גלעד אלטשולר
יורם גביזון
11/04/2008
בזמן שתעשיית קרנות הנאמנות הקלאסית ספגה פדיונות של 13.3 מיליארד שקל ברבעון הראשון - בעקבות המשבר בשווקים הפיננסיים, הקרנות הכספיות שהחלו את פעילותן בינואר 2008, גייסו 12.2 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה.
סך נכסי קרנות הנאמנות קטן ב-4.4% מתחילת 2008 ל-115.1 מיליארד שקל, בשל יציאת כספים נטו של 1.3 מיליארד שקל ותשואה שלילית משוקללת של 2.9%.
הסיבה לכך שההמולה סביב הקרנות הכספיות לא פיתתה את כל הגופים להקים קרנות מסוג זה, היא שקרנות אלה אינן רווחיות עבור הגוף המנהל, ולעתים עלולות להניב הפסדים. ההפסד השנתי שנגרם למנהלי הקרנות הכספיות שאינם גובים דמי ניהול, מגיע ל-18 מיליון שקל בשנה - כך מעריכים במיטב.
במיטב מסבירים שמרבית הקרנות הכספיות מממנות את עמלת ההפצה שמשולמת לבנקים וכן את האגרה לרשות ניירות ערך על הנפקת יחידות השתתפות מכיסן, שכן רובן אינן גובות דמי ניהול.
עוד מציינים שהופעת הקרנות הכספיות השקליות לוותה במסעות פרסום אגרסיוויים, שהגבירו את מודעות הציבור והסתייעו במשבר בשווקים שהעיב על תעשיית הנאמנות הקלאסית.
בנוסף במיטב מצטטים סקר שעל פיו 82% מיועצי ההשקעות בבנקים העדיפו את הקרנות הכספיות על פני הפק"מ, על אף שקרנות אלה מתחרות בפק"מ, שהוא מוצר חשוב שמשווק על ידי הבנקים.
התפלגות נתחי השוק בין בתי ההשקעות בענף הקרנות הכספיות, שונה מהותית מהתפלגות נתחי השוק בתעשיית קרנות הנאמנות הקלאסית. השקת הקרנות הכספיות היתה הזדמנות לגופים הגדולים בתעשיית ניהול הכספים להגדיל את חלקם בתעשייה.
פסגות, שהיא בעלת נתח השוק הגדול ביותר בתחום הקרנות הכספיות (26.2%), מחזיקה בנתח של 20.6% בלבד בתעשייה הקלאסית. התופעה בולטת עוד יותר בכלל פיננסים, שאוחזת בנתח של 19.1% מהקרנות הכספיות בעוד שבתעשייה הקלאסית הנתח שלה הוא ל-8.7%. מגדל שוקי הון לעומתה, מחזיקה ב-10.1% בתעשייה הקלאסית ו-4.3% בלבד מהקרנות הכספיות.
גלעד אלטשולר
לא כולם מתפעלים מצמיחתן המהירה של הקרנות הכספיות. גלעד אלטשולר, מבעלי ומנהלי בית ההשקעות אלטשולר שחם, שאינו מנהל קרן כספית, מבקר חריפות את יועצי ההשקעות בבנקים שנותנים להערכתו ייעוץ גרוע ופחדני ללקוחות ודוחפים אותם כעדר לקרנות הכספיות.
"לא יכול להיות שכל יועצי ההשקעות יחשבו אותו דבר וימליצו אותו דבר. זה לא הגיוני ולא חכם. חייבת להיות שונות בין היועצים. המלצה על רכישת קרנות כספיות בלבד אינה העצה הנכונה. עדר משקיע כמעט תמיד באפיק הלא נכון בעתוי הלא נכון". אמר אלטשולר.
להערכתו, יש סיבה לקנות גם איגרות חוב כשעקומת התשואה לפדיון של איגרות החוב השקליות תלולה. הוא מצביע על התשואה של איגרת השקלית הלא צמודה הארוכה ביותר 1026 (6.09%) שמשך החיים הממוצע שלה הוא 11 שנים ועל פער התשואה בינה לבין המק"מ לשנה. פער זה, 2.45 נקודת אחוז, מצדיק להערכתו לגוון את הרכיב האג"חי בתיק ההשקעות ולא לשלוח את הלקוחות להתבצר בקצה הקצר של העקום מתוך פחד מאחריות וחשש להתעמת עם לקוח לאחר ירידה של 0.1% באיגרות חוב הארוכות.
לדבריו, הארכה מסוימת של תיק ההשקעות כרוכה לכאורה בסיכון של עליית ריבית כתוצאה מעלייה באינפלציה או מגירעון גדול בתקציב המדינה, אבל צריך לזכור שרק לפני 6-7 חודשים התשואה של איגרות החוב השקליות הארוכות היתה 5.2%, כשהריבית היתה 4% - כך שייתכן שהתשואות יירדו וייצרו רווחי הון.
פער התשואות בין האג"ח השקליות הארוכות לבין איגרת החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, שהוא 2.5 נקודת אחוז לעומת 0 במאי 2007, מספק להערכתו תמיכה נוספת בטיעון.
נוצר פער גדול, ואם אכן רואים סיכון מדינה שמצדיק התרחבות בפער התשואה, יש מספיק סיבות טובות להחזיק באיגרות שקליות ארוכות.
דברים דומים אמורים, להערכתו, באיגרות חוב צמודות לטווח ארוך ובנכסים מט"חיים, שנזנחו שלא בצדק בידי המשקיעים בהשראת העצות שהם מקבלים מיועצי ההשקעות בבנקים.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר TheMarker לאתר לחץ כאן.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש בראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
