למה תעודות סל המשקיעות בחו"ל לא תמיד עוקבות אחרי המדד?

בשנים אחרונות, בעיקר לאחר 5 שנות גאות בבורסה הגיע היקף המסחר בתעודות סל למימדים עצומים. תעודות סל הונפקו לראשונה בת"א ע"י פסגות אופק במהלך שנת 2000. כיום נסחרות יותר מ-100 תעודות סל המרכזות כ-20% מנפח המסחר הכולל בבורסה לני"ע בתל אביב. תעודת סל הינה מכשיר פיננסי הנסחר בבורסה לאורך כל שעות המסחר ומטרתו הינה  לאפשר למשקיע לעקוב אחר מדד ספציפי בלי להחזיק ישירות את נכס הבסיס. בהנפקת תעודת הסל מתחייב המנפיק לתת למשקיע, בכל נקודת זמן, את ערך השקעתו כשהיא צמודה למדד הרלוונטי.
עקב הגידול המפלצתי בהיקף נכסיהן החלו תעודות הסל להוות איום רציני לקרנות הנאמנות ותחליף לגיטימי למשקיע הפשוט שרוצה להשקיע במדד עצמו.
הרציונל בהשקעה הוא פשוט, הסטטיסטיקה אומרת שלאורך השנים מעט מאוד מנהלי השקעות מצליחים להכות את מדד היחס שלהם באופן עקבי.

לכאורה ההשקעה בתעודות סל היא השקעה קלה וברורה. המשקיע בוחר את המדד שהוא מאמין שישיג תשואה עודפת על מדדים אחרים, רוכש את התעודה הרלוונטית ומחכה לתוצאות, כאשר כלי ההשוואה שלו הוא המדד הרלוונטי.
אחד היתרונות הבולטים של תעודות הסל הוא בהשקעה בחו"ל- למשקיע הפשוט אין כלים רבים להשקיע במדדים בחו"ל, תעודות הסל ספקו את הפיתרון המושלם לצורך זה.

אך בפועל, תעודות הסל אינן עוקבות בצורה מלאה אחרי המדדים בחו"ל, לשינויים אלו יש מספר סיבות עיקריות.

הראשונה שבהן היא מסחר במטבע שונה. בעוד שההשקעה בישראל נעשית בשקלים, הרי שהשקעה בארה"ב( 500S&P) היא בדולרים, ולכן המשקיע נפגע (או מרוויח בימים יותר יפים של המטבע הירוק) מהפרשי השערים. גם במדדים אחרים שמטבעות המדינות הרלוונטיות אינן נסחרות באופן ישיר מול השקל יש החלפה כפולה- פעם ראשונה אל מול הדולר או מטבע מרכזי אחר ופעם שנייה אל מול השקל.

סיבה נוספת היא עמלות- דמי הניהול ועמלות הקנייה/מכירה של התעודה אינן נלקחות בחשבון בחישוב התשואה של המדד. חברת קסם מקבוצת אקסלנס לוקחת, לצורך הדוגמא, בין 0-1% דמי ניהול שנתיים על התעודות שלה.

חוסר סחירות-  לכאורה במסחר שוטף אותו מנווטים כוחות השוק תעודות הסל אמורות להגיע לשווי הוגן ולעקוב אחרי המדד שלהן, אולם, בפועל חלק ניכר מתעודות הסל העוקבות אחרי מדדים בחו"ל סובלות מבעיה של  מסחר בהיקף ומספר עסקאות נמוך.  בתעודות אלו, קיימת בעיה של הפרשים גדולים בין הקונים והמוכרים, דבר שמביא לסטיות שער גדולות, דבר שלא קורה, כמובן, במדדים עצמם.

ציפיות- סיבה נוספת לחוסר דיוק, בעיקר בזמן הקצר היא ציפיות. תעודות הסל העוקבות אחרי המדדים בחו"ל אינן תלויות בנכס הבסיס בלבד, אלא גם באופציות על אותו נכס  שמגלמות את הציפיות לגבי המסחר העתידי. לדוגמא אם מדד הניקיי עלה במסחר באסיה בשעות הבוקר ב-2%, אך עם זאת החוזים העתידיים על מדד זה מגלמות ציפייה של ירידה של אחוז ביום המסחר הבא סביר להניח שתעודת הסל העוקבת אחרי מדד זה תניב תשואה של פחות מ-2%(כמו שהניב המדד ביום ספציפי זה).

חוסר שקיפות- היא  בעיה נוספת בהשקעה בחלק מתעודות הסל. חלק מהתעודות עוקבות אחרי מדדים מוגדרים והמשקיע הפשוט יכול למצוא מה עשה מדד היחס באותה התקופה, אבל, בעיקר בהשקעה במדדים בחו"ל, לעיתים מזומנות התעודה לא עוקבת אחרי מדד ספציפי, אלא אחרי מספר מסוים של מניות מובילות בבורסה מסוימת. המשקיע לא יודע בדיוק אחרי אילו מניות ספציפיות עוקבת התעודה, ואין לא דרך לבצע השוואה בין תעודת הסל לתוצאות שהשיגו מניות אלו בפועל.

אז בפעם הבאה שאתם חושבים על השקעה בתעודות סל דעו שהדברים אינם שקופים ונוחים כמו שהם נראים או כמו שבוחרות להציג אותן החברות המנפיקות.
    

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.