המדד עלה? זה טוב למשקיעים בקרנות הכספיות

במילה אחת. הפתעה.

מאז שהתחלנו להעניק תחזיות למדד המחירים הצרכן טעינו לכל היותר בשתי עשיריות האחוז ומעולם לא טעינו בכיוון. כלומר, אף פעם לא חזינו ירידה של המדד וזה עלה ולהיפך. עליית המדד תפסה גם את שוק ההון בהפתעה שתיקן את תשואות האג"ח במח"מ של 4 שנים לתשואה של 2.04% מתשואה של 2.07%.

אם מישהו מחפש את הסיפור של המדד הנוכחי שהרי הוא מונח בעליית מחירי הסחורות בעולם ובעיקר עליית מחירי המזון. כלומר, חלק מהעלייה הינה אקסוגנית לשוק ומקורה בעליות מחירי המזון בעולם.

ההפתעה בעליית מחירי המזון באה לידי ביטוי בתחזיות שלנו למדד חודש מארס. אנחנו צפינו עליה של 0.47% בחודש מארס בסעיף המזון ללא פירות וירקות כשבפועל הוא עלה בכ-1.6% - הוא עלה ביותר מפי 3 ממה שצפינו.

המשמעות של עליה זו ברורה לחלוטין. עליות מחירי המזון, כצפוי, משפיעה בעיקר על השכבות הנמוכות ופחות על החמישון העליון מכיוון שסך המרכיב במדד של המזון גדול יותר בחמישון התחתון (19%) לעומת זה של החמישון העליון (11%). מתחילת השנה החלק של סעיף המזון עלה בכ-0.5% בחמישון התחתון לעומת -0.1% בחמישון העליון.

פה מגיע הסיפור השני של המדד. למרות שהדולר ירד בכ-1.9% בחודש מארס הצרכנים לא הרגישו זאת. חלק מהירידה נעוצה בעובדה שהמרכיב במדד המחירים, אשר מושפע יותר מכל מהדולר, הינו סעיף הדיור. סעיף זה עלה על אף העובדה שהדולר נחלש. להערכתנו, זו מגמה מתמשכת של התנתקות הצרכנים מהצמדה לדולר. מגמה זו תימשך כל עוד הצרכנים יחיו בצל רמות הדולר הנמוכות. לא מן הנמנע כי ברגע שהמגמה בשוק המט"ח תתהפך, מנגנון ההצמדה לדולר יחזור להוות מרכיב חשוב אם כי בעיכוב מה. כמו כן, אנו רואים עדיין כי קיימים ביקושים גבוהים לדירות.

מה הלאה?

מדד חודש אפריל צפוי להיות גבוה ולרשום עליה של 0.8% ומתחילת השנה (כולל חודש אפריל) המדד צפוי לעלות בכ-0.9%.

מדד חודש אפריל יעלה עקב עליות עונתיות הקשורות לחג הפסח כמו מזון וכן ירשום עליה במחירי הדלק בכ-1.4%. סעיף התחבורה והתקשורת (המהווה כ-20% מהמדד) צפוי לרשום עליה של  מעל 1%.

חישוב קצב המדד ב-12 החודשים האחרונים הכולל את תחזית המדד שלנו לחודש אפריל מציבה את בנק ישראל הרחק מעל טווח היעד העליון של בנק ישראל ועומד על כ-4%.

למרות זאת,  אנו מותירים את הערכתנו המוקדמת וסבורים כי  המדד צפוי להתכנס קצת מעל אמצע טווח היעד של בנק ישראל כבר במחצית השנייה של 2008  וגם האינפלציה ל-12 חודשים קדימה צפויה אף היא לעמוד באזור אמצע טווח היעד.

איך מגנים על עצמנו מפני עליית המדד?
קרנות כספיות יכולות להוות פיתרון טוב.

גם כשצופים מדדים חיוביים הקרנות הכספיות עדיפות על פני פיקדונות הבנקים, מדוע? מכיוון שהמשקיעים בפקדונות משלמים מס נומינאלי ואילו בקרנות הכספיות יש מס ריאלי.
 
נסביר. לקוח החוסך כספיו בפיקדון משלם 15% מס נומינאלי. לעומתם, הקרנות הכספיות משלמות 20% מס ריאלי. כך, ככל שהאינפלציה גבוהה יותר כך נוצר מגן מס גדול יותר עבור החוסך.
 
דוגמה מספרית תמחיש את הכדאיות המובהקת של קרן כספית לעומת הפיקדונות הבנקאיים. לקוח הפקיד 100 אלף שקל בפיקדון בתחילת חודש מארס אשר הניב לו 0.2% תשואה. משמע, הוא הרויח 200 שקל ריבית. על הריבית שקיבל הוא צריך לשלם מס נומינאלי של 15%, קרי 30 שקלים.
 
לעומת זאת, אם אותו לקוח היה משקיע בקרן כספית שרשמה, לשם הדוגמה, תשואה של 0.3% שהרי הוא לא יצטרך לשלם מס כלל וכלל שכן המס הינו ריאלי ובגלל שמדד חודש מרץ עלה בכ-0.3% אז תשואתו הריאלית מתכנסת לאפס ולפיכך, כאמור, לא יצטרך לשלם מס.