נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

גיא חכמי: "הוצאנו 600 אלף $ על קמפיין הקרן הכספית וגייסנו עד כה 400 מיליון ש"ח."

גיא חכמי, מנכ"ל כלל פיננסים ניהול קרנות נאמנות בראיון בלעדי לפאנדר, מדבר על המיזוג בין אילנות לכלל פיננסים, על תעודות הסל וכמובן על הקרנות הכספיות: "יועץ ההשקעות מחויב לחברה שבה הוא עובד, אבל לא פחות למקצוע שלו, לתעודה שלו וללקוח שלו...".

 

 
 

פאנדר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
22/01/2008

שלום גיא, לאחרונה עשיתם רה אורגניזציה בחברות לניהול קרנות שברשותכם, מיזגתם בין אילנות לכלל פיננסים כאשר אתם מוותרים על המותג אילנות ובנוסף בניתם חברה חדשה שנקראת "תשואות" לשם העברתם את הקרנות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות חיצוניים (בהוסטינג). למה עשיתם שינוי?

קבוצת כלל פיננסים נבנתה על אסטרטגיה של מיזוגים ורכישות, מה שקרה הוא שלאורך השנים היא נהנתה מצמיחה אורגנית ומרכישה של חברות גדולות והיא סבלה מריבוי מותגים כאשר כל מותג הוא חזק כשלעצמו: בטוחה, אילנות, מבט, כלל פיננסים.  לכן התקבלה החלטה ללכת על סינרגיה מותגית וגילינו שהמותג החזק ביותר הוא כלל והוא גם שייך לקבוצה פיננסית כלל ביטוח וזה המותג החזק ביותר ולכן הוא נבחר כמותג המוביל.

האם לא חסר לך המותג אילנות?

האמת היא שהכאב לב היה יותר קטן כשמותגים בנקאיים אחרים נעלמו. "אילנות בטוחה" היו בעצם בעבר הבעלים של המותג "אילנות" שהייתה שייכת בעבר לאי די בי (וכיום המעגל נסגר –אי די בי היא הבעלים של כלל) תראה לפעמים צריך להסתכל 3 או 4 שנים קדימה. אם אתה רוצה ליהנות ממותג חזק מאוד אתה צריך לעשות החלטות כואבות.

בתחילת השנה שנכנסה לתוקף הרפורמה בקרנות נאמנות, מה דעתך עליה?

כשניתחנו את הרפורמה עשינו חלוקה ל:

הקמעונאי ביותר, המהפכני ביותר, והפוטנציאלי ביותר

וכך הגענו למסקנה שהכספית נופלת ראשונה בכל הקטגוריות ולכן החלטנו על קמפיין מושקע מאוד. עשינו קמפיין של מאות אלפי דולרים שפונה לקהל הסופי בטלוויזיה באוטובוסים בעיתונות ועוד..

כמה כסף השקעתם עד היום בקמפיין?

עד היום הוצאנו 600 אלף דולר.

ואיך התוצאות?

גייסנו עד כה 400 מיליון ₪ כאשר עדיין לא פנינו ללקוחות המוסדיים שלנו וזה ההבדל בינינו למתחרות האחרות. שם אני מניח הרבה מהכסף הגיע מהמוסדיים. אצלנו כל הכסף הגיע מהציבור. כבר בעבר בכנס של גלובס אמרתי שהשוק הזה הוא ענק ושהיועצים יפעלו לטובת הלקוח וזה אכן קורה.

מה דעתך על בנקים שיוצאים נגד הקרנות הכספיות?

הבנקים ובעיקר היועצים מחויבים לטובת הלקוח ובמקומות שזה לא יקרה אני מניח שבנק ישראל יכנס לתמונה.

למה דווקא בנק ישראל ולא רשות ניירות ערך?

הרבה לא מודעים לכך אבל בנק ישראל מאוד מעוניין לקדם את הרפורמה בתחום הניירות הערך המסחריים נעמי"ם או CP והוא לא ייתן יד למישהו לשים מקלות בגלגלים של הרפורמה הזו.

יועץ ההשקעות מחויב לחברה שבה הוא עובד אבל לא פחות למקצוע שלו ולתעודה שלו וללקוח שלו. היועצים צריכים להבין שהם כמו עו"ד או רו"ח שלא משנה באיזה פירמה הם יעבדו קודם כל הם צריכים לשמור על שמם הטוב כיועצים ואני מאמין שרוב היועצים אכן רואים את עצמם ככאלה.

מה היתרון הגדול בכספיות?

התשואה. הריביות שלקוח ממוצע או קטן מקבלים היא לפעמים נמוכה עד כדי חצי אחוז בלבד לשנה כך שהפער לטובת הקרנות הכספיות הוא מוחלט ואין ספק שהיועצים יציעו ללקוחות אילו לעבור לקרנות הכספיות.

איך לדעתך תהיה תגובת הבנקים בהמשך?

בנוסף מה שיקרה זה שהבנקים יתחילו להציע ללקוחות ריביות טובות וגבוהות יותר בפיקדונות שזה לגיטימי. במידה וזה יפגע במרווחים של הבנק מי שצריכים להיות מודאגים או למצוא לכך פתרונות אלו קברניטי הבנקים ולא היועצים. אני בטוח שהבנקים ימצאו פתרונות אבל הלקוחות יקבלו יותר בכל פתרון.

מה דעתך על מנהלי תעודות הסל?

בתחום תעודות הסל נראה לי שמנהלי הענף צריכים להחליט האם ניתן להכות את המדדים או לא. אם לא, צריך להוציא 2 תעודות בלבד: מדד ת"א 100 ומדד ה MSCI בעולם. אותו הדבר באג"ח: מדד אג"ח כללי, ומדד אג"ח גלובלי.  הרי לא ניתן להכות את המדדים, לא? אם יש 200 תעודות סל, ברור שאלו בעצם מכשירים שכל מטרתם היא לשמוש בשביל להכות את המדדים. אם אתה מנפיק תעודת סל על גרמניה, אני אקנה אותה כי אני מאמין שהשקעה בגרמניה תעזור לי להכות את מדד יורוסטוקס, נכון? אבל אם אני מאמין שלא ניתן להכות את המדדים, אז כדאי להשקיע ביורוסטוקס 600, וזהו.
יותר ויותר יועצים יבינו שלקנות לבד תעודות סל, ולא משנה אם זה מדד המניות  או תלבונד, משמעותו לא ניהול פסיבי אלא ניהול אקטיבי מאוד, והחשיפה שלהם מול הלקוח בשנה כמו 2008 תהיה לא פשוטה. קניית תעודת סל על סקנדינביה לפני ירידות של 25%, זו החלטה של יועץ ההשקעות והוא לוקח אחריות לא קטנה.

מעבר לזה, יועצי השקעות מתחילים להבין שיש הבדלים בתשואות של תעודות סל שונות על אותם מדדים, ומתחילים לשאול שאלות איך זה קורה.

מה בנוגע לתחרות מול תעודות הסל בתחום דמי הניהול?

יש הבדל גדול בין העלויות ללקוח והעלויות הראשוניות. לקוח שמגלגל 3-4 פעמים בשנה תעודות סל וכל פעם משלם עמלת קנייה של 0.3%, משלם שנתי 1.2% אם לא יותר. אני  מדבר עם לקוחות שלא מבינים באמת שהציטוט על תעודות הסל הוא לא ב FAIR VALUE. תסתכל על תעודות סל שונות של מדד התל בונד מול המדד, אתה תגלה תמונה מעניינת. אני קורא לכל אלו: דמי הניהול הסמויים של ענף תעודות הסל. לטווח קצר – דמי הניהול בקרנות נאמנות דווקא יותר נמוכים. כמו שאמרתי, לתעודות הסל יש דמי ניהול חבויים, ובגלל זה הרשות לניירות ערך יצאה עם הדרישה לגילוי נאות. זה לא סתם.

המון תודה לך על הראיון.

תודה לכם.

אין לראות בכתבה זו משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע או קרן נאמנות. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. מאמר זה אינו בא להחליף ייעוץ על בסיס אישי. במאמרים, בידיעות, בכתבות, בנתונים הפיננסיים ובכל חומר כתוב ומצולם אחר המתפרסם באתר פאנדר, או באמצעות אתר פאנדר  אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישת או מכירת ניירות ערך. קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון כלשהו המופיע באתר פאנדר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.

x