטמבר אולם כאן נכנס שיקול הדעת של היועץ – אם הוא קנה תעודת סל על הודו והיא ירדה – אז יאשים את עצמו, אם קנה קרן נאמנות המשקיעה בהודו והיא ירדה- אז הוא יאשים את מנהל הקרן.
כלומר, יועצי ההשקעות מאשימים את מנהלי הקרנות אם הקרנות יורדות, אך בתעודות סל, אם לא הצליחו, אז מאשימים את עצמם. יועצי ההשקעות שרוכשים תעודות סל פועלים כמנהלי תיקים. דבר שקשה לי להבין כיצד נעשה עם כמות הלקוחות הענקית שלהם ומספר המשימות הרב.

יש שטוענים כי הבנקים מעודדים את יועצי ההשקעות לקנות תעודות סל בגלל שהרווחים של הבנקים שם גדולים יותר.

לא שמעתי את הטענות הללו ואני חושב שהיועצים היום הרבה יותר אוביקטיבים והרבה פחות מוכוונים מלמעלה מכפי שהיו לפני ועדת בכר. אני מאמין שנראה את האובייקטיביות שלהם כשיצאו לשוק הקרנות הכספיות אין לי ספק שיועצים ימליצו ללקוחות שלהם להשקיע בהן במקום בפיקדונות קיצרי מועד.

האם קרנות הולכות לכיוון גמישות או לכיוון של תעודות סל?

מנהלי הקרנות נמדדים עפ"י יכולתם לגבור על הבנצ`מארק, בשילוב של סיכון ותשואה.
בתעודות סל, הסיכון לא נלקח בחשבון. בקרן נאמנות היועץ מעביר את שיקול הדעת למנהל הקרן.
תעודת סל לא מנסה להצליח. למשל : תעודת סל 80/20 תמיד תחזיק 80% ו  20% , ואילו מקרן נאמנות 80/20 המשקיע והיועץ מצפים שבתקופות פחות טובות תחזיק פחות מ 20% .
באג"ח יש לזה יותר משמעות-  במשך השנה האחרונה היו תקופות שהיינו  במח"מ 4 והיו של מח"מ 1 שנה בשיקליות, ואילו בצמודים אף היינו תקופה במח"מ 6 וירדנו למח"מ 1.

ביום שוריפון ירדה 46% ביום , הקרנות ירדו במעט וחלקן אף עלו.
הקרנות של ת"א 25 ות"א 100 כבר לא צמודות למדד כבעבר אלא מתבססות stock picking  איכותי מתוך מטרה להשיג את מדדי היחס.
דוגמא טובה היא קרן הנאמנות "פריזמה ת"א 100 דינמית" , שכבר שנתיים מנצחת את מדד ת"א 100.

מה דעתך על הרפורמה שעומדת בפתח?

אני חושב שהלכנו צעד גדול קדימה וזה עדיין לא הסוף. לרפורמה היו חבלי לידה קשים אך שיתוף הפעולה בין איגוד הקרנות והרשות לני"ע בהחלט הביא לצעד חשוב מאוד. בקטגוריות החשובות כמו אג"ח כללי, לראשונה מוצאים איזושהי רמה של הבדל, שקיפות  ויכולת השוואה.

על הקרנות הכספיות: אירוע מאד מהותי, זהו מבחן הייעוץ הראשון של הבנקים. הפערים לטובת הלקוח במוצר זה הם עצומים. מאחר והקרנות פטורות, הלקוח משלם מס רק על הרווח הריאלי (בניכוי המדד), ואילו בפקדון רגיל משלמים 15% לא מנוכה מדד.
הקרנות יוכלו לקנות נעמי"ם* שנותנים תשואה מעל לריבית בנק ישראל.

Funds of funds: בארץ הגבילו לקרנות של אותו מנהל בלבד בהגיון, שלא יהיו שיתופי פעולה ושלא יגבו דמי ניהול כפולים. בקרנות אלה לא ניתן לגבות דמי ניהול. כמנהל קרן אין שום ערך לקניית קרן של חברה אחרת.

הfunds of funds  גלובלי הוא מצוין. פנינו לקרדיט סוויס, זהו גוף שמחזיק עשרות אנליסטים הבודקים קרנות ברמת המניה בקרן. בנוסף לי קשה להתמקח עם הקרנות בחו"ל לגבי עלויות, ואת זה עשו בשבילנו קרדיט סוויס .
לאחר שתרגמנו את ההסכם והמסמכים ולפני שנסענו אליהם, התברר, שהחוקים השוויצרים דומים מאד לחוקים שלנו וזה מעיד על ההתקדמות הגדולה שנעשתה כאן.
קרדיט סוויס יעשו בשבילנו את האגד קרנות בחו"ל בעיקר כי לנו אין את הידע הזה על קרנות בחו"ל.
נכון לעכשיו החלטנו בפריזמה  לא לצאת עם אגד קרנות ישראלי אלא רק עם גלובלי.

מה צפוי לנו לדעתך בשנת 2008?

באינפלציה ובדולר

שנת 2008 תאתגר אותנו עם המשך עליית מחירי המזון שתשפיע כל העת האינפלציה. מצד שני, האינפלציה תקוזז קלות מהירידה של הדולר. את ירידת הדולר בחודשים הראשונים של השנה אנחנו רואים כעובדה. הריבית בארה"ב תמשיך לרדת ובמקביל בארץ לעלות, זה אקלים מאד נח לשקל.

צמודי מדד וגילונים

סביר להניח שבחודשים הראשונים של השנה ההשקעה בצמודי מדד לטווח קצר עדיין תהיה אטרקטיבית, אך, ככל שהתשואות בהם תרדנה, תגבר האטרקטיביות של האפיק השקלי. על מנת להיות באפיק זה כאשר הדברים יתהפכו, מומלץ להיעזר בקרן גילונים לצד קרן מנוהלת בשקלים ובכך להישאר חשוף למח"מ סביר באפיק השקלי ולא לסבול מידי בעת עליית תשואות.

אג"ח קונצרני

האפיק הקונצרני סובל כעת מהפדיונות בקרנות הקונצרניות, התשואות שם הולכות והופכות למעניינות במיוחד. הייתי מעדיף בחירה בקרן נאמנות בעלת פיזור נרחב,  בדירוגים גבוהים ברמת מח"מ בינונית ולקחת בחשבון שזו אינה השקעה לטווח קצר. פוטנציאל התשואות שם אטרקטיבי במיוחד.

בחירת מניות סלקטיבית- אופטימיות זהירה

מבחינת שוק המניות, קשה לי לדמיין שנה כ 2007 חוזרת. אני מעריך שנראה עליות ביותר מניות מאשר בשנה החולפת (בה עלו 3-4 מניות מעוף בלבד). זו בהחלט תהיה שנה של סלקטיביות, בה לבחירה איכותית של מניות ואג"ח קונצרני תהיה השפעה רבה.

ברזיל
מבחינה גלובלית – נראה שהשווקים המתפתחים ידחפו את הצריכה בעולם ואנחנו בהחלט רואים בברזיל כשוק בעל פוטנציאל רב. גם בסיס למחצבים, כ"א זול וכל שנשדרש זו יציבות פוליטית / מדינית שתשמור על הצמיחה המרשימה.

איך אתם מתמודדים עם הפדיונות בקרנות?

מתמקדים בלהניב תשואות עודפות ליועצים וללקוחות ולהדגיש את זה בפניהם. תראה, ישנה כרגע בעיה אובייקטיבית – לאחר שנה קשה לקרנות, יועצי ההשקעות בחרו להשתמש בתעודות סל, שזה מוצר, לא שירות ניהול השקעות כמו קרן נאמנות. אולם אם מסתכלים גם על שאר הפעילויות של פריזמה רואים גידול מרשים בשנת 2007 בהיקף המנוהל בניהול תיקים ובתעודות הסל:

בניהול תיקים גדלנו  מ- 400 מיליון ל  2.4 מיליארד.
ובתעודות סל גדלנו מ-200 מיליון ל  1 מיליארד.
לסיכום: אני בטוח שהיועצים ימצאו את הערך בהרבה קרנות שמדורגות טוב, עם תשואות טובות ושהחברה תתייצב ותחזור לגייס כסף בהקדם.

גולן, תודה רבה לך על הראיון ועל הזמן שהקדשת.

תודה לכם, אני מאחל לכם המשך הצלחה בפאנדר.

* נע"מ- ניירות ערך מסחריים (Commercial Papers) -
שטרות המונפקים על ידי חברות ותאגידים המשמשים אותם לגיוס מימון לטווח הקצר בנוסף להלוואות דרך הבנקים או הנפקת אג``ח לטווח ארוך. שטרות אלו נמכרים בבורסה לניירות ערך בנכיון ומהווים למעשה אג``ח לזמן קצר כדוגמת המק``מים המונפקים על ידי בנק ישראל אך בריבית

אין בתשואות הקרן בעבר כדי להבטיח תשואה דומה בעתיד. ראיון זה אינו מהווה הצעה לרכוש יחידות השתתפות בקרנות של "פריזמה" ואינו מהווה יעוץ ללקוח על בסיס נתוניו האישיים וצרכיו. הצעת יחידות תעשה על בסיס תשקיף הקרנות והדיווחים המיידים שבתוקף.   אין  לראות בראיון זה התחייבות של מנהל הקרנות להשגת תשואה כל שהיא. המרואיין משקיע בניירות ערך ובכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע או קרן נאמנות. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. מאמר זה אינו בא להחליף ייעוץ על בסיס אישי. במאמרים, בידיעות, בכתבות, בנתונים הפיננסיים ובכל חומר כתוב ומצולם אחר המתפרסם באתר פאנדר, או באמצעות אתר פאנדר  אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישת או מכירת ניירות ערך. קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון כלשהו המופיע באתר פאנדר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.