הכרישים הגדולים צריכים דגיגים קטנים כדי שיהיה להם מה לאכול

"לא יכולתי להמשיך לגלגל את ההפסדים - והכל התפוצץ. אתה צריך לעמוד מול האנשים שנתנו לך כסף וקיבלו ממך הבטחות לתשואה גבוהה, מול הבנקים, מול ההורים ומול האשה שלא ידעה דבר. אלה הרגעים הכי קשים שיכולים להיות לבן אדם בחיים. מצאתי את עצמי במשפטים עם בעלי חוב והגעתי לבוררויות אצל ראשי מאפיה ברמלה. אין לי חשבון בנק, החברים הפנו לי עורף, האשה לא הסכימה לדבר אתי".

יגאל (שם בדוי. השמות המלאים של המרואיינים שמורים במערכת) הפסיד 1.5 מיליון שקל בהשקעות בבורסה. לא מדובר בהשקעה אחת לא מוצלחת במניות או בעיתוי רע במיוחד של השקעות. יגאל התמכר. כמו אנשים שהפסידו את כל הונם בקזינו, גם הוא הכניס את עצמו למערבולת שלא הצליח לצאת ממנה. ויש רבים כמוהו. ההערכה היא שמדובר בעשרות אלפי מכורים.

הבורסה היא כבר מזמן לא נחלתם של מקצוענים ומנהלי השקעות מתוחכמים בלבד. חמש שנים של גיאות משכו גם משקיעים "קטנים" לשוק ההון, וכך יכולנו להיתקל בעיתונים, בשיחות סלון או במונית בסיפורי התעשרות מהירים שמציתים את הדמיון.

משקיעים אוהבים לספר סיפורים על "המכה" שעשו, איך קנו את המניה הנכונה ממש לפני הפריצה הגדולה, הימרו נכון על עלייה (או ירידה) של השוק וידעו למכור בשיא. אבל יש לא פחות סיפורים מצמררים על הפסדי עתק, שעליהם אף אחד לא רץ לספר לחבר`ה.

"אתה קם לאופציות, חי עם האופציות והולך לישון עם האופציות", מספר חיים, עצמאי מאזור המרכז שהפסיד את כל הונו בהשקעות על אופציות מעו"ף בחמש השנים האחרונות. "כל היום אתה בטלפון ועל המחשב. שום דבר כבר לא מעניין אותך. אתה בקושי ישן, מתעורר עם סיוטים, ולאוכל אין טעם. מצב הרוח שלך נע לפי צורת הגרף של האופציה שמנהלת לך את החיים. עברתי הרבה בחיים שלי, אבל זה הכי גרוע. זה יותר גרוע מסמים".

הרצון להשיג רווחים מהירים דוחף את המשקיעים לפעולות המסוכנות ביותר בשוק ההון, בעיקר השקעות באופציות מעו"ף או במט"ח. במסלולים המסוכנים ניתן להרוויח מאות אחוזים בימים ספורים, אך באותה מידה גם להפסיד את כל ההשקעה במהירות.

בנוסף להפסדים הכספיים העצומים שנצברים בבורסה, ישנם הפסדים משמעותיים לא פחות. העיסוק הקדחתני בהשקעה נהפך לדבר היחיד שהוא בעל משמעות, וכל השאר - העסקים הפרטיים, הקריירה או המשפחה - נדחק לאחור. "לא יכולתי לטפל בעסק", מספר חיים. "הראש שלי היה רק באופציות. באמצע היום הייתי יכול לשמוע על הפסד ולפרוץ בבכי כמו ילד קטן. איבדתי 80% מהלקוחות שלי".

דפוסי הפעילות של המכורים לבורסה דומים בדרך כלל: בהתחלה הם לרוב מצליחים. סכום בגובה של משכורת חודשית או יותר נופל בלחיצת כפתור אל חשבון הבנק, והאדרנלין מתחיל לרוץ בדם. התיאבון מתגבר, וההשקעות נעשות נועזות יותר ויותר. ואז מגיעה נפילה, ואחריה עוד אחת ועוד אחת. הסכומים שמושקעים גדלים, ועמם ההפסדים. קודם נשרף הסכום שהוקצה להשקעה, אחר כך החסכונות, אחר כך הכסף לחתונה של הילדה. בסוף הולך גם הבית. ברוכים הבאים לקזינו של שוק ההון.

משבר גיל ה-40

הפסיכולוג ד"ר רוני באט מסביר את מקור הצורך של המכורים להימורי הבורסה בריגושים: "מדובר באנשים מעל גיל 30 בדרך כלל. בשלב זה של החיים רבים מגיעים לנקודה שבה הקריירה שלהם מדשדשת. בגיל הזה בדרך כלל אנשים מתחילים להבין מה הם השיגו, ומה הם כנראה כבר לא ישיגו. הם נתקלים בתקרת זכוכית, הם רוצים שינוי וריגוש בחייהם - ופונים לאפיק הזה.

"אבל זה ריגוש ריק. מה שהאנשים האלה זקוקים לו באמת זאת משמעות. הם רוצים לצאת משגרה אפרורית. מסביבם מתרוצצים סיפורים על אנשים שעשו כסף גדול בהשקעות, והם חושבים שזה המוצא למלכוד. הם בוחרים במסלול המהיר - ונהרסים".

יגאל התחיל להשקיע בבורסה הרבה לפני שהיה בן 30 - מיד לאחר שחרורו מהצבא. כמו רבים אחרים, הוא הגיע בעקבות סיפורי הצלחה ששמע על כסף קל שמתגלגל על רצפת חדרי המסחר ורק מחכה למשקיע שיבוא וירים אותו. "בתור משוחרר טרי מהצבא אתה יכול להרוויח בעבודה 4,000-5,000 שקל. בהימורים על אופציות מעו"ף אתה יכול לעשות את אותו הסכום בכמה ימים, לפעמים אפילו בשעות. זה נשמע קל ומפתה".

ההשקעות הראשונות של יגאל היו בסכומים קטנים של מאות שקלים, אבל לאט לאט הן גדלו. ברגע שהיה בתוך המשחק, הדחף להגדיל את ההשקעות רק התחזק, גם כשהרוויח וגם כשהפסיד. כשהרוויח סכומים גבוהים, גדל התיאבון - אם אפשר להרוויח בכזו קלות 10,000 שקל, אז למה לא 20 אלף. כאשר הגיעו ההפסדים - שוב גדלו ההימורים: "אתה אומר: `הפסדתי 10,000 שקל, אז אני אשקיע 20 אלף ואכסה את ההפסד במכה אחת`".

אבל הרווחים לא קיזזו את ההפסדים, ולאחר כשנתיים מצא עצמו יגאל עם הפסד של 100 אלף שקל. הוא סיפר על כך לאשתו ולמשפחה, שהסכימה לכסות את החוב. אשתו השביעה אותו שלא יתקרב לתחום שוב. יגאל הצליח לשבת שנה בצד, אבל הדגדוג בקצות האצבעות חזר והוא החל להשקיע שוב, בחשאי. תחילה השקיע סכום קטן שהצליח לצבור בצד, אחר כך לקח הלוואות מהבנקים ומחברות האשראי. כשגם המקורות האלה מוצו, הוא פנה לחברים ומכרים.

"אנשים חשבו שמשחק לי קלף בבורסה ושיכנעתי אותם להשקיע את הכסף בשבילם. הייתי מבטיח להם תשואות מטורפות - 3% אחוז בחודש, 5% בחודש. הייתי בטוח שאני מסוגל להחזיר את זה ועוד לעשות רווח לעצמי. מה שחשוב זה להישאר במשחק, והכסף שקיבלתי איפשר לי להמשיך להשקיע", אומר יגאל.

שנתיים הצליח יגאל לגלגל כספים ממקום למקום, סוגר חוב אחד ופותח אחר, גדול יותר. הרווחים הגדולים לא הגיעו. במקומם הגיעו הפסדים שתפחו והלכו. בשלב זה ההשקעה שלו כבר איבדה כל כסות רציונלית שלכאורה היתה לה. "התחלתי לשים סכומים גדולים על הלוטו והטוטו, המון כסף. איך שהוא כל הזמן האמנתי שהמכה חייבת להגיע". ואז הכל קרס סביבו.

זהירות: האדרנלין ממכר

לא מדובר במזל רע בלבד. ישנם דפוסי השקעה הרסניים, שלצד סיכוי לרווח גדול טומנים בחובם גם סיכון גדול לא פחות (ראו מסגרת). המכורים האמיתיים, אלה שמחפשים רווח גדול ומהיר, שזקוקים לריגושים מיידיים, פונים לדפוסים אלה. הם נמשכים כמו פרפרים אל האש - ונשרפים.

"אלה אנשים שצריכים ריגושים וכל הזמן לוקחים סיכונים", מסבירה אורית אופיר-אלדר ממרכז אלדר, העוסק בטיפול בהתמכרויות מסוגים שונים (www.compulsivegambling.org.il). לדבריה, המהמרים "מתמכרים לאדרנלין, לסיכון ולמתח. צריך לדעת לתעל את הדחפים האלה למקומות לא מזיקים לפני שהם הורסים לעצמם את החיים".

"אתה מסתובב ברחובות, רואה מרצדסים מסביבך, שומע כמה מרוויח הכדורגלן הזה וכמה עשה עורך הדין ההוא. החומרנות משתלטת עליך ואתה חי עם הפנטזיות האלה. לא משנה כמה הפסדים היו לי, הייתי בטוח שהמכה תגיע. כשיהיו לי 5-10 מיליון שקל אני אצא גדול, ולאף אחד כבר לא יהיה איכפת אם היו הפסדים בדרך", מספר יגאל.

"זה הכל הטסטוסטרון", מסביר גדי (שם בדוי), שהשקיע שנים רבות בשוק ההון והיה בקשר עם משקיעים קטנים רבים. "אתה יודע שצריך לפזר סיכונים, שצריך לחתוך הפסדים בזמן, שאפיקים של אופציות מאוד מסוכנים, אבל זה יותר חזק ממך. ככה זה גברים".

חיים כפולים

ההשקעות המסוכנות בשוק ההון מושכות פרופיל מעט שונה מזה של המהמר הרגיל. אופיר-אלדר מספרת כי מדובר באנשים משכילים יותר מהמהמר הכפייתי המוכר. רבים מהם בעלי תארים אקדמיים, עורכי דין ואנשי עסקים. לדבריה, ההשקעות בשוק ההון נתפשות כמשהו מתוחכם יותר מהימורים בקזינו, עיסוק הולם לאנשי "צווארון לבן". המשקיעים צוברים ידע בכל מיני דרכים - בעיתונות הכלכלית, בקורסי השקעות, באתרים ובפורומים באינטרנט. כך הם נהנים בעיני עצמם ובעיני הסביבה מדימוי רציני ומקצועי של משקיע ולא של מהמר.

"כשאתה מסתכל על רמות הסיכוי מול הסיכון ועל שיעורי ההצלחה, אתה רואה שלמעשה מדובר בהימור לכל דבר, אבל האנשים האלה לא רואים את עצמם כמהמרים. האשה רואה אותם יושבים בבית על המחשב, בוחנים גרפים של ניתוחים טכניים ודיווחי בורסה, ולא מבינה שהבעל בעצם מהמר באמצע הסלון", אומר באט.

החזות המהוגנת השפיעה על חיים, שמאשים את יועצי ההשקעות בכך שלא עצרו בעדו, אלא להפך, עודדו אותו להמשיך. "אתה נכנס לבנק, שהוא גוף רציני, כל הפקידים יושבים יפה וזה לא נראה כמו קזינו, אבל פה המלכודת. הפנו אותי ליועץ השקעות שנתן לי כל מיני עצות. זה היה האסון שלי".

מהחדרים הממוזגים של הבנק יצא חיים למסע מסויט של חמש שנים, במהלכן הפסיד את הכסף שקיבל ממכירת ביתו, את המשכנתא הנוספת שלקח כדי לממן שיפוץ בעסק והפסיד את כולה בחודש אחד, ועוד כסף רב שלווה ממקורות שונים.

המשקיעים חיים בתחושה שהידע שהם צוברים מאפשר החלטות מושכלות, אבל למרות השעות הרבות שהם מבלים מול מסכי המחשב, רבים מהם עדיין עושים את כל הטעויות האפשריות. מעבר לכך, העיסוק בנתונים נהפך לאובססיה בפני עצמה.

"שום דבר לא עיניין אותי. 95% מזמני היו מוקדשים רק להשקעות", מספר יגאל. "הייתי מסיע את אשתי לעבודה בבוקר, חוזר ומתיישב על המחשב להסתכל על הבורסה. כשהבורסה היתה נסגרת, הייתי עובר להסתכל על וול-סטריט. לא היתה בזה שום תועלת. כבר לא הייתי יכול להשפיע על כלום, אבל הייתי חייב להסתכל על משהו".

בשלב שבו ההפסדים מתחילים להצטבר, המשקיעים נאלצים להתמודד עם המצוקה לבדם. היוהרה והתעוזה של ההשקעות הראשונות מתחלפות בבושה. לעתים הם מסתירים את כל פעילות ההשקעה שלהם ולעתים רק את ההפסדים. הם נהרסים והולכים, מתכנסים בתוך עצמם, מתנתקים אפילו מהקרובים אליהם ביותר. לדברי אופיר-אלדר, "המהמרים בבורסה מסתירים במקרים רבים את ההפסדים מהמשפחה. הם יותר דיסקרטיים ממהמרים אחרים. כשההפסדים גדלים והם נאלצים להתוודות, זה מתקבל בהלם. לפעמים זה נגמר בפירוק המשפחה".

"אשתי בכלל לא ידעה שאני משקיע. הייתי רשום באותו זמן ללימודי כלכלה, והיא חשבה שהבהייה הקבועה שלי בנתונים קשורה לכך איכשהו. זאת בדידות נוראית שאתה לא יכול לחלוק עם אף אחד. אמא שלי היתה שואלת אותי `למה אתה כל כך לבן?` ולא יכולתי לספר לה כלום, לא יכולתי להודות בהפסדים. אתה חי בעולם של שקר", מספר יגאל.

גם חיים מספר על התפרקות חייו האישיים. "אשתי ידעה שאני משקיע, אבל לא היה לה מושג על היקף ההפסדים. רק הבן שלי ידע. הוא ראה איך זה הורס אותי, את המשפחה ואת העסק. יום אחד הוא בא אלי והציב לי אולטימטום - או שאני מפסיק עם ההימורים בבורסה או שהוא נעלם לי מהחיים.

"כבר חודשיים שאני מחוץ למשחק. קיבלתי את החיים שלי בחזרה. התחלתי לחשוב שוב, להשקיע בעסק, ליזום. דברים אחרים מעניינים אותי פתאום. כל המיליונים שבעולם לא יוכלו לשכנע אותי לחזור לבורסה. אם היה לי כסף, הייתי יוצא במסע פרסום בעיתונות כדי להרחיק משם אנשים. אתה חושב שאתה יכול להביא את המכה, אבל אתה משחק נגד כרישים עם תוכנות משוכללות ומאות מיליוני דולרים. זה חסר סיכוי".

משחקים בין השערים

בורסה היא לא קזינו, ומי שמשקיע בה צריך לחשוב לטווח הארוך ולא על מכות מהירות. אבל גם אם אזהרות כאלה נשמעות חדשות לבקרים, לא את כולם הן משכנעות.

בעבור המשקיעים שמחפשים ריגושים ורווחים מהירים בבורסה, האפיקים הסולידיים משעממים מדי. השקעה באיגרת חוב של מדינה או של חברה יציבה? תשואה נמוכה יחסית וקבועה מראש במשך חודשים או שנים? הצחקתם אותם. זה לא תואם את פנטזיית ההתעשרות המהירה שלהם ואת האופי ההרפתקני.

אפיקי ההשקעה שמושכים את אלה המחפשים רווח גדול במהירות הם אלה שעשויים להניב תשואות גבוהות מאוד בזמן קצר - אבל עם הסיכוי בא הסיכון. ההשקעה עלולה לרדת לטמיון בבת אחת שכן התנודות באפיקים אלה חדות ולא צפויות, מה שהופך את ההשקעה במקרים רבים להימור.

אחד מאפיקי ההשקעה בעלי הסיכון הגבוה הוא השקעה במניות של חברות קטנות ולא מוכרות או לא סחירות במיוחד. במקרים אלה, המשקיעים לא מבססים את החלטת ההשקעה על ניתוח רווחיות, מכפילים או רקורד מוצלח, אלא על חלום שאם יתגשם - יכול "להעיף" את המניה לשמיים, ואם יתנפץ - ירסק אותה ואת כספי המשקיעים.

מקרה פארמוס הוא דוגמה קלאסית להשקעה בלתי בטוחה בחברה קטנה. החברה התבססה כולה על תרופה לטיפול בפגיעות ראש שעדיין לא נוסתה בהצלחה על בני אדם. מה שמשך את המשקיעים היתה הבטחה שגולמה במוצר אחד בלבד בעל עתיד לא ברור. לאחר שהניסויים הקליניים במוצר נכשלו, איבדו המשקיעים את מרבית כספם.

אפיקים אחרים, נפוצים אף יותר בקרב משקיעים מסוכנים, הם השקעות במט"ח ובאופציות. ההשקעה במט"ח לרוב לא מבוססת על מגמות ארוכות טווח, אלא על הימורים על שינויים רגעיים בשערי המטבעות. ההשקעות מבוצעות באמצעות מינופים גדולים מאוד, לעתים ביחס של 1 ל-400. כך, אם המשקיע מעוניין לסכן 5,000 שקל בהימור על כך שהדולר יתחזק מול השקל, הגוף הממנף רוכש עבורו דולרים ב-500 אלף שקל (מינוף של 1 ל-100). התחזקות של הדולר בשיעור 1% מול השקל תקנה לו במקרה זה רווח של 5,000 שקל (100% על ההשקעה הפרטית שלו). ואולם במקביל, ירידה של 1% תמחק לחלוטין את הסכום ששם המשקיע, והוא "יעוף מהפוזיציה", אלא אם כן יזרים כסף נוסף.

כפי שמראה הדוגמה, המינוף הגבוה מאפשר להשיג רווחים עצומים במהירות, אבל מצד שני המשקיע עלול לאבד את כל השקעתו באותה מהירות, עם כל תזוזה קטנה בשער.

אפיק השקעה נוסף הוא באופציות. האופציות הפופולריות ביותר בשוק ההון הישראלי הן אופציות המעו"ף. מדובר על אופציות CALL (קול) ו-PUT (פוט) על מדד המעו"ף. אופציית CALL מקנה למי שמחזיק בה אפשרות "לרכוש" את המדד במחיר מסוים ואופציית PUT מקנה למי שמחזיק בה את האפשרות "למכור" את המדד במחיר מסוים. רוב המסחר באופציות הוא לחודש הנוכחי, כאשר האופציות של אותו חודש פוקעות ביום החמישי האחרון של כל חודש.

שם האופציה מגלה כמעט את כל הפרטים הנחוצים לצורך הבנתה. כך למשל, C1200JAN היא אופציית קול לחודש ינואר בשער של 1,200 נקודות. אופציית P1150JAN היא אופציית פוט לחודש ינואר על 1,150 נקודות בסיס. שתי האופציות נסחרות, והן יפקעו ביום החמישי האחרון של חודש ינואר. ביום זה, לפני תחילת המסחר, יתנהל בדרך כלל מסחר מוקדם אגרסיווי בניסיון להזיז את המדד. כל שחקן ינסה להזיז אותו לשער שיועיל לו. מי שקנה אופציית קול 1,200 ירצה שהמדד יהיה גבוה מרמה של 1,200 נקודות ומי שרכש אופציית פוט 1,150 ירצה שהמדד יהיה נמוך משער זה.

כיצד מרוויחים? אם אכן המדד יעלה מעל 1,200 נקודות, ירוויח בעל אופציית הקול (הרווח ייגזר גם ממחיר המימוש של האופציה). אם המדד יהיה נמוך מ-1,150 נקודות, ירוויח בעל אופציית הפוט. אם המדד יהיה בין 1,200 נקודות ל-1,150 נקודות, בעלי שתי האופציות יפסידו את הכסף שהשקיעו ברכישתן. זהו מסחר של מקצוענים, ולכן נדיר לראות משקיע הרוכש רק אופציות מסוג אחד. הסוחרים באופציות ירכשו בדרך כלל אופציות מכמה סוגים ויבנו אסטרטגיות שונות במטרה לצמצם את האפשרויות להפסיד.

הכרישים אוכלים את הדגיגים

גיאות של חמש שנים בשוק ההון הביאה לפריחה של בתי ספר להשקעות ולימודי שוק ההון. אנשים שלא ידעו לפני שנה מה זה מק"מ או מניית יתר מדקלמים פתאום מונחים מעולם הניתוח הטכני, מחשבים מכפילים ומחכים ליום הפקיעה בסוף החודש.

דיקן בית הספר למינהל עסקים במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן, פרופ` חיים לוי, טוען כי קורסי ההשקעות למיניהם והמודלים השונים שמוצגים בפורומים באינטרנט על ידי מומחים שמנסים לנבא את מחיר המניה בעתיד אינם מועילים. "מדובר בשוק משוכלל. המחיר הנוכחי של המניות או של המטבעות מבטא את כל האינפורמציה שקיימת כיום לגבי נכסים אלה. גם לי כפרופסור למימון אין אפשרות לדעת לאיזה כיוון מחירי ניירות הערך האלה ילכו. מדובר בהימור".

לוי מזכיר כי תשואה גבוהה בשוק ההון מאופיינת גם בסיכון גבוה. "אנחנו שומעים על אנשים שהרוויחו הרבה מאוד כסף בהשקעות במכשירים מסוכנים כמו אופציות מעו"ף או ברכישת מט"ח ממונפת, שהינה מסוכנת במיוחד. אבל לצדם יש את אלה שרשמו הפסדים ענקיים. לפי חוקי הסטטיסטיקה, חלקם מרוויחים וחלקם מפסידים, אך אנו שומעים רק על המצליחים".

את הסיכון אפשר להקטין באמצעות השקעה לטווח ארוך. לדברי לוי, הסטטיסטיקה מראה כי שוק המניות עולה ב-12% בממוצע בשנה. מדובר במספרים שנבדקו לאורך 70 שנה. בשנה מסוימת, ודאי שבזמן קצר יותר, המניות עשויות לעלות או לרדת בשיעורים גדולים בהרבה. "ככל שזמן ההשקעה קצר יותר, דפוס השקעה קרוב יותר להימור. זה פשוט 50% לכאן או לכאן", אומר לוי.

נטיות פסיכולוגיות וכשלים רציונליים שונים מורידים את הסיכוי אפילו מתחת לרף של 50%. בעיה נפוצה אצל משקיעים, למשל, היא הקושי "לחתוך הפסדים". כל עוד ההפסד על הנייר, הוא נראה פחות ממשי.

לדברי פרופ` דן גלאי, מנכ"ל משותף בסיגמא בית השקעות ומרצה בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, השקעות במט"ח ובאופציות מעו"ף עשויות להיות מושכלות אם הן נעשות באופן מקצועי ובתנאים המתאימים, באסטרטגיות השקעות עם מטרות מוגדרות. עם זאת, אלה לא התנאים בהם פועלים בדרך כלל משקיעים פרטיים קטנים, המחפשים רווחים גבוהים במסחר תוך-יומי (מסחר הכולל פעולות קנייה ומכירה רבות באותו יום). "מי שרוצה לעשות תשואה של מאות אחוזים במט"ח במהירות, כדאי שיתרום את הכסף למטרות טובות יותר ויוותר מראש. אין למשקיע קטן במסחר תוך-יומי סיכוי בשוק עצום כזה מול השחקנים הכי גדולים בעולם".

גלאי מסביר כי המשקיעים הקטנים נמצאים בעמדת נחיתות בשווקים האלה. הם משלמים עמלות גבוהות יותר, שאמנם הן קטנות לכל פעולה, אך מצטברות ושוחקות את התשואה. כמו כן, אין להם את יכולת המחשוב ואת ההכשרה המתאימה. "קורס קצר של 12 או 20 שיעורים לא מספיק. כדי להשקיע בתבונה בשוק הזה נדרשים לימוד והכשרה של שנים", אומר גלאי, ומוסיף כי המכשירים של אופציות ומט"ח הם משחק סכום אפס. בכל עסקה יש צד מרוויח וצד מפסיד. "באופן שבו פועלים המשקיעים הקטנים החובבנים הם טרף קל. הכרישים הגדולים צריכים דגיגים קטנים כדי שיהיה להם מה לאכול", הוא מסכם.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker.co.il

לתגובות