ד"ר מיכאל שראל
04/03/2008
מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בינואר בהתאם לתחזית שלנו. האינפלציה ב - 12 החודשים האחרונים עומדת על 3.5 אחוזים . בנק ישראל החליט במפתיע ב 25- בפברואר להפחית את הריבית ב 0.5- נקודת אחוז , בניגוד לצפי של הכלכלנים ושוק ההון. בנק ישראל ציין כי "בשבועות האחרונים התגברו הכוחות הממתנים את עליות המחירים - בעיקר העלייה בסיכויים להאטה משמעותית בכלכלה העולמית " . על פי ניתוח זה , הירידה הצפויה בצמיחה העולמית (ובעקבותיה בצמיחה בישראל ) עשויה להחזיר את שיעור האינפלציה לכיוון 2 אחוזים עד סוף השנה , למרות הפחתת הריבית . הערכתנו בעניין זה שונה .
האם החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית הייתה נכונה?
האינפלציה ב 12- החודשים האחרונים עומדת על 3.5 אחוזים ונמצאת מעל לטווח יעד האינפלציה שהציבה הממשלה . בנק ישראל טוען בהודעת הריבית כי ההפחתה ב - 0.5 נקודת אחוז עקבית עם הציפייה "שהאינפלציה תחזור לתוך תחום היעד במהלך המחצית השנייה של השנה ותהיה קרובה לאמצע היעד לקראת סופה " . אם הבנק צודק , אזי ברור שההחלטה להפחית את הריבית היא החלטה נכונה ומתבקשת .
אולם, להערכתנו, הסיכוי שהבנק צודק בהנחותיו הוא נמוך.
הבנק מציין בהודעה שלוש סיבות להתגברות הכוחות הממתנים את האינפלציה דווקא בשבועות האחרונים :
1. "על רקע התחזיות להעמקת ההאטה בצמיחה בארה"ב , באירופה וביפן - ובעקבותיה לצמצום הצמיחה בסחר העולמי , מתחזקות ההערכות בדבר ההשפעות לכך על הכלכלה הישראלית ובתוך כך , להקטנת האינפלציה בישראל בחודשים הבאים . "
2. "התחזקות השקל כנגד המטבעות האחרים מאז אמצע דצמבר 2007 ועד היום פועלת, כשלעצמה, להפחתת הלחצים לעלייה במחירים במשק בחודשים הקרובים - גם אם במידה פחותה מבעבר . "
3. "לאור הצפי להפחתה בסביבת הריביות העולמית - הפחתת ריבית בנק ישראל נדרשת לאור השפעתם הממתנת של פערי הריביות בין הארץ לחו "ל - דרך התחזקות השקל - על עליית המחירים בישראל . "
אולם, ניתן להפריך טענות אלה ואף להציג טענות הפוכות :
1. למרות התחזיות להעמקת ההאטה בצמיחה בארה "ב , באירופה וביפן , עדיין לא ניכרת השפעה כלשהי על האינפלציה העולמית . מחירי הנפט ויתר הסחורות דווקא עלו בשבועות האחרונים , וגם תחזיות האינפלציה במדינות המתקדמות שהתפרסמו בתחילת פברואר (עוד לפני העלייה המחודשת במחירי הסחורות ) היו גבוהות יותר מהתחזיות הקודמות שהתפרסמו בתחילת ינואר . כך , למשל , על פי ה - Consensus Forecast של ה - , Economist התחזית לאינפלציה ב 2008- עלתה מ 2.8- אחוזים ל 2.9- אחוזים בארה "ב , מ - 2.3 אחוזים ל 2.4- אחוזים בגוש האירו , מ 0.3- אחוז ל 0.6- אחוז ביפן , ומ - 2.1 אחוזים ל 2.3- אחוזים בבריטניה . מכאן , שבנוסף על הלחץ האינפלציוני המקומי ישנו לחץ אינפלציוני חיצוני הפועל דרך מחירי היבוא ומחירי גורמי היצור . נוסף על כך , ההשפעה הצפויה של היקף הסחר העולמי על האינפלציה בישראל , שעליה מדבר הבנק , עוברת דרך ארוכה ומפותלת : דרך היצוא , הצמיחה , ההכנסה הפנויה , התעסוקה והשכר , הצריכה הפרטית והביקושים המקומיים . תהליך זה עשוי להימשך , להערכתנו , שנה עד שנתיים . לא ברור על מה מסתמך הבנק בהערכתו כי הדבר יפעל "להקטנת האינפלציה בישראל בחודשים הבאים " .
2. אמנם התחזקות השקל פועלת להפחתת הלחץ האינפלציוני , אך כמו שציין הבנק , הדבר מתקיים כיום במידה קטנה מבעבר . לכן , במצב של לחצי אינפלציה מקומיים ומיובאים , הקטנת התמסורת משער החליפין לאינפלציה דורשת דווקא התחזקות גדולה יותר של השקל יחסית למה שנדרש בעבר לאיזון לחצים אלו .
3. ראשית , מאז החלטת הריבית הקודמת של בנק ישראל , שהתקבלה ב 28- בינואר לאחר הפחתת הריבית המפתיעה של ה Fed- ב 0.75- נקודת אחוז , לא היה שינוי משמעותי בתוואי ריבית צפויים של בנקים מרכזיים בעולם . כך , למשל , הצפי לריבית ה - Fed בעוד שישה חודשים (הנגזר משוק האופציות בארה "ב ) ירד מ 2.25- אחוזים ל - 2.15 אחוזים , שינוי מינורי למדי . שנית , הריבית הריאלית לטווח קצר הייתה אומנם גבוהה מזו של ארה "ב , אך היא לא הייתה גבוהה במיוחד בהשוואה בינלאומית רחבה יותר : היא עמדה על כ - 2 אחוזים , בהשוואה ל - 0 בארה "ב וביפן , 2 אחוזים בגוש האירו ובקנדה , 3 אחוזים בבריטניה ו - 4 אחוזים באוסטרליה . שלישית , אמנם פערי הריבית יכולים להשפיע על תנועות הון לטווח קצר , אולם ישנם עוד משתנים המשפיעים על שער החליפין , למשל תנועות של סחורות ושירותים ותנועות הון לטווח ארוך . בעקבות ההתחזקות הניכרת של השקל בתקופה האחרונה , התמיכה של שני סוגי תנועות אלו בשקל צפויה דווקא להיחלש (ירידה בעודף בחשבון השוטף וירידה באטרקטיביות של המשק להשקעות ישירות של תושבי חוץ ) .
יש טיעונים נוספים שנשכחו בהודעת בנק ישראל ובהם
1. קצב הצמיחה המהיר בארבע השנים האחרונות ובמיוחד ברבעון האחרון 6.4) אחוזים ) הביא לידי סגירת רוב פער התוצר שנפתח בשנים . 2002- 2001 צמיחה זו עלולה לגרום ללחצי ביקוש מקומי . מדובר בעיקר בירידה בשיעור האבטלה כתוצאהמהצמיחה המהירה והתקרבות המשק לתעסוקה מלאה . הירידה בשיעור האבטלה צפויה לגרום לעלייה בשכר ובעלויות הייצור ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים .
2. הציפיות לאינפלציה שנמדדו בשוק ההון ערב הורדת הריבית נמצאו בחלקו העליון של יעד האינפלציה . הורדת ריבית תגרום בהכרח לציפיות אינפלציוניות גבוהות אף יותר , והן עלולות לחרוג מיעד יציבות המחירים . הבנק ציין בעבר כי הוא רואה בהתכנסות הציפיות לאינפלציה אל תוך תחום יציבות המחירים את הצלחתו הגדולה ואת המפתח לאמינותו .
3. הלחץ הפוליטי – בצירוף מקרים מוזר בחר בנק ישראל להפחית את הריבית בשיעור משמעותי באותו חודששבו הופעל לחץ כבד להפחתת ריבית מצד גופים שונים במשק ואף התקיימה פגישה בנושא אצל ראש הממשלה בהשתתפות הנגיד , ביוזמת גופים עסקיים שלחצו להפחית את הריבית . גם אם אין קשר אמיתי בין הפחתת הריבית ללחצים שקדמו לה , צירוף מקרים זה עלול לפגוע באמינות הבנק , לגרום לעלייה בציפיות לאינפלציה לשנים הקרובות ולחייב בעתיד ריבית גבוהה יותר שתפגע בצמיחה ובתעסוקה . על פי הודעת בנק ישראל , ערב הפחתת הריבית נגזרה מעקום המק "מ ציפייה של השוק הפיננסי להעלאת ריבית ב 0.5- נקודת אחוז עד סוף השנה , ואילו רוב החזאים (כלכלני המקרו ) צפו שהריבית תישאר ללא שינוי . למרות זאת בחר הבנק להפתיע בהפחתה של הריבית , ולא סתם ברבע נקודת אחוז , כי אם בחצי נקודת אחוז . הסכנה בצעד זה , אשר מפתיע את השוק הפיננסי בלא הסבר משכנע למהלך, היא ברורה ומוחשית.
עד כאן המאמר של כלכלני הראל פיננסים על האינפלציה וריבית בנק ישראל.
להלן טבלאות דירוגי התשואה מתחילת השנה ועד לסוף פברואר של קטגוריות המשנה בקטגורייה הראשית: אג"ח מדינה צמוד מדד
צמודי מדד לטווח קצר עד - שנה
חשיפת מניות | חשיפת מט"ח | מנהל השקעות | שם קרן הנאמנות |
| |
1.95% | 0% | 30% | 1 | ||
1.52% | 0% | 30% | 2 | ||
1.10% | 0% | 30% | 3 | ||
1.10% | 0% | 10% | 4 | ||
0.98% | 0% | 30% | 5 | ||
0.47% | 0% | 10% | 6 | ||
חדשה | 0% | 30% | חדש |
צמודי מדד לטווח בינוני שנה עד שנתיים
חשיפת מניות | חשיפת מט"ח | מנהל השקעות | שם קרן הנאמנות |
| |
2.70% | 0% | 10% | 1 | ||
2.22% | 0% | 30% | 2 | ||
2.11% | 0% | 10% | 3 | ||
1.49% | 10% | 30% | 4 |
צמודי מדד לטווח ארוך מעל שנתיים
חשיפת מניות | חשיפת מט"ח | מנהל השקעות | שם קרן הנאמנות |
| |
3.80% | 0% | 30% | 1 | ||
3.74% | 0% | 0% | 2 | ||
3.70% | 0% | 10% | 3 | ||
3.29% | 0% | 30% | 4 | ||
3.15% | 10% | 10% | 5 | ||
3.01% | 10% | 30% | 6 |
צמודי מדד ללא איפיון זמן
חשיפת מניות | חשיפת מט"ח | מנהל השקעות | שם קרן הנאמנות |
| |
3.78% | 0% | 0% | 1 | ||
3.54% | 0% | 0% | 2 | ||
3.32% | 0% | 30% | 3 | ||
3.21% | 0% | 30% | 4 | ||
3.03% | 0% | 0% | 5 | ||
2.96% | 0% | 10% | 6 | ||
2.95% | 0% | 10% | 7 | ||
2.93% | 0% | 30% | 8 | ||
2.87% | 0% | 10% | 9 | ||
2.79% | 10% | 30% | 10 |
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
